לידיעה המקורית ב-Search Engine Land
פייסבוק, שימי לב – גוגל עוד תעקוף אותך בסיבוב: בשני האחרון (1/5) גוגל השיקה רשמית את Similar Audiences, פיצ’ר המאפשר למפרסמים לטרגט לקוחות שטרם ביקרו באתר מסוים על בסיס דמיון בין החיפושים שלהם לחיפושים של גולשים שכבר ביקרו באתר זה. הפיצ’ר זמין לקמפיינים של חיפוש ושל שופינג באדוורדס. עד כה הפיצ’ר היה זמין בגרסה בטא למספר לקוחות מוגבל – וכעת גוגל פותחת אותו לכולם.
פיצ’ר הקהלים הדומים מראה דמיון לפיצ’ר ה-lookalike בקהלים של פייסבוק, וכן לפיצ’ר הקהלים הדומים של רשת הדיספליי של גוגל. בבסיס הרעיון, טירגוט גולשים המחפשים דברים דומים לאלה שמחפשים גולשים שהוכנסו לאחרונה לרשימות RLSA (רשימות רימרקטינג למודעות חיפוש – Remarketing Lists for Search Ads). הטירגוט לוקח בחשבון את סוג החיפושים שהגולשים ביצעו כאשר נחתו באתר ואפילו ביצעו בו המרות; וכל זה עובד באופן אוטומטי ומסתמך על יכולות ה-machine learning של גוגל.
כך, פיצ’ר הקהלים הדומים עוזר לכם למצוא גולשים עם העדפות דומות לאלה של גולשים שכבר ביקרו באתרכם, בדיוק בזמן בו הם מחפשים מוצרים ושירותים הדומים לשלכם. לדברי גוגל, ניתן באמצעותו להגדיל את החשיפה של האתר פי כמה ולמצוא יותר לקוחות פוטנציאליים.
כדי להמחיש איך זה יעבוד, גוגל נותנת את הדוגמה הבאה:
מהם היתרונות של קהלים דומים?
גוגל מונה את היתרונות הבאים של שימוש בפיצ’ר הקהלים הדומים:
- טירגוט פשוט יותר – הפיצ’ר מאפשר למצוא קהלים חדשים באופן אוטומטי במקום לבצע ניחושים מושכלים לגבי הקהלים אותם כדאי לטרגט.
- מציאת לקוחות פוטנציאליים חדשים – הפיצ’ר מאפשר להגדיל את החשיפה של קמפיינים קיימים של רימרקטינג ולהביא לאתר גולשים חדשים ומותאמים שהסבירות שיבצעו בו פעולות גבוהה יותר. גם אם גולשים אלה לא מבצעים רכישה באתר באופן מיידי, הם יתווספו לרשימת הרימרקטינג שלכם ויש סיכוי שיחזרו לאתר בעתיד.
יתרונות אלה מאפשרים למשל להעלות את הביד לקהל כזה או לטרגט אותו בנפרד מקמפיינים אחרים שלכם.
עוד מציינת גוגל שגולשים הנכללים ברשימת הרימרקטינג המקורית שלכם לא מתווספים באופן אוטומטי לרשימת הקהלים הדומים. אם גולשים מועברים מרשימת הקהלים הדומים לרשימת הרימרקטינג כי הם מתאימים להגדרותיה, הם יוסרו מרשימת הקהלים הדומים; כך גם אם הם מבקרים באתר.
לפרטים נוספים ולהבנת התנאים לבניית קהלים דומים, מומלץ לקרוא כאן – מידע על קהלים דומים לחיפוש.
מהן חוות הדעת על הפיצ’ר עד כה?
משתמשי גרסה הבטא, שכבר התנסו בקמפיינים המבוססים על קהלים דומים, מדווחים על תוצאות מרשימות מאד. אתר WordStream למשל מדווח שקהלים דומים מראים כמעט אותו קצב המרה כמו קהלי RLSA וההמרות שלהם גבוהות ב-50 אחוזים מאלה של קהלי מבקרים חדשים; בנוסף, ה-CTR שלהם גבוה ב-65 אחוזים מזה של קהלי מבקרים חדשים. עוד מצוין כי היתרון הבולט של קהלים דומים הוא בחשיפה: בממוצע, האתר מצא שקמפיינים לקהלים דומים בחיפוש יכולים להגיע לקהל גדול פי 7 מקהל ה-RLSA המקורי.
גוגל מביאה דוגמאות משלוש חברות מרכזיות שניסו את גרסת הבטא:
- מותג הרכב פיאט קרייזלר הצליח להעלות את ה-CTR ב-11 אחוזים ואת ההמרות ב-22 אחוזים באמצעות שימוש בקהלים דומים, תוך פחות מחודשיים (קראו את מקרה הבוחן המלא).
- ג’ון דיר, חברה מובילה לייצור ציוד מכני חקלאי, חוותה עלייה של 31 אחוזים בנפח ההמרות ועלייה של 300 אחוזים ב-CTR.
- GameStop, קמעונאית משחקי וידאו, חוותה עלייה של 30 אחוזים בקצב ההמרה מאז התחילה להשתמש בקהלים דומים במודעות השופינג שלה.
חידוש נוסף בקמפיינים של מודעות שופינג: התאמת לקוחות
באותו פוסט בו גוגל הכריזה על פיצ’ר הקהלים הדומים היא הכריזה על פיצ’ר נוסף, הנקרא Customer Match, ומיועד ללקוחות שמבצעים רכישות ב-Google.com. באמצעותו, המפרסמים יכולים להשתמש ברשימות המייל שברשותם כדי למקד את הקמפיינים שלהם בגוגל שופינג ללקוחות בעלי ערך, כמו מנויים לניוזלטר, אנשים שרכשו מהאתר בעבר, בעלי כרטיס מועדון ועוד.
גוגל נותנת את הדוגמא הבאה: נניח שיש לכם חנות בגדים אונליין ואתם מעוניינים ליצור קשר רק עם חברי המועדון. באמצעות פיצ’ר התאמת הלקוחות ניתן להגיע אליהם בזמן שהם מבצעים רכישות באמצעות רשימת המיילים שלהם, כדי להראות להם מודעות שופינג רלוונטיות של הקולקציה האחרונה שלכם.
לדברי החברה, לשימוש בהתאמת לקוחות יתרונות רבים, החל משיפור ביצועים ועד העלאת המודעות למותג. כך למשל, בגי’מייל ניתן להשתמש בו כדי ליצור מודעות מותאמות אישית באינבוקס של הלקוחות, בנוסף על מיילים שיווקיים שאתם שולחים להם; וביוטיוב ניתן להגיע לקהלים חדשים באמצעות טירגוט קהלים הדומים לאלה של הלקוחות בעל הערך הגבוה ביותר עבורכם.
לפרטים נוספים ניתן לעיין בעמוד על התאמת לקוחות באתר התמיכה של אדוורדס.
סיכום
האם התנסיתם כבר בקהלים דומים או בהתאמת לקוחות? אלו ביצועים חוויתם? האם לדעתכם הפיצ’רים נחוצים או מיותרים?
דברו איתנו בתגובות! נשמע לשמוע מכם 🙂