ניהול קהילה מ-א’ עד ת’: איך בנינו קהילה של 40K איש ב-7 חודשים

אין ספק שקהילות וירטואליות, ובמיוחד קהילות מבוססות תוכן, הן שם דבר בשנת 2021. כל אחד רוצה להקים אחת, מבוססת אג’נדה או מתרכזת בנושא מסוים, חברתי, פוליטי או אחר; וכל אחד רוצה שהיא תהיה ה-קהילה: משגשגת, מוצלחת, מעוררת דיון ומחשבה וכמובן ויראלית. השאלה היא איך עושים את זה נכון וחכם? במדריך שלפניכם ניסינו לתת לכם כמה כיוונים למחשבה.

כל מי שיש לו קהילה מכיר את הנוהל: התרגשות כשחברים חדשים מצטרפים לקבוצה, פוסטים עם אלפי תגובות וכמובן הסטטיסטיקה, הו, הסטטיסטיקה. בקיצור, אם יש לכם קהילה, אתם תבינו – וגם אם עוד לא, זה עניין של כמה ימים לפני שתתמכרו ותתחילו לנתח את המספרים, את האנשים מאחורי המספרים ולחשוב על דרכים יצירתיות להזניק את הקהילה שלכם קדימה.

גילוי נאות

כל המהלכים, הכלים והתובנות המוצגים במדריך מבוססים על פעילות קהילת תרבות ותוכן “הרוסים על הרוסים“, שצמחה מ-1,000 ליותר מ-40,000 חברות וחברים תוך 7 חודשים בלבד (מנובמבר 2020).

הקהילה מאחדת תחת קורת גג אחת את נציגי המגזר הרוסי בישראל לדורותיהם, ואת האנשים שיש להם זיקה תרבותית או מנטלית למגזר ולתרבות שהוא מייצג. אנחנו מאמינים שרב הדמיון על השוני בין המגזרים והעדות, ושהגיע הזמן להחליף את פרדיגמת כור ההיתוך באופן רשמי בפרדיגמת הזהות ההיברידית.

המדריך המלא (נכון לרגע כתיבת שורות אלו) נכתב על ידי יחד עם שותפי לניהול הקהילה “הרוסים על הרוסים” יבגני סטופין והוא מבוסס על הניסיון האמפירי וניתוח נתונים שנצברו מרגע הזנת הקהילה בנובמבר 2020.

למה קהילה? האם להתחכם ולקרוא לזה “קבוצה”? ומה בכלל ההבדל ביניהן, אם יש כזה?

רגע, לפני שנתחיל לקדם, לפתח ולעקוב אחרי הסטטיסטיקות, תוך כדי שהמונים צובאים על שערי קהילת התוכן שלכם כדי להצטרף ולהיות חלק אינטגרלי ממנה, בואו ננסה להבין למה קהילה ולמה תוכן?

אפשר לעשות על זה גוגל ולצלול לקריאת עמודים על גבי עמודים של דיונים מלומדים, אבל כולנו כבר רוצים לראות את הקהילה שלנו שוברת את הרשת (זה בסדר, כולנו מגלומנים במסווה) ולכן נגיד שההבדל הגדול והחשוב ביותר בין קהילה לקבוצה הוא תחושת השייכות. אפשר להיות חבר בקבוצה כלשהי, אבל רק לקהילה אפשר להשתייך.

כל אחד מאיתנו רוצה להיות שייך, מכל סיבה שהיא. כל אחד מאיתנו רוצה להיות מוקף באנשים כמוהו, אנשים שאפשר להרגיש בטוח בסביבתם, לחלוק איתם סיפורים וחוויות או יחס לאותם דברים. וכמובן, ככל שיהיו יותר אנשים כאלה, זה יעצים את האפקט. דמיינו לעצמכם שיש אלפי אנשים שמבינים אתכם מחצי מילה. דמיינתם? יופי! עוד רגע ניגש לעבודה, אבל עוד קודם: למה תוכן?

כי תוכן הוא המלך. אין משפט יותר נדוש ויותר נכון בהקשר לרשתות החברתיות. כי נדמה שברשתות החברתיות כל אחד יכול להיות יוצר תוכן. מספיק שיהיו לך אצבעות ומקלדת. האמנם? תלוי את מי שואלים. כמובן, יש את אלה שאנחנו קוראים להם “אושיות רשת”, פרופילים עם עשרות אלפי עוקבים שכל פוסט שלהם יכול בקלות להפוך ויראלי רק בזכות כמות הלייקים והתגובות, אבל יש גם אנשים “מן השורה”, אנשים שלרוב קוראים ולא כותבים וכשהם כבר כותבים, זה לרוב מגיע לכמות מאד מצומצמת של חברים ועוקבים.

בשנת 1835, סמואל קולט – קולונל בצבא ארה”ב, רשם פטנט על אקדח התופי המפורסם שלו ששינה את תעשיית הנשק החם בעולם ללא היכר. מספרים שאחד מהפתגמים הפופולריים באותה תקופה גרס כי “אברהם לינקולן העניק לאנשים חופש, וקולונל קולט העניק להם שוויון הזדמנויות”.

ובכן, אם נחזור לעניינו, אפשר לטעון בהחלט ש”הרשתות החברתיות העניקו לכל אחד יכולת ליצור תוכן, אבל קהילות תוכן העניקו להם שוויון הזדמנויות”. טוב, אולי לא בדיוק, אבל מאוד קרוב לזה, בתנאי שמדובר בקהילת תוכן משגשגת ומצליחה.

איך בונים אחת כזאת? בבקשה, הסבר מאוד מפורט.

עיניים על המטרה: הצבת יעדים

הו, וואו, נשמע קשוח! אבל זה גם הדבר החשוב ביותר בתחום הניהול, וניהול קהילה בפרט. כי זה קשור לקבלת החלטות. זוכרים את הדיאלוג של אליס עם החתול הצ’שירי מ”אליס בארץ הפלאות”? אחת האגדות המרתקות ביותר שנכתבו אי פעם:

“התואיל להגיד לי בבקשה, באיזו דרך עלי ללכת מכאן?”
“זה תלוי במידה רבה לאן את רוצה להגיע”, אמר החתול.
“לא אכפת לי כל-כך לאן”, אמרה אליס.
“אם כך, לא משנה באיזו דרך תלכי”, אמר החתול.
“בתנאי שאגיע לאנשהו”, הוסיפה אליס כהסבר.
“בטוח שתגיעי”, אמר החתול, “אם רק תתמידי בהליכה”.

דרך הדיאלוג הזה נוכל ללמוד משהו מאוד חשוב: להבין מהו המקום הזה שאליו אנחנו רוצים להגיע. כל עוד אנחנו מתמידים, בטוח נגיע למשהו. אבל כשיש לנו יעד מדויק שאפשר להתמקד בו, זה יקל עלינו. היעדים יכולים להיות שונים – מספריים (30,000 חברים תוך שנה) או לא (שינוי תפישתי לגבי נושא מסוים – מחלות נפש, גזענות או כמות החריף באוכל) ואפשר, כמובן, גם לשלב ביניהם.

מי אני? מה אני? בחירת הקונספט של הקהילה

הקונספט או הרעיון המרכזי של הקהילה הוא אותו דבק שמחבר את כולם יחד וגורם להם להרגיש שייכים, למרות שברור שהיום כל אחד הוא יחיד ומיוחד. לפעמים הרעיון הזה צף ממש מול העיניים ולפעמים נדרשת לא מעט עבודה כדי לזקק, לדייק ובעיקר לבדל אותו מרעיונות אחרים (כי מי רוצה להמציא גלגל?). לכן נוכל לתת כאן רק שתי המלצות:

1. להתמקד במשהו שממש “בוער” בכם – משהו שבא לכם לשנות, לקדם, להפיץ לכל העולם. מקצועי או אישי, גדול, קטן, זה ממש לא משנה. כי ברגע שיש תחושת “הבעירה”, יש תשוקה והתשוקה היא דלק הכי טוב כדי להתמיד במשהו לאורך זמן, כי בסופו של דבר ניהול קהילה זו עבודה, גם אם היא לא מתגמלת במובן קונבנציונלי. חוץ מזה, חיים פעם אחת.
2. “מקום טוב באמצע” – לא, אנחנו לא מעודדים אתכם לבינוניות, להיפך. אבל אם תבחרו קונספט רחב מדי, לחברי הקהילה יהיה קשה להבין מה הסיבות שלהם להשתייך אליה. ולהיפך – אם תלכו על קונספט “נישתי” מדי, זה יכול להפריע לא רק להתרחבות הקהילה אלא גם לגיוון התכנים שעולים בה. עד כאן – מיצינו, אבל נחזור לזה בהמשך המדריך.

כאן חופרים בכיף: יצירת מעורבות בתוך הקהילה

דמיינו לעצמכם שהגעתם למסיבת ריקודים בה אף אחד לא מכיר את השני. לא משנה כמה האווירה תהיה כיפית, תראו את האורחים עומדים מסביב, נשענים על הקיר, כל אחד מצפה מהאחר שיצא לרקוד. זה המצב שבהחלט יכול לקרות בקהילה בתחילת דרכה. יש קונספט, יש יעדים, יש תמונת קאוור מגניבה ופוסטים שאתם מעלים, אבל אין תגובות. כולם מתבוננים מהצד וחוששים להיות הראשונים שמגיבים.

יצירת מעורבות זו תמיד שאלת השאלות. איך תדעו מה מעניין את מי שנמצא בקהילה שלכם? איך לייצר תוכן שיגרום לאנשים להתגבר על הביישנות ולהגיב? עוד נרחיב בנושא, אבל הנה כמה נקודות חשובות:

• גיוון – דמיינו לעצמכם שאתם מנהלים מערכת של עיתון או מגזין. בדיוק כמו בעיתון או מגזין יש גם כתבות אקטואליה, טורי דעה, ראיונות, ביקורות אוכל ותרבות, פרסומות ומדור הומור, כך גם התוכן בקהילה שלכם חייב להיות מגוון: מצחיק או דרמטי, קליל או קשוח, מעורר דילמות, רומנטי, מלמד ומרחיב דעת. ככל שנקפיד על תוכן מיוחד, יחברו אלינו יותר אנשים, כי לכל אחד יהיה בקהילה תוכן שהם אוהבים, שיוצר אצלם רצון להגיב, להתווכח, לשתף ולפעמים אפילו להתפעל “וואלה, לא ידעתי את זה!”
• ניסוי ותהיה – פוסט אחד שעלה גרר אחריו אלפי תגובות ופוסט אחר – לייק וחצי וצרצרים. צריך להבין למה פוסט אחד עבד והשני לא (אגב, נקדים ונאמר שבפעם הבאה המצב יכול להיות הפוך, אין לדעת). גם על זה נרחיב בהמשך.
• סוכני שינוי – מאחורי כל יזמית או יזם הקהילות עומדת צבא של סוכני שינוי. טוב, עם הצבא אולי קצת הגזמנו, בואו נקרא להם צוות. צוות לעניין הזה מקבל על עצמו משימה לעורר דיון בפוסטים שמתפרסמים בקהילה / להיום הראשונים שמפרסמים פוסטים חדשים. איך מגייסים סוכני שינוי? לרוב מדובר בחברים או אנשים קרובים מספיק כדי לשתף פעולה בכל פעם כשמבקשים מהם. הפעלת סוכני השינוי נדרשת בעיקר בתחילת דרכה של הקהילה אבל גם בשלבים יותר מתקדמים בהם למשל, ותחליטו על שינוי דרסטי כלשהו במהלך הדרך או שעולה פוסט שת”פ חשוב כלשהו שמצריך כמות יפה של תגובות להמראה. טיפ קטן: צרו קבוצת וואטסאפ שקטה עם סוכני השינוי אליה נשלחים רק הלינקים שיש להגיב אליהם.
• טיפוח כותבי הבית – ככל שקהילת תוכן מתפתחת, כך מתגלים בה כותבים מוכשרים, שיודעים להעביר מסר בצורה נגישה והפוסטים שלהם זוכים לחשיפה גבוהה ותגובות של קוראים. חשוב מאד לעודד ולטפח אותם, כדי לתעל את הכישרון שלהם לטובת הקהילה. אין כאן שום ניצול, אלא win-win situation: אתם מספקים לכותב או לכותבת פלטפורמה שמאפשרת להם להגיע לכמות גדולה יותר של עוקבים ועל הדרך מעשירים את הקהילה בתכנים איכותיים.

ועכשיו תכלס: 6 סוגי תכנים שיעזור לקהילה שלכם להמריא

1. פלאשמוב

מה זה?

בתכלס סוג כזה של תוכן מאחד בתוכו כמה וכמה דברים, כי בסופו של דבר, כל פוסט או הנעה לפעולה שסוחבים אחריהם את רוב החברים בקהילה – הוא פלאשמוב. מדובר בהזמנה לכתוב פוסטים או לשרשר שרשורים בנושא ספציפי. דוגמא הכי מובהקת – פוסט היכרות, כשכל חבר קהילה חדש מציג את עצמו. ניתן להזמין אנשים לכתוב פוסט היכרות פריסטייל ואפשר למקד אותם באמצעות שאלון מסוים.

דוגמא נוספת: שרשור שמזמין אנשים לשתף תמונות – למשל, שרשור קולינרי שמאד פופולרי אצלנו בקהילה, ומביא אחוזי מעורבות גבוהים. גילוי נאות, בתחילת הדרך היה אפשר להעלות תמונות של אוכל באופן חופשי, אבל עם הזמן הבנו שזה מציף את הפיד ולא בצורה חיובית, אז עברנו לשרשורים.

נושאי השרשור יכולים להיות מגוונים – השיר שאתם הכי אוהבים, תמונת ילדות מביכה, אמונה טפלה או תחפושת פורים מהתיכון. מומלץ מאד שלשרשורים יהיה קשר כלשהוא לנושא הכללי של הקהילה, אבל לא חובה.

המשימה בשרשור צריכה להיות פשוטה מאוד, מה שנקרא “נשלפת”. אם תקשו על המשתתפים, תקבלו צרצרים. למשל: “תעלו בתגובות תמונה אחרונה שלכם מחו”ל” תעבוד פחות טוב מ-“התמונה השלישית בגלריית התמונות שלכם”, אבל יותר טוב מ-“תעלו את התמונה שלכם מהנסיעה לאיטליה לאגם קומו”. בקיצור, אם רוצים פלאשמוב, חייבים להקליל.

עוד דבר חשוב: אנשים אוהבים לספר על עצמם ולהראות את עצמם. כשמדובר בקהילת תוכן, כל אחד רוצה להרגיש שהם יוצרים תוכן. לא כולם ניחנו בכתיבה של פוסטים ויראליים, אבל כל אחד יכול להעלות תמונה של חתול ולקבל עליה אינספור לייקים. תנו לחברי הקהילה להרגיש שייכים, על זה דיברנו מההתחלה.

באיזה שלב קיום-הקהילה זה מתאים?

פלאשמוב בפוסטים נפרדים מתאים בעיקר לשלבי הזנקת הקהילה, כשיש לכם מעט אנשים ובא לכם הרבה פוסטים. המלצה גורפת: לעבור לאישור פוסטים מקדים בשלב מספיק מוקדם, זה יאפשר למנהלי הקהילה לווסת מתי לאשר פוסטים בלי ליצור צוואר בקבוק או דממת אלחוט.

פלאשמוב בשרשור מתאים לשלבים מתקדמים יותר. נסו להעלות שרשורים כאלה באופן קבוע, פעם בשבוע, בשעות שאנשים זמינים להשתתף. נתונים לגבי השעות והימים הכי חזקים ניתן למצוא בנתונים סטטיסטיים של הקהילה אבל נסו לחשוב בהיגיון: מתי בן אדם יהיה פנוי יותר לחפש תמונה שלו מהנסיעה האחרונה לחו”ל? ביום ראשון בעשר בבוקר כשהוא בישיבה במשרד או ביום חמישי בשעה ארבע אחר הצהרים? אתם מכירים את הקהילה שלכם, בקיצור וגם בהמשך נביא עוד כמה תובנות הקשורות ל-“זמני שידור” בקהילה.

איך נדע שהצלחנו?

יש מלא תגובות בשעות הראשונות של הפוסט. יש תגובות לתגובות. יש שיתופים. יש תיוגים של אנשים. גם אחרי שעברה יממה או אפילו שתיים, התגובות עדיין מטפטפות.

2. עושים שטויות

אנחנו עוד נדבר על תוכן רציני, אל דאגה, אבל תוכן “שטותי” חייב להיות חלק בלתי נפרד מקהילה שרוצה להצליח ולהתגבש סביב עצמה. גם אם אתם מקימים קהילה של מכון מחקר ופיתוח לנשק גרעיני מתקדם עם 60,000 משתתפים, אל תשכחו שהם אנשים בדיוק כמוכם, בנוסף להיותם חכמים ורציניים, הם אוהבים לצחוק, לבכות, להתרגש.

אז מדי פעם פשוט אפשר להעלות פוסט: “איזה שבוע מטורף, בדיוק התיישבתי על המזרקה בדיזנגוף (בצירוף סלפי). ואיפה אני תופס אתכם?” רוב הסיכויים שבתגובה תקבלו מבול של תשובות, תמונות וסיפורים.

למה בעצם?

אנשים אוהבים כשמתעניינים בהם. אנשים אוהבים לספר על עצמם. וכמובן, מה שכבר דיברנו עליו, הם אוהבים להרגיש שייכים.
אגב, סמכו על האינטואיציה. אם מרגיש לכם נכון להעלות פוסט “שטותי” לכו על זה. הרבה פעמים זה שובר מתח כללי, כמו לדוגמא בסגר או במבצע צבאי בין האזעקות. ראו דוגמא: פוסט שעלה בשעה 3 בלילה כשהפציצו את תל-אביב בתחילת מאי 2021.

3. פוסט שבועי

אנשים אוהבים גיוון, אבל הם אוהבים גם שגרה, התמדה. נסו ללכת על רובריקות קבועות שמתפרסמות בתדירות מסוימת. למשל, רובריקה “דילמה אחת לשבוע” שמתפרסמת, נגיד, כל יום שלישי בשעה 20:00. הכינו כמה דילמות מראש, תזמנו אותן קדימה ויש לכם תוכן נהדר, שיצבור קוראים נאמנים במהרה ואל תשכחו, כמובן, לפנות לחוכמת ההמונים ולבקש מחברי הקהילה להציע דילמות משלהם.

4. פוסטים אנונימיים

בהתאם להגדרות בקהילות מסוימות קיימת אפשרות built-in לפרסום פוסט אנונימי. בקהילות שזה לא מתאפשר בהן, אפשר להציע את האופציה הזו לחברי הקהילה על ידי שליחה למישהו מהצוות הניהולי בפרטי או למייל של הקהילה. מי שמעוניין לשמור על אנונימיות מוחלטת, יכול להשתמש באפליקציות שונות המאפשרות לשלוח מיילים אנונימיים.

למה זה טוב?

פשוט מאוד: לאנשים קל יותר להתבטא כשהם מוגנים על ידי האנונימיות שלהם. הפוסטים האנונימיים בדרך כלל פתוחים יותר ומצד שני – מתקבלים באהדה רבה יותר, כי הקוראים מבינים שמדובר כאן במשהו מאד רציני. שימו לב, אם מדובר בפוסטים אנונימיים בנושאים מורכבים העלולים לגרום לטריגר אצל מישהו מהקוראים, כדאי לשים מראש אזהרת טריגר בפוסט שתפרסמו ולהחביא את התוכן מתחת ל”לקרוא עוד”.

מנפיץ לאנונימי

משהו שעשינו בקהילה שלנו, אחרי ששמנו לב שפוסטים אנונימיים בדרך כלל מתקבלים בצורה אוהדת יותר, קבענו לעצמנו נוהל – לזהות פוסטים נפיצים שמנסים לפרסם בקהילה ולפנות לכותבי הפוסטים האלה כדי להציע להם להשתמש באפשרות הפוסט האנונימי.

הרציונל מאחורי העניין: להגן על הכותב/ת מתגובות פוגעניות. בזכות האווירה הפתוחה שנוצרה בקהילה, כותבות וכותבים רבים מרגישים בנוח לפתוח את הלב אבל הרבה פעמים בגלל חוסר ניסיון לא מודעים לאימפקט שיכול ליצור פוסט כזה: תגובות פוגעניות שיורדות לפסים אישיים (קרו מקרים). זה מאפשר לנו גם להמשיך לשמור על הפתיחות וגם לשמור על הדיון ברמה גבוהה.

5. “הבראוני האחרון”

בסרט המושלם “Noting Hill” יש סצנה בה החבורה מתמודדת על הבראוני האחרון שנשאר בצלחת. הם מחליטים שאת העוגייה הנחשקת יקבל מי שיספר את הסיפור הכי פתאטי. כל אחד מהמספרים מנסה להביס את האחרים ולהראות שהוא הכי מסכן.

את עיקרון “הבראוני האחרון” ניתן ליישם בקלות בקהילות תוכן. מבקשים מהמשתתפים לספר סיפור “הפאדיחה הגדולה ביותר שעשיתי בילדות” / “העבודה המוזרה ביותר שעבדתי בה” / “ארוחת הערב הכי הזויה שהכנתי לעצמי”.

אנחנו ממליצים להתחיל לשלב שרשורים כאלה בשלב מתקדם יותר, כשהקהילה כבר מתחילה להתגבש ועברתם כמה שרשורי פלאשמוב ושרשורי “שטות” וכמובן חשוב מאוד שהמנהלים יהיו בהיכון כדי לשים לב בזמן אמת לתגובות שיפוטיות שעלולות לצוץ לסיפור “הבראוני האחרון” של מישהו.

אפרופו שיפוטיות בקהילה: שיפוטיות מרתיעה ולכן חשוב מאוד לגדוע תגובות כאלה במהירות ובנחרצות, תוך כדי הסבר ברור שהתנהגות כזאת לא מקובלת.

6. “Happy Hour”

ניהול קהילה זה כמו ריצת מרתון. יש מקטעים בהם הריצה נוחה וקלילה ויש מקטעים מאתגרים יותר, כשהקצב מאט והקושי מתגבר. שיטת HAPPY HOUR יכולה לעזור להגדיל חשיפה בקהילה בה קיימות לא מגבלות הקשורות לעריכת התוכן, ופוסטים באיכות ירודה בדרך כלל לא מאושרים לפרסום על ידי הצוות הניהולי. בשלב מסוים מדיניות זו עלולה לגרום לירידה בכמות הפוסטים היומית, וגם להתמרמרות מסוימת בקרב חברי הקהילה שהפוסטים שלהם לא מתפרסמים באופן קבוע.

קובעים מראש שעה מסוימת בשבוע במהלכה יאושר כל פוסט שמגיע לאישור, כל עוד הוא עונה על כללי הקהילה: לא קורא לאלימות, לא גזעני או פוגעני או כל דבר אחר לא חוקי במרחב הדיגיטלי. חשוב מאוד ליידע את חברי הקהילה, כדי לאפשר להם להכין פוסטים בזמן ולשלוח אותם לפרסום.

ניתן להחליט על “שעת האושר” כזאת באופן קבוע פעם בשבוע ולחזור על התהליך – תזכורת יום לפני, תזכורת כמה דקות לפני ויציאה לדרך. אנחנו ממליצים לתייג את כל הפוסטים שעלו במסגרת HAPPY HOUR בתיוג משלהם – זה יאפשר לנהל מעקב ולשים לב לדינמיקה.

לשיקול דעתכם

כן, לגמרי. בקהילה שלכם אך ורק אתם יודעים מה יעבוד ומה לא. ואם לא יודעים, מנסים, מה שמחזיר אותנו לניסוי ותהיה. תנסו דברים חדשים בלי להתבייש. יהיו דברים שלא יעבדו ויהיו דברים שיעבדו מצוין, והם מתאימים אך ורק לקהילה שלכם. למען האמת, זה מצוין, כי זה מעיד על כך שלקהילה שלכם יש בידול מול הקהילות האחרות.

ומה אם זה לא עובד? לא משנה מה נעשה?

כמו במשחק שולחן חוזרים למשבצת הראשונה. מתחילים מחדש להגדיר את קונספט הקהילה. האם בחרנו משהו נישתי מדי ולכן זה לא ממריא? בואו ניקח כדוגמא את הקהילה שיצרתי אני, מרינה קיגל, לפני כשנתיים – “האוכל הרוסי בישראל”.

מטרת הקהילה הייתה לשפר את התדמית הפגומה של האוכל הרוסי בישראל, ולסייע לעסקים בתחום לקדם את עצמם. הקהילה התחילה להתמלא בקצב די סביר אך בשלב מסוים פשוט נתקעה. הדיונים לא המריאו, כמות הפוסטים ירדה ובסופו של דבר הקהילה פשוט השתתקה.

מה הייתה הסיבה לכך? נישתיות יתר. “המטבח הרוסי” שמעניין את האנשים מסתכם ב”נכסי צאן ברזל” כמו אוליבייה, שובה, רגל קרושה ועוגת נפוליאון. אף אחד לא היה מעוניין במחקר שמעבר. המסקנה: בימים אלה הקבוצה עוברת תהליך סגירה ואפסון בארכיון.

אוקי, יצרנו מעורבות. מה עכשיו?

קודם כל: סוגרים את השאלטר

אם עד עכשיו לא הגדרתם אישור פוסטים מוקדם בקהילה, זה הזמן. מעכשיו, כשהקהילה פועלת ומתפקדת, אחריות המנהלים לתפקד כעורכים, עורכי התוכן שלה.

להחליט על תמהיל הפוסטים שמתפרסמים (לא, אתם ממש לא חייבים לאשר כל הפוסטים לפי סדר הגעתם, אלא לגוון עד כמה שאפשר) ועל תדירות הפרסומים. כן, ברור שיהיו שאלות מהסוג “שלחתי פוסט לאישור לפני 8 דקות והוא עדיין לא אושר, יש סיבה לכך?” (דוגמא מהחיים), ולכן כדאי מאוד להסביר לקהילה את מטרת מנגנון האישור המוקדם:

• הופך את הקהילה למגוונת.
• נותן לכל פוסט שמתפרסם זמן חשיפה משלו.
• שומר על הקהילה מפרסום תכנים פוגעניים.

פוסט בסגנון ירתום את רוב חברי הקהילה למשימה. תחושת האחריות המשותפת תשפיע באופן ישיר על איכות הפוסטים. בסופו של דבר, ככל שההסבר יהיה יותר רציונלי ככה קל יותר לקבל וליישם אותו, לא?

לומדים לשחרר ולהאציל סמכויות

בין אם הקמתם את הקהילה לבד או עם שותפים, בשלב מסוים תצטרכו צוות ניהולי – אנשים שאתם יכולים לסמוך עליהם במלוא מובן המילה ולתת להם לנהל את הקהילה לצידכם. חשוב לשים לב שהצוות הניהולי שותף לחזון הקהילה ורואה איתכם עין בעין. כמו כן, לא פחות חשוב תיאום הציפיות, מה שמוביל אותנו לסעיף הבא.

מתכוננים נפשית לשגרת עבודה

כבר השווינו את ניהול הקהילה לריצת מרתון. הפעם הדימוי שלנו יהיה פחות ציורי: עבדים בספינות של היוון העתיקה. שכל היום נדרשים לחתור, כדי להניע את הספינה. ניהול קהילה זה פול טיים ג’וב וצריך להיערך לכך. כמובן, תוכלו תמיד לנסות לחבר לקהילה שלכם מודל כלשהו של מונטיזציה, שיאפשר לפחות תגמול חלקי, אבל כל זה לוקח זמן, כוח וסבלנות. ההצעה שלנו: אל תנהלו לבד. היעזרו בצוות ניהולי.

נצמדים ליעדים ומעדכנים אותם

זוכרים שממש בהתחלה דיברנו על היעדים? אז זה הזמן להתחיל לבדוק אותם. ברמה יומית או שבועית. אפשר להוציא פוסט סיכום על פעילות הקהילה ולהציג בו את הפוסטים הפופולריים ביותר וגם את הגולשים הפעילים ביותר (כל המידע הזה נמצא ב-dashboard של ניהול הקהילה). היעדים מבחינתם זה כמו מעקה שמאפשר לכם בכל רגע נתון לדעת אם אתם בדרך הנכונה. אבל לפעמים אפשר להחליט שזונחים את המעקה ויוצאים לחפש מעקה חדש. זה גם בסדר גמור, בסופו של דבר, זו קהילה שלכם.

רגע, הבטחנו לדבר על זמני פרסום מומלצים!

בתור יוצרי תוכן (כי ניהול קהילת תוכן זו יצירת תוכן לכל דבר) אין ספק שאתם יודעים שברגע שפרסמנו משהו, אין לנו שליטה עליו. עם זאת, כלל אצבע שפיתחנו אצלנו (וגם עקבנו אחרי הנתונים של ה-dashboard, כמובן): פוסט שדורש דיון מעמיק או עלול להתפתח לוויכוח סוער, כדאי להעלות בשעות הערב או בסופי שבוע.

בשעות הבוקר והצהרים רוב האנשים נמצאים במרתון של עבודה ולכן סביר שפוסט כזה “ייקבר” אי שם בפיד של הקהילה ורק נס יגרום לו לצוף בחזרה (אם כי קרו מקרים מעולם).

לסיכום

צאו לבנות קהילה משלכם ותנו לתשוקה שלכם להאיר לכם את הדרך. קיבלתם כאן ארגז כלים שלם, ועכשיו נשאר לבדוק מה עובד ומה לא עובד בשבילכם.

בהצלחה! אנחנו כאן לכל שאלה שתתעורר.