האייטם נכתב בסיוע נדב רייפר, מנהל תוכן ב- eBrand
שנת 2020 כבר כאן ועשור חדש ומרתק מתחיל. זוכרים איך התחיל העשור האחרון? בקושי היו לנו סמארטפונים, הלוגו של גוגל היה שונה, עדיין שיחקנו פארמוויל בפייסבוק ואינסטגרם רק הושקה לקראת סוף 2010. העשור הקרוב צפוי להיות סוער לפחות כמו העשור האחרון, ויהיו בו המון שינויים – בעולם האמיתי ובעולם הדיגיטלי, שהולך ותופס עוד ועוד חלקים מהעולם המוחשי שלנו.
גם תחום ניהול המוניטין צפוי לעבור שינויים רבים. בין השאר, חברות ענק צפויות להכניס את התחום הזה תחת שליטתן, והרשתות החברתיות יתפסו מקום יותר גבוה בניהול מוניטין וינסו להחליף את מנוע החיפוש של גוגל.
התהליכים האלה יתרחשו, בין השאר, על רקע הגידול העצום בגולשים באינטרנט. מספר המשתמשים בסמארטפונים צפוי לעמוד על מעל 5 מיליארד בני אדם ברחבי העולם. מספר הגולשים ברשת עומד על קצת פחות מ-4.5 מיליארד בני אדם, וברשתות החברתיות פעילים לא פחות מ-3.4 מיליארד. מדובר על המון אנשים, ובזכות יוזמות של ענקיות הטכנולוגיה, מיליארדים נוספים של אזרחי מדינות העולם השלישי צפויים להצטרף אל המספרים.
אז מה צפוי לתחום ניהול המוניטין בעשור הקרוב? אספנו לכם 20 תחזיות שצפויות להתממש בעשר השנים הקרובות.
1. ביקורות Google Reviews יקבלו נוכחות בולטת יותר בתוצאות החיפוש
מאז ומתמיד ב- Google קורצים לעסקים, והוכחה טובה לכך היא החיזוק המתמיד והבולטות שמקבל השירות Google My Business בכלל, ופיצ’ר הביקורות Google Reviews בפרט.
לקראת סיום העשור המגמה הזאת רק ממשיכה להתחזק. בחו”ל כבר רואים ביקורות מובחרות היישר בקופסת מיתוג ה- GMB בעמוד תוצאות החיפוש הראשון תחת שם המותג – וכך מייצרים אפקט חזק יותר (חיובי ולפעמים אף שלילי) על המוניטין של המותג. האם זה אומר שזה יוריד את החשיבות והטראפיק של אתרי חוות דעת ענקיים כמו Trip Advisor ו- Booking.com? לא בטוח.
2. משתמשים יוכלו להעלות גם סרטונים ב- Google Reviews
כחלק מאותה מגמה, אפשר להניח ש- Google גם יאפשר ללקוחות, שרוצים לבקר בצורה חיובית או שלילית עסק מסוים, להעלות סרטונים המתארים בצורה יותר אותנטית את החוויה שלהם מהשירות או המוצר. למשל, מישהי שמרוצה משמלת הכלה שלה, תעלה סרטון קצר מחתונתה. זה יכול גם ללכת לכיוון ההפוך: מבקר במסעדה יוקרתית יעלה סרטון המציג נמלה במרק שלו, מלווה בחוות דעת שלילית.
כיום הפיצ’ר מאפשר לנותן חוות הדעת לדרג, להוסיף טקסט ואפילו תמונה. אך עדיין אין לאלו השפעה כמו סרטון וידאו, בטח כשמדובר במוניטין של עסק. חשוב לציין שהתמונות שהגולשים מעלים היום ל- Reviews, עוברות סינון לפני פרסום. בעשור הבא סביר להניח שמחלקת הסינון גם תעבור על סרטונים.
3. פרמטר העדכניות של Google ימשיך להתחזק ולהשפיע הרבה יותר על המוניטין בתוצאות החיפוש
בעשור הקודם Google חיזקו כוחם לא רק כמנוע חיפוש, אלא גם כספק חדשות. מעבר לפיצ’רים של Google News ו”סיפורים מובילים”, ב- Google נותנים יותר ביטוי לתוצאות חיפוש עדכניות, ובמיוחד לאייטמים מאתרי חדשות – בטח כשמחפשים שם מותג/עסק או בן אדם.
פרמטר זה, שנקרא Freshness, חייב להתחזק אף יותר; זאת הודות למגמה שהתחילה ותגבר בעשור החולף – ה”פייק ניוז”, שזורם בלי אבחנה ברשתות בחברתיות. ההשפעה על המוניטין של אדם/מותג בתוצאות החיפוש תהיה ברורה, ותקבל ביטוי בכך שאייטמים חדשים יופיעו באופן הרבה יותר מיידי, ויחליפו מהר יותר אייטמים ישנים (בטח כאלה שפורסמו באותו אתר).
4. ניהול GMB לצורכי מוניטין יהיה MUST לעסקים (בדיוק כמו ניהול עמוד פייסבוק למיתוג ושיווק)
אולי קשה לזכור זאת, אבל אפילו ב-2009 עמוד פייסבוק עסקי לצרכים שיווקיים/מיתוגיים היה חידוש טכנולוגי בחיתולים. מאז, עסקים בקושי יכולים לשווק את עצמם בלי עמוד פייסבוק פעיל, אך ההשפעה שלו על המוניטין האינטרנטי, לא ניכרת לטווח הארוך, אלא אם כן מדובר במשבר מתמשך שמתרחש בדף.
לעומת זאת, קופסת המיתוג של Google My Business הולכת בעשור הבא לקבל יותר ויותר חשיפה מתוצאות החיפוש תחת שם של מותג/עסק – ובכך לייצר אפקט חיובי/שלילי על המוניטין שלו (בעיקר בגלל הביקורות).
לכן מפתיע אותנו תמיד לגלות עסקים, חלקם גדולים עם סניפים רבים – שעדיין אפילו לא אימתו את עצמם כעסק (Listing) ובכך פוגעים בניהול המוניטין האינטרנטי שלהם. אנשי הדיגיטל שלהם יהיו חייבים להתעורר לקראת העשור הבא.
5. ניהול מוניטין של מעסיק יקבל הרבה יותר תשומת לב
בעשור בו מאות מיליונים של ילידי דור ה- Z ייכנסו למעגל העבודה, מאפייני דור ה- Y רק יתחזקו, בעיקר בתחומים כמו הייטק, דיגיטל, ביוטכנולוגיה וכדומה. זה אומר: תחלופה עוד יותר גבוהה של מקומות עבודות, התגברות תחושת ה- FOMO – The Fear of Missing Out (“חרדת ההחמצה”) וכפועל יוצא – רדיפה מתמדת ומתגברת של מעסיקים אחר עובדים מוכשרים וטובים.
מצב זה יחייב מותגים ועסקים לדאוג לא רק לשיווק שלהם, אלא גם (ולפעמים בעיקר) לאופן בו הם נתפסים כמעסיקים בפני מועמדים לעבודה. זה יכול להתבטא, למשל, בהעדפת מימון פרסום ברשתות החברתיות של חוות דעת עובד, על פני חוות דעת של לקוח.
מבחינת ניהול המוניטין, זה יכול להתבטא בהגברת הניטור לגבי חוות דעת שליליות של עובדים לשעבר, ובמקביל הנעה מוגברת של השארת חוות דעת בקרב עובדים קיימים ומרוצים; זאת במטרה להופכם לשגרירים הטובים ביותר של החברה. במקביל, ניתן להניח כי חברות ישנו את היחס אל העובדים כדי שיתנו לה נוכחות חיובית ברשת.
6. “הזכות להישכח” תעוגן בחוק הישראלי
העשור שחלף הביא עמו מושג חדש: “הזכות להישכח” (The Right to Be Forgotten). זכות זו נבעה מהצורך לפרטיות בעידן הדיגיטלי, בו מידע שהולך ונצבר, לעיתים ישן מאוד ולא רלוונטי, ממשיך לעלות בתוצאות החיפוש תחת שמות של אנשים – ובכך נפגע המוניטין שלהם ושמם הטוב.
באמצע העשור, הזכות הזאת הוכרה באופן חוקי במדינות האיחוד האירופי, ומאז הוגשו לסניפים האירופיים של Google מאות אלפי בקשות, בעיקר מאנשים פרטיים, שלא פשעו ואינם מעניינים את הציבור. רוב הבקשות נענו בחיוב על ידי אנשי Google, היות והאינטרס שלהם הוא לעמוד בדרישות הרגולטוריות של כל מדינה בה היא פועלת.
ההערכה כי בעשור הבא עלינו לטובה, זכות זו גם תוכר הלכה למעשה בישראל; זאת היות והמידע הדיגיטלי הולך ונצבר – ועוד ועוד אנשים נפגעים ממנו, כפי שאנו חווים מהפניות הרבות שאנחנו מקבלים לשירות של ניהול מוניטין באינטרנט.
7. מועמדים לעבודה יצטרכו לתת דגש חזק על המיתוג האישי שלהם באינטרנט
כבר בעשור שחלף נאמר לא אחת, שקורות חיים סטנדרטיים זה “פאסה”. ואכן, טרנד המיתוג האישי באינטרנט החל עוד בעשור הראשון של שנות ה- 2000, עם תחילת עידן ה- WEB2.0 והרשתות החברתיות.
אלא שההכרה שכל אדם, גם שכיר שמחפש עבודה, יכול למתג את עצמו לצרכים מקצועיים באינטרנט, עדיין לא חלחלה לרמה בה אם מחפשים מישהו ב- Google, תמיד נראה מידע מקצועי ורלוונטי תחת שמו בתוצאות החיפוש. אפילו אנחנו, כסוכנות דיגיטל, עדיין מקבלים קורות חיים מאנשים שאין להם כלל נוכחות מקצועית על השם שלהם באינטרנט, ולמעשה יוצרים רושם ש”הסנדלר הולך יחף”.
דור ה- Z, שייכנס בעשור הקרוב למעגל העבודה, הרבה יותר מודע ומחובר לעניין המיתוג האישי באינטרנט, כי הוא “נולד” לרשתות החברתיות. זה גם אומר, שתהיה להם הרבה יותר הקפדה על שימור המוניטין החיובי שלהם ברשת, במיוחד בכל הנוגע ל”זבל דיגיטלי” מהעבר.
8. תהיה התפתחות באתרי אגרגטורים המנטרים, מקבצים ומפרסמים מידע על אנשים
ככל שהמידע הדיגיטלי הולך ומצטבר, תמיד יחפשו דרכים למיין ולארגן אותו. הדבר מקבל משנה תוקף במידע על אנשים. כבר היום, קשה למצוא מישהו שאין לו נוכחות אינטרנט בכלל, או ללא אזכורים (חיוביים/שליליים) בתוצאות החיפוש בפרט.
אגרגטורים של מידע על אנשים, כמו PIPL בזירה הבינלאומית ו- Informer בזירה המקומית, קיימים כבר כיום, אך הם יחסית מעטים וכוחם לא רב. בעשור הקרוב, המידע הדיגיטלי הקיים היום על אנשים יכול להכפיל ואף לשלש את עצמו (בטח יחד עם הגידול באוכלוסייה) – ועל כן ההערכה היא שלאותם אתרים יהיה אינטרס מסחרי גדול יותר לפתח את המאגר שלהם.
עובדה כזאת, כמובן, לא תהיה לטובת אנשים, שהמוניטין האינטרנטי שלהם ייפגע בעקבות חשיפה למידע פרטי, לא רצוי או שלילי – שתהיה אליו חשיפה באותם אתרים.
9. פרופילים ברשתות חברתיות יהיו נוכחים וחזקים יותר בתוצאות החיפוש בשמות אנשים
הגידול בכוחן של הרשתות החברתיות, יגיע בד בבד עם הגידול באוכלוסייה והיקף השימוש בהם יהיה רב יותר – בטח בהשוואה לעשור שחלף. כבר היום, אנחנו בעידן בו הורים פותחים חשבונות אינסטגרם לילדיהם הקטנים, עוד לפני שהם בכלל יודעים קרוא וכתוב. אותם ילדים יגדלו, יצברו עוד ועוד מידע דיגיטלי על חייהם ובמקביל לכך, יצברו חברים ועוקבים.
כבר היום אנחנו רואים ש- Google נותן עדיפות לפרופילים ברשתות החברתיות, שיש להם הרבה קישורים מפרופילים אחרים (לצורך העניין – חברים), ומתרחשת בהם פעילות רציפה בהיקף גבוה. מטבע הדברים המגמה הזו תתחזק, וכשיחפשו שם של אדם ב- Google, סביר להניח שפרופיל בפייסבוק/טוויטר/אינסטגרם, או בכל רשת חברתית קיימת או חדשה, יופיע בולט בתוצאות החיפוש – לפני נוכחות אינטרנטית הקיימת במקומות אחרים.
יש לציין שפיצ’ר הפניה לרשתות החברתיות, מופיע כבר עכשיו ב”קופסאות המידע” / גרף הידע של מותגים/עסקים. בעשור הקרוב זה יכול להיות גם ב”קופסאות המידע” של אנשים, ובמקרה כזה יכולה להיות השפעה חיובית על מוניטין של אנשים, שידאגו למתג את עצמם ברשתות.
10. העשרת “קופסת המידע” של אנשים בתוצאות החיפוש של Google
בהמשך לסעיף הקודם – פיצ’ר שגם מומחי אינטרנט לא מודעים אליו ולחשיבותו, הוא קופסת המידע המופיעה כבר היום בעמוד הראשון של תוצאות החיפוש, כשמחפשים שם של בן אדם. כיום, הפיצ’ר הזה מופיע בעיקר כשמחפשים אנשים מפורסמים, או כאלה שהם ב”פרופיל גבוה”, או שיש להם ערך ויקיפדיה.
קופסא זאת היא ה”מקבילה” של קופסת המידע לעסקים/מותגים, הלא היא Google My Business. לא הרבה יודעים זאת, אבל גם בקופסת מידע של אנשים, יש היום אפשרות לעשות אימות (Verified), כך שהאדם יוכל לייצר לעצמו סוג של שליטה בקופסא זו.
ההערכה היא ש- Google יקדמו את הפיצ’ר הזה מתוך כוונה גלויה או נסתרת להתחרות ברשתות החברתיות, בטח לאחר הכישלון של Google Plus. כמובן שמגמה זו רק תעזור לאדם לשפר את המיתוג האישי שלו באינטרנט, ובהתאם לכך גם לדאוג למוניטין האינטרנטי.
11. אתרי חדשות יגדילו את היקף התוכן הממומן (בעיקר עבור מי שצריך מיתוג אישי)
גופי החדשות והמדיה נמצאים במשבר כבר שנים ארוכות. הצורך לממן את פעילותם גורמת להם לחפש מקורות הכנסה שונים. בין הפתרונות שהם מוצאים, ניתן למצוא גם את אפיק התוכן השיווקי, או התוכן הממומן.
כולנו כבר מכירים את אותו תוכן שיווקי או ממומן. הוא מאפשר לכל אחד מאיתנו במה אינטרנטית גדולה עם טראפיק יפה, וגופים רבים כבר משתמשים בו. הוא חוסך את הצורך בשימוש באנשי יח”צ או דוברים, משום שלא צריך לשכנע אף כתב לפרסם את המאמר, הכתבה או התוכן שאנחנו מעוניינים בו.
עם הניסיון של אתרי החדשות למצוא עוד ועוד מקורות הכנסה, הם יעניקו מקום גדול יותר לתוכן שיווקי וממומן. לצורך העניין, אתרי חדשות לא יסתפקו בקבלת כספים עבור פרסום מאמרים כאלה, אלה יציעו גם קידום שלהם ברשתות חברתיות, מקום מכובד בדף הבית ועוד אפשרויות שונות. בעזרת האפשרויות האלה, הכניסות למאמרים יהיו הרבה יותר גבוהות, ולכן גוגל יקדם את אותן כתבות בתוצאות החיפוש.
בהקשר של ניהול מוניטין באינטרנט, חברות/מותגים ואנשים ישתמשו בהיקף רחב ברכיב הזה, על מנת להחליף בתוצאות החיפוש אייטמים פחות רצויים מהאתרים הגדולים.
12. ניהול ביג דאטה בחברות גדולות יאפשר לזהות מגמות של שינוי במוניטין שלהן
אם אתם לא מכירים את המונח “ביג דאטה”, כנראה שחייתם על אי בודד בלי אינטרנט בשנים האחרונות. מדובר בתחום שסוחף את העולם – ובצדק. בתור בני אדם, יש גבול לכמות הנתונים שאנחנו מסוגלים לאסוף ולנתח, אך למחשבים שלנו יש יכולת הרבה לעשות את זה הרבה יותר טוב מאיתנו.
בעשור האחרון, ניהול מוניטין נעשה על ידי בני אדם בכלים שמנתחים מעט נתונים יחסית. ניתוח תוצאות החיפוש בגוגל ובמנועי חיפוש נוספים, ניטור שמות מותגים ברשתות חברתיות ועוד כמה פרקטיקות קטנות לניטור ולמדידה.
בעשור הבא, הביג דאטה יסחוף גם את עולם ניהול המוניטין. כשמחשבים עם יכולת למידה יסייעו במיתוג ובניהול מוניטין, הם ידעו בדיוק מה הייתה התגובה של הקהל לפרסומת חדשה שמעלה החברה, לכתבות בתקשורת ובכלל. בהתאם לכך הם יוכלו לנתח מידע רב כדי לסייע לנו להבין מה הקהל חושב על המותג, ומה גורם לכך.
13. חברות ענק יטמיעו את ניהול המוניטין תחת אחריות ה-CCO
ניהול מוניטין הוא אומנם תחום לא מוכר מספיק בקרב עסקים קטנים ובינוניים, אך מותגים גדולים כבר מבינים את חשיבותו. אחרי הכל, המטרה של ניהול מוניטין היא תפיסת שליטה על חלון הראווה הדיגיטלי של המותג.
בשנים האחרונות, רוב החברות נעזרות בספקים חיצוניים כדי לנהל את המוניטין שלהן בשגרה ובחירום. זה נעשה בעיקר כדי לאפשר להן לעסוק בתחום שבו הן מתמחות, בלי להתעסק במה שנראה עד היום כמטרה משנית.
בעשור הקרוב המגמה הזו הולכת להשתנות. המותגים הגדולים (וגם הפחות גדולים) יעדיפו לתפוס את המושכות בידיים, כדי לנהל את המוניטין של עצמן מקרוב. התחום הזה צפוי להיות באחריות ה- Chief Compliance Officer.
14. ניטור של מותגים ברשתות החברתיות: קבוצות פתוחות וסגורות, גם באמצעות שגרירים
לאט לאט, בלי שאנחנו שמים לב, מתנהל מאבק על תשומת הלב שלנו ועל החיפוש שלנו ברשת. עד לפני כמה שנים, לכל שאלה שלנו היה מקור אחד לתשובה: גוגל. עם עליית הרשתות החברתיות, פתאום רבים מאיתנו מעדיפים לשאול בני אדם ממש כמונו כדי לקבל תשובה אמינה.
השינוי הזה גורם לחברות להשקיע גם בנראות שלהן ובמוניטין ברשתות החברתיות, כי ניהול המוניטין בגוגל פשוט כבר לא מספיק. בעשור הקרוב נראה יותר פעילות לניהול מוניטין של מותגים שונים ברשתות החברתיות. זה ייעשה גם בפורומים פתוחים (כמו קבוצות ציבוריות בפייסבוק), אבל גם בקבוצות סגורות, על ידי שגרירי החברה.
הם יכולים להיות עובדים, לקוחות מאוד מרוצים או משפיענים בתשלום. הפעילות הזאת תתחיל בניטור של המוניטין ברשתות החברתיות על ידי כלים טכנולוגיים, וניהולם על ידי מובילי דעה, בוטים, גולשים ועובדי החברה.
15. סרטונים יופיעו הרבה יותר בתוצאות החיפוש וישפיעו במיוחד על מוניטין של אדם/מותג
כולם כבר יודעים שסרטונים מקבלים יותר תשומת לב מתמונות ומטקסטים, והדבר לא נעלם גם מעיני גוגל והרשתות החברתיות.
אם בעשור האחרון למדנו לאט לאט שכל אחד מאיתנו יכול להיות יצרן של תכני וידאו מעולים, בעשור הקרוב המגמה הזאת רק תלך ותגדל. במקביל, מנוע החיפוש של גוגל ייתן נוכחות חזקה יותר לסרטונים בתוצאות החיפוש, במיוחד כאלה שיועברו LIVE (למשל, נאום ההכתרה של דונאלד טראמפ, יופיע בראש תוצאות החיפוש תחת שמו – בזמן אמת).
במצב כזה, כדי לנהל את המוניטין שלכם, תהיו חייבים להוציא יותר תכני וידאו כדי לחזק את השליטה בעמוד הראשון של תוצאות החיפוש תחת שמכם. מצד אחד מדובר בקצת יותר השקעה מאשר כתיבת טקסט, אבל אפליקציות לצילום ולעריכת סרטונים בקלות צצות כמו פטריות אחרי הגשם, כך שהפער הזה צפוי להצטמצם.
16. רשתות חברתיות יכניסו ויחזקו יותר כלים לסינון תוכן דיגיטלי מהעבר
מכירים את זה שאתם מחפשים עבודה, ואז מהפחד שמעסיקים פוטנציאליים יחפשו עליכם לכלוך ברשתות החברתיות? האם אתם בוחנים את כל התמונות שהעליתם מהיום שהצטרפתם לפייסבוק?
אל דאגה, אתם לא היחידים. זו תופעה חובקת עולם. הרי בכל מקום יש מעסיקים שיבצעו אחריכם חיפוש ברשתות החברתיות כדי לבדוק אם אתם עובדים טובים, או שאתם לא מתאימים למקום העבודה. זוכרים שהצטלמתם עם ג’וינט כשהייתם סטודנטים וחשבתם שזה מגניב? יכול להיות שאת הבוס החדש שלכם זה פחות ילהיב.
גם הרשתות החברתיות מכירות את הנושא, ולכן בעשור הקרוב נראה יכולות חדשות לסנן את התוכן שאנחנו רוצים להציג בפני אנשים זרים או חברים חדשים. תמונות מביכות מהתיכון? נוכל להסתיר בקלות. פדיחות שעשינו באוניברסיטה? הופ, המעסיק לא יגלה אותן. בסופו של דבר, ידיעות שליליות עלינו מהוות פגיעה במוניטין שלנו ברשת.
17. חיפוש שמות במציאות רבודה
הצורך הזה, לנסות להיזכר בשם של מישהו כדי לחפש אותו ברשת, הולך להיעלם. כבר היום ניתן לבצע חיפוש באמצעות צילום של אובייקטים (בעיקר Google Lens), והיכולת הזאת רק תלך ותגבר כדי לחבר יותר בין העולם הווירטואלי לעולם המציאותי.
רואים באוטובוס מישהו מוכר לכם? כנראה תוכלו לצלם את הפנים שלו ולקבל עליו מייד מידע מגוגל ומהרשתות החברתיות.
ההתפתחות הזו תוביל למצב שבו אם יש מישהו שמנסה לשנות את השם שלו כדי לחמוק ממוניטין שלילי – הוא כבר לא יוכל לעשות זאת. המוניטין שלנו ברשת והמוניטין שלנו במציאות יהיו שלובים זה בזה.
18. פייסבוק יחזק פיצ’רים של מיתוג אישי באינטרנט לצרכים מקצועיים
מיתוג אישי הוא תחום שהולך וצובר תאוצה. מספר העובדים שמחפשים עבודה צונח, ואותם מחליפים “מומחים” לנושאים שונים, יועצים ועוד, שמנסים למתג את עצמם. חוץ מאלה, אסור להתעלם מהעובדה שעוד המון גולשים מנסים להיות בלוגרים ולקדם את עצמם ברשתות החברתיות.
בינתיים, נראה שצריך לעבור בין פלטפורמות שונות כדי להשיג מיתוג כמו שצריך. רוצים למתג את עצמכם מקצועית? כנראה תצטרכו להיכנס גם ללינקדאין. רוצים להציג את הדברים היפים שעשיתם? כנראה תעשו את זה באינסטגרם.
בעשור הקרוב פייסבוק צפויה לפתח כלים נוספים כדי לחזק את המיתוג האישי של הגולשים השונים. כך תוכלו לקדם את עצמכם ברשת החברתית, בלי צורך להתפזר לרשתות נוספות.
19. פרמטר קישורים נכנסים (Backlinks) יתחזק וישפיע על תוצאות החיפוש
אם אתם לא מכירים אסטרטגיות של בקלינקס, אתם כבר נמצאים בפער. הצורך להכיר ולהבין את אסטרטגיית הבקלינקים תמיד יגדל וישתנה, ותמיד יהיה חשוב. זה קורה בגלל שהאלגוריתמים של גוגל משתנים כדי להעניק לגולשים את החוויה הטובה ביותר האפשרית.
עד לאחרונה, פיצ’ר “No follow” של גוגל העניק ללינקים כאלה פחות חשיבות מאשר לינקים שהוגדרו “Follow”. עם זאת, בחודש ספטמבר האחרון הודיעה ענקית הטכנולוגיה והחיפוש על התפתחות חדשה באלגוריתם, וציינה כי היא לא תתעלם מהם באופן גורף מבחינת ניהול מוניטין. כל לינק ייבחן בפני עצמו, בנוגע לחשיבות שלו והערך שהוא מעניק לגולשים.
לכן, בעשור הקרוב תהיו חייבים שהבקלינק שלכם יהיה בנישה ספציפית ומתאימה, ולא כל בקלינק יעשה את העבודה מבחינת גוגל. מנוע החיפוש רוצה שהלינקים האלה יועילו לגולשים, ולא רק יחזקו את האתרים אותם אתם מעוניינים לחזק.
20. תוכן איכותי יקבל יותר דגש בהשוואה לתוכן לא איכותי
אם אתם מכירים את עולם הדיגיטל, ודאי שמעתם את האמרה “Content is King”. מאז ומעולם תוכן היה המנוע החשוב ביותר של פעילות ניהול מוניטין מוצלחת באינטרנט. בלעדיו לא עולים אזכורים חיוביים חדשים לרשת.
אבל משהו מהותי השתנה בשנים האחרונות בכל הנוגע לתוכן, במיוחד כשמדברים על קמפיין ניהול מוניטין. אם עד לפני כמה שנים, העלאת כמה נכסים הנושאים שם של מותג או אדם, עם תוכן בסיסי וראשוני, היו מספיקים לתפוס נוכחות בתוצאות החיפוש – עם השנים הדבר נעשה מורכב יותר.
Google נותן דגש, כידוע, על תוכן איכותי. המגמה צפויה להימשך ב-2020 ובעשור הקרוב. האתגר הגדול של מנהלי קמפיינים בתחום ה-ORM, תהיה העלאת מסת התכנים הנדרשת עבור לקוחותיהם, אך מצד שני שמירה על סטנדרט תוכן גבוה.
בדרך כלל תוכן איכותי ידבר על סוגיות בוערות ואקטואליות, יהיה מעובה ולא קצר מדי, יכיל דברי פרשנות וערך מוסף, ולא יהיה בגדר “More of the Same” על נושא שכבר נחרש ברשת. כך ייצא שכל מי שייכנס אל הנכס האינטרנטי וייתקל בתוכן, יתעניין בו ויתעמק בו, יגדיל את פרמטר זמן השהייה והרלוונטיות, החשובים כל כך בעיני Google.
