[box type=”note”]אז מה היה לנו בשבוע החולף? בתחילת כל שבוע נביא כאן את רשימת הפוסטים המעניינים ביותר שמצאנו בבלוגספירה המקומית והעולמית בנושא קידום אתרים, שיווק באינטרנט ומדיה חברתית. כך תוכלו להיחשף למידע מעניין נוסף שאנחנו לא מספיקים לסקר כאן במהלך השבוע. [/box]
צוקרברג מבטיח לבצע שינויים בפייסבוק לאחר פרשת אנליטיקה
ביום רביעי, מארק צוקרברג הגיב לראשונה במסיבת עיתונאים על פרשת אנליטיקה ולא פסל רגולוציה מקיפה יותר על מודעות באינטרנט ובפייסבוק. מעבר לכך, פוסט שפרסם בפרופיל האישי שלו ניסה להרגיע את הרוחות, להסביר את השתלשלות העניינים ולפרט באילו צעדים פייסבוק מתכוונת לנקוט על מנת למנוע ממצב כזה לחזור בעתיד.
על פי צוקרברג, החוקר אלכסנדר קוגן השתמש כבר ב-2013 ביכולת של משתמשים לספק מידע לאפליקציות על מנת שיוכלו לראות את הפעילות של חברים שמשתמשים באפליקציות דומות. קוגן בנה סקר עליו ענו כ-300,000 איש, פעולה שהעניקה לו גישה למידע על עשרות מיליוני משתמשים נוספים. פייסבוק עצמה שינתה את אופן הפעולה של המערכת הזו כשנה לאחר מכן, באופן שבו אפליקציות לא יוכלו לשלוף מידע על חבריהם של המשתמשים. אלא אם החברים נתנו את הסכמתם לכך.
ב-2015 הסתבר לפייסבוק שקוגן שיתף את המידע הרב שצבר עם חברת אנלטיקה, ומכיוון שהדבר נעשה ללא אישור המשתתפים, האפליקציה הוסרה ואנלטיקה נדרשה לספק הוכחות לכך שמחקה את המידע. לפי צוקרברג, היא אכן סיפקה את ההוכחות הללו.
רק השנה, כאשר פייסבוק קיבלה התראות ממספר עיתונים על כך שלא כל המידע נמחק (סמוך להתפוצצות הפרשה), היא דאגה לחסום את אנלטיקה מכל השירותים של פייסבוק והחלה לפעול ביחד עם רגולטורים על מנת להבין בדיוק זה קרה.על פי צוקרברג, פייסבוק מתכוונת לנקוט מספר צעדים כדי למנוע מצב דומה בעתיד:
- כל מפתח שהשתמש ביכולת שיתוף המידע שהייתה קיימת לפני 2014 יעבור בדיקה שתבדוק האם ניצל אותה לרעה. במידה וזהו אכן המצב או שהוא לא יסכים לעבור בדיקה, הוא ייחסם מן המערכת והודעה תימסר לכל מי שהשתמש באפליקציה.
- הגישה למידע מצד מפתחים תוגבל אף יותר. לדוגמה, אם המשתמש לא פעל בתוך האפליקציה כשלושה חודשים, המידע הנגיש אודותיו יצומצם לשמו, כתובת הדואר האלקטרוני ותמונות הפרופיל שלו בלבד.
- מעבר לקבלת אישורם של המשתמשים, המפתחים יצטרכו לחתום על חוזה מול פייסבוק.
- היכולת לשלוט בהרשאות עבור אפליקציות קיימות תוצמד לחלק העליון של הניוזפיד.
לסיום, צוקרברג מבטיח שהחברה לומדת כיצד לשפר את הבטיחות בפלטפורמה עקב הפרשה ואף לוקח אחריות אישית בתור המייסד שלה.
למרות הפוסט הזה, יש כמובן לא מעט שאלות שנותרו פתוחות. לדוגמה, מדוע פייסבוק לא בדקה אפליקציות חשודות כבר ב-2014? כיצד הייתה יכולה לסמוך על הודאה של חברה חיצונית לאחר שזו כבר קיבלה גישה למידע הרגיש, ומה בדיוק יכלול החוזה עליו ידרשו המפתחים לחתום?
שאלות ותשובות עם ניית’ן ג’והנס מגוגל
במסגרת סשן של שאלות ותשובות עם ניית’ן ג’והנס, אנליסט של מחלקת הבקרה על איכות החיפוש בגוגל, נשאלו מספר שאלות מעניינות על השינויים האחרונים במנוע החיפוש. הנה התשובות לעיקר השאלות החשובות על פי Search Engine Land :
- עדכון הליבה שהתבצע בסביבות השבעה לחודש נועד בין היתר להעניק “גמול” (Reward) לאתרים שלא קיבלו אותו עד עכשיו.
- ה-Mobile First Index עדיין ממשיך להתקדם בקצב איטי יחסית מכיוון שזהו שינוי גדול שגוגל רוצה לבצע בזהירות.
- דגש רב יותר על מהירות יינתן החל מחודש יולי, ולכן יש לבעלי אתרים מספיק זמן להתכונן.
- למרות שיש יותר ויותר חיפושים קוליים באמצעות מכשירים שונים, לא ברור אם גוגל תספק את המידע המפולח בקונסולת החיפוש.
- כפי שגוגל הצהירה בעבר, אין התייחסות מיוחדת באלגוריתם לרשתות חברתיות.
- גם אתרי מבוגרים לא זוכים ליחס מיוחד (טוב או רע), למעט העובדה שהם לא יופיעו בחיפוש הבטוח.
- ג’והנס לא יכול היה למסור תשובה לגבי אופן ההשפעה של אזכורי מותגים ללא קישורים על דירוג אתרים ברשת.
- אין צורך לדאוג לשימוש בקישורי nofollow בהקשר של תקציב זחילה.
מעבר לכך, בזמן הסשן, גוגל המשיכה לאסוף פידבק על עמודים ללא תוצאות אורגניות בהם הוצגו רק תשובות, אך מאז היא הפסיקה את הבדיקה מכיוון שקיבלה מספיק פידבק.
ג’ון מולר מאשר שאין בעיה להשתמש ב-URL בשפות שאינן אנגלית עבור קידום אתרים
לא כולם אוהבים להשתמש בשמות עמודים בשפות שאינן אנגלית, (כגון עברית…), אבל הן עדיין מאוד פופולאריות (אולי מכיוון שכל כך הרבה אתרים משתמשים בתוספי אופטימיזציה לחיפוש).
אם חששתם שיש איתם בעיה מבחינת גוגל, ג’ון מולר מרגיע ואומר שלא קיים הבדל בינם לבין כתובות באנגלית, בין אם משתמשים בקידוד UTF-8 או שיטת הקידוד והפענוח (Encode / Decode) כפי זו שמתבצעת בעברית. בנוסף, ניתן להשתמש בדומיינים ראשיים שכתובים באמצעות Punycode בתקן IDN ( xn—–zldagm2aae7bn3b5e3a.com יהיה מקביל ל-“דומיין–בעברית”).
יחד עם זאת, מולר מדגיש שרצוי לשמור על כתובת קצרה שיהיה נוח לקשר אליה בלי תווים מיוחדים.
בכל מקרה, לפני שאתם רצים לחזור ולקנות דומיינים בעברית, כדאי להזכיר שקיים ויכוח גדול מאוד בקרב המקדמים בארץ בשאלה האם הם שווים את המחיר ובכל מקרה, דומיינים בעברית מלאה בהם גם הסיומת בעברית (דומיין.קום) אינם נחשבים לתקינים.
משרד המשפטים ופרקליטות המדינה נגד טוויטר
בכנס “הסתה ברשת” שהתקיים בשבוע שעבר מסר משרד המשפטים כי השנה הגיש 12,351 בקשת להסרת תוכן, בעוד ב-2016 הוגשו כ- 2,241 בקשות בלבד. לדברי שרת המשפטים, איילת שקד, “דרך טוויטר מקדמים ארגוני הטרור פעילות טרור ומסיתים לאלימות, לרוב בפעילות פומבית ללא חשש. קיים היעדר שיתוף פעולה מצד טוויטר. קראנו לחוק הסרת התכנים ‘חוק הפייסבוק’, אבל האמת היא שהיום צריך לקרוא לו ‘חוק הטוויטר’.”
חיים ויסמונסקי, מנהל מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה הוסיף שטוויטר אמנם הסירה תכני הסתה של המדינה האסלאמית, אבל עדיין מאפשרת לחמאס וארגונים פרו-חמאסים לפרסם באופן פומבי ברשת שלה ללא חשש, וזאת למרות שחמאס כבר הוכרז כארגון טרור במדינות רבות בעולם, כולל במחלקת המדינה האמריקאית.
גוגל מוצאת שותפות מפתיעות כנגד אמאזון
העובדה שאמאזון מתקדמת לשוק הקמעונאי בצעדי ענק (החל מפיתוח העגלה החכמה ועד לרכישת הול פודס מרקט) לא מוצאת חן בעיני גוגל, וייתכן שהיא מצאה לעצמה שותפות חדשות: רשתות הענק האמריקאיות ובראשן וולמארט.
על פי ההצהרה של גוגל, כאשר גולשים יחפשו היכן הם יכולים לקנות מוצרים שנמצאים ברשתות האלו, הם יוכלו להוסיף אותם ישירות לעגלה שלהם בגוגל שופינג אקספרס או להגיע לאתר של הרשתות האלו. מעבר לכך שגוגל מקבלת נתח מן המכירות, היא מקווה מן הסתם גם לגנוב לקוחות מאמאזון.
באופן אירוני, סביר להניח שאם גוגל הייתה מנסה לבצע צעד כזה באירופה – היא הייתה נקנסת בסכום משמעותי מכיוון שזוהי בדיוק ההוכחה לכך שלחברות הגדולות יש יתרון משמעותי על פני הרשתות הקטנות בכל מה שנוגע לחיפוש המוצרים הייעודי בגוגל.
