האם השינוי האחרון של גוגל ימחק את אתרי המאמרים מהמפה?

נראה כי בעקבות ההצהרה של גוגל משבוע שעבר, בה הודיעו על חיסול המוני של חוות התוכן באינטרנט, אתרי המאמרים וייצור התוכן הגדולים בעולם קרסו בין לילה. איך זה ישפיע על עולם ה-SEO ואיך תוצאות החיפוש הולכות להשתנות? הידיעה הזו משמעותית ומורחבת מדי עבור מדור החדשות ולכן חשבתי שנכון יהיה לפרסם אותה כאן בבלוג.

נראה כי נבואת הזעם של גוגל התממשה וביום שבת האחרון חברת Sistrix סיפקה רשימת אתרים אשר נפלו בעשרות שאילתות חיפוש שונות בגוגל. Searchengineland השלים את התמונה עם דיווחים ומספרים נוספים שרק ממחישים את גודל הפגיעה. האתרים שנפלו הם בעיקר פלטפורמות חינמיות להעלאה של תוכן שעל האיכות שלו אין מנגנון פיקוח. דוגמאות לאתרים כאלו: אתרי מאמרים, אתרי how to למיניהם וכו’. בעקבות ההצהרה של גוגל, היו הרבה דיבורים בתקופה האחרונה על נפילה צפויה של אחד מאתרי התוכן הגדולים בעולם – eHow. אך נראה שלגוגל היו תוכניות אחרות ובסופו של דבר כולם נפגעו מלבד eHow, או כפי שארון וול כתב בבלוג שלו גוגל הרגה את המתחרים של eHow.

התוצאות של Sistrix מפתיעים (ואולי אף לא הוגנים) למדי. יישור הקו הגורף של גוגל אומנם ראויי לשבח – ניקוי הספאם ברשת, אך בהחלט לא מצדיק מחיקה של אתרי תוכן ובלוגים לגיטימיים שמייצרים תוכן איכותי כמו הבלוג הטכנולוגי המוביל labnol.org למשל. עמית אגרוול, העורך הראשי של הבלוג, כתב בתגובה לעונש הקולקטיבי שספג שאינו מבין מדוע האתר שלו תוייג בתור חוות תוכן. האמת שגם אני באופן אישי לא ממש מבין.

מה הבעיה של גוגל עם השאיפה לאיכות?

הקונספט של אתרי ה- UGC למיניהם (User Generated Content), מאד קורן לאנשים שרוצים לעשות כסף קל באינטרנט. מה יותר קל מלתת לגולשים לעשות את העבודה בשבילך? ניתן כיום להקים פלטפורמה להעלאת תוכן גולשים די בקלות ועם קצת שיווק נכון – גולשים מתחילים להעלות לשם תוכן בכמויות בעוד שאתם סופרים את המזומנים בסוף החודש. אבל רגע, איך תוכלו לפקח על האיכות? איך גוגל יוכלו להבטיח לעצמם שאכן יהיה פיקוח על האיכות? הרי אם אחת המטרות של גוגל היא לספק תוצאות רלוונטיות למשתמשים, כיצד יוכלו להבטיח לעצמם שהתוצאות יהיו איכותיות? זו בדיוק הדוגמא לסוג האתר שצפוי להיפגע הכי הרבה כתוצאה מהשינוי של גוגל.

יש קושי רב לממש את חזון האיכות משום שלגוגל אין את היכולת לזהות תוכן איכותי. האינדיקציה היחידה שיכולה להבטיח את איכות התוכן היא הישענות על ההתנהגות המשתמשים באינטרנט. אלו הם חלק ממדדי ההתנהגות שמסייעים לגוגל להבין האם התוכן הוא איכותי:

• יצירת קישורים – לרוב תוכן פופולארי מקבל כמות גדולה של קישורים טבעיים, פשוט כי זו הדרך שלנו להביע את הסיפוק מהתוכן. בין אם זה בא לידי ביטוי בכתיבת פוסט שבו אני מצטט את התוכן ומשלב קישור, או סתם עושה share/like בפייסבוק או retweet בטוויטר.
• איזכור/ציטוט של ברנד – גם בלי קישור פיזי, גוגל יכול לזהות פופולאריות של אתר מסוים בהתאם לכמות האזכורים שלו ברשת. האזכור יכול לכלול את שם הברנד או את כתובת האתר.
• אחוז נטישה (Bounce Rate) – האינדיקציה הטובה ביותר של גוגל לזהות ערך של תוצאת חיפוש מסוימת, היא לבדוק תוך כמה זמן הגולש יצא ממנה. אם נכנסתי לאתר כלשהו בתוצאות החיפוש אך יצאתי ממנו כעבור 10 שניות ולאחר מכן נכנסתי לאתר אחר ונשארתי בו 3 דקות – זה אומר משהו. עכשיו תכפילו את ההתנהגות הזו פי 100 לאורך תקופה של חודש, גוגל כבר יכול להסיק שהתוצאה הזו לא מועילה.
• ריאקציה בעמוד עצמו – עד כמה יש engagment בעמוד עצמו? אם התוכן בעמוד מתחדש באמצעות תגובות של גולשים, דירוגים כנראה שיש עניין סביבו.

עדכון (28.02): אבנר ציין בתגובות עוד מדד התנהגותי שמסייע לגוגל להעריך איכות תוכן – נפח חיפושים חודשי בגוגל של מותג\אתר מסוים.

אך הבעיה העיקרית עם כל הגורמים שציינתי – שהם פשוט ניתנים לתמרון. אז גוגל אומנם הגדירה מדדים הגיוניים שיכולים אכן לנבא את איכות התוכן, אך האם היא יכולה לגרום להם להיות טבעיים? תראו כיצד פשוט לתמרן את גוגל עם הגורמים האלו:

• יצירת קישורים – מה הבעיה? תוך מספר שניות תוכלו לייצר אלפי קישורים מבלי להניד עפעף. איכות קישורים? לא בעיה בכלל, הרשמו לשירותי מכירות קישורים למיניהם ותוכלו גם לבחור אותם בפינצטה.
• איזכור/ציטוט של ברנד – כמות הסקריפטים שמייצרים תוכן אוטומטי באינטרנט (ובפרט תגובות בבלוגים), היא אינסופית. תמורת סכום סימלי, תוכלו להבטיח לעצמכם את סקריפט האנרקיסיזם העילאי באינטרנט שידחוף את שם המותג שלכם לכל מקום.
• ריאקציה בעמוד עצמו – אין דבר פשוט יותר מלזייף לייקים בפייסבוק. ואם אין לכם כוח להשקיע בזה, אפשר תמיד לפנות לחברה מקצועית שתייצר לכם חברים דמיוניים.
• אחוז נטישה (Bounce Rate) – הודים כבר הזכרתי?

מעבר ליכולת התמרון הקלה יחסית, חלק מהמדדים האלו הם לא אבסולוטים. קחו לדוגמה את אחוז הנטישה – כאשר אני נכנס לאתר המציע מאמרים אקדמאיים בפורמט PDF ואני מוצא במהירות את התוכן שלי, אני יכול לנטוש את האתר במהירות כאשר ההורדה ממשיכה ברקע. במצב כזה, דווקא זמן שהייה קצר מהרגיל ואחוז נטישה גבוה מעידים על איכות. באופן דומה, באתרים מסורבלים , לוקח דווקא יותר זמן לנווט מאשר באתרים הבנויים היטב…

כנראה שכשאין את היכולת לנתר איכות, נותר רק להגדיר את סוג האתרים שכנראה לא מייצרים תוכן איכותי ולהעניש את כולם באופן גורף. ממש כמו עונש קולקטיבי. אך לפי אילו קריטריונים גוגל בוחר את סוג האתרים? מה הלוגיקה שעומדת מאחורי ההחלטה? והאם הבחירה באתרים שנענשו אכן הייתה נכונה? הרבה שאלות נותרות פתוחות.

אתרי המאמרים ספגו את המכה הקשה ביותר

תכירו את EzineArticles – אחד מאתרי המאמרים הפופולאריים בעולם. בוויקיפדיה כתוב שהוא במקום ה-51 בארה”ב מבחינת הטראפיק ובמקום ה-131 בעולם כולו. אז זהו שאולי מעכשיו נכון להגיד “היה”. Sistrix מדווחים שבעקבות השינוי של גוגל, הנראות הכוללת שלו בתוצאות החיפוש נפלה ב-91% בעקבות ירידה בדירוגים של 71% ממילות המפתח. דוגמאות לענקים נוספים שנפגעו קשות מהשינוי – HubPages, Buzzle, Squidoo, Mohalo ועוד רבים.

רק לא מזמן טקראנץ’ שיבחו את כמות ההכנסות של Articlebase, אחד מאתרי המאמרים הפופולאריים בעולם, שהכנסותיו עומדות על כ-500 אלף דולר בחודש, כשבחברה עובדים רק 11 איש. אך על פי המדד של Sistrix נראה כי חשיפת האתר ירדה בכ-94% בגלל צניחה מאסיבית בדירוגים.

אי אפשר להגיד באופן גורף שכל אתרי המאמרים ייענשו כתוצאה מהשינוי הזה, בכל זאת עדיין כמות גדולה של אתרי מאמרים פופולאריים בחול מדורגים טוב. מה שכן, אם יש לכם אתרי מאמרים (או כל אתר שבו הגולשים מייצרים את התוכן), אולי זו הזדמנות טובה להקדים תרופה למכה ולחשוב על מנגנוני פיקוח לפני שגוגל יגיעו לבחון את האתר שלכם. גוגל אף פעם לא הצטיינו בשיתוף ידע ואלו הדברים היחידים שהם אמרו בהקשר לאתרים שייפגעו:

“This update is designed to reduce rankings for low-quality sites—sites which are low-value add for users, copy content from other websites or sites that are just not very useful.”

לגבי תוכן משוכפל אפשר להבין, אבל מה זה אתרים “לא שימושיים” או אתרים ש”לא תורמים למשתמשים”? איך אפשר לדעת אם אתר תורם למשתמשים? אני מניח שההגדרות הללו בעיקר מתייחסות לגורמים שאותם ציינתי מקודם (קישורים, ציטוטים\אזכורים של המותג, אחוז נטישה וריאקציה בעמוד), רק שהפעם כנראה יהיה קשה יותר לזייף אותם. בכל מקרה מה שבטוח אפשר לעשות זה לייצר תוכן ייחודי. אחד מהדברים הבסיסיים שגוגל הגדירו כדגל אדום בשינוי האלגוריתם הזה הוא תוכן משוכפל. לאתרים שלא מייצרים תוכן חדש ובכך לא תורמים למשתמשים באינטרנט, אין הצדקה קיומית בתוצאות החיפוש.

מעניין לבחון איך השינוי הזה ישפיע על עולם ה-SEO בעולם ובארץ בפרט, שכן הרבה חברות קידום אתרים משתמשות בהפצת מאמרים כמקור לקישורים נכנסים. די ברור שאם אתר מאמרים כלשהו נופל בתוצאות – גם הקישורים היוצאים ממנו מאבדים כוח.

האם האתרים שלכם נפלו?

אם יש לכם אתר מאמרים או פלטפורמה לייצור תוכן גולשים, שווה לבדוק אם הייתה לכם נפילה בטראפיק האורגני. כנסו לגוגל אנליטיקס ותבדקו אם היו לכם נפילות:

Google Analytics –> Traffic Sources –> Search Engines -> Google organic

לפי בדיקה קצרה שעשיתי על אתרי מאמרים בישראל, נראה כי אין שינוי מאסיבי בדירוגים. האם לדעתכם הם עומדים בתקני האיכות של גוגל? ראיתם דוגמאות לאתרים שכן נפלו? שתפו אותנו.

תמונה: timove