אחת ולתמיד: מה מותר ומה אסור בהעתקת תוכן באינטרנט מבחינת זכויות יוצרים?

בהמשך לפוסט שכתבה בעבר עו”ד רחל אלקלעי על סוגיות משפטיות שחובה להכיר לפני הקמת אתר אינטרנט, צצו המון שאלות על הנושא המשפטי סביב העתקת תוכן וזכויות יוצרים. מדי יום אני רואה בפורומים וקבוצות שונות בפייסבוק המון שאלות על מה מותר ומה אסור בהעתקת תוכן. רק בחודש האחרון שמעתי על לפחות 3 תביעות סביב הנושא הזה… אז החלטתי להזמין לכאן את עורך דין יורם ליכטנשטיין אשר מתמחה בזכויות יוצרים ודיני אינטרנט (עליו אני גם ממליץ באופן אישי בתור לקוח מרוצה), כדי שיעשה קצת סדר ויענה על השאלות הנפוצות ביותר שכולנו שואלים.

אם יש לכם שאלות נוספות אתם מוזמנים לשאול בתגובות ולקבל תשובה מעורך דין מוסמך 🙂

מקדמי אתרים רבים עומדים אובדי עצות מול דיני זכויות היוצרים המורכבים שאינם ברורים, ומוצאים את עצמם כשאינם יודעים כיצד להתמודד עם טענות של הפרת זכות יוצרים או כיצד למנוע אותן מראש.

אני מודה לפבל על ההזמנה לכתוב בבלוג שלו, ואני מבקש לחדד מספר נושאים בתחום זה באופן שיתמקד במקדמי אתרים וינסה לתת לכם הבנה ברורה יותר של הסכנות המצויות בתחום וכיצד להמנע מהן.

טרם אתחיל, ברצוני להפנות אתכם לשני מאמרים חשובים שלי בנושא מיתוסים על זכויות יוצרים: עשרה מיתוסים (ועוד קצת) על זכויות יוצרים וכן עוד מיתוסים על זכויות יוצרים. מאמרים אלו אינם ממוקדים במקדמי אתרים, אך יש בהם די על מנת לקדם את הבנתכם. מאמר זה מתווסף על שני מאמרים אלו ומנסה לתת לכם מידע קצת יותר רלוונטי לקידום אתרים בגוגל.

להלן 13 שאלות נפוצות על זכויות יוצרים והעתקת תוכן:

1. קראתי מאמר חשוב וכתבתי אותו מחדש לאתר שלי. בעצמי. בלשוני. רק המבנה נותר זהה. האם זו הפרת זכות יוצרים?

אנחנו נכנסים כאן לתחום האפור של זכויות יוצרים. התשובה אינה חד משמעית ואנסה להסביר.

חוק זכות יוצרים (בסעיף 5 לו) קובע שהגנת זכות היוצרים אינה משתרעת על רכיבים דוגמת רעיון, תהליך, עובדה או נתון. כל אחד מאלו אינו מהווה יצירה מוגנת, ולכן העתקתם אינה מהווה הפרת זכות יוצרים אלא היא העתקה מותרת.

כתוצאה מכך, אין כל מניעה שכל אחד מאיתנו יכתוב מאמר המתייחס ממש לאותו רעיון ואפילו ישתמש באותם ראשי פרקים וכדומה. השאלת השאלות היא – מתי הופך הרעיון עצמו לביטוי של אותו רעיון, שכן כקבוע בחוק – על אף שהרעיון אינו מוגן בזכות יוצרים הרי שדרך ביטויו מוגנת.

ישנם רעיונות או עובדות שלא ניתן לבטאם באופן סביר ומקובל אלא בצורה עיקרית אחת והדבר מחוייב המציאות בגלל אופי המידע (דוגמת לוח משחקי ליגת הכדורגל האנגלית, הפרמייר ליג: סידור כרונולוגי, כאשר הקבוצה שמשחקת בבית ראשונה כמעט תמיד מחוייב המציאות). מצד שני, ישנם רעיונות אחרים שניתן לבטא אותם בצורות רבות ושונות (קחו לדוגמא את סיפור הפרברים למול רומיאו ויוליה, ואולי אפילו “גבעת חלפון אינה עונה” במידה מסויימת). שניהם דנים באותו רעיון ממש, אך מבטאים אותו בצורה שונה לגמרי).

כאשר מדובר ברעיון שניתן לבטאו בצורות שונות, הרי כל דמיון יעבוד לרעת המעתיק. במקרה כזה, בית המשפט בוחן הן את היצירה בכללותה והן את רכיביה השונים. לכן, אם קיימות דרכים רבות לבטא את הרעיון בו אתם דנים, כל דמיון (דוגמת הכותרות, סידורן, סידור הפסקאות, הדוגמאות וכדומה) עשוי להחשב כהפרת זכות יוצרים.

קו התפר בין הרעיון (המותר לשימוש בידי כולם) לבין ביטויו (המוגן בזכות יוצרים ואסור בשימוש אל לבעל הזכות או בהסכמתו) הינו דק, חמקני ולמעשה נתון לשיקול דעתו של בית המשפט. כיוון שכך, המבחן שצריך להנחות אתכם אינו האם אתם חושבים שמדובר בהעתקה, אלא האם מישהו שאינו אתם היה סבור כך אילו היה קורא את שני המאמרים.

ואסיים בהמלצה חד משמעית: במקרי ספק אין ספק. כיתבו מחדש עד שכל ספק יעלם. עלויות ניהול הליך או תשלום פשרה טרם להליך נאמדו באלפי ש”ח, וחבל על התקציב שלכם.

2. באמת, אפילו העתקת תתי-כותרות יכולה להיות הפרת זכות יוצרים?

באמת. אמנם, לא תמיד אבל כן. ככל שבמאמר שתכתבו יהיו יותר ויותר סממנים מהותיים ה”שאובים” ממאמר אחר, הסיכון שבית המשפט יסבור שמדובר בהעתקת הביטוי ולא העתקת הרעיון גדול יותר, וכתוצאה מכך פעולתכם תחשב כהפרת זכות יוצרים.

לכן הזהרו:

• אל תעתיקו כותרות ולא כותרות משנה.
• שנו את סדר הנושאים במאמר לסדר שמתאים לכם.
• ראו אולי יש לכם אמירה מקורית על אותו נושא עליו נכתב המאמר והכניסו אותה בצורה מהותית למאמר שלכם.
• דאגו שלא יהיו פסקאות שלמות שיועתקו (שכן גם אם זו אינה הפרה, עצם הצורך להוכיח זאת בבית המשפט הינו מעיק כספית ונפשית כאחד).
• דאגו לא להעתיק קישורים של האתר המתחרה (אין יותר מזיק מאשר להגיע לבית משפט כשהצד השני מבקש מהשופט להקליק על קישור במאמר שלכם ולהיות מופנים לאתר של התובע…).
• דאגו לשנות באופן מהותי ולא רק למצוא שווה-ערך (שינוי ביטויים כשהרציונאל נשאר כשהיה עלול להחשב כהפרה).
• וכדומה.

3. האם סריקת מאמר באמצעות Copyscape קבילה בבית משפט כהוכחה להפרת זכות יוצרים?

נתחיל בהתחלה. בתביעה בגין הפרת זכות יוצרים על התובע להוכיח שניים. האחד – שהוא בעל זכויות היוצרים ביצירה, והשני – כי מדובר בהעתקה.

כל שיטות התיעוד השונות (Copyscape, WebArchive, דואר רשום, חתימת עורכי דין, הפקדה אצל עורכי  דין וכדומה) נועדו להוכיח את אחת משתי השאלות האמורות. אף אחד מאותם פתרונות אינו חד משמעי, וניתן לסתור כל אחד מהם תוך מאמץ לא מורכב, אך ככל שכמות ההוכחות תצטבר, יקל עלינו לשכנע את בית המשפט בראיות שנציג בפניו.

צריך לזכור, שבתי המשפט אינם מנסים להגיע משפט אזרחי להחלטות חד משמעיות, “מעבר לספק סביר”. בתי המשפט האזרחיים שוקלים את “מאזן ההסתברויות”, ואם סביר יותר להניח שזכויות התובע הופרו – די להם בכך.

לכן, ככל שתיצרו לעצמכם רצף יותר גדול של הוכחות, אפילו לא מושלמות ולא חד משמעיות, הרי שהקמתם סיכוי יותר טוב שתביעתכם תתקבל.

במסגרת מרחב הוכחתי זה נכנסים גם אתרים דוגמת Copyscape ו-WebArchive וכן שיטות שונות דוגמת משלוח דואר רשום לעצמכם או חתימת עורך דין על מעטפה סגורה וחתומה וכדומה, לרבות אפילו רישום בספריית הקונגרס האמריקאית.

כל אחת משיטות אלו הינה בעלת יתרונות ועלויות, ועליכם להחליט האם די לכם בכך או שחשוב לכם לתעד את יצירתכם בצורה מסודרת יותר. ככל שתיצרו יותר ויותר ראיות התומכות בטענתכם, מצבכם ישתפר אם תגיעו לבית משפט.

4. בתור מפעיל אתר תוכן גולשים, האם ניתן לתבוע אותי על הפרת זכויות יוצרים שמבצעים הגולשים בעצמם?

התשובה החד משמעית לשאלה זו היא כן – אם לא תזהרו ותתכוננו – מראש – בהחלט ניתן לתבוע אתכם. העילות תהיינה שתיים: הן הפרת זכות יוצרים “רגילה” והן הפרה “תורמת”. ואסביר בקצרה.

הפרת זכות יוצרים הינה מצב בו מישהו עושה שימוש ביצירה מוגנת אשר מפורט כאחד מהשימושים הכפופים להסכמת בעל זכות היוצרים. לדוגמא: העתקת היצירה, לדוגמא: העלאתה של היצירה לאתר אינטרנט או לפורום וכדומה.

הפרה תורמת הינה מצב בו בעל אתר אינטרנט או פורום ספציפי מאפשר לאחרים לבצע הפרות זכויות יוצרים ביצירה במסגרת הפורום אותו הוא מנהל (לדוגמא: בעל בלוג שמאפשר לגולשים להפר זכויות יוצרים בתגובות לבלוג שלו, מפעיל פורום שמתקיימות בו הפרות זכויות יוצרים, מפעיל אתר אינטראקטיבי וכדומה). שימו לב שבעל הפלטפורמה אינו מבצע בעצמו את הפעולה המהווה הפרת זכות יוצרים, אולם בנסיבות מסויימות הוא עלול להחשב כמפר בהפרה תורמת.

ומה הן אותן נסיבות? מבלי להכנס לפרטים, המדובר בנסיבות בהן ידוע לו על עצם ההפרה, הוא בעל יכולת לשלוט בפלטפורמה ולמנוע את ההפרה והוא לא עושה כן.

לאחרונה הפסיקה הישראלית אף הכניסה שיקול נוסף שמתייחס לכמות ותדירות ההפרות בפלטפורמה. ככל שכמות ההפרות הינה יותר אינטנסיבית, קיים סיכון יותר גדול.

הפתרון למצב זה הינו כפול – פתרון הסכמי ופתרון פרקטי.

מבחינה הסכמית, מאוד מומלץ לדאוג להתייחס לנושאים אלו במדיניות השימוש שלכם. חשוב שהמדיניות תתייחס לכל נושא זה של דיווח על הפרות זכות יוצרים וטיפול בהן: למשל – מי זכאי לפנות בתלונה ובקשת הסרה לאתר? מה עליו לכלול בדיווח ובתלונה? מתי האתר יפעל ומה האתר זכאי לעשות? האם מותר להודיע למפר? ומה אם המפר טוען שאין בכלל הפרה – מה עושים אז?

מי שלא יתייחס לנושאים אלו זה במדיניות השימוש בצורה מפורשת, עלול למצוא את עצמו בעתיד לא מסוגל להתגונן באופן שיטיל עליו אחריות למעשי הגולשים שלו.

אלא שלא די בכך כיום. יותר ויותר מתברר כי מאוד מומלץ להפעיל כלים טכנולוגיים ואחרים מסוגים שונים שנועדו לאתר ולמנוע הפרות (לדוגמא, באתר שהוא מנוע חיפוש כדאי לנסות ולאתר את המילים המאפיינות הפרות, ולהמנע מליתן תוצאות חיפוש ביחס אליהן). פעמים רבות בתי המשפט נטו להגן יותר ויותר על אתרים שנוסף על הכללת דרישות הסכמיות גם הוכיחו פעילות אקטיבית לאיותר הפרות ומניעתן.

במצב כזה בו תוכלו להוכיח לבית המשפט כי הפעלתם אמצעים טכנולוגיים ומשפטיים שנועדו למנוע הפרות, תוכלו להתגונן ביתר קלות בפני תביעה שתופנה כנגדכם ביחס להפרות שביצעו הגולשים באתרכם.

5. עובד/פרילאנסר שלי העתיק קטע ועכשיו תובעים אותי. אני צריך לשלם פיצוי???

בדרך כלל התשובה לכך תהיה – כן. ברגע שהסמכתם מישהו לפעול מטעמכם, אתם גם אחראים לשטויות שהוא עושה.

הפתרון לכך, כמו ביחס לתוכן גולשים, הוא כפול: ראשית, לדאוג שתהיו מכוסים מבחינה הסכמית מול אותו יוצר תוכן, ושנית – לדאוג שגם בפועל תנסו למנוע ביצוען של העתקות.

מומלץ בראש וראשונה להתאים את הסכם העבודה/קבלנות שלכם למצבים כגון אלו, ולוודא שיכללו בו (בין היתר) גם תניות המתייחסות לנושאים הבאים: הצהרה אודות מקוריות היצירות והבעלות בהן, הצהרה אודות אי הפרת זכות צד שלישי, התחייבות לתיקון כל הפרה, אחריות העובד במקרים בהם מועלית טענה בדבר הפרה (“שיפוי” בשפה משפטית) וכיוצא בזה תניות רלוונטיות נוספות (כמו ויתור על הזכות המוסרית או העברת הזכויות אליכם). מומלץ להתייעץ עם עו”ד שעוסק בתחום שיסייע בידיכם להוסיף רכיבים אלו להסכמים שלכם.

בנושא זה אני רוצה להדגיש – שימו לב. כאשר פרילאנסר יוצר תוכן עבורכם, הזכויות בתוכן הן שלו ולא שלכם, המשלמים. אם לא תדאגו להעברה פורמלית ומסודרת של הזכויות, יתכן שבעתיד תגלו שהמאמר שכתבו עבורכם בתשלום אינו שלכם. אמנם, נושא זה אינו קשור בדיוק להפרת זכות יוצרים של אחר, אך הוא בהחלט עלול להוביל אתכם להתבע בגין הפרת זכות יוצרים במאמר שאתם שילמתם לכתיבתו, ומומלץ לטפל בכך מראש, בהסכם.

בהמשך, מומלץ גם לקבוע מדיניות אקטיבית שנועדה למנוע הפרות, דוגמת חיוב העובד לבדוק את הטקסטים שהוא יוצר במנועי חיפוש ייעודיים (כמו Copyscape) ולצרף את תוצאות הבדיקה לעיונכם טרם העלאת האתר לרשת או בדיקה מדגמית עצמאית שלכם.

6. יש הבדל אם פרילאנסר שלי מעתיק או אם עובד מעתיק?

כן ולא. ככלל, אין הבדל וכל עוד התגוננתם היטב מבחינה חוזית ומבחינה פרקטית כאחד, לא צריכה להיות בעיה קשה. עם זאת, ככל שהעובד הוא חלק יותר מהותי מהעסק שלכם, הסיכון על כתפיכם גדול יותר.

מצד שני שימו לב שבמקרה של עובד (במשכורת), כל זכויות היוצרים ביצירה הן שלכם אוטומטית ברוב המקרים, בעוד שכשמדובר בפרילאנסר, חשוב להבהיר מראש שכל הזכויות מועברות אליכם ולא לסמוך על “אני שילמתי אז זה בטח שלי”.

7. מצאתי “סתם תמונה” ב-YNET ונתתי קרדיט. למה תובעים אותי?

ראשית חשוב להדגיש – אין “סתם תמונה”. כל התמונות מוגנות בזכות יוצרים (או לפחות זו צריכה להיות נקודת המוצא שלכם ע שלא תהיו בטוחים שאין הדבר כך). לכן, “סתם תמונה” או לא “סתם תמונה”, פעלו כאילו השימוש בתמונות אסור אלא אם כן וידאתם שהוא מותר.

שנית, יש הבדל בין החובה שלא להעתיק ולעשות שימוש בתמונה מוגנת (“זכות יוצרים”) לבין החובה לתת קרדיט (“זכות מוסרית”). אלו שתי חובות עצמאיות נפרדות, וקיומה של אחת לא פוטרת אתכם מחובתכם לקיים את השניה.

8. העתקתי מאמר ש”רץ באינטרנט” ונמצא בהרבה אתרים. גונב מגנב פטור, לא?

לא…

שימו לב שאם התובע יוכל להוכיח שהוא יוצר היצירה, העובדה שאחרים הפרו את זכויותיו לא פוטרת אתכם מכיבוד זכויותיו.

הנטל יהיה עליכם לשכנע את בית המשפט שהמקור למאמר אינו התובע אלא צד שלישי, וגם אז – “גונב מגנב” אינו פטור במרבית המקרים.

9. אני צריך תמונות של מפורסמים בלא זכויות יוצרים. יש דבר כזה?

לגבי תמונות של מפורסמים, קחו בחשבון שהבעיה אינה רק של זכויות יוצרים, אלא גם של הזכות לפרטיות כמו גם הזכות לפרסום.

אם האתר ממנו רכשתם את השימוש בתמונות מעניק לכם רשיון שימוש מבחינת זכות יוצרים, עדיין הרי שימוש בישראל בתמונה של אדם בידי אדם אחר לצרכי רווח עלולה להוות הפרת זכות הפרטיות של המצולם, וככזו מזכה את הנפגע בפיצוי סטטוטורי בלא הוכחת נזק העולה עד כדי 50,000 ש”ח (אם כי בפועל בתי המשפט פוסקים סכומים נמוכים יותר).

רק אם אותו את כולל גם ויתור/רשיון (waiver) מבחינת זכות הפרטיות – מותר לעשות שימוש בתמונה. קחו בחשבון שההגנות לשימוש המפר את הפרטיות הינן מצומצמות הרבה יותר מאשר ההגנות המוענקות בזכויות יוצרים או בלשון הרע.

עוד זכות שאתם עלולים להפר הינה הזכות לפרסום. בארץ, החוק אינו קובע את זכותו של אדם לשלוט בפרסומים המבוצעים ביחס אליו, אם כי הפסיקה החלה אט אט לאמץ גישה אמריקאית, לפיה לאדם זכות לשלוט בפרסומים אודותיו ושימוש בתמונה שלו עלול להפר גם זכת זו – במיוחד כאשר מדובר בסלבריטאי.

לכן, התשובה לשאלה הזו, לצערנו היא – זהירות. סיכוי טוב שבשימוש אתם תקימו עילת תביעה כנגדכם אם לא תוודאו את מלוא הזכויות מראש.נכון, שבמקרים רבים אם תסבירו לשופט שרכשתם את זכות השימוש מאתר מסודר ולא הייתם מודעים לקיומן של זכויות נוספות, הסיכוי שתדרשו לשלם פיצוי גבוה יהיה קטן, אבל שוב – למה לכם בכלל להסתבך בסכסוך משפטי מיותר?

10. האם יש זכויות יוצרים על תמונות שצולמו במקום ציבורי?

בהנחה שאתם צילמתם את התמונות, או שמי שצילם את התמונות העביר לכם בפועל את הזכויות בהן, הרי אין בכך משום הפרת זכויות יוצרים.

עם זאת, עלולה להיות כרוכה בכך הפרה אחרת, דוגמת הפרת הפרטיות (במקרים מסויימים אפילו אם מדובר בצילום במקום ציבורי).

לפיכך, במצבים כאלו בהם אתם צלמי התמונה – לא תהיה הפרת זכות יוצרים, אבל כן כדאי לבדוק את הנסיבות האם אין כאן הפרה אחרת (אם כי במרבית המקרים לא תהיה כאן הפרה נוספת)

11. אז איך אני יכול למנוע מצב בו אני נתבע בהפרת זכויות יוצרים?

בכל תחום ישנן best practices שמומלץ להשתמש בהן.

לדוגמא, כאשר אתם זקוקים לתמונה, מאוד מומלץ לפנות לאחד מהאתרים המוכרים, לקרוא את רשיון השימוש שלהם (או שעורך דינכם יקרא עבורכם ויסביר לכם), להבין מה מותר לכם לעשות ומה אסור ולשלם עבור התמונות. במרבית המקרים תשלום עבור תמונה בגודל המתאים לרשת יהיה בעלות של כדולר אחד וזה באמת לא הרבה. אפילו בשביל 10 תמונות רובנו יכולים לשאת בתשלום.

ישנם גם אתרים חינמיים, אבל חשוב לקרוא את ההסתייגויות המפורטות בהן, כמו גם לקיים את דרישתם למתן קרדיט בצורה מדוייקת.

לגבי טקסטים, מומלץ לפתח דרכים למעקב וביקורת אחר טקסטים למניעת סכנת הפרה (copyscape אמרנו? אפילו גוגל זו התחלה טובה). נסו 2-3 פסקאות קצרות מהמאמר ותראו מה תקבלו.

12. מותר לי לאסוף פרטים על עסקים ולפרסם אותם באתר שלי או שזו הפרת זכות יוצרים?

כמו שהזכרנו למעלה, העובדות והנתונים עצמם הינם חופשיים, ואין זו הפרת זכות יוצרים להעתיקם.

אלא שגם לכלל פשוט זה ישנן הסתייגויות… עורכי דין, מה לעשות.

ראשית, חשוב לדעת שעצם בחירת הנתונים הרלוונטיים, כמו גם אופן סידורם והצגתם הינה יצירה מוגנת בזכות יוצרים, גם אם הנתונים חופשיים. מכאן למשל, דפי זהב אינה מפרה את זכויותיה של חברת בזק במדריך הטלפוני, אם אופן בחירת הנתונים וסידורם בדפי זהב שונים מהותית מאלו שבמדריך של בזק.

כמו כן צריך לזכור שישנם נתונים שונים שלעיתים מוגנים לא רק בזכות יוצרים, אלא בזכויות אחרות כגון הגנת הפרטיות (פרטים אישיים שונים), סימני מסחר (לוגואים ושמות של עסקים) וכדומה. לא תמיד העתקה של נתון מותרת גם אם אין המדובר בהפרת זכות יוצרים, וחשוב לבדוק זאת מראש.

13. האם העתקת מודעות מלוחות שונים הינה הפרת זכות יוצרים?

בהמשך לתשובה הקודמת, אני נשאל פעמים רבות, לגבי העתקה של מודעות שונות, דוגמת מודעות דרושים, מודעות לוחות נדל”ן ורכב וכדומה. הרי גם מודעות אלו הן בעיקרן נתונים בלבד. אכן, פעמים רבות כוללות  מודעות כאמור גם “תכנים חופשיים” או תמונות, אולם האם תכנים אלו נחשבים מוגנים?

בעבר הגישה הישראלית סברה שתכנים חופשיים שכאלו הינם מוגנים. עם זאת, פסיקה ישראלית חדשה בנושא זה מביאה אט לאט לשינוי מחשבתי בנושא זה. גם תכנים חופשיים, שעיקרם תיאור עובדתי “יבש” של העסק או של המודעה, עשויים שלא להיות מוגנים במקרים מסויימים. כך למשל, באחד התיקים בו ייצגתי (חוגל נ’ רביב) שכנענו את בית המשפט המחוזי בתל אביב שתכנים המתארים חוגים ופעילויות פנאי על אף היותם תכנים “פתוחים” הרי כל ייעודם הוא תיאור טכני-עובדתי “יבש” של פרטים עובדתיים ולכן אינם מוגנים.

עם זאת, על אף, הכיוון המעניין שמתעורר בפסיקה יותר ויותר, מומלץ להזהר, ולא להניח שהכל תקין אלא לבדוק את עצמכם היטב, ולהתייעץ עם מומחה, טרם תכנסו למצב בעייתי.

עד כאן אני. ועכשיו אתם. אשמח לשמוע מכם שאלות ובעיות שמעניינות אתכם, כמו גם רעיונות למאמרים נוספים.