אתר עסקי/מסחרי אמור לייצר תועלת לבעליו ולא סתם להתקיים במרחבי האינטרנט. לצורך כך ניתן למדוד דברים רבים שמתרחשים באתר (או בדף הנחיתה), בהתאם למדדים החשובים לנו – פניות גולשים (לידים), ביצוע רכישות ו/או הזמנות אונליין וכן הלאה.
בעוד שחלק עיקרי מהמדידות ניתן לביצוע באמצעות מעקב המרות (Goals), לעיתים נרצה למדוד דברים נוספים בגוגל אנליטיקס שההמרות הסטנדרטיות לא מאפשרות. ברוכים הבאים לעולם ה”אירועים” (Events).
מה ההבדל בין Event ל-Goal?
כפי שציינתי במאמר קודם, בגוגל אנליטיקס יש כמות מוגבלת של goals – בכל view ניתן ליצור עד 20 גולים בלבד (ולא ניתן למחוק אותם מרגע שנוצרו, אלא רק להחליפם בגולים אחרים – מה שעלול ליצור חוסר רציפות בנתונים). לעומת זאת על איוונטים אין מגבלת כמות, וניתן ליצור כמה אירועים שאנו רוצים על כל פיפס אפשרי באתר (אם כי מומלץ לא להגזים, אחרת לא תוכלו להבדיל ביניהם).
שנית – בעוד שגולים מופיעים בדוחות הסטנדרטיים באנליטיקס (פילוח לפי מקורות תנועה וכן הלאה), איוונטים נמצאים בדוחות אחרים משלהם. כמו כן goal מיועד למדוד את ההמרות העיקריות והחשובות יותר, בעוד ש- event מיועד יותר לשמש על תקן של מעקב אחרי מיקרו-המרות (ההבדל בין שני הסוגים האלה לא חד, אני מסכים).
לבסוף – יש מדידות מסוימות שה-goal הסטנדרטי באנליטיקס אינו מסוגל לבצע (לדוגמה, קליק באתר); לכן נהיה חייבים להשתמש ב- event במקום זאת. הגולים המובנים באנליטיקס טובים למדידות הקשורות לצפייה בדף מסוים (דף תודה, למשל), משך שהייה וכן צפייה במספר דפים פר-ביקור (ראו תמונה); אבל בכל הנוגע למדידות אחרות, נהיה חייבים להשתמש באיוונטים.
הערת אגב – כל איוונט אפשר להפוך גם לגול שיופיע בדוחות הסטנדרטיים, אבל לא להפך (כלומר, לא כל גול הוא איוונט בהכרח). לחילופין אפשר להשאיר את האיוונט כפי שהוא, בלי ליצור עליו מעקב המרות (ממילא יש רק 20 המרות, זוכרים? עדיף לא לבזבז אותן על מדידות זניחות).
מה אפשר למדוד עם איוונטים?
כמעט כל דבר שעולה על דעתכם:
- האם משתמשים גוללים לאורך העמוד? עדות עקיפה לכך שהם מתעמקים ומתעניינים בתוכן.
- כמה זמן המשתמשים נשארים בעמוד? (למרות שתכלס ניתן לראות את זה בדוח העמודים, גם בלי איוונט)
- על איזה קישורים הקליקו המשתמשים באתר? קישורים פנימיים, קישורים חיצוניים, click to call וכן הלאה.
- האם משתמשים צפו בסרטון/ים באתר או הורידו קובץ?
- האם טופס צור קשר פעל בצורה תקינה או שגויה?
- וכן הלאה.
כאן המקום לציין שאיוונטים עלולים להשפיע על מדידת אחוז הנטישה (Bounce Rate). אם משתמש נכנס לדף מסוים באתר, שהה שם 3 דקות ויצא החוצה – הוא עדיין ייספר כבאונס רייט; זאת מכיוון שלא בוצעה שום פעולה מסוג hit. אבל הוספה של איוונט אוטומטי – לדוגמה, ברגע שהגלילה עוברת 25% מהעמוד – מייצרת hit שבתורו מוריד את הבאונס רייט בעמוד.
אם זה טוב לכם – מצוין.
אם לדעתכם זה משפיע לרעה על אחוז הנטישה, ומוריד אותו לערכים לא הגיוניים – ניתן לפתור את הבעיה על ידי הגדרת האיוונט כפעולת Non-interaction Hit (בתג מנג’ר הכי קל להגדיר את זה – בתחתית תג האנליטיקס פשוט בוחרים False).
איך יוצרים Event?
באופן כללי, איוונטים באתרים / בדפי נחיתה ניתן ליצור בשתי דרכים עיקריות:
1. הזנה בגוף הקוד בעמוד / באתר.
2. הוספה באמצעות תג מנג’ר.
אם בחרתם באפשרות הראשונה יהיה עליכם לכתוב את האיוונט ישירות בקוד, בפורמט הזה:
ga(‘send’,’event’,’category’,’action’,’label’)
שני הפרמטרים הראשונים (send, event) מורים לנו שמדובר בשליחת אירוע ל-ga (גוגל אנליטיקס). פרמטרים אלו הם קבועים ואין לשנותם או להסירם מהקוד. הפרמטרים האחרים הם דינמיים, ונועדו כדי שנוכל לזהות את האיוונט בדוחות האנליטיקס ולדעת במה מדובר – קליק על רכיב כלשהו באתר, מילוי טופס וכן הלאה.
על מנת שהאיוונט יפעל, חובה למלא קטגוריה (category) ופעולה (action), בעוד שהתווית (label) יכולה להישאר ריקה (אבל אפשר למלא גם אותה, אם דרושים פרמטרים נוספים לצורך זיהוי).
לדוגמה, אם מישהו הקליק על קישור כלשהו בעמוד, האיוונט הכללי ייראה בערך ככה:
ga(‘send’,’event’,’link’,’click’)
אם נרצה לדייק יותר, כדי שנוכל לזהות איפה נמצא הקישור (למשל בעמוד אודות):
ga(‘send’,’event’,’link_about_page’,’click’)
וכן הלאה.
אם בחרתם באפשרות השנייה, תג מנג’ר מאפשר לכם ליצור את האיוונט בלי להסתבך עם הטמעות בגוף הקוד.
אם נמשיך את הדוגמה הקודמת (מעקב אחרי קליק על קישור), התהליך בתג מנג’ר נחלק לשניים:
1. יצירת טריגר – במקרה הזה ניצור טריגר מסוג Link Click בלבד, ונעקוב אחרי כל קישור המכיל את הכתובת הרצויה (שורת click url בתמונה). בנוסף – אם הקישור נמצא בעמוד מסוים, נגביל את הטריגר רק לאותו עמוד (שורת page path בתמונה). אם הקישור הוא רוחבי בכל האתר, לא נגביל את הטריגר לעמוד מסוים.
2. יצירת איוונט – המידע מהטריגר צריך להגיע לגוגל אנליטיקס, ואת זאת נעשה באמצעות הקמת האיוונט. במקרה של תג מנג’ר, נקים תג אנליטיקס חדש, אבל במקום pageview הרגיל – נבחר ב-event ולאחר מכן נמלא את ה- category וה- action בהתאם לצרכים שלנו.
לא לשכוח להוסיף לתג האנליטיקס את מזהה האנליטיקס של האתר / הדף (UA-XXXXX-Y), אחרת זה לא יעבוד. כמו כן, כאן המקום לציין האם האיוונט יהיה non-interaction – כדי שלא יוריד את הבאונס רייט לרמות נמוכות מדי (לא חובה, ראו הסבר למעלה).
אם נרצה שהאיוונט ישמש גם על תקן של המרה / goal, נזדקק גם לשלב שלישי – ניגשים לגוגל אנליטיקס, מקימים goal חדש מסוג event, ותחת ה-category וה-action כותבים בדיוק את אותו טקסט שכתבנו בשלב 2 (אחרת זה לא יעבוד).
רגע לפני סיום
מן הסתם, שום מדריך בנושא איוונטים לא יכול לכלול את כל אינספור האפשרויות למדידה. מכיוון שניתן למדוד איתם כמעט כל דבר, חשוב מאוד להתנהל בצורה מסודרת, ולא ליפול לבור הידוע והמוכר של “למדוד הכול”.
לדעתי האישית, הוספת איוונטים בתג מנג’ר היא הדרך הקלה והמהירה ביותר. בלי להסתבך עם הטמעות hard coded, בלי לבקש גישה לניהול האתר ובלי כאבי ראש. כל אחד ואחת יחליטו בהתאם לשיקוליהם ולאפשרויות העומדות לרשותם.
אם אינכם בטוחים באיזו שיטה להשתמש, או שהנושא כבד לכם – מומלץ לפנות לאנשי מקצוע בתחום הדיגיטל.
מדידה מוצלחת!
