[box type=”note”]אז מה היה לנו בשבוע החולף? בתחילת כל שבוע נביא כאן חדשות דיגיטל עם רשימת הפוסטים המעניינים ביותר שמצאנו בבלוגספירה המקומית והעולמית בנושא קידום אתרים, שיווק באינטרנט ומדיה חברתית. כך תוכלו להיחשף למידע מעניין נוסף שאנחנו לא מספיקים לסקר כאן במהלך השבוע. [/box]
פייסבוק שופס – חנות וירטואלית בחינם לכולם
בשבוע שעבר התבשרנו על הולדתה של פייסבוק שופס – חנות וירטואלית אוטומטית בכל אפליקציות פייסבוק, המאפשרת מכירה אונליין של מוצרים. כעת מתברר שמעבר לעובדה שפייסבוק תוכל לגזור עמלה מכל מכירה שתתבצע בשירות הצ’קאאוט שלה, היא תמשיך להשתמש במידע אישי של המשתמשים – כך לפי פרשנות שפורסמה בכלכליסט. ההבדל הוא שהמידע ישמש להצגה מותאמת אישית של מוצרים, ולאו דווקא פרסומות.
פייסבוק הייתה יכולה להיצמד אך ורק לנושא העמלות, ועדיין לקבל סכומים אסטרונומיים מדי חודש. לאור העובדה שיש כיום מעל 90 מיליון עסקים קטנים בפייסבוק (מקור: hootsuite, 2019), מספיק שחלק מהם יקים חנויות שופס ויתחיל למכור, כדי שפייסבוק תגזור עמלות שמנות. אבל כנראה שהחברה מעדיפה לשמור על יכולותיה באיסוף מידע אישי ובשימוש בו לטובת פרסונליזציה, כך שהמשתמשים הם גם הלקוחות אבל גם המוצר.
דוח מצב השיווק 2020
כבר כמה שנים שחברת סיילספורס מפרסמת את דוח מצב השיווק, המתפרש על פני 6 יבשות. השנה פורסם הדוח השישי במספר, עם תשובות שניתנו מכ-7,000 מנהלי שיווק מרחבי העולם; 150 מתוכם הם מישראל.
הנה 2 נקודות מעניינות בהקשר אלינו:
- ישראל במקום הראשון בשימוש במקורות דאטה לצורכי שיווק – בישראל משתמשים ב-26 מקורות דאטה בממוצע, לעומת 10 מקורות בממוצע בשאר העולם ב-2020 (מקורות לדוגמה: מנועי חיפוש, קופות רושמות, מועדוני לקוחות, דיוור ישיר, רשתות חברתיות ועוד).
- בישראל משקיעים יותר תקציב במחקר, תוכן וטכנולוגיה לעומת פרסום קונבנציונלי – רוב התקציב השנתי בשיווק B2C מושקע במחקר (22%), תוכן (21%) וחדשנות טכנולוגית (21%); זאת לעומת שאר העולם, שמשקיע את רוב התקציב בפרסום המסורתי.
בהקשר לכלל הדוח, נמצא כי יש עלייה של 28.5% בשיווק באפיקים דיגיטליים. העלייה הגדולה ביותר (40%) היא במנועי חיפוש, ולאחריה עלייה של 35% בשימוש בקהילות פייסבוק / וואצאפ / פורומים / אתרי תוכן. במקום השלישי חל גידול בשיווק באפליקציות מובייל.
חדש בבינג: מענה ישיר לשאלות כן / לא
מנוע החיפוש של מיקרוסופט החל לענות גם על שאלות שהתשובות להן יכולות להיות “כן” או “לא”. עד כה, שאלות מהסוג הזה קיבלו מענה ישיר בדומה לפורמט הקיים בגוגל. כעת הבינה המלאכותית של בינג מסוגלת לסכם תכנים שלמים ולענות במילה אחת, על שאלות שתואמות לכך.
לדוגמה, עבור השאלה “האם לכלבים מותר לאכול שוקולד” – המנוע החדש מסכם תשובות מ-6 מקורות שונים, ונותן תשובה אחת: לא. מתחת לתשובה ניתן לראות את קרוסלת המקורות, ולגלול ביניהם להמשך קריאה. אין ספק שמדובר בפיצ’ר חדשני ומרתק, שכעת מקנה יתרון קל לבינג על פני מנועי חיפוש אחרים, כולל גוגל – שלא מספק סוג כזה של מענה נכון להיום.
גוגל תפצה מפרסמים ישראלים במיליוני ש”ח
גוגל אירלנד הגיעה להסכם פשרה עם מפרסמים ישראלים, שטענו בבית המשפט כי יכולות הטרגוט הגיאוגרפי של החברה אינן עולות בקנה אחד עם הבטחותיה. התביעה הוגשה לראשונה ב-2016, ורק לאחרונה הוסכם על פשרה בה ישולמו למפרסמים ישראלים 10.4 מיליון שקל, עבור פרסום מבוסס טרגוט גיאוגרפי בישראל, שבוצע בין 2012 למאי 2020.
התובע טוען שכ-40% מהפניות שקיבל אינן רלוונטיות לטרגוט הגיאוגרפי בו השתמש. מנגד טוענת גוגל כי אינה יכולה להתחייב לדיוק של 100% בטרגוט גיאוגרפי, מפני שהוא נשען על פרמטרים רבים הנוטים להשתנות. למרות זאת, במסגרת הסכם הפשרה, גוגל התחייבה לבצע גם שינויים ושיפורים ביכולות הטרגוט שלה.
חדש בישראל: סיומת דומיין בעברית
איגוד האינטרנט הישראלי הכריז על סיומת דומיין חדשה בעברית – .ישראל – ובכך משלים את מעגל מתחם IL: גם דומיין בעברית וכעת גם סיומת דומיין בעברית. האישור לכך התקבל ב-19 למאי 2020 מארגון ICANN העולמי. סיומת זו תצטרף לסיומות הקיימות במרשם שמות המתחם הישראלי, שכולל כיום כרבע מיליון דומיינים תחת co.il, gov.il, ac.il וכן org.il.
ותיקי הדיגיטל (ובעיקר ותיקי ה-SEO) ודאי זוכרים את “בהלת הדומיינים בעברית”, שהייתה בארץ עד לפני כמה שנים. לראשונה באותם ימים ניתנה האפשרות לרכוש דומיינים בעברית (אפשרות הקיימת עד היום), אך בסיומות הרגילות באנגלית. רבים אכן רכשו דומיינים מסוג זה, בעיקר במטרה לשפר את הסיכוי לקידום אורגני במנועי החיפוש.
אם נביט כיום בתוצאות החיפוש השונות, כמעט שלא נשאר זכר לקיומם של דומיינים בעברית. האם גורל דומה יהיה מנת חלקה של הסיומת העברית החדשה? ימים יגידו.
פייסבוק לא אחראית להסתה לטרור
לפני כ-4 שנים, ארגון שורת הדין הגיש בניו יורק תביעה נגד פייסבוק בסך מיליארד דולר; זאת בשל העובדה שהרשת החברתית משמשת ביודעין בית לטרוריסטים המשתמשים בשירותיה. בית המשפט המחוזי בניו יורק דחה את התביעה לאחר כשנה, והתובעים ערערו לבית המשפט העליון.
כעת גם בית המשפט העליון דחה את התביעה, ובכך מספק לפייסבוק (ולפלטפורמות מדיה אחרות) סוג של הגנה מפני שימוש לרעה שעושים בה אחרים. פסק הדין קבע כי פייסבוק אינה אחראית להסתה לטרור הנובעת מגורמים אלו.
בנימה אישית – פייסבוק מקפיאה פרופילים, דפים וקבוצות על כל הפרה הכי קטנה של “חוקי הקהילה” שלה; מה שנותן את התחושה שכאשר באמת רוצים, אז גם עושים.
ידיעות בקטנה
- הסתיים עדכון הליבה של גוגל, שהחל ב-4 למאי.
- האם תוצאה 1 בגוגל חשובה כיום כמו לפני 10 שנים? סקר SEO מצא ש-39% חושבים שיותר; 38% חושבים שפחות ו-23% חושבים שנשאר בדיוק אותו דבר.
- האם היה עדכון גוגל כלשהו בתאריך נתון? אתר חדש ייתן את התשובה, לפי התאריך שתבחרו.
