[box type=”note”]אז מה היה לנו בשבוע החולף? בתחילת כל שבוע נביא כאן את רשימת הפוסטים המעניינים ביותר שמצאנו בבלוגספירה המקומית והעולמית בנושא קידום אתרים, שיווק באינטרנט ומדיה חברתית. כך תוכלו להיחשף למידע מעניין נוסף שאנחנו לא מספיקים לסקר כאן במהלך השבוע. [/box]
פייסבוק מודה שהשינויים האחרונים שלה פגעו באיכות התנועה באתר
ביום רביעי הודיע מארק צוקרברג למשקיעים כי בשל השינויים האחרונים שהחברה ביצעה באלגוריתם שלה, הגולשים מבלים בממוצע 5% פחות זמן ביממה בפייסבוק, זמן מצטבר של 50 מיליון שעות ביום. יש לציין שפייסבוק הודיעה כבר לפני כמה שבועות שזו עשויה להיות אחת התוצאות של המהלך.
בנוסף פייסבוק דיווחה על ירידה של כמיליון משתמשים יומיים בארה”ב ובקנדה מהרבעון הקודם לנוכחי (מ-185 מיליון ל-184 בהתאמה). עם זאת, כנראה שלא מדובר במשהו שיהפוך לטרנד קבוע והוא נובע גם כן בעיקר משינויים בפלטפורמה.
באופן נדיר יחסית לפייסבוק, לאחר ההודעה הזו, המניה שלה הגיבה בירידה של חמישה אחוזים.
האם הקמעונאים האירופאים יכולים לישון בשקט?
בשנה שעברה הטיל האיחוד האירופאי קנס של 2.7 מיליארד דולר על גוגל וחייב אותה לנקוט בצעדים שיפחיתו את העדיפות שהיא נותנת לשירותי השוואת המחירים שלה (דרך Google Shopping) באירופה. האם זה באמת עזר? לפי אנליזה של SearchMetrics באנגליה וגרמניה, כנראה שלא ממש…
גוגל שופינג המקורי ביבשת הציג תוצאות מיוחדות (לא ממומנות) שהפנו לשירותים של השוואת מחירים, אבל הגולש לא יכול היה לדעת לאיזה שירות הוא יגיע בלי ללחוץ על הקישור. אחרי השינוי, אפשר לראות בברור מי מממן כל מודעה, אבל מסתבר שגוגל עדיין שולטת ב-99% מהן! בגרמניה המצב קצת יותר טוב, אבל לא בהרבה. החדשות הטובות הן שיש הבדלים מסוימים בין סקטורים שונים בכל מה שנוגע למספר התוצאות שכוללות רק הפניות לשירותי גוגל (בכל בלוק של תוצאות יכולות להיות הפניות לכמה שירותים שונים).
גוגל מפרסמת מדריך ליצירת תיבות מידע עשיר בתוצאות החיפוש
דני סוליבמן (לשעבר מ-Search Engine Land וכיום “מנהל הקשרים הציבוריים של מוצרי החיפוש” בגוגל) פרסם פוסט בבלוג החיפוש (The Keyword) בנושא תיבות המידע העשיר שמופיעות בתוצאות החיפוש. בניגוד לגרף הידע שמרכז בעיקר עובדות, תיבות המידע בדרך כלל עונות על שאלות או מציגות מדריכים ביחד עם קישורים לאתר המקורי שפרסם את המידע הרלוונטי.
אין בפוסט הרבה מידע חדש לגבי מה אנחנו יכולים לעשות בשביל לדחוף את האתר שלנו לתוצאות האלו, אבל הוא עדיין מעניין עבור מי שלא מצליח להתעדכן בכל השינויים שיש בגוגל לאחרונה.
למרות שהפוסט ארוך למדי, דווקא החלק שבו גוגל מוסרת שהיא עשויה לתת מספר תשובות מנוגדות על מנת לייצג נקודות מבט שונות, הודגש בכמה אתרים אחרים כמו זה של רוטירס וגרם לחשש שאולי המהלך רק יוביל לעוד יותר דיס-אינפורמציה.
פייסבוק לא תאפשר פרסום של מטבעות קריפטוגרפים בפלטפורמה שלה
פייסבוק מפנה כתף קרה לסצנה הקריפטוגרפית וביום שלישי שעבר הודיעה שלא תאפשר פרסום של מודעות שמעודדות רכישה של מטבעות (וכנראה גם שירותים אחרים בתחום) על גבי הפלטפורמה שלה. לדבריה, הסיבה לכך היא החשש שרמאים ינצלו את ההזדמנות על מנת לעשות כסף קל על חשבון הגולשים. גם טקטיקות אחרות שעלולות “להוליך שולל” את הגולשים כמו למשל אופציות בינאריות יסוננו החוצה.
אז הגנה על הגולשים או חשש מפני ההשלכות הצפויות, מה אתם אומרים?
לעומת פייסבוק, לגוגל עדיין אין מדיניות רשמית בעניין, ואפשר למצוא מודעות בעברית אם מחפשים ביטקוין בגוגל ישראל.
לחץ ציבורי נגד פייסבוק קידס בארץ ובעולם
בסוף ינואר פורסמה עצומה של מחנכים, רופאים וארגונים אחרים נגד אפליקציית המסנג’ר לילדים של פייסבוק שמיועדת לילדים החל מגיל שש ועד לגיל 13 (הגיל הרשמי בו מותר להירשם לפייסבוק עצמה). על פי המכתב, הכוח השיווקי העצום של פייסבוק יוביל לכך שזו תהיה הפלטפורמה החברתית הראשונה שהילדים יחשפו אליה כבר בגיל בית הספר היסודי, וזאת למרות שמחקרים שונים מראים שגישה מוקדמת לאמצעים דיגיטליים ורשתות חברתיות יכולה לפגוע בהתפתחות של הילדים.
גם בארץ יש לפחות יוזמה אחת לחסום את המהלך של פייסבוק שמגיע מצדה של ח”כ רויטל סויד (המחנה הציוני) שהיא גם יו”ר השדולה למרחב הווירטואלי. עידו קינן דיבר אתה בתוכנית / פודקאסט “האחראי על האינטרנט” בגל”צ על האופן בו היא מתכוונת לעשות את זה.
כמה אתם עובדים ביום?
Search Engine Journal ערך סקר בנוגע למספר השעות שמשווקים בדיגיטל עובדים ביום, במיוחד לאור העובדה שהיום זה שאתה עוזב את המשרד לא אומר שאתה מפסיק לעבוד וזה שאתה קם בבוקר לא אומר שאתה צריך להגיע למשרד בשביל להתחיל…
הסקר העלה שלמרות ש-38% עובדים שמונה שעות על בסיס יומי- 33% עובדים אפילו יותר, בין תשע לשתיים עשרה שעות על בסיס יומי. 15% התפארו בכך שהם עובדים כל זמן שהם ערים ורק 14% ציינו שהם עובדים 4 שעות או פחות.
כמובן שצריך לקחת בחשבון שהסקר נערך רק בקרב 1,4000 איש ולא הייתה התייחסות לפרמטרים כמו עבודה נטו או ברוטו, שכירים מול עצמאיים וכך הלאה.