עוד באג אינדוקס בגוגל, על מה הצעירים לוחצים בתוצאות והאם פלטפורמות הפרסום צריכות לדאוג

[box type=”note”]אז מה היה לנו בשבוע החולף? בתחילת כל שבוע נביא כאן חדשות דיגיטל עם רשימת הפוסטים המעניינים ביותר שמצאנו בבלוגספירה המקומית והעולמית בנושא קידום אתרים, שיווק באינטרנט ומדיה חברתית. כך תוכלו ליחשף מידע מעניין נוסף שאנחנו לא מספיקים לסקר כאן במהלך השבוע. [/box]

לאחר שבועיים של הפסקה בחול המועד, אנחנו חוזרים לסכם את כל מה שקרה בשבועיים האחרונים…

באג נוסף בגוגל החודש עשוי להציג עמודים קנונים לא נכונים

לאחר הבאג שהוביל להצגה לא נכונה של מספר העמודים המאונדקסים ובאג נוסף שהוביל לאינדוקס לא נכון של תכני חדשות (ונפתר בינתיים), גוגל הודיעה ביום חמישי על באג נוסף שעשוי לגרום להצגה לא נכונה של עמודים קנונים בתוצאות החיפוש וב”פירורי הלחם” במובייל. במקרים נדירים הבאג עשוי גם לגרום לבעיה באינדוקס עצמו.

נכון להיום לא נתקבלה הודעה נוספת מגוגל על כך שהבאג נפתר.

We’re aware for some pages, there’s an issue where we may have selected an unrelated canonical URL. In turn, breadcrumb trails on mobile might reflect the unrelated URLs. In rare cases, it might prevent proper indexing. We’ve been fixing this & will update when fully resolved.

— Google Webmasters (@googlewmc) 25 באפריל 2019

פייסבוק מבצעת מתיחת פנים למנהל המודעות

פייסבוק הודיעה על מתיחת פנים למנהל המודעות. השינויים העיקריים מתבטאים בתפריט מהיר לניווט נוח יותר, שדה חיפוש בולט ועיצוב מקונן (Nested) לקמפיינים.  שיפורים פונקציונליים נוספים כוללים אפשרות לבצע העתק והדבק בתוך עיצוב המודעות ומתן שמות אוטומטי. בשנה הבאה יתווספו גם כלים חדשים ליצירה ומיקום של מודעות.

בהמשך השנה גם מנהל המודעות לעסקים (Business Manager) יזכה למתיחת פנים שתאפשר לנהל קמפיינים עבור לקוחות מרובים בצורה פשוטה יותר בעזרת סריקה היסטורית של הקמפיינים וחלוקת נכסים שונים לאנשים בתוך הארגון.

סקר חדש של MOZ: גולשים צעירים לא בהכרח לוחצים על התוצאות האורגניות בגוגל

סקר חדש של MOZ על הקשר בין סוגי התוצאות בגוגל והרגלי החיפוש של הגולשים חושף נתונים מעט מפתיעים. בסקר השתתפו כ-1,400 איש, רובם אמריקאים צעירים (מתחת לגיל 40) עם הבנה טכנולוגית מסוימת.

הנתון הראשון מהסקר שלא אמור להפתיע אף אחד הוא שקרוב לחצי מהמשתתפים בסקר (47%) כמעט אף פעם לא לוחצים על מודעות  ו-75% נשארים בעמוד הראשון של התוצאות. כאשר מפרקים את התוצאות על פי גיל, מגלים עוד שתי מגמות בולטות:

• ככל שהגולשים צעירים יותר, כך הם נוטים ללחוץ רק על אחת משתי התוצאות הראשונות.
• יחד עם זאת, הגולשים בקבוצת הגיל הצעירה ביותר (13-18) והמבוגרת ביותר (מעל 70) נוטים לבחון תוצאות נוספות מהעמוד הראשון על פי הרלוונטיות שלהן.

בחלק נוסף, נתבקשו המשתתפים לציין עד כמה הם נוטים ללחוץ על התוצאות האורגניות אם כבר הוצג להם מידע כמו תשובה לשאלה בתוך ה-Featured Snippet. כ-37% מן הגולשים ענו שהם עשויים להפסיק את החיפוש או להמשיך אותו על פי התשובה שקיבלו. גם כאן שמים לב לנתון יוצא דופן אם בוחנים את התשובות לפי קבוצת גיל: כ-40% מן הגולשים הצעירים לא ילחצו כלל על שום תוצאה, אלא יסתפקו במידע שהוצג להם. הדבר נכון גם לגבי המידע המוצג בפאנל הידע.

כאשר מדובר על סמכותיות המידע, כ-44.5% מן הגולשים סומכים עליו חלקית, כמעט חצי (49.2%) שמים לב למידע שגוי מדי פעם ו-9% שמים לב למידע שגוי לעיתים קרובות. עם זאת, באופן כללי, לא פחות מ-68% מהמשתתפים ענו שגוגל נעשה טוב יותר במענה על תשובות עם השנים.

כאשר המשתתפים נשאלו באופן ספציפי על מה שמפריע להם בגוגל, 24.8% לא מצאו שום בעיה, אך אחוז כמעט זהה (24.1%) התלוננו על יותר מדי מודעות. אחרים התלוננו בסדר יורד על שליטה של תאגידים וחברות בתוצאות (20.8%), הצגה של יותר מדי מידע מגוגל עצמה (17.3%) וחשש מהאופן בו הגולשים יבצעו אינטראקציות עם גוגל בעתיד (7.5%). רק 5.5% התלוננו על תוצאות באיכות נמוכה, לא מדויקות או מוטות.

האם בעלי עסקים (או אנשי SEO) צריכים להיות מודאגים? על פי MOZ, התשובה היא דווקא שלילית וכרגע אין סיבה להיכנס לפאניקה. הסיבה היא שרוב הגולשים עדיין לוחצים על קישורים ולא סומכים באופן עיוור על המידע שמתקבל ישירות מגוגל. עם זאת, המגמה של גולשים צעירים לסמוך יותר על המידע בגוגל היא כזו שבהחלט צריך לשים לב אליה, במיוחד כשלא ברור האם בעתיד האלגוריתם של גוגל עדיין יצליח לשקף את ההבנה שלנו בנוגע לנושאים מסוימים, או שאולי ייתן דווקא יותר מקום למידע שנוי במחלוקת או אפילו מסוכן.

פייסבוק יוצרת מסננים חדשים לחלק ממיקומי המודעות שלה

פייסבוק הודיעה על מסננים חדשים במודעות של רשת הקהלים (כלומר, באתרים חיצוניים), מודעות וידאו (In-Stream) ומאמרים מיידים. המסננים החדשים נחלקים לשלוש קטגוריות:

מלאי מוגבל: הגבלה מקסימלית, באותו אופן בו היום ניתן לסנן קטגוריות מסוימות.

מלאי סטנדרטי: הגנה בינונית, כמו הגנה ללא קטגוריות ספציפיות היום.

מלאי מלא: הגנה מינימלית, מציג את המודעות לצד כמעט כל התכנים האפשריים.

פייסבוק נותנת כדוגמה אפשרות להציג מודעות לצד תכנים שלא כוללים כלל שפה בוטה, לצד תכנים שכוללים כמה הופעות של שפה בוטה, או לצד תכנים עם מספר הופעות של שפה בוטה.

המסננים החדשים מצטרפים לכלים הקיימים כיום כמו למשל תצוגה מקדימה של תכנים משויכים או חסימה של מפיצים:

מעכשיו ניתן לראות בקונסולות החיפוש גם מקורות כניסה מ-Google Discover

Google Discover הוא אותו פיד של גוגל שמופיע בעמוד הבית הנייד שלה או באפליקציה ומציג תוצאות דומות לאתרים ותכנים שגלשנו בהם בעבר. עד היום לא הייתה דרך לעקוב אחרי שאילתות שהגיעו מהפיד הזה, אך לפני כשבועיים גוגל הוסיפה מסנן מתאים לדו”ח הביצועים.

נראה כי האפשרות לא פתוחה כרגע לכל האתרים, אלא רק למי שהגיע למספר חשיפות מסוים. ברגע שהאפשרות נפתחת, מתקבלת על כך התראה בדואר האלקטרוני שמשויך לחשבון.

“פדרציית המפרסמים העולמית” יוצאת בקמפיין שדורש מגוגל ופייסבוק לקחת אחריות

על פי דווח חדש של CNBC, למרות הנטייה של המפרסמים לחזור ולפרסם בפלטפורמות עם שיוכיים בעייתיים כמו למשל יו-טיוב (אף אחד לא רוצה לראות פרסומת למותג שלו מופיעה לפני סרטון אלים מאוד), ייתכן שעכשיו נעשה סוף סוף ניסיון ראשון להזיז דברים. הארגון שמנסה לעשות זאת נקרא “פדרציית המפרסמים העולמית” (WFA) וכולל מפרסמים כמו פפסיקו ופרוקטר אנד גמבל עם תקציב פרסום כולל של טריליוני דולרים.

במהלך הריאיון ל-CNBC, הסביר מנהל הפרסום הראשי של מאסטר קארד, ראג’ה ראג’אמאנאר שלא מדובר רק בבעיה של מפרסמים ומותגים, אלא בבעיה חברתית רחבה יותר שיש למפרסמים אחריות כלפיה. הוא הביא כדוגמה את סרטוני הירי במסגד בניו-זילנד שזלגו מאתר חברתי אחד לשני במהירות. הוא ממשיך ואמר שלמרות שהאתרים הגדולים מתעקשים שהם מטפלים בבעיה באמצעות העסקה של יותר מבקרים אנושיים. לדבריו, זוהי לא ממש תכנית פעולה והיא בטח שלא שקופה מספיק כלפי המפרסמים.

גם מנהל המותג הראשי של פרוקטר אנד גמבל התייחס לעניין והכריז שהחברה תפנה תקציבי פרסום לפלטפורמות שיצליחו להשיג שליטה על התוכן בהן, על תגובות, זיהוי של פוסטים עם מי שבאמת פרסם אותם והצגת נקודות מבט מאוזנות. למרות ההכרזה הזו, הוא לא אמר במפורש שהדבר יבוא על חשבון הפלטפורמות האחרות.

מפייסבוק נמסר שהחברה ממשיכה להשקיע בבטיחות ואבטחת הקהילה שלה וציינו פתרונות טכנולוגים חדשים שמאפשרים לחסום קבוצות שנאה סרטונים בשידור חי בעזרת אינטליגנציה מלאכותית ומגבלות על התוכן. גוגל בחרה לא להגיב.

פייסבוק משפרת את בדיקת העובדות לקראת הבחירות לפרלמנט האירופאי

ללא קשר לקמפיין הבעייתי שהזכרנו למעלה (מנקודת המבט של פייסבוק לפחות), הרשת החברתית מחזקת את שיתוף הפעולה שלה עם חברות טכנולוגיות במדינות אירופאיות שונות לקראת הבחירות לפרלמנט האירופאי. החברות שנמצאות בצפון אירלנד, קרואטיה, ליטא, יוון ופורטוגל הן חלק מרשת עולמית של בדיקת עובדות (Fact-Checking Network) שכוללת נכון להיום 63 חברות, ביניהן מיזם “המשרוקית” של גלובס.

הרשת קובעת סטנדרטים שונים בנוגע לבדיקת עובדות ומאפשרת לכל החברות שמהוות חלק ממנה לדרג ולסקור טענות בפייסבוק. בקמפיין הנוכחי שלה פייסבוק תשתף פעולה עם 21 חברות אירופאיות מהרשת שמכסות ידיעות ב-14 שפות שונות. על פי הניסיון של פייסבוק, היא מסוגלת להקטין את התפוצה של סיפורים בעייתיים שנבדקו או נבדקו ונמצאו שגויים. ב-80% ואפילו לפגוע ביכולת של עמודים ודומיינים שמשתפים אותם להרוויח כסף או לפרסם בפייסבוק. עמודים אלו יקבלו התראה דרך “לשונית האיכות” שלהם ובעתיד יוכלו לראות גם מדדי “קליק בייט”.

פייסבוק מזכירה שהציגה לאחרונה עוד שני כלים שמאפשרים לזהות תכנים באיכות נמוכה:

“פער קליקים” (Click Gap) : מדד שמשווה בין כמות הלחיצות שאתר מקבל מפייסבוק לעומת כמות הלחיצות שהוא מקבל ממקורות אחרים ברשת. אם הפער גדול, ייתכן מאוד שהם מפיקים תוכן מטעה או באיכות נמוכה.

הרחבה של כפתור ההקשר (קונטקסט) : אפשרות לראות עוד מידע על המקור של כל קישור ומי שהפיץ אותו באמצעות כפתור הקשר (סימן i קטנה). בין היתר, פייסבוק עשויה להעריך את אמינות המקור באמצעות מדדי אמון לגבי אותו המקור כמו למשל קישורים וערכים מויקיפדיה.