הסכם קידום אתרים הינו התחייבות חוקית בין ספק למקבל שירות. אלא, שפעמים רבות הצדדים “שוכחים” לחתום ביניהם הסכם, או אם הם עושים זאת הרי אותו הסכם (הרבה פעמים רק הזמנה) אינו הסכם מפורט אלא מסמך לאקוני וחסר.
אודה ואתוודה – כבר נמאס לי להסביר מדוע הכנת הסכם בהתבסס על דוגמאות שנאספו באינטרנט (או שאחיכם (שהינו עורך דין בתחום הנזיקין) הכין עבורכם) הינה שגיאה, ולכן לא אעשה זאת.
מטרתו של מאמר זה אינה לאפשר לכם לכתוב הסכם קידום אתרים בעצמכם (ולמרות הבטחון העצמי שלכם, שבלעדיו לא הייתם הכי טובים בתחום שלכם…, אני ממליץ – אל תסתמכו על האמור מטה כדי לעשות זאת).
מטרת מאמר זה הינה בסך הכל לתת בידיכם כלים להבין חלק מהסוגיות שעל הסכם להתייחס אליהן, ולהציע לעורך דינכם שינסח עבורכם את ההסכם – פתרונות לנושאים שיעניינו אותו.
במאמר זה נסקור אך חלק מאותן הוראות שכדאי להתייחס אליהן בהסכם קידום אתרים (SEO). העצות להלן בהכרח אינן ממצות, הינן חלקיות ואינן מתאימות למצבים ספציפיים. כל מטרתן הינה לסקור בפניכם את התמונה בכללותה ולהזכיר לכם שמוטב לנסח הסכם בניית אתרים מפורש, ומראש. למי שרוצה להתעמק, אני מפנה אתכם לאתר שלי ללמוד עוד על סוגיות משפטיות והסכמיות בתחומי האינטרנט והקניין הרוחני.
אנא שימו לב שגם הדוגמאות המופיעות בטקסט אינן ממצות ואינן מלאות ואף הן עלולות שלא להתאים למקרה ספציפי כך שאין להסתמך עליהן לשם שימוש בהסכם בפועל. כל מטרתן הינה להבהיר את הנקודה המתוארת בטקסט.
1. הקפידו על התארגנות וניהול נכונים
עצה כללית זו, המתאימה לכל סוגי העסקים, חשובה גם למקדמי אתרים. פעמים רבות התאגדות כחברה בע”מ יכולה להקל על העסקים ולהרחיק סיכונים מהמקדם עצמו. בחלק גדול מעילות התביעה שתקומנה עקב פעילות הקידום, ההסכם יכול למנוע מנכסי המקדם להפוך “ערובה” לחוב כלפי צד שלישי.
יש לוודא שהחברה הינה גוף נפרד, שעסקיו מנוהלים בנפרד מעסקי המקדם ושבעלי התפקידים בו מבצעים כל אחד את תפקידו.
אין זה אומר שבמקרה של חברה בע”מ המקדם לא יחוב לעולם אישית, אולם הקפדה על האמור לעיל בהחלט יכולה להרחיק את הסיכון.
2. בניית מערכת התקשרות נכונה מול ספקי תוכן עבורכם
מקדמים רבים נעזרים בקבלנים חיצוניים (“פרילאנסרים”) ליצירת תכנים כמו מאמרים, שיסייעו בקידום אתרי הלקוחות.
תכנים כגון אלו נבנים פעמים רבות על בסיס תכנים הקיימים ברשת, ומנסיוני – במקרים רבים אף מפרים זכויות יוצרים השייכות לאחרים. בכמה וכמה מקרים, ייצגתי מקדמי אתרים שנתבעו עקב תביעה שהופנה כלפי לקוחותיהם, בגין תכנים שיצרו קבלנים חיצוניים. אלא שבהעדר הסכם מספק מול הקבלן החיצוני, נאלצו המקדמים לשאת באחריות החוקית להפרת זכות היוצרים, ולא יכלו להטיל את האחריות על הקבלן החיצוני או לפטור עצמם מאחריות מול התובע.
מומלץ למסד את ההתקשרות עם כל קבלן חיצוני באופן שיגן עלים מפני תביעות כאלו ואחרות בעתיד.
כך למשל, בהסכם מול ספקי תכנים עליכם לוודא שאכן כל המאמרים שנמסרו לכם נוצרו באופן שאינו מפר זכויות של אחרים וכן שאתם רשאים להשתמש בהם עבור לקוחותיכם (כך למשל מומלץ לדרוש לקבל בהם זכויות יוצרים בפועל, וליתן על בסיסם רשיון שימוש ללקוח).
שימו לב שככל שניתן, יש לתת ללקוח רשיון שימוש ולא להעביר לידיו את זכות היוצרים, כדי לאפשר לכם להתמודד עם מצבים של הפרת הסכם על ידי הלקוח.
לכן מומלץ לוודא שכל עובדיכם והקבלנים העצמאיים העובדים עמכם חתומים על חוזים הכוללים גם תניית העברת בעלות ביצירות בצורה ברורה ומספקת, כמו גם הצהרה שלהם שלא יעשו שימוש ביצירות השייכות לאחרים בעת ביצוע העבודה ולא יפרו זכויות של אחרים.
כך לדוגמא תוכלו לכלול בהסכם כזה את הסעיפים הבאים:
“אני מצהיר בזאת כי היצירות נוצרו על ידי באופן בלעדי, הן מקוריות שלי, אין בהן כל זכות צד שלישי שהוא והן לא הועתקו ממקור חיצוני כלשהו וכן וכי מלוא הזכויות בהן בעת יצירתן, לרבות זכויות היוצרים, הן שלי.
עם חתימת הסכם זה אני מעביר בזאת באופן מלא ובלתי חוזר את מלוא זכויות, לרבות זכויות היוצרים, ביצירות לידי ____.
אני מתחייב שאין בכל שימוש שייעשה ביצירות על ידי ____ כדי לחייב את ____ לקבל הסכמתו של צד שלישי כלשהו, להפר את זכותו של צד שלישי כלשהו או לשלם תמלוגים עבור השימוש.”
כאמור מעלה, שימו לב שסעיפים אלו אינם מתייחסים לכל הנושאים (למשל אין בהם התייחסות ל”זכות מוסרית” שיש להתייחס אליה) והם מוצגים כדוגמא בלבד.
3. לוח התשלומים
כבכל עבודה, לוח התשלומים יוסכם בהתאם לצרכי הצדדים.
בדרך כלל ראוי לדרוש תשלום מקדמי כלשהו, הן על מנת להבהיר את רצינות הלקוח והן להקטנת החשיפה במקרים של אי תשלום עתידי.
יתרה מכך, וזהו אינטרס של שני הצדדים אך בעיקר שלכם – אם לא קבעתם תשלומים מוגדרים לתאריך ספציפי אלא לפי התקדמות העבודה, דאגו לקבוע אבני דרך ברורות וחד משמעיות המחייבות את הלקוח בחובת התשלום.
4. מקדמה ושיקים ביד
חשוב להוסיף עוד נקודה שהיא פחות משפטית אך יותר פרקטית.
כולנו מכירים את מוסר התשלומים הירוד במדינתנו. אין ספק שכאשר מדובר בחוב שגובהו לא גבוה במיוחד (כמו בהסכמי קידום אתרים), היכולת לגבות את החוב בהליכים משפטיים מצטמצמת והרבה פעמים עדיף כבר לוותר על תהליך הגביה. לכן – הקלו על עצמכם. ככל שניתן, דרשו לקבל מקדמה ותשלום מראש, וגם אם נקבע תשלום עתידי – לפחות דאגו להחזיק בידיכם שיקים (לא “לבטחון”. שיקים “אמיתיים”, עם סכום ותאריך) שישאו את תאריכי התשלום הצפויים ואת הסכום הספציפי, כך שאם תצטרכו לנקוט בהליכים – יהיה לכם קל יותר.
5. תהליך קביעת המטרות
חשוב מאוד להגדיר בשלב הראשון את המטרות הנדרשות ואת התהליכים שיינקטו לשם השגתן.
כך לדוגמא, תהליך מחקר מילות מפתח צריך להיות מובהר ללקוח, כמו גם הגבלת כמות מילות המפתח המקודמות (ופירוטן ככל שניתן מראש). ככל שהתחייבויותיכם תהיינה ברורות ושקופות יותר, ייקל עליכם להראות כי מילאתם אחריהן ויקשה על הלקוח לטעון כי לא קיבל את השירות המבוקש.
הבהירו כיצד תציעו ללקוח מילות חיפוש רלוונטיות, כיצד על הלקוח לאשרן וכן כי לא תקדמו מילים שלא נבחרו על ידו ולא שולם בגינן שכר מוסכם.
6. המצגים וההתחייבויות
כולכם יודעים עד כמה מקדמי אתרים כפופים ל”שגעונות” של מנועי החיפוש, וכל עדכון באלגוריתם של גוגל שולח צמרמורות פחד בעורפם של מקדמי אתרים. הבהירו זאת ללקוח. הלקוח אינו מודע לכך, או לפחות ישמח שלא להיות מודע לכך אם יאלץ להגיש כנגדכם תביעה…
ודאו שהחוזה שלכם מסביר את מכלול הסיכונים בקידום אתרים, את חוסר השליטה שלכם בתוצאה, את חוסר יכולתכם להתחייב לתוצאות (מיקומים) ספציפיים וכדומה. במרבית הסכמי קידום האתרים שלי, סעיף המצגים הינו מבין הנרחבים ביותר בהסכם, ולא בכדי.
שימו לב שניתן לסווג סעיפים אלו או כ”מצג” המתאר את המצב העובדתי, או כ”התחייבות הלקוח” המתחייב שהוא מכיר את העובדות ולא יתבע אתכם אם המתואר בהסתייגות – יקרה.
סיכונים לדוגמא שיש להתייחס אליהם בחוזה (וקיימים גם אחרים):
- משך הזמן שחולף מאז תחילת העבודה עד תחילת יצירת תוצאות נראות לעין.
- חוסר השליטה של המקדם במנועי החיפוש.
- עדכוני אלגוריתם במנועי החיפוש ובכלל – שינויי מיקום לא מוסברים.
- פעולות אחרות וחסימות לא מוסברות מצד מנועי החיפוש.
- מתחרים שמקדמים עצמם אגרסיבית יכולים לפגוע בתוצאות הקידום של הלקוח מבלי שתהיה לכם יכולת השפעה על כך.
- סיכון של הרחקת אתר הלקוח ממנוע החיפוש בשל טעות או בשל החלטת מנוע החיפוש.
- התחרותיות המשוייכת למילות החיפוש הרלוונטיות.
- פגיעה בקידום בשל פעילויות הלקוח או פעילויות צד שלישי.
מצגים אלו הם חשובים ביותר, בין היתר גם מכיוון שבפועל, תהיו טובים ככל שתהיו, יתכן שהתוצאות לא יגיעו במועדים בהם קיוויתם להן. חשוב מאוד להתגונן מראש מפני טענות של לקוח (“לא קידמת מספיק טוב. עברו חודשיים והתקדמתי רק במקום אחד בגוגל”). רק הסתייגות שתבהיר את משמעות משך הזמן, כמו גם השפעתם של גורמים חיצוניים על התוצאות – תקשה על לקוח לדרוש החזרים במצבים כאלו.
להלן אציע לכם ניסוח לדוגמא של חלק מסעיפים אלו (ניסוח חלקי שעיקרו נועד לתת לכם הבנה כיצד יש לעשות זאת, אך אינו מתייחס לכל הנקודות שיש להתייחס אליהן):
“הלקוח מצהיר שהובהר לו כי:
- הליך קידום אתרים תלוי במשתנים וגורמים רבים ביותר, שמרביתם אינם בשליטת החברה, ביניהם: האלגוריתם של מנוע החיפוש והשינויים התכופים שמבוצעים בו; התנהלות אתרים מתחרים; שינויים בפופולאריות של מילות חיפוש וכדומה. לפיכך, החברה אינה יכולה ואינה מתחייבת להשגת תוצאות ספציפיות (על אף כל האמור לעיל) אלא רק לפעול כמיטב המאמצים וזו התחייבותה בהסכם זה. כל פגיעה בקידום שאינה נובעת במישרין אך ורק מפעולות אסורות או פסולות של החברה שננקטו בזדון לא תהיה באחריותה.
- הוא יודע כי תוצאות הפעולות אותן תבצע החברה אינן מיידיות, ויתכן שיעברו אפילו מספר חודשים עד להגעה למיקום משופר כלשהו, אם כי אין התחייבות ביחס למיקום ספציפי.
- יתכנו שינויים במיקום האתר בתוצאות החיפוש בלא קשר ישיר וברור לפעילות החברה והחברה אינה יכולה לשלוט בהם או להיות אחראית להם. ככל שהחברה תגלה את מקור הסיבה היא תפעל לעיצוב מחדש של האתר ולכל פעולה סבירה אחרת שתהיה נדרשת לפי שיקול דעתה על מנת להתגבר על הסיבה.
- תוצאות חיפוש במנוע החיפוש עשויות להיות שונות האחת מהשניה אפילו אם מדובר באותן מילות מפתח זמן קצר האחד אחרי השני ולהיות מושפעות מגורמים כמו מועד החיפוש, המחשב ממנו מבוצע החיפוש, מנוע החיפוש הספציפי וכיוב’.
- יתכן שהאתר יסומן כחשוד על ידי מנוע החיפוש מסיבות רבות ושונות, ולחברה לא תהא כל אחריות על כך.”
7. השירותים המוצעים
קידום אתרים אינו מעשה קסם. כדי לקדם אתרים עליכם לפעול במספר דרכים. מומלץ להבהיר בהסכם מה תהיינה אותן דרכים בהן תפעלו ובאיזה היקף. יותר מכך, מאוד מומלץ שהתחייבותכם לא תהיה לתוצאות כאלו ואחרות בקידום אלא לפעולות ספציפיות. כלומר, אל תתחייבו “תוך חודשיים תגיע למקום 2 גוגל בביטוי “עורכי דין”” אלא תתחייבו לפעולות שתבצעו עבור הלקוח.
פעולות אלו יכולות לכלול, למשל, את הפעולות הבאות:
- מחקר מילות מפתח או ביטויים מתאימים והמלצה על מועדפים.
- מחקר אתרים מתחרים.
- השגת קישורים בדרכים שונות וההתייחסות לכך.
- רישום במדריכים מקוונים (directories).
- בדיקת האתר והתאמת מבנהו ותכניו לקידום. למשל: אופטימיזציה של מטא-טאגס, כותרות עמודים וטקסט בעמודים עצמם (כולל הגבלת עמודים, למשל).
- המלצה על מבנה אתר אופטימלי ואף בדיקת הקוד.
- עריכת דיווחים שוטפים על ביצוע עבודה והתקדמות בדירוג.
לאחר שקבעתם את סוגי השירותים, וודאו שאתם מגדירים את היקפם שיסופק ללקוח.
לדוגמא, תוכלו להבהיר כי מחקר מילות החיפוש לא יעלה על 3 שעות עבודה, שאתם תכינו לא יותר מ-3 מאמרים בחודש שיתווספו לאתר הלקוח ותדאגו לקישורים שלא יעלו על 5 לחודש לאתר הלקוח, שתרשמו את האתר ללא יותר מ-5 מדריכים מקוונים וכדומה.
זוהי התחייבות שתוכנה ברור ללקוח וגם לכם קל לעמוד בה. שונה המצב למשל אם תתחייבו “לפעול כמיטב יכולתכם לקדם את אתר הלקוח”. התחייבות כזו הינה כל כך לא ברורה, שהתביעה רק מחכה להגיע.
קיבעו גם כיצד אתם תדווחו ללקוח על התקדמות האתר שלו במילים השונות, וודאו שמדובר בדיווח שאתם יכולים לעמוד בו. בהערת אגב אזכיר שבנושא זה של מעקב ודיווחים ללקוחות ישנם ספקי שירות רבים שמסייעים בידיכם, כמו ZEFO, כמו גם שבנושא אספקת תוכן איכותי ושירותים אחרים למקדמי אתרים נמצא גופים כמו סרבולה). שני שירותים אלו תורמים רבות למקדמי אתרים וראוי לשקול את השימוש בהם.
8. מבנה התמורה
כנגד מה תקבלו תשלום:
- האם בגין כל מאמר או קישור?
- האם בגין כל עליה במקומות החיפוש הרלוונטיים (תוצאות)?
- האם בגין כל שעת עבודה?
- האם בגין חלוף כל חודש?
- האם תשלום גלובאלי?
- עירוב כלשהו של מי מהשיטות?
בכל מקרה, חשוב להבהיר בדיוק איך ובגין מה יבוצע התשלום, מה יהיו מועדיו וכל פרט חשוב אחר.
9. הדרישות מהלקוח
מה בעצם נדרש הלקוח לספק לכם כדי שתוכלו לבצע את עבודתכם כנדרש. לדוגמא:
- גישה אדמיניסטרטיבית לאתר, לשרת, ל-FTP וכדומה.
- אפשרות להעלות תכנים בעצמכם לאתר, לשנות את הקוד ואת התגיות וכדומה.
- רשות מראש לביצוע שינויים הנדרשים לצורך הקידום, ככל שניתן, כולל מצדדים שלישיים (כמו מעצב האתר או בונה האתר).
- גישה לתוכנות סטטיסטיקה של האתר.
- שם איש קשר וכתובת ליצירת קשר (דוא”ל, טלפון וכדומה), על מנת שלא ליפול בין הכסאות.
- רשות להשתמש בסימני הלקוח ותכניו לשם קידומו, גם באתרים אחרים.
- חובת הלקוח לעדכן את האתר שלו בתכנים, ובאיזה היקף נדרש עדכון שכזה.
דוגמא חלקית להתחייבויות הלקוח ולאופן ניסוחן ניתן למצוא בסעיפים הבאים (שאינם ממצים ויתכן שלא יתאימו במקרים ספציפיים):
- “הלקוח יספק לחברה גישה אדמיניסטרטיבית לאתר הלקוח, למבנהו, עיצובו ותכניו ככל שידרש על ידה ויאפשר לה לבצע כל שינוי שתסבור שיש בו כדי לשפר את מיקומו של האתר בתוצאות החיפוש.
- הלקוח יספק לחברה גישה מלאה לנתונים הסטטיסטיים של האתר, התנועה אליו, בתוכו והחוצה ממנו או יאפשר לחברה להתקין כלי מדידה שימדדו נתונים אלו ודומיהם.
- במידת הצורך ייפה הלקוח את כוחה של החברה לפעול לצרכים אלו מול ספקי שירות חיצוניים דוגמת מעצב או מאחסן האתר.
- ככל שהלקוח יסרב לאפשר שינוי כזה או אחר או ימנע מהחברה גישה כלשהי הנדרשת לה, לא תהיה לו כל טענה כלפי החברה מכל מין וסוג שהוא.
- ככל שהחברה תסבור שיש צורך להוסיף תוכן כלשהו לאתר, יספק הלקוח לחברה תכנים נוספים בתחומי מילות החיפוש להוספה לאתר כפי שהחברה תבקש, ויאפשר לחברה לערוך ולהתאים אותם לצרכי הקידום טרם להעלאתם לאתר.
- הלקוח מתיר ומרשה לחברה להציג כחלק מקידום עסקיה ופרסומה נתונים סטטיסטיים על אתרים שקידמה וביניהם אף האתר שלו (לרבות אך לא רק – מקום במנועי החיפוש במילות חיפוש ספציפיות, נתונים על כמויות המבקרים באתרים שקידמה וכדומה) בכל מדיה או צורה שתמצא לנכון. כן מתיר הלקוח לחברה להציג את מיקום האתר שלו במנוע החיפוש במילות חיפוש כחלק מקידום עסקיה ופרסומה.”
10. הגבלת אחריות
סעפי הגבלת אחריות הם פעמים רבות לב ליבו של הויכוח המשפטי על חוזה, וחשיבותם קריטית (למרות שלעין הלא מקצועית הדבר נראה כמו “ממבו ג’מבו” משפטי מיותר). המגוון גדול, אם כי הסטנדרטים ידועים לכל.
המשמעות העיקרית כאן היא שפעולה לא נכונה מצידכם עלולה לגרום לעסקיו הלקוח נזק משמעותי, וכלל לא בטוח שתסכימו לשלם ללקוחכם פיצוי בסך 100,000 ש”ח על אובדן הכנסה, כתוצאה מעבודה שהשתכרתם בגינה 2,000 ש”ח + מע”מ…
בעוד שאתם תעדיפו להגביל ככל שניתן, הרי שמזמין העבודה יעדיף לצמצם את אותן הגבלות.
הגבלת האחריות הינה סטנדרט מקובל, והויכוח העיקרי יסוב סביב היקף אותה הגבלה: האם בסוגי תביעות, האם בסוגי נזקים, האם בגובה סכום פיצוי כספי וכדומה.
המלצתי אליכם – קישרו בין היקף ההגבלה להיקף התשלום שתקבלו ותדאגו שהוא לא יעלה מעל סכום שאתם יכולים לחיות עימו.
עוד מומלץ להגביל את משך תקופת התביעה האפשרית.
דוגמא אפשרית לסעיף הגבלת תחרות ניתן למצוא כאן (אם כי בהעדפתי האישית, יש לחזור בסעיף הגבלת האחריות גם על אותם מצבים ביחס אליהם כבר הצהרנו שיתכן שיגרם נזק לקידום שלא באשמת המקדם):
“מובהר ומוצהר כי אף אם בניגוד לאמור מעלה, מסיבה כלשהי תהא החברה אחראית בדרך כלשהי לנזק שנגרם ללקוח ו/או לכל פגיעה אחרת, הרי אחריותה תהיה מוגבלת לנזקים ישירים בלבד, וסעדי הלקוח יוגבלו בפיצוי שלא יעלה על סך כל הכנסות החברה מהלקוח במהלך __ החודשים האחרונים לפעילות הלקוח עם החברה טרם משלוח ההודעה על הנזק ולעולם לא מעבר לכך.”
11. מחיקת קישורים
אמנם הנושא הזה בהחלט נכנס בתחומים אחרים שהזכרתי למעלה, אבל בשל חשיבותו ובשל העובדה שהוא חוזר כמעט בכל מקרה ומקרה של סיום הסכם קידום אתרים אני מקדיש לו פרק נפרד.
והשאלה ברורה וידועה: חלק מהותי מקידום אתרים נובע מקישורים שהמקדם מציב באתרים חיצוניים (בשליטתו או בשליטת אחרים) המסייעים למיקומו של האתר המקודם.
כשהסכם קידום האתרים נגמר, מה קורה עם אותם קישורים?
התשובה הבסיסית לכך היא – לא ברור, ולכן עדיף לקבוע בהסכם בדיוק מה זכויות המקדם.
אין ספק שקישורים בתשלום רשאי מקדם האתרים למחוק. הרי אף אחד אינו יכול לחייב אותי לכלול קישורים בתשלום כשאני איני מקבל עליהם תשלום, לא?
גם אין ספק שקישורים שנשתלו בדם יזע ודמעות באתרים של צד שלישי (כמו באתרי חדשות ואתרים אחרים) אינם תלויים במקדם כלל ועיקר, ואם אותו אתר החליט למחוק אותם – המקדם אינו יכול להיות אחראי.
אבל השאלה מתחדדת מה קורה באתרים בשליטת המקדם (לפירוט נרחב יותר של סוגי הקישורים, ראו את המאמר המרתק של פבל שהקישור אליו בהמשך). האם שם מותר לו למחוק אותם, ואם כן – באיזה קצב. מכיוון שהדין אינו קובע תשובה ברורה לשאלה זו – גם אני לא אתן לכם תשובה ברורה אלא אמליץ בכל לשון פשוט להסדיר עניין זה בהסכם, מראש.
למשל לקבוע בהסכם שלמקדם מותר למחוק קישורים שנמצאים בשליטתו ולקבוע מה היקף המחיקה המקסימלי. הסכמה שכזו הינה גם הגיונית וסבירה וגם ניתנת לביצוע מבלי להפר את החוזה מצד אחד ומבלי לפגוע בלקוח בצורה לא סבירה מצד שני.
הרי בסופו של יום, גם אם המקדם רשאי לבטל קישורם בתום תקופת ההתקשרות, הרי זה רק סביר שהביטול יעשה בצורה כזו שלא תגרום לנזק חריג ללקוח, ואם יגרם נזק כזה, גם דרישת הלקוח להותיר חלק מהקישורים לתקופה נוספת תהיה סבירה. הכל, כמו רוב הדברים בחיים, הוא עניין של הגיון ומידה.
פבל כתב פוסט מרתק על נושא זה של מחיקת קישורים בתום תקופת הסכם קידום אתרים. מאוד ממליץ לכם לקרוא אותו, שכן יש בו גם תובנות שמסבירות בצורה כזו או אחרת את סבירות הפעולה של מקדם האתר בתום ההתקשרות. ככל שתסבירו ללקוח בהסכם בצורה ברורה יותר את חשיבותם של הקישורים ביצירת התוצאה אליה הוא מעוניין להגיע, ואת המשמעות של הסרת הקישורים בתום תקופת ההתקשרות, ייקל עליכם בהמשך לפעול לפי אותו הסבר ולהסיר את אותם קישורים עם סיום תקופת ההתקשרות.
סוף דבר
כאמור – זו רשמה חלקית של מספר נקודות עיקריות ואין בה כדי למצות את תוכן ההסכם. מאוד מומלץ שלא תכינו הסכם זה בעצמכם (גם לא על בסיס דוגמאות באינטרנט), אלא תגשו לעורך דין המבין בתחום. היתרון הגדול שלכם הוא שלאחר שתכינו מסמך אחד כזה, כלך יתר ההסכמים יתבססו על הדוגמא שתתפר עבורכם, ואז לא תאלצו להעזר בעורך דין בכל מקרה, ובכל זאת – תהיו מוגנים יחסית.
אבל, אנא מכם, עשו שימוש במאמר הזה על מנת לתת לעורך דינכם תשובות ואפילו כדי לבדוק אותו – האם הוא באמת מבין בתחום…
ראו את העצות של גוגל בשאלה כיצד בוחרים מקדם אתרים. מקדמי אתרים יכולים להשתמש בקישור הזה כדי ללמוד כיצד עליהם לשפר את עצמם התנהלות הן מול גוגל והן מול לקוחותיהם.
שיהיה בהצלחה לכולם!
אין להסתמך על רשימה זו כעל ייעוץ משפטי ובכל מקרה ספציפי יש לפנות לבעל מקצוע מומחה בתחום לייעוץ משפטי.
קרדיט לתמונה: Alessia WIlliams
