לפני כשבועיים יורם ליכטנשטיין דיבר כאן על זכויות יוצרים באינטרנט ועלתה השאלה – איך בכלל יודעים מי כתב מאמר כלשהו ראשון? אך בסופו של יום כשדנים במה מותר ומה אסור (או מי אשם), צריך לחזור קצת אחורה ולשאול את עצמנו איך אפשר לבדוק מי העתיק ממי. אופיר ורדי עוסק הרבה בעולם התוכן והטכנולוגיה, והחליט לשתף כאן מספר תובנות שיעזרו לנו לענות על שאלה זו.
המודעות לנושא זכויות היוצרים באינטרנט גדלה לאחרונה, כאשר נושא זכויות יוצרים מתייחס לא רק לתמונות וסרטים אלא גם לתוכן כתוב. במקרים רבים קיימת מחלוקת מיהו המקור – כלומר מי הראשון שכתב את המאמר וכפועל יוצא מזה – מי העתיק.
במאמר זה נסקור את הדרכים להוכיח מיהו המקור של התוכן.
אז איך מוכיחים מי העתיק ממי?
הדרך הטובה ביותר להוכיח בעלות על תוכן היא תיעוד של תאריך כתיבתו. בעבר היה נהוג לשלוח לעצמך מכתב בדואר רשום – את המכתב שומרים למקרה שצריך להוכיח כי בתאריך מסויים אתה היית הבעלים של התוכן.
קיימות דרכים טובות יותר לבצע רישום של התוכן – בין הדרכים – קבלת אישור נוטריוני מעו”ד (כרוך בעלות של מאות שקלים) או ביצוע חתימה אלקטרונית.
באופן מעשי אף אחד לא נוקט בדרכים אלו ולכן צריך למצוא דרכים אלטרנטיביות וראיות עקיפות המסייעות לנו להחליט מי פרסם את התוכן ראשון.
1. ארכיון האינטרנט
ארכיון האינטרנט (archive.org) הינו מוסד ללא כוונות רווח אשר למעשה “מצלם” אתרים בנקודות זמן שונות ומאפשר לגלוש בהם כפי שהיו במועדים אלו. כלי זה אשר אמינותו אינה מוטלת בספק מאפשר לראות האם דף מסויים היה באתר בתאריך מסויים ואיזה תוכן היה בו.
ניתן להכניס לארכיון האינטרנט את עמוד הבית ולראות את כל התאריכים בהם בוצעה סריקה של האתר. כמו כן ניתן להכניס דף פנימי כלשהו ולראות אותו בתאריכים בהם הוא תועד, אם כי יש לציין שעומק הסריקה של ארכיון האינטרנט אינו מקיף ולכן יתכן שלא תמצאו דף פנימי למרות שהוא קיים כבר מספר שנים.
גם כאשר הדף הפנימי אותו חיפשתם אינו מופיע ניתן למצוא ראיות לקיומו:
ראשית בדקו האם מבנה האתר השתנה – יכול להיות שהדף הפנימי אותו אתם מחפשים היה בעבר בכתובת אחרת והשתנה עקב שינוי מערכת הניהול של האתר או מסיבות אחרות.
בדקו מי דף האב של הדף אותו אתר מחפשים ומאילו דפים יש קישורים אליו. יתכן שדפים אלו כן נמצאים בארכיון האינטרנט ואם בדף שמור יש קישור אל הדף אותו אתם מחפשים – זו הוכחה כי הדף היה קיים (אם כי לא ניתן לדעת איזה תוכן היה בו).
ביצוע חיתוך בין תאריכים שונים יתן לנו את הטווח בו הדף הוכנס לאתר – כלומר אם הדף לא היה קיים (ואין אל קישורים) ב- 1/1/2008 ויש הוכחות לקיומו ב-1/1/2010 נוכל לשער כי הדף הוכנס בין התאריכים האלו.
לדוגמא – נרצה לדעת האם הדף 10 טעויות נפוצות שחברות עושות בשיווק בפייסבוק (+פתרונות) היה קיים בתאריך 20/7/11 באתר. חיפוש הדף בארכיון האינטרנט אינו מניב תוצאות:
אולם אם נבחן את עמוד הבית של האתר בתאריך 25/7/11 נמצא קישור אליו:
2. גם גוגל עוזרים
במקרים רבים גוגל מציינים תאריך ליד התוצאה כאשר ברוב המקרים תאריך זה הינו תאריך האינדוקס של הדף.
ניתן לבצע חיפוש על מקטע מהתוכן או להכניס את כתובת ה-URL של הדף.
על מנת לראות את התאריך יש ללחוץ על עוד כלי חיפוש ובטווח מותאם אישים להכניס בשדה התחלה תאריך כלשהו – רצוי תאריך מוקדם (נניח 1.1.2000). מה בעצם תאריך זה אומר? האם הוא הוכחה לתאריך האינדוקס של הדף? ובכן, כמו בגוגל – שום דבר אינו מובן מאליו.
במקרים רבים תאריך זה באמת מציין את תאריך האידוקס של הדף אולם יש לתת את הדעת למקרים הבאים:
- לשני דפים עם תוכן זהה אותו התאריך – גוגל מזהים כי התוכן משוכפל ולכן גם הדף המעתיק שהוכנס אפילו שנה לאחר הדף המקורי יקבל את תאריך האינדוקס של הדף המקורי (ואפילו אם תאריך זה הוא שנים לפני מועד הקמת האתר).
- הכניסו תאריך והדף אינו מופיע – במקרים רבים זו אינדיקציה לכן שמדובר על תוכן לא איכותי או משוכפל.
- לדף המעתיק תאריך מוקדם ביום עד מספר ימים מהדף המקורי – דבר זה יכל לקרות כאשר האתר המעתיק נסרק בתדירות רבה יותר מהאתר המקורי ולכן גוגל מצאו בו את התוכן מוקדם יותר.
3. שימוש במבנה האתר
לאתרים רבים מבנה URL המאפשר ניתוח והבנה של תאריך ההוספה של הדף.
אם למשל אתם רוצים לדעת מתי הדף הוכנס ולדפים יש סדר כרונולוגי – ניתן לבדוק מספר דפים עוקבים לפני ואחרי ומכך להסיק את תאריך הכנסת הדף.
מספר דוגמאות לאתרים מסוג זה שנמצאו בחיפוש “פרחי חורף”:
- rysapir.blogspot.com/2012/02/blog-post_08.html – אתר וורדפרס, החודש והשנה מצויינים ב-URL.
- forum.yagurgan.com/viewtopic.php?f=5&t=3340 – פורום בו לכל הודעה מספר כרונולוגי.
- ynet.co.il/articles/0,7340,L-3839715,00.html – עמוד ב-Ynet, מאמר מצויין על ניתוח מבנה ה-URL של Ynet.
- nichaflowers.co.il/סלהקניות/tabid/5616/agentType/ViewSearch/CustomFieldIDs/65/Default.aspx – דוגמא ל-crm בו מספר הדף מופיע (5616)
4. ניתוח הדף עצמו
לא צריך להתעצל – לפעמים בדף עצמו יש ציון תאריך ההכנסה שלו וכן ציון תאריכים בהם הדף נערך מאוחר יותר.
במידה והתוכן המועתק הינו חלק מכלל התוכן בדף לעיתים קיימת התייחסות בשאר התוכן בדף לאירועים שונים, למשל:
- אם כתוב “השבוע חברת מיקרוסופט הודיעה על גרסה חדשה ל….”, ניתן בקלות לברר את מועד ההודעה של חברת מיקרוסופט ובכך לדעת מתי התייחסות זו נכתבה.
- אם קיימת בדף תמונה’ בדקו את המאפיינים שלה, יתכן כי תאריך הצילום מופיע, או שהתאריך מצויין בשם הקובץ.
- אם משולב בדף סרטון מ-Youtube אפשר לברר מתי הסרטון הועלה (ובהתאם התוכן הינו במועד מאוחר יותר ולא מוקדם יותר).
סימנים אלו הינם משלימים בלבד מאחר וניתן תמיד לערוך את הדף, להוסיף ולהוריד חלקים בו.
5. סימנים באתרים אחרים
לפעמים נוכל למצוא קישורים חיצוניים לדף מאתרים שונים (למשל אתרי סימניות, סקירות שונות, הודעות בפורומים וכדומה). ניתוח אתרים אלו יאפשר לגלות את תאריך הוספת הקישור לדף. להלן ניתוח קישורים לדף בכלי מנהל האתרים של בינג:
נוכל לראות כי בתאריך 11/7/11 אותו תוכן הועלה במקביל בכתובת seoforums.co.il/blogpost.php?id=192 עם ציון המקור – askpavel.
6. תאריך ההעלאה לשרת
ניתן לבדוק את תאריך ההעלאה של קובץ לשרת בו האתר מאוחסן. כך גם תוכלו לגלות אם דף ותיק יותר נערך או הוחלף בתאריך מאוחר יותר על מנת לשוות לדף ותק מזוייף. תאריכי העלאה לשרת אפשר לראות באמצעות Xenu בדו”ח הבא:
7. יש לכם כותב תוכן?
אם קיבלתם את התוכן השנוי במחלוקת במייל הרי בתיבת המייל שלכם (במיוחד אם אתם משתמשים ב-GMAIL) תוכלו לאתר את התאריך בו קיבלתם את הקובץ – מייל זה מהווה הוכחה שהתוכן היה ברשותכם בתאריך זה.
8. ניתוח הטקסט עצמו
במידה ויש לכם את הקובץ המקורי של התוכן ניתן במקרים מסויימים להסיק מי המקור ומי המעתיק. דרך זו טובה במיוחד כאשר הדף המקורי והמעתיק (מי שלא יהיה) זהים.
בדקו את הקובץ המקורי שברשותכם – חפשו שינויים קטנים בין מה שקיים בקובץ ובין מה שלבסוף הוכנס לאתר – פסיק במקום לא נכון, הדגשה שהוספה, כותרת ששונתה וכיוצא בזה.
אם קיים שינוי בין התוכן שפורסם באתר ובין הקובץ המקורי נוכל להסיק מכך רבות, לדוגמא:
התוכן שנמצא באתר המעתיק והמקורי:
“…ישנם פרחי חורף שמופיעים לתקופה קצרה ביותר, וצריך להיות מאוד זריזים או ברי מזל כדי לראות אותם צומחים בר בטבע וישנם אלו שמציעים תקופת פריחה ארוכה יותר ומאפשרים לנו ליהנות…”
אולם בקובץ שקיבלנו מכותב התוכן שלנו נמצא את הפסקה:
“…ישנם פרחי חורף שמופיעים לתקופה קצרה ביותר וצריך להיות מאוד זריזים או ברי מזל כדי לראות אותם צומחים בר בטבע וישנם כאלו שמציעים תקופת פריחה ארוכה יותר ומאפשרים לנו ליהנות…”
מה אפשר להבין מזה?
בואו ונניח שכותב התוכן שלנו העתיק. אז מה קרה?
הוא שינה מילה אחת בתוכן המקורי והוריד פסיק ושלח אלינו את המאמר. אנחנו, מבלי להיות מודעים לכך שהתוכן מועתק, החלפנו בדיוק ובאופן מקרי את אותה המילה והוספנו פסיק בדיוק באותו מקום. הגיוני? לא. סביר? לא.
ההסבר הנכון הוא שקיבלנו את התוכן שכותב המאמרים שלנו כתב, לפני או במועד ההכנסה שלו לאתר ערכנו אותו במעט ולכן נוצרו השינויים הקטנים. את התוכן לאחר העריכה – העתיקו מאיתנו.
אומנם זו אינה הוכחה חד משמעית אולם אם באמצעות בדיקות נוספות עולה תמונה זהה – אז מכך ניתן להסיק בוודאות גבוהה מי העתיק ממי.
מכירים עוד דרכים וכלים שיעזרו לנו לדעת מי העתיק ממי? האם העתיקו ממכם תוכן בעבר? אם כן, איך עליתם על זה? נשמח אם תשתפו כאן בתגובות!
קרדיט לתמונה: Denichau
