איך מדיה חברתית משפיעה על ילדים ובני נוער? סטטיסטיקה, מגמות ורגולציה

יש לי שני כובעים עקריים בחיי, זה הפרטי, וזה המקצועי. הפרטי משמש אותי כאמא לשני מתבגרים (15,18) שנולדו לתוך העולם הדיגיטלי, ששוחים ברשתות החברתיות, באפליקציות ובמשחקים, והכובע השני הוא התחום המקצועי שלי, ניהול שיווק ומותגים.

השילוב בין השניים הופך את האחריות שיש לי (בעיני) לכפולה ומכופלת, מצד אחד בהיבט של להדריך ולנסות להעביר את המסרים החשובים כל כך של התנהלות נכונה בעולם הדיגיטלי לילדי לאורך השנים, לתת להם דוגמא אישית, ומצד שני, של האחריות המקצועית שלי, כמי שמייצגת מותגים שמפרסמים בפלטפורמות השונות ומגישים תכנים לקהלי יעד שונים.

אז איפה הילדים ובני הנוער שלנו נמצאים כשהם לא בבתי הספר ובגנים? ובכן, כולנו יודעים שהם מחוברים למסכים, מסכים מכל מיני גדלים וגוונים, שם הם נחשפים לתכנים שלא תמיד מותאמים להם.

נתחיל בכך שהרשתות החברתיות דורשות הצהרה מכל מי שנרשם אליהן שהוא מעל גיל 13. כמובן שהצהרה לחוד והאמת לחוד, כך שחשבונות של ילדים ממש קטנים (נניח בגיל 3) קיימים, ועוד איך קיימים ברשתות החברתיות.

כך מסתבר ממחקר שנערך בבריטניה ב-2019 שלרבע מהילדים בני ה-3 במדינה, יש פרופיל מדיה חברתית (!), ול-80% מבני ה-12 יש פרופיל כלשהו.

ואיך החלוקה בין הרשתות החברתיות מתפרשת? ל-89% מבני 3-17 יש פרופיל ב-YouTube, ול-34% מהילדים בגיל 8-11 יש פרופילים ב-TikTok.

אותו מחקר שאל את ההורים הבריטיים האם מודעים לגיל המינימלי הנדרש לרישום לכל אחת מהרשתות החברתיות, והסתבר שרק שליש הצהירו שידעו זאת, למרות שרובם הצהירו שהם אלה שהקימו עבור ילדיהם את החשבונות.

דיווח של הורים לגבי גילאי הילדים שלהם המשתמשים במדיות חברתיות בבריטניה, 2021. מקור: Statista

מה זה אומר לגבי אותן רשתות חברתיות שיודעות מראש שרבים מהמשתמשים שלהן אינם תחת הגיל המומלץ על ידן?

ומה זה אומר לגבי החברות המשווקות באותן פלטפורמות, של מותגים שאינם בהכרח מתאימים ל”גיל המוצהר” של אותם צופים? קהל מטורגט קוראים לזה בעגה המקצועית…ובכן, מסתבר שלא ממש מטורגט באמת, בטח לא על פי הגיל האמיתי ותחומי העניין.

ולנתונים מעניינים נוספים שבוודאי יעניינו מותגים המשווקים לילדים ולבני נוער לגבי השימושים הדיגיטליים שלהם בבריטניה, שבקלות ניתן לייחס לשאר מדינות אירופה וארה”ב:

ילדים במדיות החברתיות בבריטניה, 2022. מקור: Smart Insights

הנשיא ביידן יוצא נגד טיקטוק ושאר הרשתות החברתיות

מדובר רבות במהלך השנתיים האחרונות, על כך שאינטנסיביות השימוש במדיות חברתיות התעצמה מאד בקרב כל הגילאים, ובעיקר על כך שהיא מובילה להשפעות קשות על הבריאות המנטלית של ילדים ובני נוער שהבידוד החברתי נכפה עליהם והם מבלים את רוב שעות הערות שלהם באינטרנט.

כשנשיא ארה”ב ביידן קרא בנאומו בקונגרס האמריקאי, לטיק טוק, אינסטגרם ולשאר הרשתות החברתיות להיות אקטיביות ולהגן על המשתמשים שלהן שהם מתחת לגיל 18, הוא אומר: “גם לפני מגיפת הקורונה, ילדים סבלו מבריונות, אלימות, וטראומה, לא רק בעולם האמיתי אלא גם במדיה החברתית…עלינו להטיל את האחריות על פלטפורמות המדיה החברתית לניסוי הלאומי שהן עורכות על ילדינו למטרות רווח… הגיע הזמן לחזק את הגנת הפרטיות, לאסור פרסום ממוקד לילדים, לדרוש מחברות טכנולוגיה להפסיק לאסוף נתונים אישיים על ילדינו”.

למחרת אותו נאום של ביידן אמר התובע הכללי של קליפורניה, רוב בונטה, שהוא מצטרף לחקירה כלל ארצית שתבדוק האם TikTok פוגע בבריאות הפיזית והנפשית של ילדים ומפר את חוקי הגנת הצרכן.

חברות המדיה החברתית מתחילות לנקוט בצעדי הגנה על משתמשים מתחת לגיל 18

ככלל במרבית הפלטפורמות החברתיות, סף הכניסה עומד כאמור על גיל 13, מה שמכסה את החברות המנהלות אותן מבחינה משפטית, כך שהן עומדות בתקנות ה Children’s Online Privacy Protection Act (COPPA), למרות שכאמור ידוע לכולן שישנם משתמשים רבים שהם מתחת לגיל 13. יחד עם זאת:

• פייסבוק הפסיקה לפני שנתיים לאפשר למפרסמים לפנות לקהל מטורגט שהוא מתחת תגביל מיקוד מודעות של מתחת לגיל 18 על סמך תחומי העניין שלהם או הפעילות שלהם באתרים אחרים, כלומר ניתן למקד ילדים מתחת לגיל 18 רק לפי גיל, מין או מיקום בפייסבוק.
• אינסטגרם הודיע לאחרונה שלא תאפשר יותר למשתמשים לתייג בני נוער אחרים שלא עוקבים אחריהם ולהוסיף תכונת “קח הפסקה” לבני נוער שבילה יותר מדי זמן באינטרנט, אך מצד שני הקפיאה את תוכניתה להשיק את אפליקציית Instagram Tweens שנועדה לספק להורים שקיפות ושליטה רבה על הגלישה של ילדיהם בפלטפורמה.
• סנאפצ׳ט השיקה גרסה מוגבלת של האפליקציה מתחת לגיל 13 – שנקראת SnapKidz – שמגבילה שליחת הודעות.
• וואטסאפ מאשרת רישום רק למי שגילו חצה את 16.
• יוטיוב מאפשרת הצטרפות החל מגיל 18 ומעלה, וגם מגבילה חלק ניכר מהתוכן שלו לגיל 18 ומעלה, אך מצד שני,  מאפשרת גם לילדים קטנים מגיל 13, להירשם באישור הוריהם.

ובחזרה אל ההורים שביננו, משום שרבים מאיתנו, שלא ממש נולדנו עם הסמארטפון ביד, אלא הוא השתלב בשלב מסויים בחיינו, ריכזתי כמה טיפים שפורסמו על ידי Kidshealth.com, אותם ניתן ליישם כדי לנסות לעזור לילדים שלנו להשתמש ברשתות בחוכמה, על הסיכונים שיש בהן וממה עליהם להמנע, ומצד שני איך ליהנות מהיתרונות שלהן.

היתרונות של שימוש במדיה חברתית עבור ילדים ובני נוער

• חיבור ותקשורת לחברים ובני משפחה – במהלך תקופת השנתיים האחרונות, המדיות החברתיות שימשו לא פעם כגלגל הצלה לאלו שחשו מבודדים או משועממים בבית, והחיבור הוירטואלי הזה כן היווה איזשהו תחליף למצב הקיים.
• שיפור היצירתיות באמצעות שיתוף היצירות שלהם (מסרים, מוזיקה, ריקוד, אומנויות שונות וכישורים אחרים).
• השתייכות לקבוצות ולקהילות בעלות תחומי עניין משותפים לאלו שלהם.
• תקשורת במסגרת מסגרות החינוך.
• העשרה וחשיפה לתכנים מתרבויות נוספות.

החסרונות של שימוש במדיה חברתית עבור ילדים ובני נוער

• זוהי פלטפורמה שלא מספיק מפוקחת ולכן היא מספקת במה לבריונות ברשת.
• המדיה החברתית מאפשרת לבני נוער ולילדים לשתף יותר ממה שהם צריכים/ אמורים (תמונות, סרטונים, תאריכי לידה, כתובות, תחומי עניין, ונתונים פרטיים נוספים), כאלו שנשארים ברשת לעד.
• כאן הם נחשפים לעיתים לתכנים שמשותפים על ידי גולשים אחרים, שלא הולמים את גילם.
• כאן הם גם נחשפים לפרסום של מותגים שלא תמיד הולם את גילם.
• המדיה החברתית מייצרת לא פעם גלי תגובות שליליות שבני נוער וילדים נסחפים אליהן מבלי לדעת מהי ההשפעה האמיתית של ההסחפות הזו.
• שימוש במדיה החברתית בא על חשבון פעילויות אחרות, כמו ספורט, מפגשים חברתיים פיזיים, לימודים וכו’.
• השימוש בה גם מציג לנוער מצג שווא של אידיאלי יופי וחיצוניות קיצוניים, מה שמוביל לירידה בדימוי העצמי, מגביר דכאונות ומעודד תופעות של פגיעה עצמית.

המלצות להורים בהיבט השימוש של ילדיהם ברשתות החברתיות

מתחילים בלהיות מודעים לכל ההשפעות שציינתי, חיוביות והשליליות. ממשיכים בלהיות מעורבים באופן כזה שהילדים שלנו יבינו שאנחנו מכבדים את הפרטיות שלהם, אבל אנחנו חייבים לוודא שהם בטוחים שם. נציע להם:

• להיות נחמדים, לכבד את מי שנמצא בצד השני, לא לפרסם לעולם הודעות פוגעות או מביכות, לשתף אותנו תמיד אם קיבלו הודעות מטרידות או שמעו על מישהו אחר שקיבל כאלה.
• חושבים פעמיים לפני שמפרסמים משהו. לא מפרסמים ש’איזה כיף, אנחנו יוצאים לחופשה בחו”ל מחר’ או ‘המסיבה ביום שישי תתקיים ב…בכתובת…’.
• חושבים על WWGS (What would grandma said?) לפני שמעלים תוכן אישי, כלומר שואלים את עצמנו: ‘מה סבתא היתה אומרת אם היתה רואה אותי מופיעה כך ברשת?’
• משתמשים בהגדרות הפרטיות ולא משתפים בסיסמאות ובמידע אישי.
• מגבילים את הילדים בזמן השימוש במדיה.
• וההמלצה שלדעתי היא החשובה מכולן: נותנים להם דוגמא אישית.

לסיכום, ראינו עד כמה הרשתות החברתיות צרובות בחיינו ובחיי ילדנו, שנולדים לאור זרקורי מצלמת הטלפון הסלולר, שמתעדת כל רגע, החל מרגע הלידה, והמשך בשימוש האינטנסיבי שלנו ושל ילדנו. יש ביננו שמודעים יותר או פחות ליתרונות ולחסרונות של הרשתות בחיי ילדנו, ובכל מקרה יש לנו אחריות מכרעת כהורים לדאוג לכך שייתנהלו שם בביטחון. ועבור מי מאיתנו שעוסק כמוני בצד ניהול מותגים, ומפרסם לא פעם גם לבני נוער, האחריות כפולה ומכופלת.

בואו נתייחס לנושא בכובד ראש, ולא נמתין לחקיקות ולמגבלות לאומיות כאלה ואחרות שנעות בקצבים לא הגיוניים.

ספרו לי מה דעתכם, איפה הנושא הזה פוגש אתכם ואיך אתם כהורים או כאנשי שיווק מתנהלים?