כמו כל חברת ענק אחרת, גם גוגל מגישה ורושמת פטנטים כמעט על כל דבר. המטרה הראשונית היא כמובן להגן על הקניין הרוחני שלה מפני העתקה, אבל מעקב אחר סוגי הפטנטים יכול לתת לנו הצצה למתרחש מאחורי הקלעים של גוגל.
חלק ניכר מהפטנטים קשור למנוע החיפוש ולצורה בה הוא עובד; חלק נוסף קשור לשירותים ולמוצרים אחרים של גוגל. חשוב לזכור שרק בגלל שלגוגל יש פטנט על שירות או מוצר מסוימים, אין הדבר אומר בהכרח שאותו שירות או מוצר אכן בא לידי מימוש במציאות. אבל יש להניח שגוגל לא תשקיע זמן וכסף ברישום פטנטים, אם אין לה שום כוונה להשתמש בהם.
הנה 5 פטנטים של גוגל, הזויים ברמת מדע בדיוני, שככל הנראה ידהים אתכם לדעת שהם אכן קיימים. כולם כאחד מחזקים את התפישה הידועה שגוגל עוקבת אחרי כולנו.
פטנט 1 – אתם תספימו, אנחנו נתפוס אתכם
בניגוד למה שנהוג לחשוב – גוגל דווקא רוצה שנעבור על החוקים, נעשה קידום שחור ונספים את התוצאות.
נשמע הזוי?
הכירו את אחד הפטנטים הכי פחות ידועים של גוגל – Ranking Documents, שאושר בשנת 2010. הפטנט מתאר אלגוריתם שתפקידו להבחין בפעולות ספאם על תוצאות החיפוש. אם נתגלו פעולות ספאמיות שכאלה, האלגוריתם מזייף את המיקום של העמוד הרלוונטי ונותן לו Rank Transition Function (בתרגום חופשי: מיקום זמני).
לעיתים המיקום יעלה הרבה מעבר למה ש”מגיע לו” ולעיתים הוא יירד. אבל למה שגוגל יזייף מיקומים? כי רק ככה הוא יכול לגלות את כוונות הספאמר מאחורי הקלעים. נניח שגוגל גילה כוונות ספאם עבור עמוד מסוים. מייד לאחר מכן הוא מוריד אותו למיקום רחוק מאוד, וממתין לראות מה יקרה. אם הספאמר מגיב מיידית בעוד שורה של ניסיונות ספאם כדי לשפר את המיקום שצנח, משמע שאכן מדובר בפעולות ספאם.
יש להניח שבשלב זה, האתר או העמוד הספציפי נכנסים למעין רשימה שחורה להמשך טיפול.
פטנט 2 – אנחנו יודעים איך נראה הבית שלכם
בסרט “האביר האפל”, באטמן עוקב אחרי מכשירי הטלפון של תושבי העיר גותהם, ומסיק מכך את מיקומיהם הפיזיים במרחב. למרבה התדהמה, לגוגל יש פטנט המתאר שיטה דומה למיפוי מבנים.
הפטנט אושר בשנת 2013 ונקרא בשם Crowd Sourcing Indoor Locations (או בעברית: מיפוי מיקומים פנימיים באמצעות מיקור המונים). הפטנט מתאר שיטה המשתמשת בגלי רדיו הנפלטים מנקודות WiFi ומכשירי טלפון, לצורך שיפור שירות המפות של גוגל.
הפטנט הוא כנראה שילוב של כמה טכנולוגיות שגוגל רכשה בעבר, כולל טכנולוגיית חיזוי התנהגות באמצעות איסוף מידע מטלפונים ניידים (רכישה של חברת Behvio בשנת 2013).
כן מפות, לא מפות – בשורה התחתונה אי אפשר להימנע מהתחושה שגוגל יודעת למפות מבנים על יושביהם, ברמת דיוק מפחידה. אומנם גוגל מצהירה שאין הכוונה כאן לעקוב אחרי משתמשים, אך עצם קיומו של המידע הזה במאגרי גוגל מטריד לכשעצמו.
פטנט 3 – חייכו למצלמה, שיניתם מיקומים בגוגל
כולנו יודעים שלגוגל יש אלגוריתם חיפוש, מהמתוחכמים ביותר עלי אדמות, עם מאות ואלפי פרמטרים המגדירים את מיקומו של כל דף אינטרנט בתוצאות החיפוש.
כולנו גם יודעים שגוגל מפעילה בינה מלאכותית מתקדמת שמבצעת שינויי אלגוריתם ומיקומים בזמן באמת, בהתאמה להתנהגות המשתמשים.
מה שלא כולנו יודעים הוא שלגוגל יש עוד שיטה למיון תוצאות החיפוש – באמצעות זיהוי ביומטרי.
כן, מה ששמעתם.
פטנט בשם שובר-שיניים Ranking Query Results Using Biometric Parameters שאושר ב-2013, מתאר שיטה לדירוג תוצאות חיפוש לפי תגובות המשתמשים. אלא שבמקרה הזה, כפי שנגזר גם משמו של הפטנט, לא מדובר בהתנהגות רגילה של קליקים, גלילה וסווייפים בנייד, אלא באמצעות המצלמה הנמצאת כיום בכל סמארטפון.
וכל מילה נוספת – מיותרת.
פטנט 4 – צפו בטלוויזיה, קבלו תוצאות חיפוש
אחת הקונספירציות הגדולות ביותר של זמננו טוענת שמקשיבים ומאזינים לנו בכל מקום. אומנם יש להניח שזה נכון לגבי ה-NSA בארצות הברית, אבל למרבה הפלא לגוגל יש מערכת דומה ש”מקשיבה” לצריכת המדיה שלנו.
למה “מקשיבה” במירכאות? מכיוון שלא באמת מדובר בהאזנת סתר. גוגל פשוט מסוגלת ליצור קורלציות בין תכנים שצרכנו במכשירים שסביבנו – ובין חיפושים שביצענו.
אחד הפטנטים הפסיכים ביותר שיצא לי להכיר, אושר ב-2014 ונקרא Query Response Using Media Consumption History. בתיאור הפטנט ניתן לקרוא כיצד משתמש מחפש מידע אודות ישות מסוימת (הפטנט נוקב בשם ג’סטין טימברלייק כדוגמה), ומציג למשתמש תוצאות בהתאם לשאילתה וכן בהתאם למידע נוסף שנקלט מהסביבה הקרובה, כגון טלוויזיה למשל.
בניגוד לשאר הפטנטים המתוארים קודם לכן, כאן מדובר בסדרת פטנטים שכולם אוגרים מידע על צריכת תוכן מגורמים חיצוניים.
פטנט 5 – בקרו בחנויות, אנחנו נציג את זה בתוצאות
מתי בפעם האחרונה חיפשתם עסק כלשהו בגוגל? בחלק מהחיפושים מופיע מלבן ארוך לצד התוצאות, עם פירוט אודות העסק (“גוגל לעסק שלי”). אחד מפרטי המידע שניתן לראות בפרופיל הזה, הוא עומס הלקוחות בחנות הפיזית.
כמובן שעכשיו נשאלת השאלה הברורה: איך גוגל יודע להציג את כמות הלקוחות בכל שעה משעות היום?
מכיוון שאנחנו כבר מזמן לא תמימים, ברור שהדבר נעשה באמצעות הטלפונים הניידים שלנו. הפיצ’ר הנחמד הזה של “שעות פופולריות”, לא היה קיים עד לפני כמה שנים טובות.
שמו של הפטנט המקושר לפיצ’ר הוא Point-of-interest latency prediction using mobile device location history (קחו לעצמכם עוד רגע כדי לסיים לקרוא).
הפטנט מתאר כיצד מערכת האנליזה של גוגל מקבלת את היסטוריית המיקומים של המכשירים הרלוונטיים, ומתוכה מזהה נקודות עניין עם זמן השהייה בהן.
רגע לפני סיום
“אם זה בחינם – אתם המוצר”, אומר המשפט הידוע.
אף אחד מאיתנו לא היה זקוק לתזכורת נוספת שעוקבים אחריו, בטח לא אחרי פרשות ויקיליקס וה-NSA, וכמובן לא לאור כל הפרסומים האחרונים אודות מעקבי שיחות ותמלולן בענקיות כגון פייסבוק, גוגל ואמזון (שלא לדבר על פרשת קיימברידג’ אנליטיקה, שמהווה נדבך חמור שבעתיים של הפרת פרטיות).
רוב הסיכויים שאיש לא ימחוק את פייסבוק מהנייד או יפסיק להשתמש בגוגל. זרועות התמנון של ענקיות הטכנולוגיה נפרשו היטב. גם אם בעבר יכולנו לברוח לאפליקציות מקבילות, כגון וואצאפ ואחרות, הרי שכיום זה לא המצב.
בסופו של דבר כולנו כבר עברנו הקהיית חושים מלאה, והסכמנו שלא בנוכחותנו למעקב תמידי; זאת כל עוד אנו נהנים מתוצרי הלוואי שלו.
