היום השתתפתי לראשונה בכנס ה- SMX בישראל, בפנל שעוסק ב- SEO וישראל. זהו הכנס השני בישראל ומי שהביא אותו לארצנו הוא לא אחר מאשר בארי שוורץ שמוכר בזכות הבלוג הפופולארי שייסד seroundtable (מומלץ בחום). אז ראשית כל חשוב לי לציין שלכבוד הוא לי לנאום בארוע כה חשוב ומשמעותי בתעשיית ה- SEO ואני מקווה שזו לא הפעם האחרונה.
ארבעת האנשים הנוספים שהשתתפו איתי בפנל והעבירו הרצאות מאד מעניינות הם:
- אורן שץ, SEOIsrael
- אורי ברייטמן, TBWA\DIGITAL
- יולי דסיאטניקוב, CompuCall
- אדיר רגב, GO Internet Marketing
לפני כחודש קיבלתי הזמנה מברנקו (שעובד בחברת White Web) לנאום בכנס, בפנל שעוסק ב-SEO וישראל. הנושא הראשון שקפץ לי לראש, כשהייתי צריך לחשוב על נושא לפרזנטציה הוא – רלוונטיות תוצאות החיפוש בגוגל ישראל. אין לי מושג למה דווקא הנושא הזה קפץ לי לראש, כנראה בגלל שזה נושא שנידון בלא מעט פורומים ובעיקר בגלל שמעולם לא ראיתי התייחסות רצינית לנושא מקולגות בתחום.
אז המצגת שהצגתי בכנס בדיוק באה לענות על השאלה הזו: מדוע בגוגל ישראל (וגרסאות לוקאליות אחרות של גוגל בשווקים קטנים בעולם), ישנן תוצאות חיפוש לא רלוונטיות במקרים מסוימים. בדיוק על השאלה הזו ניסיתי לענות במסגרת הפרזנטציה (אותה נאלצתי לצמצם לכ-8 דקות) בשם: הפרדוקס של גוגל ישראל. אני אתאר כעת את אותו פרדוקס ובסוף הפוסט צירפתי גם את המצגת המקורית למי שמעוניין (מתנצל מראש, משום מה היא לא יצאה מיושרת לימין).
אז מהו אם כן אותו פרדוקס?
כולנו יודעים שהחזון של גוגל הוא לספק את התוצאות הרלוונטיות ביותר עבור שאילתת החיפוש שהגולש חיפש. אך מה מסייע לגוגל להבין מהי תוצאה רלוונטיות? במסגרת המצגת הצגתי את הסקר של SEOmoz (להלן התרגום של Actv-Tec לעברית), שנערך בקרב כ-70 מומחי קידום אתרים בעלי שם בינלאומי. הסקר מפרט את כלל הגורמים ואת דרגת חשיבותם, שמשפיעים על הרלוונטיות על עמוד מסוים בעבור מילת מפתח נתונה. אם נסתכל טוב, נשים לב שמרבית הגורמים (48% ליתר דיוק), מתייחסים לנושא של קישורים חיצוניים. תחשבו על זה, כמעט חצי מכל ה-200+ גורמים שמשפיעים על הדירוג, עוסקים בנושא כמות ואיכות הקישורים הנכנסים.
אך האם באמת ניתן להסתמך על הגורם הזה בשווקים קטנים כמו ישראל? לא בטוח.
כשאנו מסתכלים על ישראל ושווקים קטנים בעולם, ניתן לשים לב שיש יחסית מעט מאד גולשים וכתוצאה מכך – מעט מאד תוכן בשפה המקומית. בישראל לצורך העניין יש רק כ-4.4 מליון גולשים (נכון לשנת 2009, סקר TIM). כלומר נוצר מצב שלגוגל יש פחות מקורות להסתמך עליהם כאשר הוא מנסה להעריך איכות של עמוד מסוים בעבור שאילתה. ניתן להשוות זאת לסקר בו אנו מנסים לבדוק האם קולה גורמת לסרטן – אם מרחב המדגם שלנו יורכב מ-100 חולי סרטן ששתו קולה, המסקנה כי קולה מסרטנת תהיה פחות וודאית מאשר המקרה בו נבדוק 1000 חולי סרטן ששתו קולה.
זו בדיוק הבעיה שגוגל נתקל בה. אם הוא נשען ברובו על כמות ואיכות קישורים נכנסים, סביר שהתוצאה שלו תהיה פחות מדוייקת (כלומר במילים אחרות – התוצאות יהיו פחות רלוונטיות). מצד אחד הגורם המשמעותי ביותר שגוגל נשען עליו בהערכת האיכות הינו קישורים, מצד שני בשווקים קטנים בהם יש מעט אתרים ותוכן בשפה המקומית – יש מעט קישורים.
בעיה נוספת שנוצרת קשורה לקפיצות המרובות שהאתרים חווים. אני בטוח שלרבים מכם שיש להם אתרים בעברית יצא לראות לא מעט קפיצות בדירוגים. ואני לא מדבר על קפיצות לגיטימיות של 2-3 מקומות תוך פרק זמן בינוני, אלא קפיצות של עשרות מקומות במהלך ימים ספורים בלבד. דעתי האישית היא שאותן קפיצות מתרחשות בגלל הבעיה הזו של כמות הקישורים הקטנה (והמשתנתה) שגוגל נשען עליה. מלבד הכמות הקטנה של המקורות המקשרים יש גם בעיה אחרת – אותם מקורות מקשרים משמשים יותר מאתר אחד. כלומר סביר מאד שאתר מסוים יקשר להרבה אתרים שעוסקים באותו התחום וזה יוצר סוג של “בלבול” עוד יותר גדול אצל גוגל. התרשים הבא ממחיש את הבלבול:
איך חברות קידום אתרים ובעלי אתרים יכולים למנף את העניין?
אוקיי אז זה המצב הנתון, אי אפשר לשנות אותו. בסופו של דבר הבעיה נובעת מכמות אוכלוסיה קטנה ואין שום דבר שניתן לעשות בעניין. מה שכן אפשר לעשות זה לפתח אסטרטגיות שנובעות מתוך המגבלה הנתונה בכדי לקדם את האתר שלכם. להלן 3 דוגמאות:
- צרו תוכן חיצוני חדש – אם גוגל מתקשה לאבחן רלוונטיות בשווקים קטנים כמו ישראל על סמך קישורים, והעמודים המקשרים באותם המקורות ממילא משמשים מספר רב של מקורות – הפתרון הוא פשוט ליצור מקורות חדשים. אז במקום לנסות ולהשיג קישורים ממקורות קיימים, צרו מקורות חדשים – זה יכול להיות בלוגים, מאמרים שאתם מפיצים, אתרי תוכן רלוונטיים ועוד. העיקר שאלו יהיו מקורות חדשים שאתם יוצרים. בעבר כתבתי על גלגל קישורים כטכניקה יעילה ליצירת מקורות מקשרים חיצוניים שגם נשארים בבעלותכם. כמובן חשוב לציין שעל המקורות הללו להיות רלוונטיים לגולש ולא חוות קישורים או מקורות ספאם שמטרתם היחידה היא להוציא קישורים.
- התמקדו בגורמי on page – מקדמי אתרים מטבעם מתמקדים ברוב הזמן בהשגת קישורים. זה לגיטימי כי כפי שאנו יודעים הם הגורם העיקרים שמשפיע על הדירוג. אבל דווקא בשווקים קטנים, כפי שהצגתי ישנה בעיה להסתמך על קישורים חיצוניים כמדד לאיבחון רלוונטיות. לפיכך, התמקדות בגורמי on page יכול לתת לכם ערך מוסף. לנוחיותכם, ריכזתי את כל הפוסטים שאי פעם כתבתי בנושא on page בקטגוריית אופטימיזצייה למנועי חיפוש.
- קדמו ביטויי זנב ארוך – אני לא ממציא את הגלגל כשאני אומר שצריך להתמקד בביטויי Long Tail. כבר מזמן ידוע שעל ביטויים בעלי נפח חיפושים קטן יש גם פחות תחרות וקל “להשתלט” עליהם. אך במקרה של שוק קטן, בו יש מעט תוכן בשפה המקומית התחרות היא אפילו עוד יותר קטנה. מה גם שרוב מקדמי האתרים מראש מתמקדים בביטויים הגנריים בעלי כמות החיפוש הגבוהה. בשוק קטן, מספיק שתעלו עמוד עם מעט תוכן ורמת אופטימיזציית on page בסיסית, ללא קישורים חיצוניים (מספיק כמה פנימיים) ותופתעו לגלות את העמוד שלכם מדורג בעשירייה הראשונה.
מדוע לדעתכם קיימת בעית חוסר רלוונטיות בשוק קטן?
האם אתם נוטים להסכים עם ההסבר שלי? אני בטוח שיש יותר מתאוריה אחת שיכולה לתת תשובה לפרדוקס שהצגתי. האם יש לכם טיפים שיכולים להועיל לבעלי אתרים בשוק קטן? אני אשמח מאד לשמוע את דעתכם בעניין. בכל מקרה בינתיים לנוחיותכם צירפתי כאן את המצגת המקורית שהצגתי (מתנצל מראש, משום מה המצגת לא התיישרה לימין כשהוספתי אותה ל- Slideshare):
