כנס SMX ישראל נחשב ללא ספק לכנס המכובד והמתקדם ביותר של קהילת מקדמי האתרים הישראלית, מדובר בכנס אשר מתוכנן ו-“מבושל” על ידי בכירי הכתבים הטכנולוגיים העוסקים במנועי חיפוש ועולם השיווק המקוון באינטרנט. השנה החלטנו לסקר אותו עבור הקוראים שלא יכלו להגיע, אז להלן כל החוויות וסיכומי ההרצאות מאת איתי ברנר שעשה פשוט עבודת קודש.
הכנס שמתקיים מדי שנה מאורגן על ידי ברי שוורץ, כותב קבוע ב- Search Engine Land ובעלים של בלוג פופולארי בנושא קידום אתרים – Search Engine Roundtable. למרות שרוב ההרצאות היו של אורחים מחו”ל שדיברו באנגלית, היו גם מספר הרצאות שעסקו בקידום ושיווק מקומי ונערכו בעברית.
כמו בהרבה אירועים בסדר הגודל הזה, ההרצאות חולקו לשלושה מסלולים (Tracks):
- מסלול A: עסק בעיקר בקידום אורגני.
- מסלול B: עסק בעיקר בקידום ממומן, PPC וכו’.
- מסלול C: עסק בנושאים איזוטורים יותר כגון “טכניקות קידום אגרסיביות” או “Pagination & Canonicalization”.
מפאת גודל האירוע וסיבות אחרות, לא יכולנו לסקר את כל הכנס ממקור ראשון, ולכן החלק האחרון של הפוסט נכתב באמצעות מספר סיכומים של כותבים אחרים.
הספונסרים
בראש ובראשונה, אין ספק שמדובר באחד הכנסים הבודדים בהם יכולתם למצוא כמעט כל חברה ישראלית שפיתחה כלי SEO כזה או אחר, ואולי זו הסיבה שלמרות הגודל הקטן של ישראל, כל הנוכחים והמרצים התייחסו אליה בחרדת קודש.
הנה למשל הפנדה של Zefo:
ההרצאות
הערה – בשל מהירות הדיבור ומורכבות הדברים, רוב הדברים שמובאים כאן הם פרשנות אישית של הנאמר ואין להתייחס אליהם כסיכום “מילה במילה”.
הרצאה #1: Keyword Research and Content Dev
מנחה הפאנל: Eli Feldblumמשתתפים: Marty Weintraub, Mark Ginsberg, Julia Logan
הרצאה זו עסקה בבעיה שמעסיקה את רובינו, כיצד בעצם אנחנו מתמודדים עם שפע מילות המפתח, ויותר חשוב, כיצד אנחנו מוצאים מילות מפתח חבויות שקשה לעלות עליהן בכלי מילות המפתח…
בהרצאה, אותה פתח מארק גינסבר, הועלה רעיון מעניין והוא שהיחס בין התאמה מדויקת של מילת מפתח ובין התאמה נרחבת שלה, יכול לספק לנו מושג על רמת האחידות של המילה. אם רמת האחידות היא נמוכה, הרי שאותה מילה נמצאת בהרבה מובנים שונים, כלומר, הזנב הארוך משמעותי יותר. אם זה לא המצב, הרי שכדאי לנו בכל זאת לקדם יותר את המילים הראשיות.
ישנם מספר כלים שעוזרים לנו במשימה – קודם כל, חשוב להסתכל ברשימה של Suggest שגוגל מציג לנו ולא ללחוץ אנטר, יותר קל לחפש מילות מפתח באמצעות התצוגה המקדימה של גוגל באנגלית (Google Instant). כלי אחר שיכול לעזור לנו הוא Soovie.
להלן המצגת של מארק:
לאחר מכן עלתה לבמה אייריש וונדר, מקדמת אתרים אירית (אלא מה…) בשם Julia Logan, שדיברה על תוכן אוטומטי כדבר חיובי שלא תמיד צריך לפחד ממנו. יש כלים שיכולים לעזור ולשכתב מאמרים בצורה סמי אוטומטית, כך שהם יהיו קריאים ולא יאבדו את המשמעות המקורית. כלומר, הכותב המקורי של המאמר בוחר את המילה החליפית כך שיהיה אפשר ליצור משפט זהה למשפט המקורי, אבל עם אוצר מילים שונה לחלוטין. בכל אופן, אפילו היא מודה שבשפות זרות יותר קשה לעשות ספינינג.
רק על מנת להדגיש עד כמה מדובר בתהליך עדין, שכתוב טוב של מאמר יכול לקחת מעל לשבוע , וכולל עבודה של מגיהים, עורכי תוכן וכותבים. למעשה, שכתוב זו הדרך היחידה לגוון טקסטים קצרים שמכניסים באתרי סימניות או אינדקסים, ואייריש גם טוענת שאתרי סימניות טובים ממש לא מתו (בקווים המנחים , גוגל מדברים באופן ספציפי על אתרי סימניות באיכות נמוכה)
עוד כלי מעניין שצויין: Narrative Science – יצירת טקסט שנראה כמו דיווח עיתונאי אנושי, אבל הוא בעצם אוסף של עובדות שחוברו אחת לשנייה באמצעות אלגוריתם!!
החלק האחרון של ההרצאה דיבר על שעשועים עם ScrapeBox, עליו נכתב לא מעט ב-Xrumer.
הרצאה #2: Link Building After Penguine
מנחה הפאנל: Olivier Amar
משתתפים: Aaron Friedman, Marc Levy, Jim Boykin.
נושא שכנראה מעניין את כל שישים וחמש האחוזים מן המקדמים שנפגעו מעדכון הפינגווין (לפי הסקרים).
המרצה הראשון היה מארק מ- 3DoorsDigital. אם לא ידעתם, אז גוגל שולחים מיילים לא רק על קניית קישורים לאתרים, אלא גם על מכירת קישורים מאתרים… יותר מדי קישורים שהם מילות מפתח ולא ברנדים הם בטח לא רעיון טוב… גם קישורים מדף הבית, קישורים רוחביים וקישורי פורומים “זולים” הם בוודאי לא סחורה מובחרת כיום. גם קישורים יוצאים ו – “שכונות רעות” יכולות לגרום לנזק.
על מנת לזהות את הקישורים הרעים, אפשר לבדוק ידנית בכלי מנהלי האתרים ולברור קישורים מתאריכים מסוימים, או שאפשר להשתמש בכלים חיצונים כדי לבצע אנליזה עצמית של האתר שלכם.
גם הכלי החדש להסרת קישורים הוא לא תמיד נוסחת פלא, וכשמאט קאטס אמר שצריך להשתמש בו בזהירות, זו לא הייתה עוד סתם מלחמה פסיכולוגית. גם אם אתם חושבים שהכלי עובד, אסור לשכוח שלפינגווין יש מאגר נתונים משלו שמתעדכן רק פעם ב…
מעבר לכך, באמת יש סיבה טובה לנסות ולהסיר קישורים ידנית כי גוגל יכול להבדיל בין קישורים שהוסרו לגמרי וכאלו שביקשתם להתעלם מהם עם הכלי. במקום להשתגע מרוב מיילים, בנו תבנית שמבקשת מבעל אתר X להסיר את קישור Y.
אם אתם מבקשים בקשת מחילה לאחר שקיבלתם הודעה על עונש ידני, תהיו כמה שיותר מדויקים. האנשים בגוגל אמנם יודעים מה הם עושים, אבל אין להם יכולת לנתח את האתר שלכם יותר טוב מכם…
להלן המצגת של מארק שכוללת את השלבים להסרת הקישורים הבעייתיים:
בשלב זה עלה לבמה בחור בשם אלון פרידמן והשווה את בניית הקישורים למערכת יחסים. מי שבונה קישורים רק כדי להשיג (פה נשאיר לכם את הדמיון), ולא באמת משקיע, לא ייראה תוצאות. אם אתם רוצים לבנות תוכן, בנו בעבורו קודם כל פרסונה. כלומר, יכולים להיות לכם בלוגים שונים ובכל אחד מהם כותב עם סגנון כתיבה שונה לחלוטין (פרשנות שלנו). מעבר לכך, אל תצאו מגדרכם כדי לקבל קישורים ובטח אל תתפסו למדדים מספריים כמו PR…
Link Baiting בהחלט אפשרי, אבל לא מספיק שהטקסט יהיה כתוב טוב, הוא צריך להיות ממש מהפכני מבחינה רעיונית.
בשלב זה שאלתי שאלה שהטרידה אותי מאז אפריל: האם פינגווין רואה קישורים “רעים” כקישורים שפשוט אפשר להתעלם מהם, או שיש להם ערך שלילי. ואם הוא פשוט מתעלם מהם, למה כל העולם ואישתו רוצה להסיר אותם?! התשובה שקיבלתי מ- Jim Boykin היא שאולי המצב היה פעם ככה, אבל היום פינגווין בהחלט יודע לזהות קישור עם סנטימנט שלילי ולהעניש אקטיבית בגללו.
יותר מאוחר שאלתי את מארק מה הוא ממליץ לעשות בכלי להסרת קישורים במידה והוא לא עוזר (כמו באחד האתרים שלי). התשובה המפתיעה שלו הייתה להשאיר רק קישורים שקיבלתי באופן טבעי. עם כל הכבוד, אני חושב שזו תשובה טיפה צבועה… שנים של קידום לא הולכות ברגל (ובכלל, לפני שהשתמשתי בכלי, המצב היה טוב יותר).
הרצאה #3: Surviving Penguin, Panda and the Zoo
מנחה הפאנל: Gilad Sasson of nekuda
משתתפים: Eli Feldblum, Uri Breitman, Jim Boykin.
מדובר בהרצאה נוספת על פנדה ופינגווין, מה שרק מראה עד כמה תעשיית ה- SEO בחו”ל נפגעה מהם (מה שמראה גם שאנחנו בחברה טובה…).
כ- 73% אחוזים מחברות ה- SEO בסקר שנערך, לא התאוששו מפנדה גם אחרי שנה שלמה. המחשבה ש- Bounce Rate הוא תמיד דבר רע (לא ממש מובן למה קפצו לדבר על BR) היא לא נכונה כי יכול להיות מצב שבו גולש מוצא בדיוק את מה שהוא חיפש ופשוט יוצא מהאתר. אם הוא עוזב את האתר כי הוא לא מצא את מה שרצה, זה נקרא Pogo Stick (חשבו על המשחקים הישנים של Keen). בשביל זה, ההנחה היא שגוגל מודד גם BR וגם את שיעור הביקורים החוזרים ומשקלל אותם ביחד (מי באמת מאמין למאט קאטס שאומר ש- BR לא משפיע??? אף אחד.).
עוד אנקדוטה, מפינגווין נפגעו לא פחות מ- 65% מן החברות.
אז כן, צריך ללכת, לחפור ולחפש קישורים גרועים, אבל לא רבים יודעים שיש אפשרות למיין קישורים לפי תאריכים בהם גוגל גילה אותם לראשונה, ממש מתוך הוובמאסטר טולס. סימן אצבע : קישורים רוחביים עם אנקורים מדויקים (שוב, נקודה שהדגישו המון גם בשתי ההרצאות הקודמות).
המחשבה צריכה להיות להחליף אותם בקישורי עומק (Deep Links) ובקישורים מאתרים של כותבים שיש להם Authorship (כנראה שזה משפיע לטובה גם על הקישור עצמו).
אחר כך עלה אלי פלדבלום מחברת Rank Above והסביר שברשת אנשים נוטים לקשר בצורות משונות ולכן אם מבטיחים לכם קישור וכו’, תבדקו בשבע עיניים שהכול תקין.
אני יכול לספר מהניסיון האישי שלי שהתקשיתי לקבל קישור עם אנקור מהמחלקה שלי באוניברסיטה ולפבל הם בכלל לא נתנו, רק הזכירו אותו. עוד טיפ שהוא נתן: קישורים רעים בקבוצות לא זהים לקישורים רעים בודדים וצריך להתייחס אליהם אחרת מבחינת הזיהוי שלהם כרעים.
לגבי פינגווין, הוא עשה לנו מארב ואמר לנו בפשטות שאנחנו בתור ישראלים אוהבים נורא לקשר ב- Site Wide ולכן חטפנו בגדול (ולמרבה הצער, נראה לי אישית שהמון חברות לא למדו לקח). במקרה ונכנסתם לרשימה שחורה של גוגל, אתם חייבים לעשות Disavow לכל קישור חשוד בלי לרחם על אף אחד, ואם אתם לא יכולים, יש לפצות על כך בקישורים טובים.
הרצאה #4: Hebrew SEO
מנחה הפאנל: Gilad Sasson
משתתפים: Uri Breitman, Yaniv Navot, Lior Eldan.
ההרצאה האחרונה שהספקתי לשמוע הייתה דווקא בעברית ועסקה בקידום בגוגל ישראל.
בהתחלה עלה נציג של SEO Israel ונתן מספר דגשים (יתכן שהרחבתי פה ושם מהידע הכללי שלי):
- גוגל קורא Javascript באופן חלקי.
- תג ה- Meta Keywords כן יכול לרמוז לגוגל במה עוסק הדף, אפילו אם הוא לא משפיע ישירות על דירוגים, חשוב להשתמש בו (כאן הוא הפתיע אפילו אותי).
- האורך של התוכן הוא לא בהכרח הקלף המנצח, תוכן קצר יכול לעורר טוקבקים. אם אתם לא יודעים איזה תוכן לשים בעמוד מסוים, עשו בדיקות A/B.
- מפת XML חשובה בעיקר לאתרי חדשות ואתרים גדולים שרוצים שהתוכן שלהם יתאנדקס במהירות. יש לה פחות השפעה על אתרים קטנים או אתרים קיימים שהם לא אתרי חדשות.
- קנוניקל או 301? 301 זו פקודה ישירה מהשרת, ואילו קנוניקל הוא תג מבזבז משאבים, כי הוא כבר נמצא ברמת הקוד.
- האם אזכור של אתר בלי קישור שווה משהו? לדעתו כן, הרי לגוגל יש גם משיכה לבראנדים (זו לא פעם ראשונה שאני שומע את הטענה הזו).
לאחר מכן עלה אורי ברייטמן מ- “חופש החיפוש“. אורי הסביר שהבעיה של רוב האתרים בעברית היא שהחומרים שיש בחו”ל בנושאי תוכן כללים ובנושאי תוכן שקשור ל- SEO בפרט, הם באיכות הרבה יותר טובה מאשר בארץ.
אורי טען שבעצם אין שום פסול בלקחת חומר מחו”ל ולהתבסס עליו כאשר כותבים פוסט בעברית, בערך כמו שאנחנו עושים כאן ב- AskPavel (ובמקרה הזה תסלחו לי, אבל הנחתום כן מעיד על עיסתו). מרבית הגולשים מתעצלים לקרוא באנגלית, וכול עוד לא מתרגמים ומעתיקים פוסט מחו”ל מילה במילה, סביר להניח שאף אחד לא ירצה או יתקשה מאוד לתבוע אתכם בגלל מה שמוגדר בחוק כ- “שימוש הוגן”.
כדי להתגבר על הבעיה של ההעתקה, אורי ממליץ גם צעד מונע נוסף, והוא להתבסס על שלושה מקורות לפחות. כלל האצבע הוא שאם הטקסט שלכם דומה מדי למה שיוצא ב- Google Translate, אתם בבעיה!
בסוף הפאנל הזה, עלה ליאור אלדן ודיבר על ניהול מוניטין ודחיקת תוצאות שליליות, תחום מרתק שבארץ לא ממש מדברים עליו.
כאשר אתם מחפשים מקורות טובים שיוכלו לדחוף את התוצאות השליליות למטה, עדיף לעבוד עם פלטפורמות בלוגים מקומיות כמו תפוז או דה מרקר קפה, אבל אפשר גם לקחת פלטפורמות שתומכות בעברית כמו WordPress.com או בלוגר (שהוא חלק מגוגל, להזכירכם).
גם בזירת אתרי הסרטונים אסור להתעלם מאתר כמו פליקס, שהוא תואם יוטיוב ישראלי מאוד פופולארי של קבוצת “תפוז”. כנ”ל לגבי העלאת קבצי PDF שכיום גוגל קורא אותם אפילו בעברית. אפילו אתרי נישה (דוגמה שלי, picknick.co.il בתחום הבידור) ואתרי סימניות איכותיים יכולים להוות פיתרון מצוין.
הרצאה #5: Legal Issues In Search
מנחה הפאנל: Mayer Reich.
משתתפים: Yoram Lichtenstein, Baurch Bebchick.
במהלך הפאנל המשפטי הדגיש עו”ד בבצ’יק שכאשר מנסים להכין הסכמי SEO מומלץ להעזר בעורכי דין בגלל מורכבות התחום, אבל מכיוון שכולנו יודעים שבמקרים רבים לא נעזרים בעורכי דין, הפנה את תשומת לב הנוכחים לנושאים שחשוב לטפל בהם בהסכמים כאלו. למשל, מה התוצרים שיימסרו בעקבות ההסכם, מה תנאי קבלתם ומתי הם עלולים להדחות, בידי מי הבעלות בהם ומה הוא הלו”ז שנקבע לביצוע העבודה.
עוד המליץ לשים לב לשאלות הסודיות, המצגים שנותנים הצדדים, אחריות הצדדים לנזקים, שאלות של פתרון סכסוכים וכדומה.
לאחר מכן עו”ד ליכטנשטיין התמקד בסכנות במדיה חברתית מבחינת מעסיקים שפעילים בתחום והציג “שטויות פייסבוק” ותקלות מדיה חברתית. עו”ד ליכטנשטיין הסביר שמעסיקים עלולים להחשב כאחראים לתקלות שיוצרים עובדיהם וציין שהדרך הנכונה להתמודד עם סכנות כאלו היא ביצירת “מדיניות מדיה חברתית” מונעת, בבנייה נכונה של המדיניות ובאכיפה עקבית שלה.
לשאלות הקהל הבהיר עו”ד ליכטנשטיין שכאשר מופעלים כלים שונים למעקב אוטומטי אחר תוצאות חיפוש למילים ספציפיות, אמנם אין זכויות יוצרים בתוצאות החיפוש עצמן אולם קיימות זכויות באופן האיסוף וההצגה שלהן ולכן חשוב שדרך האיגוד וההצגה של התוצאות תהיה שונה מהמקור ממנו נאספו.
לשאלת הקהל גם ניתנו הנחיות עקרוניות לשימוש בשמות מסחריים של מתחרים במילות חיפוש ממומנות (Adwords) כש”כלל האצבע” קובע שאם נעשה שימוש בשם המסחרי כמילת חיפוש ממומנת אך לא נעשה שימוש מטעה בשם לא במודעה ולא בעמוד אליה מקשרת המודעה, סביר להניח שהשימוש יהיה כשר, ולפחות לפי הפסיקה כיום הוא תקין.
הרצאה #6: Facebook and Social Ads
מנחה הפאנל: Ophir Cohen.
משתתפים: Marty Weintraub, Adam Tal, David Mark.
הפאנל בנושא פייסבוק ופרסום ברשתות החברתיות היה מאד שונה השנה. פייסבוק עבר(ה) שינויים משמעותיים מאד, החל מההנפקה, דרך המעבר החד לעולם ה-News Feed והמובייל כנדבך מרכזי ומוביל באסטרטגיה שלה.
את הפאנל הוביל אופיר כהן מנכ”ל Universal McCann Search ודיברו בנוסף מארטי וינטראוב יו”ר AIMCLEAR, דיויד מארק מ- SERP INTELLIGENCE ואדם טל.
אופיר סקר את השינויים המשמעותיים ביותר שעברה הפלטפורמה בשנה האחרונה, בדגש על החלקים הרלוונטיים למפרסמים, ובכלל זה המעבר ל NEWSFEED, השינוי במודעות הצד, השקת מגוון מוצרים חדשים כגון SPONSORED STORIES ועד FBX וטרגוט קהלים.
דיויד הציג קייס סטדי מרתק, והראה כיצד בנה קהילה סביב תחום ענין בעל מטרה משותפת “CAUSE”, משך אליו קהל אוהדים בקלות ובמהירות, וכיצד הצליח להציע לקהל זה מוצרים והצעות שיווקיות רלוונטיות מאד.
מארטי סקר בצבעוניות האופיינית לו את הכלים השונים למקסום החשיפה של תכני העמוד – המסר העיקרי של מארטי – NO MORE FREE FACEBOOK וטיפ של אלופים – אם אתם רוצים להסב את תשומת הלב של פייסבוק למשו חשוב, אל תפנו לתמיכה, תייצרו מודעה ותתרגטו אותה לאנשים שעובדים בפייסבוק… זה כבר יעשה את התרגיל!
אדם הוא אפיליאט, וסקר בצורה יפה ומקצועית כלים לביצוע אופטימיזציה ודרכי חשיבה יצירתיות על פניה לקהלים שונים ולמקסום ההתאמה בין המסר לבין הקהל. כמו שהוא אומר – אין לו את הפריוילגיה להיות פחות ממעולה כי אז לא יהיה לו איך לשלם שכר דירה – אז מאד מומלץ להשתמש בטיפים שלו!
מה למדתם בכנס?
ללא ספק היה הרבה תוכן מעניין השנה ואפשר לראות כמה התחום שלנו משתנה מדי יום.
מה דעתכם על דברים שנאמרו בכנס? מאיזו הרצאה נהניתם במיוחד? האם למדתם משהו חדש שלא ידעתם? נשמח מאד לשמוע מה דעתכם…
- טיפים נוספים (121 ליתר דיוק) אפשר לקרוא בפוסט המקיף שפרסמו 3DoorDigital.
- כל המצגות מהכנס מופיעות תחת החשבון של בארי שוורץ ב-Slideshare.
