אופטימיזציה לתוכן: מה זה, למה זה חשוב ואיך לעשות את זה כמו שצריך

בואו נדבר על מה שקורה חצי שנה והלאה מרגע פרסום המאמר.

אני בכוונה הולכת רחוק לתקופה בה המאמר כביכול הופך להיות “ישן”, או רחמנא לצלן, “לא רלוונטי”.

מה קורה אז? האם למאמר יש זמן מדף? תאריך תפוגה? האם כל ההשקעה והעבודה למעשה מסתכמת לבוסט שהמאמר מקבל עם פרסומו ואז…זהו?

ובכן, לא בהכרח. ברגע שהגוגל אנליטיקס מצביע על עמודים שאליהם לא נכנסת תנועה – כנראה שהגיע הזמן לרענן ולבצע אופטימיזציה לתוכן. כןכן, גם הוא מצריך עבודה מאחורי הקלעים ועדכון אחת לכמה זמן. לא מספיק רק לייצר תכנים חדשים, צריך גם לחזור ולטפל בתכנים הישנים יותר כדי להמשיך להנות מהם.

אופטימיזציה לתוכן היא אחד הדברים החשובים ביותר וכדאי לכלול אותה כחלק מאסטרטגיית התוכן או הקידום האורגני שלכם. זאת הדרך להבטיח שברגע שהמתחרים שלכם יכנסו לפעולה ויתחילו לייצר תוכן שינסה להתברג לפניכם – הם יתקשו מאד ויקח להם הרבה מאד זמן, אם בכלל. (אפרופו מתחרים, מכירים את אסטרטגיית האוקיינוס הכחול? תציצו רגע, יכול להיות שזה יפתח לכם כיווני חשיבה חדשים ומעניינים לגביהם).

אז לעניינינו, זכרו שלא מספיק רק לעקוב אחר הדירוג שלכם במנוע החיפוש, צריך לעקוב גם אחרי תכנים שהביצועים שלהם נשחקים ולרענן אותם לפני שהם מאבדים את זה לגמרי ומפסיקים להיות אפקטיבים עבורכם.

מה ההבדל בין מחקר מילות מפתח ובין אופטימיזציה לתוכן?

דירוג בגוגל לא מתבסס אך ורק על בחירת מילות המפתח הנכונות, למעשה רחוק מכך. צריך לצאת מהחשיבה שלפיה בוחרים מילות מפתח, תופרים אותן במאמר וכאן מסתיימת העבודה. SEO היום הוא הרבה יותר מזה והוא דורש להבין את כוונת המשתמש ולשדך לה את התוכן הטוב ביותר עבור הקהל. זה המקרה בו אנו מתקרבים לאופטימיזציה של התוכן.

בשני המקרים יש צורך לבצע מחקר עם חשיבה שונה וכלים שונים.

כשמדובר במילות מפתח:

• נבדוק באילו שאילתות חיפוש כדאי להתמקד?
• נשתמש בגוגל סרצ’ קונסול כדי לזהות הדמנויות וכדי להגיע לביטויים שיש להם נפחי חיפוש גבוהים.
• נשתמש בכלים נוספים כדי ללמוד על חיפושים דומים, סמכות האתר, מידת התחרותיות וכן הלאה.

כשמדובר באופטימיזציה של תוכן:

• נשאל את עצמינו על מה אנחנו צריכים לכתוב כדי להיות מדורגים ראשונים על שאילתת חיפוש מסויימת?
• נייצר תוכן בהתאם.

כלומר, ברגע שנבין ונדע מה מעסיק את קהל היעד שלנו – נוכל לייצר את התוכן בפועל וחשוב שנקח בחשבון את כוונת המשתמש כך שהתוכן יהיה כמה שיותר רלוונטי, מקצועי וסמכותי. כאן נכנסים לתמונה גם כל מיני כלים של אופטימיזציה לתוכן שאמורים למנף את המאמרים הקיימים שלכם.

לא ציינתי את זה עד כה, אבל חוץ מלעשות אופטימיזציה לתוכן, כלומר, למאמרים עצמם, כדאי גם להתייחס להיבטים טכניים של קידום אתרים בינהם מטא טייטלס, מטא דסקרפשן, חווית משתמש, התאמה למובייל וכדומה.

אופטמיזציה לתוכן באמצעות אסטרטגיית גורד השחקים

תהליך האופטימיזציה של התוכן בדרך כלל מבוסס על ניתוח ופעילות המתחרים. רוב המשווקים משתמשים באסטרטגיית גורד השחקים כדי ליצור תוכן חדש ברמה גבוהה. השיטה הזו למעשה אומרת כך: בדקו מה המתחרים שלכם עשו, אספו את כל המידע הקיים ברשת סביב הנושא שעליו אתם מתכננים לכתוב וצרו מאמר-על שיכיל את כל המידע ויהיה מקיף, מפורט ומועיל יותר מאשר זה המדורג במקום הראשון. למשל, אתם רוצים לעשות אופטימיזציה למאמר שפרסמתם בנושא “איך כותבים מאמר”. בואו נגגל את זה:

נאמר שהמאמר שלכם בנושא מדורג איפושהו בעמוד השלישי ואתם כמובן רוצים יותר מזה. אם נרצה להיות מדורגים על השאילתא הזאת ולעקוף את כל המתחרים שלנו – נצטרך לגבור עליהם. איך? באמצעות אסטרטגיית גורד השחקים למשל. ניצור את המאמר הכי מקיף והכי מפורט והכי עדכני בנושא. נקח מכל מאמר שקיים סביב הנושא הזה את עיקרי הדברים, נוסיף אותם למאמר שכתבנו בעבר וניצור בסופו של דבר את פיסת התוכן הארוכה, המעמיקה והמועילה ביותר.

בריאן דין, המכונה Backlinko מספר שהשיטה הזו עזרה לו להתברג למקומות הראשונים בגוגל תוך שבועות בודדים.

קבלתם חשק? ככה זה הולך לעבוד

1. סריקת התוצאות המובילות – בדקו מי מופיע ב5 המקומות הראשונים ובחנו אותם על פי הפרמטרים הבאים:

• כמות מילים
• כמות קישורים פנימיים
• כמות קישורים חיצוניים

2. חלצו מכל המאמר את הנושאים המעניינים או המועילים ביותר. שימו לב למילות מפתח שמוזכרות, אנשים, מוצרים, מיקומים וכדומה.

3. צרו מכל אלה תוכן איכותי ומניע לפעולה שיעפיל על הקיים- ארוך יותר מבחינת כמות מילים, בעל יותר קישורים וכזה שנוגע ומתייחס ליותר נושאים.

4. פלפלו את הכותרת והפכו אותה למעניינת ומושכת יותר. אל תשכחו לשלב בה מילות מפתח רלוונטיות ולהפוך אותה לכזו שלא יהיה אפשר לעמוד בפניה. אל תשכחו שהכותרת היא הדבר הראשון שיתפוס לקורא את העין ולכן ישנה חשיבות מכרעת ליצירת כותרת טובה. אל תפחיתו בערכה ומומלץ שתקחו דף, תכתבו עליו 3 אפשרויות ותשאלו את עצמכם (או קולגות) בכנות איזו מהן היתה גורמת לכם ללחוץ עליה.

5. הוסיפו אלמנטים ויזואלים מעשירים – מעבר לתוכן עצמו, שהוא בהחלט בעדיפות ראשונה, ממליצה גם לדאוג לנראות של המאמר ולספק לקורא חווית קריאה מהנה, מגוונת ומעשירה. הוסיפו תמונות שימחישו את הנאמר, סרטוני וידאו, אינפוגרפיקה, גרפים, צילומי מסך, הטמעה מאינסטגרם וכל דבר שיגרום לעמוד להראות מושך יותר. זה נחוץ בעיקר כשמדובר בפוסטים ארוכים, באיזור ה-1000 מילים ומעלה. כדי לא להבהיל את הקורא עם גושי טקסט, מומלץ לשלב אחת לכמה פסקאות איזשהו ויז’ואל שישבור את הרצף, יחלק את הטקסט למקטעים ויהפוך אותו לנגיש יותר.

6. בסוף התהליך, גשו לגוגל סרצ’ קונסול והפעילו את אפשרות ה- Fetch And Render כדי להודיע לגוגל שעדכנתם את התוכן ולהזמין את הזחלן לסרוק את המאמר המעודכן (בגרסא האנגלית: גשו לתפריט בצד שמאל למטה ולחצו על “Go To Old Version”, משם לכו ללשונית ה- Crawl ולחצו על Fetch As Google:

כמו שבודאי שמתם לב, השורה האדומה למעלה מודיעה שהכלי יהיה זמין עד ה28 במרץ. לאחר מכן, תצטרכו להשתמש ב- URL inspection tool :

אז איך לגרום לאופטימיזציה של התוכן לעבוד בשבילכם?

אופטימיזציה לתוכן מוכיחה את עצמה פעם אחר פעם בכל הנוגע לשמירה על מיקומים. לכן, מומלץ אחת לכמה זמן לתת הצצה בסרצ’ קונסול, לבדוק מה מאבד מיקום ולהפעיל עליו את הקסם שבדיוק דיברנו עליו. אסטרטגיית גורד השחקים תוכל לעזור לכם מאד ולהוביל אתכם למקומות הרצויים. באופן כללי, טוב יהיה אם תשאלו את עצמכם על בסיס חודשי:

• איזה תוכן כדאי לרענן?
• על אילו ביטויים המתחרים שלנו מובילים?
• איזה תוכן חדש כדאי לייצר כדי לתפוס שאילתות חדשות?

אם תעבדו מסודר ותחליטו שכל חודש אתם לוקחים לעצמכם מאמר אחד כפרויקט- עוד תגלו די מהר כמה שזה יכול להיות משתלם.