חיפוש מול ניווט – מה עדיף למשתמש ולאתר

האם מספיק לתת למשתמש אמצעי ניווט מוכנים מראש, או שצריך בהכרח להוסיף גם תיבת חיפוש? מסתבר שהכול תלוי באופי הנכס ובמטרות שנועד לשרת, כשהאיזון בין ניווט לחיפוש משתנה בהתאם.

מצד אחד, כאשר הנכס מתעדף חיפוש על פני ניווט מובנה – המשתמשים חייבים להשקיע מאמץ חשיבתי כדי לנסח שאילתות שיתנו להם את מה שחיפשו. מצד שני, נכס שמתעדף ניווט על פני חיפוש מאלץ את המשתמשים לנוע בתוך צינורות מובנים מראש, שברוב המקרים לא מובילים ישירות למה שהם מחפשים.

שאלת ה”חיפוש מול ניווט” (Search vs. Navigation) היא למעשה שאלת ה”חיפוש מול גילוי” (Search vs. Discovery).

לדוגמה: אם יש לכם בבית שירות טלוויזיה כגון הוט או יס – אתם מקבלים ערוצים מוכנים מראש, שמישהו יצק לתוכם את התוכן. אתם בדרך כלל לא צריכים להתאמץ ולחפש את מה שאתם רוצים. פשוט בוחרים את ערוץ התוכן שבא לכם לראות – ומשם זורמים עם מה שמוצג לכם (ספורט, אוכל, סרטים וכו’). זה נקרא “גילוי” (או “ניווט”, בהקשר שלנו).

לעומת זאת, אם אתם חיים בעולם הסטרימינג ויש לכם נטפליקס (או אפילו קודי) – עד מהרה תגלו שאין שום דבר מובנה מראש. אין ערוצי תוכן של ממש, כמו בהוט או יס, שאליהם ניגשים כדי לצפות במשהו קיים. לא רק שאתם צריכים לדעת מראש מה אתם רוצים, אתם צריכים לחפש אותו, למצוא אותו בתוצאות החיפוש ורק אז תוכלו לצפות בו. זה נקרא “חיפוש”.

לא על החיפוש לבדו

לאלמנט של חיפוש יש יתרונות רבים, כפי שציינתי במאמר קודם. אבל כאשר מציעים למשתמש אך ורק חיפוש חופשי, ללא אפשרויות ניווט מובנות – החיפוש פחות יעיל.

במאמר משנת 2014 שפורסם בחברת האנליזה נילסן-נורמן, מצוינות 5 סיבות עיקריות לחסרונות הטמונים בחיפוש בלבד:

1. חיפוש דורש הבנה של מה מחפשים

כדי לנסח את השאילתות הנכונות שיובילו אותנו למקום הנכון, עלינו להבין מה אנחנו מחפשים. אם מישהו מחפש מכסחת דשא לראשונה בחייו, מן הסתם הוא לא מכיר את הסוגים הקיימים ולא יידע בדיוק מה לחפש. לעומת זאת, אפשרויות ניווט מובנות-מראש של מכסחות דשא מציגות את כלל האפשרויות, ולא צריך לנסח שאילתות רק כדי להבין מה אנחנו מחפשים.

2. חיפוש דורש מאמץ מחשבתי

גם אם אנחנו מכירים את תחום החיפוש (מכסחות דשא), עדיין עלינו להשתמש בזיכרון כדי לדלות פרטים רלוונטיים, שיפיקו את תוצאת החיפוש הטובה ביותר לצרכים שלנו. אפשרויות ניווט מובנות-מראש מציעות סוגים שונים של אפשרויות, כולל תתי קטגוריות ואולי אפילו פילוחים מתקדמים. כל זה חוסך לנו את המאמץ המחשבתי, בעודנו מנווטים בקלילות בתוך המסלול שהכינו עבורנו.

3. חיפוש יוצר עלות-אינטראקציה גדולה יותר

גם אחרי שכבר התאמצנו לנסח את השאילתה הנכונה, כעת עלינו להקליד אותה פיזית במערכת (באמצעות מקלדת או במכשיר נייד). בעולם חוויית השימוש זה נקרא “עלות האינטראקציה” (Interaction Cost), והיא גדולה יותר עבור חיפוש מאשר ניווט / גילוי. גם אם לתיבת החיפוש יש השלמות אוטומטיות, הן בדרך כלל יותר יעילות כשמדובר בשאילתות פשוטות.

4. החיפוש לא תמיד יעיל

רוב אפשרויות החיפוש מספקות תוצאות בסיסיות ביותר ולא מעבר לכך. ככל שהשאילתה מורכבת יותר, כך גדלים הסיכויים לקבל תוצאה פחות רלוונטית (אבל לא תמיד). מנועי החיפוש המוטמעים באתרים ובאפליקציות, לא מגיעים לקרסוליהם של מנועי החיפוש הגדולים והמוכרים. גם נדע בדיוק מה אנו מחפשים וננסח שאילתה מדויקת, רוב הסיכויים שנקבל תוצאות לא משהו. בהקשר זה חשוב לציין שאפשר להטמיע חיפוש של גוגל באתרי אינטרנט, ולקבל את היכולות הגוגליות גם באתר שלכם.

5. כישורי חיפוש חלקיים

שגיאות כתיב, חוסר הבנה של הצרכים, ניסוח שאילתות בצורה לא נכונה וכן הלאה. לדוגמה, חוקרי נורמן-נילסן מעידים שראו מישהי מחפשת באתר סחר “נעליים נוחות מידה 40 שחורות עם עקב נמוך” – והתפלאה מדוע קיבלה את התוצאות שקיבלה. זה מעיד על חוסר הבנה כיצד פועל חיפוש באתרים, בניגוד למנועי חיפוש שאכן מסוגלים להתמודד טוב יותר עם שאילתות מהסוג הזה.

אז במה בוחרים – ניווט או חיפוש?

נניח שיש לכם תקציב מוגבל לשיפור חוויית השימוש, והייתם יכולים לשפר רק אחד מתוך שניים – או את יכולות החיפוש, או את אפשרויות הניווט וההיררכיה. במה תבחרו?

קודם כל צריך להבין מה גורם למישהו להשתמש בחיפוש לעומת ניווט.

פעולת החיפוש מגיעה בדרך כלל כאשר מדובר בנכס שמציע הרבה אפשרויות, כגון גוגל, יוטיוב או אמזון. נניח שאנחנו רוצים כיסוי לאייפון 8 – במקום לגשת לתפריט הניווט באמזון, להגיע לקטגוריות טלפונים, לגשת לתת קטגוריה של כיסויים ואז למצוא את הכיסוי שמתאים למכשיר שלנו – יותר פשוט לכתוב בתיבת החיפוש “כיסוי לאייפון 8” או משהו דומה.

לעומת זאת – באתרים בהם המשתמש לא יודע בדיוק מה מוצע לו, הוא לא יידע איזו שאילתה לנסח. לפיכך הוא ייגש קודם לתפריטי הניווט, יראה אילו קטגוריות / תחומים קיימים באתר, ייגש לתתי התחומים ויתחיל לקבל הבנה של מה מוצע לו כאן. מעבר לכך, במצב המתואר כאן הניווט חוסך זמן, מחשבה ואנרגיה (כפי שתואר ב-5 הסעיפים הקודמים).

התשובה הקצרה והברורה אינטואיטיבית – מומלץ להשקיע בשתי האפשרויות יחד. לחיפוש יש יתרונות מסוימים שלא קיימים בניווט; ואילו לניווט יש יתרונות שחיפוש לא יכול לפצות עליהם. אם אכן אתם מוגבלים בתקציב, כפי שצוין למעלה, חלקו אותו בין שתי האפשרויות באופן שווה, כדי להגיע למרב ולמיטב שיש לשתיהן להציע.

רגע לפני סיום

לכאורה התשובה הייתה ברורה מראש; אבל בפועל זה לא המצב ברוב האתרים. בכל הנוגע לאתרים בישראל, הניווט תופס את הבכורה ב-90% מהמקרים – והחיפוש נדחק לקרן פינה חשוכה.

אומנם זה פחות קורה באתרים הגדולים והידועים, כגון אתרי התוכן והחדשות, שלהם יש מספיק תקציבים להשקיע בשתי האפשרויות בצורה יעילה. אבל מספיק להיכנס לאתרים של חברות, ארגונים ועסקים כדי לראות שברובם (בדרך כלל) אין אפשרות לחיפוש חופשי, אלא אך ורק ניווט מובנה מראש.

לא צריך להיות אתר איקומרס מפלצתי כדי שאופציית החיפוש תהיה חשובה מספיק למשתמש. מספיק להיות אתר תוכן של כמה מאות עמודים, כדי שהמשתמש יפספס הרבה דברים שלא נמצאים ישירות בניווט. אופציית חיפוש באתרים אלו תקצר את ההשקעה הדרושה כדי למצוא את מה שדרוש, תשפר את חוויית השימוש ואפילו תסייע לכם להבין מה חסר באתר ולשפר את ה-SEO על הדרך.

כל הטיפים במאמר בנושא חיפוש באתר >

בהצלחה!