לרגל השקת הקורס החדש שלנו – קורס קידום אתרים למתקדמים, החלטתי לפנות לכמה ממקדמי האתרים הוותיקים בארץ ולבקש מכל אחד מהם לשתף טיפ קטן או טכניקה למתקדמים. ייתכן שחלק מהשיטות שתקראו כאן לא יראו לכם מתקדמות, כי זה תלוי בנסיון האישי של כל אחד ואחת מכם. מה שאני יכול להבטיח זה שהאנשים שתראו כאן נבחרו בקפידה – החל מאנשי SEO בסוכנויות גדולות, בעלי סוכנויות קטנות, פרילנסרים ואפילו מקדמי אתרים בתפקידים בכירים בחברות הגדולות בעולם בתחומן. אני מכיר באופן אישי כל אחד ואחת מהמשתתפים כאן והיה חשוב לי לבחור רק מקדמי אתרים עם וותק ונסיון של מינימום 5 שנים ומעלה. לצערי לא כל המשתתפים שלחו את הטיפ שלהם אז אני מצטער מראש שלא כולם מופיעים כאן.
תודה רבה לכל מקדמי האתרים שהשתתפו ותרמו מהידע והנסיון שלהם, תהנו 🙂
[box type=”shadow” align=”alignright” class=”” width=””]
שיפור יחס בין עמודי איכות לעמודי זבל
[one_fifth]
[/one_fifth]
דניאל זריהן
[one_fifth]
[/one_fifth]
[one_fifth]
[/one_fifth]
[one_fifth]
[/one_fifth]
[one_fifth_last]
[/one_fifth_last]
[divider style=”dotted” top=”10″ bottom=”20″]
עם השנים שמתי לב שאחד הגורמים היותר חשובים שמשפיעים על הקידום לאורך זמן, מעבר לנושא הקישורים החיצוניים, הוא איכות האינדקס / בריאות האתר מהעיניים של גוגל. הכוונה היא בעיקר ליחס בין עמודי האיכות ועמודי הזבל שיש לנו באתר.
כל אתר צריך לשאוף למקסימום עמודי איכות (100% או משהו שמאד קרוב לזה), כלומר עמודים שמביאים תנועה, נותנים ערך לגולש וגם גורמים לו לעשות פעולה כלשהי – בין אם זה להמשיך לעמוד אחר, ליצור קשר, להשאיר ליד, להירשם לרשימת תפוצה ועוד.
מהצד השני – יש להיפטר מכל עמוד באתר שלא עוזר לנו במטרה הזו: עמודי תגיות ריקים שלא מבירים תנועה, תכנים משוכפלים, עמודי ארכיון, עמודים שמכילים רק תמונות ועוד. אני מסייג את דבריי ומוסיף שזה הרבה תלוי גם באופי האתר ויש לבחון כל מקרה לגופו, אבל חשוב לבדוק בתדירות קרובה את סך העמודים באתר – באמצעות כלים כמו Screaming Frog או אפילו פקודת site בגוגל, לנסות לקבל מבט על על מצב האינדקס באתר ואז לשפר כמה שיותר את העמודים שאנחנו כן רוצים שגוגל יאנדקס וידרג.
בהמשך לזה אוסיף “טיפ בונוס” – שרוצים להיכנס בביטוי מסוים “בכל הכח” – שיטה שעובדת לי טוב היא לסקור את 10 התוצאות בעמוד הראשון עבור הביטוי הספציפי, להבין למה גוגל החליט להציג אותן בסדר הזה ולנסות לייצר תוצאה שעולה על כולם בכמה רמות. בדרך הזו, תדעו שמבחינת תוכן אתם “מסודרים” ואת שאר הפער יש להשלים בעזרת קישורים ו/או פעולות אחרות, אבל זה יהפוך את העניין לקל בהרבה – כי כאשר התשתית מעולה, נדרשות פחות פעולות אחרות.
[/box]
[box type=”shadow” align=”alignright” class=”” width=””]
אופטימיזציה לתקציב זחילה
[one_fifth]
[/one_fifth]
דניאל כהנוב
[one_fifth]
[/one_fifth]
[one_fifth]
[/one_fifth]
[one_fifth]
[/one_fifth]
[one_fifth_last]
[/one_fifth_last]
[divider style=”dotted” top=”10″ bottom=”20″]
תבצעו אופטימיזציה לתקציב הזחילה (Crawl Budget) בשביל להגדיל את כמות הדפים שמאונדקסים בגוגל ולשפר את המיקומים של הביטויים שאתם מקדמים ואת התנועה לאתר. תקציב זחילה לפי גוגל זה בעצם “מספר ה-URLים שהגוגלבוט רוצה ויכול לזחול”. אתם רוצים שגוגל ימצא את הדפים החשובים ביותר שלכם ולמצוא דפים חדשים שיצרתם בהקדם האפשרי.
ניתן לעשות אופטימיזציה לתקציב הזחילה באופן הבא:
- יצירת היררכיה טובה לאתר.
- מערך קישורים פנימיים טוב.
- תיקון שרשראות הפניות של כתובות.
- יצירת מפות אתר XML במבנה תקין.
- תיקון שגיאות שרת 5XX.
- תיקון שגיאות 404.
- חסימת אזורים באתר שאתם לא רוצים שגוגל יסרוק בקובץ robots.txt.
- הגדלת מערך הקישורים הנכנסים לאתר.
- קישור לדפים מרכזיים באתר (דפי קטגוריות, מפות אתר HTML).
אם הטכניקה מתבצעת כמו שצריך זה אפשר לראות את התוצאה ב-SC בגרף הבא:
[/box]
[box type=”shadow” align=”alignright” class=”” width=””]
לקחת את התוכן לרמה מתקדמת
[one_fifth]
[/one_fifth]
אלי סאסי
לאתר של אלי סאסי »[one_fifth]
[/one_fifth]
[one_fifth]
[/one_fifth]
[one_fifth]
[/one_fifth]
[one_fifth_last]
[/one_fifth_last]
[divider style=”dotted” top=”10″ bottom=”20″]
אפשר לדבר הרבה על בניית קישורים חיצוניים, אופטימיזציה, זמני טעינה וחווית משתמש. הכל יהיה נכון. אבל אם מסתכלים מה יוצר סמכות לאתר לאורך זמן ושסמכות זו תעמוד בפני עצמה ללא תלות בגורמים חיצוניים – תוכן היא מילת המפתח.
אז כיצד לוקחים תוכן אל רמה מתקדמת ולא סתם זורקים מאמרים לבלוג? בקצרה: הוצאת קישורים חיצוניים מהעמוד המקודם באתר.
בצורה מפורטת יותר: הדעה הרווחת (גם היום ב-2018) היא לנסות להוציא כמה שפחות קישורים מעמודי האתר שלי ובמיוחד מעמודים מקודמים וחזקים בגוגל, לשמור על כל הכח באתר ולא להוציא את היוזר למקורות מידע נוספים. וכאן בדיוק נכנסת אסטרטגיה מתקדמת עם זווית ראיה שונה. הוציאו לינקים מעמודים מקודמים באתר, לא רק אל אתרים סמכותיים בתחום כגון GA ,WMT,GTM וכו’, אלא לכתבות נוספות של אתרי מתחרים וקולגות, אל תכנים שמעשרים/ מוסיפים על המידע שהעמוד שלכם מספק. גוגל מעוניינת לשלוח את היוזר לדפי נחיתה המכילים מידע עשיר ומקיף ובנוסף יודעת לתגמל דפי נחיתה שיודעים להמשיך את ה-Flow של היוזר ולספק לו דרכי ניווט נוספים להמשך גלישה מעשירה. חברים, ברגע שנסתכל על עמוד מקודם באתר כעל דף מידע בעל ערך ליוזר ולא על “העמוד שמקדם לי את מילת מפתח X” תוכלו להעלות את סמכות הדף בעיניי גוגל וכמובן להתקדם עוד לעבר יעדי ה SEO.
[/box]
[box type=”shadow” align=”alignright” class=”” width=””]
טרגוט תוכן מתקדם ב-Natural Language API
[one_fifth]
[/one_fifth]
מארק לוי
לאתר של מארק לוי »[one_fifth]
[/one_fifth]
[one_fifth]
[/one_fifth]
[one_fifth]
[/one_fifth]
[one_fifth_last]
[/one_fifth_last]
[divider style=”dotted” top=”10″ bottom=”20″]
כולנו יודעים שלכלול את התוכן הנכון בעמודים שלנו זה הכרחי וזה תקף לכל סוגי העמודים – שירותים, מוצרים, קטגוריות או פוסטים בבלוג. כאשר שוחרר עדכון Hummingbird, גוגל שינו את הפוקוס שלהם מניתוח והבנת מילות המפתח לעבר ניתוח והבנת כוונת החיפוש וישויות ביטויים. כעת אלגוריתם RankBrain, מתיימר אף לקחת את זה שלב אחד קדימה ו”לחזות” את כוונת המשמש ולא רק להבין אותה. כל השינויים האלו נותנים כעת משמעות גדולה יותר לאורך ורלוונטיות התוכן.
בהקשר הזה גוגל כעת לא מדברים יותר על יישות אחת שתהווה תשובה לשאילתה, אלא על רשימה או קבוצה של דברים שקשורים אחד לשני:
“the best answer to your question is not always a single entity, but a list or group of connected things”.
אז איך אנחנו מוצאים את אותן “יישויות קשרים” כדי שניתן יהיה לשלב אותן בתוכן שלנו על מנת לטרגט את העמודים על הביטויים שרוצים לקדם? הטיפ שלי מתייחס בשלב זה יותר ל-SEO בשוק הבינלאומי כאשר כרגע בעיקר זה עובד באנגלית. למרות שההיסטוריה של האלגוריתמים של גוגל מלמדת אותנו שזה עשוי להגיע בהמשך גם לעברית בגוגל ישראל.
לא הרבה מכירים אבל כחלק מה-Google Cloud Suite קיימת מערכת עם API לניתוח טקסט בשם Cloud Natural Language. בפשטות מה שהמערכת מאפשרת זה לקבל תובנות מטקסט לא מובנה באמצעות Machine Learning.
המתודה הזו ללא ספק הרבה יותר טכנית להטמעה ומגיעה עם עקומת למידה מעמיקה יותר, למרות שאפשר לקבל תחושה כללית איך זה עובד מהכלי החינמי שמופיע בעמוד המוצר:
לאחר ניתוח קצר של הטקסט שהוזן, המערכת תספק לכם ניתוח ב-4 רמות:
- יישויות ביטויים (Entities) – מחולקים לנושאים ולכל אחת מהם ציון חשיבות (Salience) שמגדיר עד כמה היישות קשורה למסמך כולו, הציון נע בין 0 (פחות חשוב) ל-1 (חשוב מאד).
- רגש\עמדה (Sentiment) – מה הרגש שיש לאנשים ברשתות החברתיות בנוגע ליישויות הביטויים שנמצאו. הניתוח נעשה ברמת הטקסט כולו וברמת משפט בודד. כאן יש ציון שנע בין -1 (מאד שלילי) ל-1 (מאד חיובי) וגם מדד Magnitude שמתאר את הכוח של הציון וזה נע מ-0 עד אינסוף.
- תחביר (Syntax) – כאן תוכלו למצוא ניתוח תחבירי של יישויות הביטויים וסגמנטציה לפי סוג ורמת שימוש וכמובן הקשרים בין הביטויים.
- קטגוריות (Categories) – סיווג הטקסט לקטגוריה (רשימת כל הקטגוריות).
המערכת של Natural Language תומכת כרגע במספר שפות שאפשר לראות בקישור הבא.
אם אתם רוצים להבין לעומק איך עובד עולם החיפוש החדש שמבוסס על יישויות ביטויים, אני ממליץ בחום לעבור על הדוקומנטציה של ה-API.
עד אז, אתם יכולים להשתמש בכלי אחר בסיסי יותר שיסייע לכם לקבל תובנות על מילות מפתח ותתי נושאים לצורך אופטימיזציה יעילה של התוכן שלכם על יישויות ביטויים – Search Metrics content toolset.
[/box]
[box type=”shadow” align=”alignright” class=”” width=””]
הגדלת נפח חיפוש לשם המותג
[one_fifth]
[/one_fifth]
מאור קפלנסקי
לאתר של מאור קפלנסקי »[one_fifth]
[/one_fifth]
[one_fifth]
[/one_fifth]
[one_fifth]
[/one_fifth]
[one_fifth_last]
[/one_fifth_last]
[divider style=”dotted” top=”10″ bottom=”20″]
רוב הפרויקטים אצלנו הם של ניהול מוניטין בתוצאות החיפוש. הרבה אנשים קוראים לזה “קידום אתרים הפוך” – ויש בזה מן האמת: בפרויקט של קידום אתרים רגיל (אורגני), המטרה היא לקדם אתר אחד על הרבה ביטויי חיפוש, ואילו בפרויקט של ניהול מוניטין, המטרה היא לייצר נוכחות חזקה בתוצאות החיפוש תחת ביטוי אחד או השניים (בדרך כלל שם בן אדם או שם מותג) בתשתית רחבה של אתרים עצמאיים ופלטפורמות שיתופית. אז לכאורה יש קשר הפוך בין שני התחומים.
אלא ששמנו לב, שבלא מעט קמפיינים, בהם הלקוח כבר מגיע עם אתר בית, הוא חווה גידול רצוף בטראפיק שמגיע אליו מתוצאות החיפוש ואף עלייה במיקומים תחת ביטויי מפתח – חלקם תחרותיים. יש לציין שכל זה קורה, מבלי שאנחנו נוגעים באתר הבית ועושים משימות של תוכן או טכניות במטרה לקדמו (כי זה כלל לא מוגדר ביעדי הפרויקט).
אני לא מתיימר לקבוע בוודאות כי יש קשר ישיר בין קמפיין ניהול המוניטין לקידום האורגני של האתר, אך שתי אינדיקציות בולטות מצביעות על כך שיכול להיות שהוא קיים: עלייה בכמות הכניסות המגיעות לאתר מחיפוש שם המותג/בן אדם וכן עלייה בנפחי החיפוש של השם (בן אדם או מותג). אגב, זה קורה לאו דווקא כשמדובר באדם או מותג שנמצא בכותרות.
ההסבר לכך הוא שבמהלך קמפיין ניהול מוניטין אנו עושים פעולות מחוץ לאתר, שמגדילות משמעותית את הנוכחות של האדם/מותג בתוצאות החיפוש. ידוע ש- Google נותן עדיפות בתוצאות החיפוש למי שהוא מגדיר “מותג”. ב- 2009, כשיצא עדכון VINCE, דובר על כך שעיקרו היה בחיזוק “המותגים הגדולים”. מאז, שכללו ב- Google את האלגוריתם, וגם מותגים “קטנים” מקבלים חיזוק – ומאוד יהיה נכון להניח, כי אחד מהפרמטרים לכך, הוא כמות וקצב גידול ההופעות שיש למותג בתוצאות החיפוש.
[/box]
[box type=”shadow” align=”alignright” class=”” width=””]
“לנקות קידום” במקום “להוסיף קידום”
[one_fifth]
[/one_fifth]
מיכל כהן
לאתר של מיכל כהן »[one_fifth]
[/one_fifth]
[one_fifth]
[/one_fifth]
[one_fifth]
[/one_fifth]
[one_fifth_last]
[/one_fifth_last]
[divider style=”dotted” top=”10″ bottom=”20″]
מה עושים כשאתר לא מתקדם בגוגל למרות כל פעילות הקידום? הנטיה הטבעית של רוב המקדמים במצב כזה היא להגביר קצב ולקדם יותר: להוסיף עוד תכנים, לבנות עוד קישורים ולחזק אופטימיזציה למילות מפתח.
אבל בהנחה שהאתר כבר כן מקודם: יש לו פרופיל קישורים טוב ביחס למתחרים, כמות ואיכות תכנים טובה ואופטימיזציה בסיסית למילות מפתח ובהנחה שהכל תקין מבחינה טכנית ועדיין האתר לא מתקדם – הנסיון מראה שכמותיות עלולה להזיק יותר מאשר לתרום.
הטיפ שלי הוא לעשות ההיפך: לנקות. מנסיוני, הדרך להחזיר את אהבתו של גוגל לאתר, היא דרך נקיון ולא דרך הוספה. הנקיון הוא גם ברמת קישורים, גם ברמת קוד/תוספים/פונקציונליות מיותרת שמכבידה על האתר, אבל החשוב ביותר לדעתי בשנת 2018 הוא נקיון ברמת התוכן.
בשנת 2018 יש חשיבות גבוהה לחווית משתמש, להתנהגות גולשים באתר ולתוכן איכותי עם ערך מוסף. ומה שחשוב זה לא רק אותם דפים שבחרתם לקדם, אלא כלל דפי האתר. ציון רע לכמות גדולה של דפים באתר, עלול להשפיע על ההתייחסות של גוגל על האתר כולו.
איך מנקים את האתר מדפים מזיקים?
- בדקו כמה דפים נסרקים באתר? כמה דפים מאונדקסים?
- כמה המספר הזה מנופח ביחס למה שחשבתם שיש באתר וביחס למספר הדפים שהגשתם במפת האתר?
- מי הדפים שלא תורמים לאתר שלכם ועלולים להרעיל את האתר כולו?
אלו יכולים להיות דפים שבכלל לא ידעתם ולא התכוונתם שיהיו חלק מהאתר: החל משכפולים שנוצרו אוטומטית, דרך דפי תגיות וקטגוריות רזים מידי, דפי תוצאות חיפוש פנימי, דפים היסטוריים שנגררו מתוך גירסאות ישנות של האתר, דפי מוצר/אירועים/חדשות ישנים, תכנים דומים מידי לדפים אחרים, וזה יכול להיות דפים שמכילים פשוט תכנים לא טובים.
תכנים שלא באמת נותנים מענה מצוין לכוונת החיפוש של הגולש. אין בהם ערך מוסף/הם לא עדכניים/הם לא נוחים לקריאה/בנויים לא טוב/לוקח יותר מידי זמן להבין את המסר שלהם.
איך מטפלים בדפים המרעילים? נתחיל מהקל אל הכבד:
- דפי זבל, שכפולים אוטומטיים של המערכת, דפים ללא תוכן וללא ערך – למחוק או לחסום אינדוקס.
- דפי תוצאות חיפוש פנימי וכד’ – לחסום אינדקוס.
- דפים לא מעודכנים, בהנחה שמדובר בדפים שלא היו חזקים גם בעבר ולא קיבלו קישורים נכנסים משמעותיים: דפי מוצרים ישנים/אירועים ישנים/עדכונים ישנים/תכנים דלים או לא טובים/מאמרי החלפות שכבר פגו – למחוק. כן. ממש. 404.
- דפים לא מעודכנים שהיו חזקים בעבר/קיבלו קישורים נכנסים משמעותיים/תנועה איכותית: לבצע הפניית 301 לדפים רלוונטים איכותיים.
- מאמרים שדומים מידי לאחרים ועונים בערך על אותן שאילתות: תאחדו ותשפרו. אספו את כל הדפים שעונים על אותו נושא, שכתבו אותם לדף מצוין אחד על ה-URL שגוגל אוהב (בדקו באנליטיקס) ובצעו הפניות 301 מהדפים הישנים ל-URL שבחרתם. עדכנו קישורים פנימיים בהתאם.
- תכנים בינוניים שמקבלים תנועה אורגנית באנליטיקס – שפרו בהדרגה.
- תכנים בינוניים שלא מקבלים תנועה באנליטיקס, או מקבלים תנועה עם סיגנלי התנהגות לא טובים – אם הם תופסים אחוז גבוה מכלל דפי האתר, מיינו מהגרועים ביותר לסבירים ביותר. הסירו את קבוצת הגרועים, המתינו כחודש לראות איך זה משפיע ואז החליטו בהתאם.
- עבודת נקיון האתר צורכת משאבים גדולים יותר מאשר הוספת תכנים חדשים. אבל היא חשובה ותורמת הרבה יותר.
קידום אתרים ב-2018 חייב להתמקד בפעולות משפרות איכות ולא כמות.
[/box]
[box type=”shadow” align=”alignright” class=”” width=””]
Influencer Outreach
[one_fifth]
[/one_fifth]
בן פינס
לאתר של בן פינס »[one_fifth]
[/one_fifth]
[one_fifth]
[/one_fifth]
[one_fifth]
[/one_fifth]
[one_fifth_last]
[/one_fifth_last]
[divider style=”dotted” top=”10″ bottom=”20″]
השיטה שלי יצא לעשות זה אינפלואנסר אאוטריץ׳. היה יוטיובר אחד שהיו לו 200 אלף עוקבים, עם סרטון אחד של מתחרה שלי שצבר מיליוני צפיות. פניתי אליו שוב ושוב, כי ידעתי שהכלי שלי יותר טוב, והסרטון שלו היה טוטוריאל שתיאר שיטה לא הגיונית בעליל. בסופו של דבר, אחרי צ׳אט, אימיילים ואינספור שכנועים ויתרתי. אמרתי לא צריך אותו. עבר חודש ופתאום הוא פנה אלי. הוא שמע על התוסף והתלהב. החליט לעשות גרסה חדשה של הסרטון שגרף לו מיליונים, הפעם עם התוסף שלי. לא רק זה, הוא החל לעשות ליין שלם של סרטונים אך ורק על התוסף שלי. היום שלח לי סרטון חדש, טוטוריאל שעשה באורך שעה וחצי, שאמר שלפי דעתו יגיע לטופ.
העצה שלי אם כך היא לחשוב טוב טוב על מי האדם המושלם ששווה לעשות אליו אאוטריץ׳ ולעשות הכל כדי להשיג אותו ספציפית… כי יש אנשים שאין להם תחליף.
[/box]
[box type=”shadow” align=”alignright” class=”” width=””]
לעשות הפוך מהמתחרה כדי להתבלט ב-SERP
[one_fifth]
[/one_fifth]
אריאל הוכשטדט
לאתר של אריאל הוכשטדט »[one_fifth]
[/one_fifth]
[one_fifth]
[/one_fifth]
[one_fifth]
[/one_fifth]
[one_fifth_last]
[/one_fifth_last]
[divider style=”dotted” top=”10″ bottom=”20″]
תעשה הפוך מכל הטיפים שכתובים כאן בעמוד. נו מה? אתה חושב שאתה היחיד שקורא את הדף הזה? את מדריכי קידום האתרים, מגיע לכנס NextCase ואתה היחיד בעולם ששמע את הטיפ מהמרצה והולך ליישם באתר שלך?
אז, לא. לצידך יושבים כל המתחרים שלך. בדף הזה צופים כל מקדמי האתרים שאתה נאבק בהם. וכולם שומעים את אותה העצה ומיישמים את אותו הטיפ. זה גורם לתוצאות החיפוש להיראות אותו הדבר, לאתרים להידמות זה לזה, מה שמייצר ערך נמוך לגולשים בעיני גוגל.
אז הטיפ שלי הוא פשוט לעשות הפוך. אם כולם מדגישים את המחיר הנמוך, הדגש את האיכות הגבוהה. אם כולם מדברים על שירות ארצי, דבר על שירות מהיר. אם כולם רושמים בכותרת “10 טיפים מעולים לקידום האתר שלך בגוגל” תרשום “עשרה טיפים גרועים שיהרסו לך את האתר בגוגל”.
עכשיו חשוב איך תבלוט עם כותרת “הגרועים” שלך, מול כל ה”עשרה טיפים מעולים”, “שבעה טיפים נהדרים” ו “שמונה טיפים שלא מספרים לך”.
גוגל מציגה עשר תוצאות חיפוש. אם אתה לא במקום הראשון עם הכותרת הכי טובה, הדרך למקום השני (הטוב בפני עצמו) איננה בהעתקת הכותרת הראשונה כמו שכולם עושים, אלא ביצירת כותרת אחרת. גרועה ככל האפשר
[/box]
[box type=”shadow” align=”alignright” class=”” width=””]
לשלב USP מספרי בטייטל
[one_fifth]
[/one_fifth]
עמית אדלר
לאתר של עמית אדלר »[one_fifth]
[/one_fifth]
[one_fifth]
[/one_fifth]
[one_fifth]
[/one_fifth]
[one_fifth_last]
[/one_fifth_last]
[divider style=”dotted” top=”10″ bottom=”20″]
כולנו יודעים שלטייטל ולתיאור יש חשיבות, בעיקר כגורם שיכול למשוך תשומת לב ולבדל אותנו משאר תוצאות החיפוש. אז במקום לכתוב עוד טייטל ותיאור סטנדרטיים, אני ממליץ לשלב גם את ה- USP הרלוונטי של כל עמוד (Unique Selling Proposition). זה יכול להיות הנחה במחיר (טבעות זהב – 40% הנחה), אחוזי ההצלחה של השירות או המוצר (טיפול בדורבן – 80% הצלחה) וכל יתרון אחר שיש למוצר/שירות המוצגים בעמוד. רצוי מאוד שיהיה נתון מספרי כלשהו כבר בטייטל (וכמובן גם בתיאור), כי זה מושך תשומת לב באופן מיידי ומגדיל את אחוזי ההקלקה – גם בלי לשפר את המיקום האורגני בצורה ישירה.
הדוגמאות הטובות ביותר נמצאות במודעות הממומנות בעמוד הראשון בגוגל; אם הן הגיעו לראש העמוד, משמע שהקופי אטרקטיבי ויעיל דיו גם לקידום אתרים אורגני. מניסיון שלי זה טריק מעולה שלא מיושם מספיק, עם תוצאות יפות בשטח.
[/box]
[box type=”shadow” align=”alignright” class=”” width=””]
מינוף שגיאות כתיב בכתובת האתר המקושר
[one_fifth]
[/one_fifth]
אסף כהן
לאתר של אסף כהן »[one_fifth]
[/one_fifth]
[one_fifth]
[/one_fifth]
[one_fifth]
[/one_fifth]
[one_fifth_last]
[/one_fifth_last]
[divider style=”dotted” top=”10″ bottom=”20″]
חיפשתי להוציא קישור מהמתחרה המוביל בתחום מאוד מאוד תחרותי – כשהקרב ביננו על המקום הראשון בביטוי המרכזי היה עקוב מדם והשתנה בכל יום.
כמובן שעל החלפת קישורים סטנדרטית ואפילו רכישה בתשלום – אין מה לדבר. מתחרה מוביל. גם נסיונות לקבל קישור בתגובות – לא עלה יפה. הם היו מנתרים את הלינקים ומוחקים אותם.
אז עברתי לתותחים הכבדים – סרקתי את האתר ב-Screaming Frog בפילטורים מסויימים שלקישורים יוצאים ומצאתי קישור – בביטוי המרכזי של הקידום – שהיה אמור להוביל לאתר עצמו – אבל בקישור היתה שגיאת כתיב. לדוגמא: קישור בביטוי “קידום אתרים” שבמקום askpavel.co.il קישר ל-askpavek.co.il.
קניתי את הדומיין, ביצעתי הפניית 301 מהדומיין לאתר של הלקוח שלי – כעבור שבועיים וכבר חצי שנה מאז – האתר במקום הראשון בביטוי הנ”ל ללא תחלופות וללא ריקודים.
זו אסטרטגייה שנמצאת יעילה מאוד בלא מעט מקרים שבהם האתר של המתחרה גדול ומורכב ואין עבודה אחורה או מעקב onpage תדיר (אחרת היו מסדרים את זה מזמן…).
[/box]
[box type=”shadow” align=”alignright” class=”” width=””]
הגודל כן קובע, במקרה זה האורך
[one_fifth]
[/one_fifth]
זהר עמיהוד
לאתר של זהר עמיהוד »[one_fifth]
[/one_fifth]
[one_fifth]
[/one_fifth]
[one_fifth]
[/one_fifth]
[one_fifth_last]
[/one_fifth_last]
[divider style=”dotted” top=”10″ bottom=”20″]
מחקרים מראים כי תכנים ארוכים מדורגים במקומות הראשונים בגוגל בחיפוש ויש בזה הגיון שמיד אסביר. מדובר בממוצע של 2,600 מילים באנגלית שזה שווה ערך ל- 2,000 מילים בעברית למאמרים במקומות 1, 2, 3 עד 6.
עכשיו, אני יודע מה אתם אומרים “באינטרנט, אנשים לא קוראים אלא מרפרפים”, זה אולי נכון, אבל זוהי לא כל האמת.
אז למה אתם צריכים לחשוב וגם לייצר תכנים ארוכים?
דבר ראשון, אם המאמר מעניין, מועיל, בעל ערך, כתוב טוב וגם עשיר במדיה אז אנשים קוראים אותו מהתחלה עד הסוף.
דבר שני, גוגל רוצה לתת חוויית גלישה טובה ללקוחות ומה זה אומר? גוגל רוצה שהתוצאה הראשונה עליה לחץ הלקוח שביצע חיפוש, תהיה תוצאות החיפוש היחידה עליה הוא לחץ ויותר הוא לא מחפש את אותו ביטוי או דומיו. גוגל לא רוצה “לטרטר” את הלקוח הלוך ושוב.
כאשר לקוח לוחץ על תוצאה בדף תוצאות החיפוש של גוגל ומגיע לאתר ומוצא שם, באתר, את המידע אותו חיפש, את הפתרון לבעיה הוא אומר לגוגל (בלחש): “תודה שהבאת אותי לכאן, יש כאן את כל מה שחיפשתי”. גוגל מזהה את ההתנהגות הזאת של הגולשים וגומל לבעל האתר במיקומים גבוהים.
בהמשך הטיפ אסביר איך גוגל מזהה את שביעות הרצון של הלקוח.
תהיתם למה בהרבה חיפושים גוגל מציג אתרים המאגדים מידע? הנה כמה דוגמאות:
- אם תחפשו מלון, גוגל יציג את booking, trivago ודומיהם ולא אתר של מלון בודד.
- אם תחפשו רכב, גוגל יציג את יד2, winwin ודומיהם.
- אם תחפשו מסעדה, גוגל יציג את rest, rol ואתרים דומים.
- אם תחפשו מדפסת גוגל יציג את zap, wallashops.
- וכדומה…
למה? כי גוגל רוצה להביא את הלקוח למקום שם הוא חושב / מעריך ואחר כך מזהה שהלקוח יקבל את מבוקשו וימצא את הפתרון / המידע אותו הוא מחפש שם, באתר.
דבר שלישי, מאמר ארוך גורם ללקוח לחזור לאתר וזה סימן התנהגותי מובהק לגוגל כי באתר הזה יש ערך.
מאמר של 2,000 ויותר מילים לוקח זמן לקרוא וגם צריכים להיות מרוכזים, אלא שהמציאות טופחת על פנינו (איזה מילים?!?) ויש סיכוי גדול שתהיה הפרעה באמצע הקריאה כמו למשל: צלצול טלפון, צליל של הודעה, התרעה של הדפדפן או עמית בעבודה שרק עבר ואמר שלום. כתוצאה מכך, הופסקה קריאת המאמר באמצע, אבל המשימה של הגולש להמשיך ולקרוא את המאמר לא הושלמה.
במידה והמאמר היה בעל ערך, מי שהפסיק את קריאתו באמצע, חוזר לקרוא אותו וזה סימן התנהגותי לגוגל – % הלקוחות החוזרים.
דבר רביעי, במאמר ארוך אתם יכולים לתת הסבר מקיף ומלא על אותה שאלה שעליה אתם עונים או נושא המאמר. מכיוון שגוגל הוא מנוע חיפוש סמנטי, הכוונה היא שהוא מקשר בין הדברים ולכן ככל שתכתבו יותר על אותו נושא, גוגל יבין שהתוכן שלכם הוא התשובה האולטימטיבית לחיפוש של הלקוחות ומעבר לזה.
רוצים לראות את החיפוש הסמנטי בפעולה? חפשו בגוגל: “איך קוראים לאשתו של נשיא המדינה” ותראו את התשובה של גוגל.
ככל שאתם כותבים יותר, אתם נותנים לגוגל את האפשרות להציג את התכנים שלכם ליותר חיפושים גם אם לא כיוונתם את הכתיבה שלכם לביטוי חיפוש מסויים, אבל גוגל מבין בעזרת מנגנון המכונה שלו שהמאמר שלכם הוא התשובה לחיפוש הגולש.
עכשיו, שאתם מבינים את חשיבות התוכן, חזרו וקראו את הטיפים של: עינת חוביאן-סייבולד, סימה קרופטקין, אנידור חקק, לירז פוסטן רחמין, מארק לוי, אלי סאסי שכולם כתבו על… תוכן.
ותזכרו: מצליח מי שעושה!
[/box]
[box type=”shadow” align=”alignright” class=”” width=””]
יצירת תוכן שהוא לא מאמרים פשוטים
[one_fifth]
[/one_fifth]
לירז פוסטן רחמין
לאתר של לירז פוסטן רחמין »[one_fifth]
[/one_fifth]
[one_fifth]
[/one_fifth]
[one_fifth]
[/one_fifth]
[one_fifth_last]
[/one_fifth_last]
[divider style=”dotted” top=”10″ bottom=”20″]
אחד הדברים שיותר שמים עליו דגש הוא תוכן. אין ספק שתוכן הוא אחד הדברים היותר קשים ליצירה היום, שלא נדבר על התקציב שהוא לוקח. יצירת תוכן טוב, דורשת עבודה ותכנון, אפילו של חודשים קדימה. שימו בצד ב-2018 את המאמרים הפשוטים ותתחילו לחשוב מחוץ לקופסא.
- התחילו ביצירת תמהיל נכון של תוכן.
- שלבו את התכנים שלכם לא רק בבלוג, אלא בכל מקום בו המשתמשים שלכם מגיעים ויכולים לקבל החלטת רכישה.
- מחזרו את התכנים שלכם – כל מאמר פשוט יכול להפוך לסרטון, GIF, מייל, פוסט בסושיאל מדיה, תמונה, טיזר, אינפוגרפיקה ועוד. אם כבר השקעתם כסף רב על יצירת התוכן הזה – עליכם להקפיד למצות את התוכן מכל כיוון ולהרוויח ממנו את המירב.
- השתמשו בדאטה – ביצעתם סקר מגניב ללקוחות שלכם? יש לכם נתונים שאספתם מהרבעון האחרון? נסו לחלוק את הדאטה הזה עם העוקבים שלכם. הדאטה הזה שווה הרבה – אנשים מחפשים דאטה להישען עליו וסטטיסטיקות ונוטים לשלבם במצגות, פוסטים, סושיטל ועוד. לינקים טבעיים כבר אמרנו?
- הטמיעו כלים למסעות תוכן בתוך האתר והובילו את המשתמשים שלכם בצורה נבונה (ולא מציקה) לדפים העיקריים שבהם הם יכולים לקבל החלטה.
בהצלחה!
[/box]
[box type=”shadow” align=”alignright” class=”” width=””]
Link Placements בעמודים עם Authority
[one_fifth]
[/one_fifth]
ניר לוי
לאתר של ניר לוי »[one_fifth]
[/one_fifth]
[one_fifth]
[/one_fifth]
[one_fifth]
[/one_fifth]
[one_fifth_last]
[/one_fifth_last]
[divider style=”dotted” top=”10″ bottom=”20″]
באמת שיש המון שיטות חדשניות יחסית, אני רוצה להתמקד במה שעובד לי טוב כרגע וזה שיטת ה-Link Placements שזה בעצם להכניס לינקים לתכנים קיימים שיש להם כבר את ה-Authority מגוגל.
בגדול אני לפני כמה שנים הרמתי גבה כשראיתי אפיליאייטים חזקים משתמשים בזה אבל כמו כל דבר צריך לנסות. אז ניסיתי על כ-10 אתרים בהתחלה כדי למדוד את האפקטיביות ואכן 100% הצלחה ואני מאז שם.
מה שעובד לי ממש ממש טוב זה שילוב של PBN (אתרי תמיכה / לווין) כ-TIER 1 לאתר הכסף וחיזוק של ה-PBN כ-TIER 2 באמצעות Link Placements. ההיגיון הוא שבעצם אתר תמיכה יכול “לספוג” את הכוח של ה-Link Placements ממש טוב ואז לינק מה-PBN מקבל חיזוק משמעותי יותר מה שדוחף את כל העסק קדימה.
שימוש בשיטה הזו קוצר הצלחות בזירות התחרותיות ביותר שיש באינטרנט נכון להיום כמו: קזינו, ביטקויין, פורקס וכו’.
[/box]
[box type=”shadow” align=”alignright” class=”” width=””]
דגשים מרכזיים לבניית קישורים
[one_fifth]
[/one_fifth]
אבנר גרינולד
לאתר של אבנר גרינולד »[one_fifth]
[/one_fifth]
[one_fifth]
[/one_fifth]
[one_fifth]
[/one_fifth]
[one_fifth_last]
[/one_fifth_last]
[divider style=”dotted” top=”10″ bottom=”20″]
כאשר בונים קישורים זה לא משנה אם המאמר שלכם יהיה באורך 300 מילים או 1500 מילים. מה כן חשוב:
- הויזואליות – וידאו, תמונות, אינפוגרפיות.
- שפה – פסיקים, נקודות, בלי שגיאות כתיב.
- תתי כותרות – חובה! אם מישהו לא אוהב את ההתחלה של המאמר אולי יאהב את האמצע או הסוף וימשיך לקרוא.
- הלינק שלכם – הסיכויים לקליק יהיו לטובתכם אם תמקמו את הלינק בפסקה הראשונה או האחרונה.
- קישורי מותג – לא לפחד ליצור כמות של לינקים עם שם המותג/העסק. יותר בטוח מבחינת עונשים ותורם רבות לקידום ומיתוג.
- מאמרים ממומנים – במידה ואומרים לכם שהמאמר יהיה Sponsored אז אין בעיה להשתמש בלינק עם שם המותג. קצת יותר בעייתי אם תרצו לדחוף קישור עם מילת מפתח.
- קישור למאמר עצמו – מדף הבית יהיה מצויין, גם אם זה רק לכמה ימים מכיוון שיקבל בדרך זו יותר טראפיק.
- קישורי Nofollow – ממליץ לכלול אותם בעוגה הכוללת. אתם לא רוצים לעבור Manual Review כאשר אין לכם כאלו בכלל.
- שיתופים – שיתוף המאמר ברשתות החברתיות יתרום לעליית הטראפיק למאמר.
- קישורים בגוף המאמר – תוסיפו קישורים נוספים (לא למתחרים) אבל לאתרים שיכול להיות שבונים קישורים כמוכם. אם גוגל ירצו להעניש, את מי יענישו?
בגדול, תנסו לגרום לקורא להשאר קצת ולקרוא ואולי לבסוף ללחוץ על הלינק שלכם. גם מספר קטן של קליקים עושים את ההבדל וגם הזמן שהקורא מבלה בדף המאמר עצמו.
[/box]
[box type=”shadow” align=”alignright” class=”” width=””]
קידום באמצעות אגו (Egobait)
[one_fifth]
[/one_fifth]
אליאב לנקרי
לאתר של אליאב לנקרי »[one_fifth]
[/one_fifth]
[one_fifth]
[/one_fifth]
[one_fifth]
[/one_fifth]
[one_fifth_last]
[/one_fifth_last]
[divider style=”dotted” top=”10″ bottom=”20″]
קידום באמצעות אגו.
אחד הדברים שכל מקדם אתרים יכול לדקלם מתוך שינה זה שיש צורך ביצירת פרופיל קישורים מגוון ואיכותי. לא משנה כמה סרטונים שונים יוציאו וכמה ציוצים יצויצו (אני מדבר על החבר’ה מגוגל). על זה לא ניתן להתווכח. הדרכים המוכרות הן: החלפת קישורים, פוסטים אורחים, רכישת קישורים וכו’.
אני רוצה לשתף אתכם בשיטה שנקראת – “שיטת האגו” או “קידום באמצעות אגו”, או אם ממש תתעקשו על השם המקצועי: Egobait.
בגדול, השיטה אומרת, תחפשו דמות מרכזית בנישה מסויימת, תכתבו עליו מאמר או תזכירו את שמו במאמר\תצטטו אותו או שאם ממש תצליחו אז תשיגו איתו ראיון ולאחר מכן “תתקפו” אותו באלגנטיות, הכוונה: לתייג אותו בפוסטים בפייסבוק או בטוויטר, לתייג את שם החברה שהוא עובד בה, תשתמשו בציטוט שלקחתם ובכך תגרמו לאגו שלו להתחיל לפעול, מהר מאוד אתם תראו שהוא יעשה Share/Retweet למאמר שכתבתם וכמו שהוא עשה גם האנשים שהוא נחשב אצלם מוביל. במידה ויש לו אתר אתם כנראה שתזכו לקישור וגם הנישה שבה הוא נחשב מוביל תקשר אליכם במידה והמאמר מוצלח ומכבד את כל הצדדים.
[/box]
[box type=”shadow” align=”alignright” class=”” width=””]
שיפור כמות דפים מול האיכות שלהם
[one_fifth]
[/one_fifth]
רועי סקיף
לאתר של רועי סקיף »[one_fifth]
[/one_fifth]
[one_fifth]
[/one_fifth]
[one_fifth]
[/one_fifth]
[one_fifth_last]
[/one_fifth_last]
[divider style=”dotted” top=”10″ bottom=”20″]
אחד הדברים הכי משמעותיים מבחינתי כאשר אני מבצע SEO Audit לאתר הוא לאמוד את כמות הדפים מול האיכות שלהם. יש לך כך 2 סיבות עיקריות:
- שהאתר יעבור בהצלחה אלגוריתם איכות מסוג פנדה.
- לשפר את ה-Crawl Budget של האתר, או במילים אחרות – שגוגל יסרוק את הדפים החשובים באתר, ולא דפים משוכפלים, דלים בתוכן או רעות חולות אחרות.
אם יש לכם לדוגמא 10,000 דפים מאונדקסים באתר ומתוכו רק 1,200 דפים של תוכן, יש מצב שהאתר שלכם בבעיה (או צפוי להיות בבעיה בעתיד). אם כן, כיצד אני מבצע את הבדיקה?
1. ראשית, יש לבדוק את כמות הדפים במפת האתר לעומת כמות הדפים המאונדקסים בפועל. האם ההפרש הוא משמעותי לטובת הדפים המאונדקסים? אם כן, ייתכן שזה מצביע על פער של דפים שלא צריכים להיות קיימים.
2. הצעד הבא הוא כביכול הכי רחוק מכלים “מתקדמים” אבל מהניסיון שלי – הוא שווה כל שניה של השקעה. תבצעו חיפוש של site: לאתר שלכם. במידה וההיררכיה של האתר שלכם בנויה בצורה טובה של Folders שאתם יודעים שהם כבר חלק אינטגרלי מהאתר אתם יכולים על מנת לדלג אותם לשים אותם בסימן מינוס בחיפוש, לדוגמא:
[highlight color=”yellow”]site:askpavel.co.il -/blog[/highlight]
כך אני מתחיל לעבור בצורה ידנית בתוצאות החיפוש ומחפש Patterns. האם יש Folders ודפים שאנחנו לא מכירים מלפני כן? המטרה היא כמובן לא לעבור על מאות ויותר דפי חיפוש אלא למצוא רעות חולות שנוצרו, הרבה פעמים בצורה אוטומטית ואנחנו בכלל לא מודעים אליו ולא יכולים להגיע אליו מסריקה רגילה של כלים כמו Screaming Frog (מאחר וייתכן וחלק גדול מדפים אלו בכלל לא מקושרים משום מקום).
3. בדיקה נוספת שאני מבצע היא חיפוש סאבדומיינים שיושבים על האתר, שלרוב לא מודעים אליהם, למשל סביבת פיתוח.
[highlight color=”yellow”]site:domain.com -www[/highlight]
4. בדיקה רביעית שהיא מאד אפקטיבית למציאת תוכן זדוני:
[highlight color=”yellow”]site:domain.com Cialis/Viagra/sex[/highlight]
כל keyword שזועק ספאם, עם חיפוש מהיר נוכל לראות אם באתר שלנו יש דפים שעלינו להסיר.
את כל אלה, אחרי שאני מוודא שאין להם לא קישורים או טראפיק אורגני, אני דואג לחסום ב-robots.txt (עדיף) או לחילופין לבקש מהלקוח להטמיע תגית noindex,nofollow (מלבד סעיף 4 שממליץ לדאוג שדפים אלו יחזירו 404).
[/box]
[box type=”shadow” align=”alignright” class=”” width=””]
להסיר כדי להתקדם
[one_fifth]
[/one_fifth]
נתן ליכטר
לאתר של נתן ליכטר »[one_fifth]
[/one_fifth]
[one_fifth]
[/one_fifth]
[one_fifth]
[/one_fifth]
[one_fifth_last]
[/one_fifth_last]
[divider style=”dotted” top=”10″ bottom=”20″]
ברוב המקרים, צריך להוסיף דברים לאתר בתחילת הקידום כדי לשפר את מיקומיו. בעקבות מקרה שהיה לי עם אחד הלקוחות הבנתי שצריך לעשות את הפעולה ההפוכה – להסיר כדי להתקדם.
למרות שהאתר היה בדף 2 – החלטתי שגוגל לעולם לא ייתן לו להתקדם מעבר לשם בגלל הכמות האדירה של הספאם בתוכו.
לאתר היו לא מעט בעיות. עשיתי את הפעולות הבאות:
- מחקתי מהאתר יותר מ-10 דפי לורם איפסום.
- קיצרתי את הכותרות והתיאורים שלו כי רובם חרגו מהמגבלה ולכן נחתכו בתצוגה בגוגל.
- הסרתי תכנים דלים וחסרי משמעות.
- הורדתי קרוב ל-25% מהקישורים הפנימיים באתר כי כמעט בכל דף היו 4-6 קישורים על מילות מפתח ללא כל יעילות למשתמש. את חלקם העברתי לגוף הטקסט.
- אפילו הורדתי 50 אחוז מהתוכן בדף הבית – שהיה ספאמי וחזר על עצמו – דבר שפחדתי לעשות, כי בכל זאת האתר היה בדף 2.
לאחר שעשיתי את הפעולה הזאת, פתאום קיבלתי רגליים קרות והצטערתי על כך שלא עשיתי את השינויים בהדרגה או שלא הוספתי משהו על כל דבר שהסרתי מהאתר, אבל היה כבר מאוחר מידי. בסופו של דבר – מיד לאחר שהאתר התאנדקס בגוגל, וכל השינויים נקלטו, הוא קפץ מדף 2 לאמצע דף 1.
אז כמו שהקלישאה אומרת: לפעמים Less is more.
[/box]
[box type=”shadow” align=”alignright” class=”” width=””]
השגת קישורים מספקי הלקוח
[one_fifth]
[/one_fifth]
לאוניד אוסטרובסקי
לאתר של לאוניד אוסטרובסקי »[one_fifth]
[/one_fifth]
[one_fifth]
[/one_fifth]
[one_fifth]
[/one_fifth]
[one_fifth_last]
[/one_fifth_last]
[divider style=”dotted” top=”10″ bottom=”20″]
נושא השגת קישורים מעסיק רבים מאיתנו – אז איך בכל זאת ניתן להצליח במשימה הזו?
מניח שכולם יסכימו עמי, כי השגת קישורים לאתר מקודם, זהו אחד הנושאים שכל מקדם אתרים מקדיש לו זמן נכבד. ומניח שכולם יסכימו שמשנה לשנה חייבים להשקיע יותר ויותר זמן ומאמץ, בכדי להצליח במשימה זו, כי כבר לא די (אם בכלל) בהפצת מאמרים ברשת והואצת קישורי פוטר מה שהיה נהוג לפני שנים רבות.
אחלוק בפניכם טיפ קטן, שייתכן ויעזור גם לקוראי הטיפ במשימת השגת קישורים.
ברגע שאתם מתחילים פעילות הקידום של אתר של בית עסק בתחום כלשהו, עליכם להבין שמדובר על עסק שיש לו ספקים רבים שמספקים לו מוצרים שונים וגם שרותים, שבלעדיהם אף עסק לא יכול להתקיים, כמו כן – לאותו העסק ישנם לקוחות חדשים וחלקם לקוחות חוזרים מדי חודש במשך תקופה ולכן ניתן להניח שלקוחות אלו מרוצים מן הלקוח שאת אתרו אתם מקדמים (נקודה חשובה – כאשר אני מדבר על לקוחות חוזרים, אני מתכוון ללקוחות שהם בעצמם בתי עסק ולא על לקוחות פרטיים!).
ועכשיו הדובדבן שבקצפת – תוכלו לבקש מלקוח שאתם מקדמים, שיכין עבורכם רשימת ספקים שלו ורשימת לקוחות חוזרים (בתי עסק בלבד), כאשר הרשימה תכלול שם בית העסק, שם איש הקשר, טלפון שלו וגם מייל.
לאחר קבלת רשימת ספקים ולקוחות, תוכלו לפנות אליהם בצורה מנומסת ומקצועית עם הצעת החלפת קישורים, כאשר מניסיון האישי אוכל לציין שאחוזי הצלחה בהשגת המטרה במתכונת שתוארה מעלה, הם גבוהים ביחס לפניה “קרה” לצד שלישי עם אותו סוג של הצעה, כאשר הגישה שלי מבוססת על היכרות של לקוח שלי עם ספקים שלו ולקוחותיו.
ללא ספק לפני שאתם מבצעים כל הנ”ל, יש לבקש אישור מלקוח שלכם על פניה מסוג זה.
[/box]
[box type=”shadow” align=”alignright” class=”” width=””]
השפעת AMP על הטראפיק האורגני
[one_fifth]
[/one_fifth]
יונית שוינקלשטיין
ללינקדאין של יונית שוינקלשטיין »[one_fifth]
[/one_fifth]
[one_fifth]
[/one_fifth]
[one_fifth]
[/one_fifth]
[one_fifth_last]
[/one_fifth_last]
[divider style=”dotted” top=”10″ bottom=”20″]
בתחילת דרכו של ה-AMP, רצינו לבדוק את ההשפעה הישירה שיש לדף מהסוג הזה על הטראפיק המוביילי הישיר אליו, כמו גם לבחון את ההשפעה שיש אם בכלל על האתר כולו בעקבות (מבחינת טראפיק אורגני מוביילי) הניסוי.
בחרנו דף נחיתה שידענו מה ה-Conversion Rate הרגיל שלו מטראפיק מוביילי אורגני (ההיגיון אומר להשתמש ב-AMP לדפים חדשותיים וכדומה אבל זה לא עצר אותנו) ויצאנו לדרך.
נכון, היה יותר חכם לעשות A/B טסטינג על אותו הדף במשך אותה התקופה, אחד מוביילי רגיל ואחד AMP. אבל לא עשינו זאת בניסוי המדובר ועדיין הגענו לתוצאות מועילות למדי.
ההשפעות על הטראפיק היו כמעט מיידיות, היתה גדילה משמעותית בטראפיק שהגיע ממובייל אורגני לאחר השינוי, גדילה שלא חלפה אחרי זמן מה.
לגבי האתר כולו, היה קשה לייחס תנודתיות כלשהי בטראפיק אורגני מוביילי לאתר עצמו היות והמספרים לא הצביעו על מובהקות לכאן או לכאן.
לגבי ה-Conversion, באופן מפתיע וכנגד רחשים בקהילה, הוא עלה בדף המצוין (שווה לציין שהמוצר היה מובייל אוריינטד ופנה לגולשי מובייל ספציפית).
לסיכום, בעיני מומלץ מאוד להשתמש בדפי AMP למטרות מאוד ספציפיות בדגש על סגמנט של טראפיק מוביילי. אסטרטגית, הייתי ממליצה לחברות ecommerce או בעיקר אפיליאייטס מוביילים לחקור את הרעיון לעומק.
[/box]
[box type=”shadow” align=”alignright” class=”” width=””]
לגלות מה גוגל חושב שהגולש רוצה לקבל
[one_fifth]
[/one_fifth]
אנידור חקק
לאתר של אנידור חקק »[one_fifth]
[/one_fifth]
[one_fifth]
[/one_fifth]
[one_fifth]
[/one_fifth]
[one_fifth_last]
[/one_fifth_last]
[divider style=”dotted” top=”10″ bottom=”20″]
פעמים רבות כשאנחנו מקדמים דפים/אתרים, אנחנו מתעסקים בעיקר בליצור תוכן טוב ולבנות קישורים טובים לצד אופטימיזציה באתר. עד כאן הכל טוב ויפה. אך לפעמים גם זה לא מספיק כיוון שלא תמיד אנחנו מספקים את המידע שגוגל מצפה שיופיע בדף שאנחנו מקדמים.
באחד המקרים שחווינו בשנה האחרונה, הלקוח רצה שנקדם ביטוי שימשוך לקוחות שמחפשים מוצר שהוא לא מוכר באופן אישי, אבל יכול למשוך אליו לקוחות רלוונטיים.
דף נחיתה של הלקוח הציג לוח של מוצרי יד שנייה שמוצעים על ידי ספקים שהחברה עובדת אתם. הבעיה שלנו הייתה שנתקלנו בתקרת זכוכית שלא הצלחנו לעבור את דף 2 במשך זמן רב.
החלטנו לבחון את כל הדפים המתחרים בדף הראשון. מצד אחד היו לנו קישורים טובים יותר ולדעתנו גם תוכן טוב יותר. מה שגילינו בדיעבד זה שאנחנו סיפקנו מידע שונה מכל המתחרים בעמוד הראשון.
בעוד שכל המתחרים בעמוד הראשון הציגו ספקים שמציעים את המוצר בפועל, אצלנו הוצגו תוצאות של מוצרי יד שנייה (במסגרת לוח כללי שנפתח באתר).
לאחר שראינו שיש שוני בין מה שהמתחרים מציעים לבין מה שאנחנו מציעים החלטנו לעשות שינוי. יצרנו דף נחיתה חדש שמציג את המוצר ומעצבות שמספקות אותו והתחלנו לקדם אותו על פני הלוח יד שנייה שקודם עד כה. על פניו שינוי של דף נחיתה באמצע תהליך, כשאנחנו כבר בעמוד 2 נשמע כמו סיכון.
בפועל, ברגע שהתחלנו עם השינוי בתוך פרק זמן של פחות מחודש נכנסנו עם הביטוי לדף הראשון בגוגל.
מה המסקנה: חוץ מקישורים ותוכן חשוב גם לראות מה גוגל חושב שהגולש רוצה לקבל. במקרה הזה, על אף שהיו לנו קישורים טובים יותר ותוכן טוב יותר, עדיין דף הנחיתה שקידמנו הופיע בדף השני כי התוצאה לא הייתה מספיק רלוונטית לגולש (בעיני גוגל). ברגע שעשינו שינוי והחלפנו URL לקידום (על אף הסיכון) – הצלחנו לשבור את תקרת הזכוכית.
[/box]
[box type=”shadow” align=”alignright” class=”” width=””]
פשוט לסדר את האתר
[one_fifth]
[/one_fifth]
עידן לוי
לאתר של עידן לוי »[one_fifth]
[/one_fifth]
[one_fifth]
[/one_fifth]
[one_fifth]
[/one_fifth]
[one_fifth_last]
[/one_fifth_last]
[divider style=”dotted” top=”10″ bottom=”20″]
אני מאמין גדול בסדר ועבודה שיטתית ומסודרת בעיקר בכל מה שקשור ל-SEO. גוגל אוהב סדר, הגולש אוהב סדר וגם אני 🙂
לכל אחד יש את השיטה שלו וצורת העבודה שלו, אבל במידה והכל נעשה בדרך מתדולוגית ומסודרת, התוצאות מגיעות.
באתרים גדולים וותיקים של כמה מאות עמודים ומעלה, השיטה המעניינת (והפשוטה) יותר שהצלחתי להביא איתה תוצאות היא פשוט לסדר את האתר. נשמע קצת מוזר ופשוט מידי, אבל זה עובד!
אני יוצא מנקודת הנחה שיש לא מעט עמודים לא רלוונטים יותר באתר או בעלי תוכן דומה, אז פשוט ההמלצה היא למחוק את העמודים בעלי תוכן דומה וליצור הפניות לעמודים הרלוונטים והטובים מבחינת תנועה באותו נושא. במידה ויש תכנים שחשוב לכם לשמור, אז אפשר לא לאנדקס אותם או להוסיף תגית canonical. אם ניתן, תשפרו את התוכן בעמוד שנותר.
כמובן שזה יכול ליצור עבודה נוספת של שינוי לינקים פנימיים באתר, אבל בטווח הארוך זה שווה את זה.
באותה מידה שזה בא לידי ביטוי ב-On Site, אל תפחדו לעשות זאת גם ב-Off Site.
אתרים כאלה כנראה קיימים זמן רב ועברו לא מעט מקדמים במהלך השנים עם שיטות שונות לבניית לינקים, אל תפחדו להסיר קישורי פוטר מאתרים שנראים לכם חסרי ערך ולהגיש Disavow לגוגל במידה ואתם לא מצליחים להסיר אותם ידנית.
[/box]
[box type=”shadow” align=”alignright” class=”” width=””]
כישורים למען קישורים + עמודי מומחים
[one_fifth]
[/one_fifth]
שמוליק דורינבאום
לאתר של שמוליק דורינבאום »[one_fifth]
[/one_fifth]
[one_fifth]
[/one_fifth]
[one_fifth]
[/one_fifth]
[one_fifth_last]
[/one_fifth_last]
[divider style=”dotted” top=”10″ bottom=”20″]
שתי שיטות שעבדו לי לאחרונה בצורה פשוטה וקלה והכי חשוב – WIN WIN:
- כישורים למען קישורים. אחד הדברים שהייתי עושה לא מעט בעבר, זה עיצוב גרפי לאתרים, אז החלטתי לפעמים לוותר על הכסף של זה, ולבקש בסך הכל קישור. הייתי מקום ראשון בביטוי “קידום אתרים בגוגל” שנתיים כמעט רק בזכות קישור מאתר הדיוטי פרי למשך כמה שנים טובות (איפשהו ב-2010..) אותו דבר עשיתי עם דו”חות אופטימיזציה, עשיתי לא מזמן לאחד האתרים הגדולים בארץ דו”ח אופטימיזציה סופר מורכב והעדפתי קישור מהאתר שלהם (DA גבוה וכו’), כישור עבור קישור.
- הילטופ עדיין קיים! אחד האלגוריתמים הכי ישנים של גוגל, אלגוריתם של הילטופ שנותן עדיפות לעמודי “מומחים” (חפשו בגוגל, זה קצת יותר מורכב). אז בגדול, יצרנו עמוד מאוד ארוך (ממש אבל) על נושא של חלק ספציפי בנושא מקרקעין וכתבנו שם מדריך ארוך על איך ולמה ומתי, והכי חשוב – הוצאנו משם לא מעט קישורים לעמודים אחרים מומחים בנושא, אז יצא לנו מעל ל-2,500 מילה עם 30 קישורים יוצאים, לפי האלגוריתם הנ”ל לדעתנו, הפכנו להיות מאוד מהר מקום 4 במקום 44.
[/box]
[box type=”shadow” align=”alignright” class=”” width=””]
להבין את כוונת המחפש
[one_fifth]
[/one_fifth]
סימה קרופטקין
ללינקדאין של סימה קרופטקין »[one_fifth]
[/one_fifth]
[one_fifth]
[/one_fifth]
[one_fifth]
[/one_fifth]
[one_fifth_last]
[/one_fifth_last]
[divider style=”dotted” top=”10″ bottom=”20″]
כשאתם עושים מחקר מילות מפתח, חשוב לא רק להתמקד במילות מפתח שהן רלוונטיות לתעשייה שלך אלה באמת להבין מה הן מילות המפתח שלקוחות פוטנציאליים ישתמשו בהם. זאת טעות שהרבה מקדמי אתרים נופלים בה.
היום, הרבה יותר מפעם חשוב להבין את הגולשים ומה הכוונה שלהם כאשר הם מבצעים חיפוש. על מנת לבדוק את כוונת הגולשים, חשוב לבצע חיפוש ידני עבור אותן מילות מפתח ולחקור את תוצאות החיפוש שמופיעות ראשונות. האם התוצאות שהתקבלו עבור אותו ביטוי היו תוצאות אינפורמטיביות או תוצאות שהציעו לקנות מוצר מסוים. רמז נוסף לכוונת הגולשים תוכלו לראות בחלק של “חיפושים הקשורים ל: ביטוי שחיפשת” שנמצאים בחלק התחתון של כל תוצאת חיפוש. זיהוי נכון של מילות מפתח יעזור לכם להבין מה השאילתות שבהם לקוחות פוטנציאליים שלכן משתמשים ומה התוכן שהם מצפים לראות.
[/box]
[box type=”shadow” align=”alignright” class=”” width=””]
שימוש יצירתי בקישורים פנימיים
[one_fifth]
[/one_fifth]
נתי אלימלך
לאתר של נתי אלימלך »[one_fifth]
[/one_fifth]
[one_fifth]
[/one_fifth]
[one_fifth]
[/one_fifth]
[one_fifth_last]
[/one_fifth_last]
[divider style=”dotted” top=”10″ bottom=”20″]
באתר שאנחנו מקדמים אלפי טיפים ממשתמשים אמיתיים, כאשר קריאת הטיפ המלא וטיפים נוספים הייתה מותנית בהרשמה.
לאחר שאפשרנו קריאה (וסריקה!) של מספר טיפים ראשונים בדומה למודל ה-First Click Free עבור אתרי חדשות, הגדלנו את כמות הנרשמים וחיזקנו את היעדים באתר ע”י יצירת קישורים פנימיים מכל טיפ ליעדים רלוונטיים. העובדה שגם המשתמשים וגם גוגל הצליחו לקרוא את הטיפים ואת הקישורים הפנימיים ללא הצורך בהרשמה הובילה לעליה במיקומים, בהמרות ובמספר הדפים הנצפים עבור משתמשים שהגיעו לאתר דרך אזור הטיפים.
[/box]
[box type=”shadow” align=”alignright” class=”” width=””]
שימוש ב-Angular או React ל-SEO
[one_fifth]
[/one_fifth]
בן אורן
לפרופיל של בן אורן בלינקדאין »[one_fifth]
[/one_fifth]
[one_fifth]
[/one_fifth]
[one_fifth]
[/one_fifth]
[one_fifth_last]
[/one_fifth_last]
[divider style=”dotted” top=”10″ bottom=”20″]
מי שמכיר אותי מספיק זמן יודע שהחלק שהכי מושך אותי בקידום אתרים זה החלק הטכני. עם השנים יצא לי לעבוד עם לא מעט אתרים גדולים ברחבי העולם וכל אחד מהם הביא עמו אתגרים טכניים חדשים.
הטיפ שלי קשור לשילוב של Angular, React או כל שפה אחרת מבוססת JS ו- Escaped Fragments, יחד עם SEO.
למרות ההצהרה של גוגל שהם יודעים לקרוא JS, ולמרות אין ספור מדריכים “פשוטים” על דרכים להתגבר על הבעיה בשילוב בין השניים, העובדה בשטח היא שגוגל לא באמת יודעים לקרוא בעקביות JS, ואין באמת פתרון פשוט לפתרון הבעיה.
לכן, אם אתם חושבים לבנות אתר מבוסס טכנולוגיות אלו ל-Front End – או שמא אתם בדרך לבניה מחודשת של אתר קיים, אם תנועה אורגנית מרכיבה חלק חשוב מהתמהיל שלכם, וסוג העסק שלכם תלוי בתנועה זו, אל תיכנסו לזה! ממש כך.
אל תתפתו ליתרונות כמו פיתוח מהיר, תחזוקה קלה וכו’, כל זה נכון ל-Back End, ולכן אל תתפשרו על גרסת HTML מלאה ל – Front End. זה לא שווה את זה ואתם תמצאו את עצמכם במלחמה יומיומית בלתי נגמרת עם גוגל על דברים בסיסיים. דבר זה מבטיח שלמתחרים שלכם יהיה יתרון מובנה עליכם.
אם אתם מאלו שכבר בנו אתר מבוסס טכנולוגיות אלו, אז אתם יודעים על מה אני מדבר, כי אתם מתמודדים עם ההשלכות.
על אף ההצהרות, אל תאמינו למסרים של גוגל, ואם בכל זאת בחרתם באתר מבוסס JS, תתייחסו לגוגל כאל ילד קטן שצריך להזין אותו בכל פרט. אל תקחו שום דבר כמובן מאליו. לצערי, אין קיצורי דרך והפתרון היעיל ביותר מצריך הרבה עבודה (ולפעמים גם עבודת מתכנת מסובכת), אבל טיפים אלו הוכיחו את עצמם כיעילים ביותר בסיטואציה זו.
לכן, אם יש לכם אתר מבוסס JS:
- אל תקשיבו לאף הצהרה או פתרון שגוגל מציעים בעניין, אלא אם כן גיליתם בעצמכם שזה עובד, או חדל מלעבוד. לעולם אל תקחו שום דבר שגוגל אומרים כמובן מאליו.
- הקפידו לייצר גרסה סטטית עבור כל עמוד חשוב באתר (ישנם שירותים רבים שמאפשרים להגדיר Snapshots).
- הקפידו שכל עמוד כזה יכיל תג קנוניקל.
- אם אתם משתמשים ב-Escaped Fragments, הקפידו לכלול את התג <meta name=”fragment” content=”!”> ותעשו שימוש נכון ב !#. אם עובר לכם בראש “אבל גוגל אמרו לפני חודש שהם הפסיקו לתמוך בזה”, קראו שוב את סעיף מס’ 1.
- הקפידו שמפת האתר שלכם תכיל את רשימת הדפים הסטטיים שלכם, ולא את דפי ההאשבאנג או כל גרסה אחרת.
- הקפידו לסרוק את האתר פעם בשבוע, כולל בדיקה של Search Console ובדיקה ידנית, על מנת לוודא שגוגל מקבל את העמודים כפי שרציתם, כולל טייטלים ותיאורי עמוד.
- והעצה הכי חשובה: אם לא מדובר באתר גדול או מורכב, תשקלו ברצינות לבנות את האתר מחדש כך שה-Front End שלכם יהיה מבוסס על HTML מלא. רק כך תוכלו להימנע ממלחמה יומיומית עם גוגל.
[/box]
[box type=”shadow” align=”alignright” class=”” width=””]
ניתוח ביצועי אתר בחיפוש ב-Supermetrics
[one_fifth]
[/one_fifth]
מנשה אברמוב
ללינקדאין של מנשה אברמוב »[one_fifth]
[/one_fifth]
[one_fifth]
[/one_fifth]
[one_fifth]
[/one_fifth]
[one_fifth_last]
[/one_fifth_last]
[divider style=”dotted” top=”10″ bottom=”20″]
בתחום השיווק ישנו חיפוש מתמשך אחרי טכנולוגיות חדשות וכלי ניתוח שיספקו מידע חדש, למרות זאת שימוש בכלים הפשוטים ביותר (והחינמיים) יאפשר לכם לקבל מידע מאוד מעניין.
הוספת תוסף בשם Supermetrics לגוגל דרייב יאפשר לכם פילוח פוטנציאלי הרבה יותר עמוק של ביצועי האתר בחיפוש האורגני של גוגל, מה שיעזור לבצע שינויים ולבסס החלטות מבוססות מידע.
להלן סרטון המחשה:
[/box]
[box type=”shadow” align=”alignright” class=”” width=””]
SEO = Site Experience Optimization
[one_fifth]
[/one_fifth]
עינת חוביאן-סייבולד
ללינקדאין של עינת חוביאן-סייבולד »[one_fifth]
[/one_fifth]
[one_fifth]
[/one_fifth]
[one_fifth]
[/one_fifth]
[one_fifth_last]
[/one_fifth_last]
[divider style=”dotted” top=”10″ bottom=”20″]
נקודת מפתח חשובה בפרויקט קידום טוב היא ההתייחסות לחוויית הגלישה, וזו כבר לא קלישאה.
בשנים האחרונות גוגל הוציאו עידכוני אלגוריתמים משמעותיים ששינו את פני החיפוש, אלגוריתמים שמשתמשים בטכנולוגיות שלMachine learning ומסתכלים על פרמטרים התנהגותיים של משתמשים: ממש מנסים להתחכות אחר ההתנהגות האנושית.
כל אלו מצביעים על הפילוסופיה של גוגל ומה שהם רוצים שתעשו- קודם המשתמש ולא מנוע החיפוש. לכן ההמלצה שלי היא אל תתייחסו ל-SEO כקידום במנועי החיפוש Search Engine Optimization, אלא התייחסו ל SEO כ-Site Experience Optimization.
מה זה אומר בתכלס? זה אומר שכשאתם ניגשים לפרויקט קידום אתם צריכים לחשוב בראש ובראשונה על הגולשים ולבנות להם את החוויה המתאימה לנקודה בה הם נמצאים, וזה נוגע לכל התחומים בהם אנחנו מתעסקים:
- כתבו תוכן לבני אדם, תוכן רלוונטי ובעל ערך מוסף למשתמש.
- התייחסו לשלב בפאנל הרכישה שבו נמצאים הגולשים שלכם כרגע והתאימו את התוכן לכך (הם בשלב של מחקר עדיין? הם בשלב של רכישה?).
- התייחסו ל FLOW-ולאלמנטים של UX: נתחו התנהגויות גלישה של משתמשים באתר שלכם ונסו להבין האם הם מוצאים את מה שחיפשו, עושים את מה שציפיתם האם ההיררכיה שלכם נכונה וברורה? האם הם יודעים איך להמשיך הלאה וכו’. ואם התשובה על אחד מהנ”ל היא לא, אז איך אתם משפרים את זה (ABT, ABT, ABT)
כמובן שגם הצדדים “הטכניים” סופר קריטיים כשמדברים על חווית גלישה:
למשל מהירות הטעינה של העמודים באתר. מחקרים הראו ששנייה אחת של דיליי בטעינה תגרום לכם לאיבוד ישיר של pageviews וכפועל יוצא איבוד המרות, שנייה אחת!.
ואיך אפשר בלי מובייל? בעידן של היום חווית הגלישה במובייל היא משמעותית, אפילו קייומית. מרבית התנועה היום מגיעה דרך המובייל ואנחנו חיים בדור עם קשב של שניות מועטות כך שבעולם של אפשרויות בלתי מוגבלות אם החוויה לא מספקת אנשים פשוט עוברים הלאה. לכן דאגו שהאתר שלכם יהיה מותאם למובייל, גם מבחינת מהירות טעינה וגם מבחינת נראות ונוחות השימוש.
לסיכום חישבו תמיד על המשתמש שלכם ועל החוויה שהוא מצפה לקבל כשהוא פוגש אתכם, דאגו שהאתר שלכם יהיה נכון ונוח לגלישה and the rest will follow
[/box]
[box type=”shadow” align=”alignright” class=”” width=””]
שכפול סדרות ביטויים עם Notepad++
[one_fifth]
[/one_fifth]
עבדכם הנאמן
הסילבוס של הקורס למתקדמים »[one_fifth]
[/one_fifth]
[one_fifth]
[/one_fifth]
[one_fifth]
[/one_fifth]
[one_fifth_last]
[/one_fifth_last]
[divider style=”dotted” top=”10″ bottom=”20″]
הטיפ שלי מדבר יותר על שימוש בפונקציונליות של כלי מסוים כדי לחסוך המון זמן בתהליך מחקר המילים. אני תמיד מתחיל כל תהליך מחקר מילים באיסוף כל הביטויים הרלוונטיים לתחום של האתר המקודם. זה יכול להתבסס על כלי צד ג’ שונים באינטרנט, ביטויים קשורים בתוצאות החיפוש ואפילו ההגיון הבריא. בשלב הבא אתחיל לנפות ביטויים על בסיס נפח חיפושים, התאמה למוצרים והשירותים של העסק ופרמטרים נוספים, עד שאשאר עם רשימת הביטויים הסופית שאיתה אני רץ.
הטיפ שלי נוגע לשלב הראשון – שלב האיסוף.
דמיינו שיש לי לקוח אינסטלטור ואני עושה לו מחקר מילים. אז עשיתי את הרשימה הראשונית שכוללת את כל הערים בארץ – אינסטלטור בנתניה, אינסטלטור ברחובות, אינסטלטור בחיפה וכו’ (נניח שהעסק מטפל בכל הערים בארץ). כעת חשבתי לעצמי שיכול להיות הגיוני גם לכלול את המילה “מחיר” בסוף כל ביטוי מהרשימה הראשונית שיצרתי. אני לא יודע אם מחפשים ככה אבל זה נראה לי הגיוני למדי כי אני יודע שבתחומים אחרים מחפשים ביטוי + המילה מחיר. אבל אני לא מתכוון לבזבז 20 שניות כדי לבדוק האם יש לכל ביטוי כזה חיפושים כי אז אצטרך לבזבז את אותן 20 שניות כפול 76 פעמים (כמות הערים בארץ) = 20 דקות הלכו לפח. לכן קודם כל אני אצור את כל הביטויים האלו בקובץ האקסל המרוכז שלי כדי שאת הבדיקה של הכדאיות אעשה רק פעם אחת בסוף.
אז איך אצור עכשיו 76 ביטויים חדשים ברשימה שכל מה שמשתנה בהם זה תוספת של המילה “מחיר” לביטוי שהיה לי לפני כן?ועכשיו תחשבו בגדול, הנה עוד דוגמא לסדרות ביטויים שהן למעשה הלבשת תוספות\שינויים על הרשימה המקורית (הדגשתי בקו את התוספות לביטוי הליבה המקורי):
- אינסטלטור מומלץ ב[עיר]
- חיפוש אינסטלטור ב[עיר]
- אינסטלטורים מומלצים ב[עיר]
שימו לב, כל נקודה כזו זה 76 ביטויים חדשים כן? כבר אני מגיע כאן לכמה מאות ביטויים שאני לא יכול באמת ליצור ידנית כי זה ייקח לי הרבה זמן.
עם פקודת מאקרו של Notepad++ זה בדיוק עבודה של 10 שניות פעם אחת בלבד עבור כל בולט כזה שמצאתם 🙂
זה עובד באופן הבא בשלבים:
- עושים קופי פייסט ל-Notepad++ מתוך האקסל את רשימת הבסיס של 76 הביטויים.
- לוחצים על “הקלטה” בעיגול האדום למעלה ומבצעים את השינוי הרצוי רק לאיבר הראשון ברשימה (הערה חשובה: אתם חייבים לעשות את זה עם המקלדת בלבד – רווח, מחיקה, כתיבה, End).
- מפסיקים את ההקלטה עם הריבוע למעלה.
- שמים את הסמן של הכתיבה בתחילת המסמך לפני המילה הראשונה.
- מפעילים את המאקרו עם לחיצה על 2 המשולשים ותראו את הקסם קורה מיד.
מה בעצם קרה כאן? אמרתם מה הפעולה שצריך לעשות על האיבר הראשון, בגלל שזו אותה הפעולה בדיוק על כל איבר ברשימה התוכנה משכפלת את הפעולות שלכם.
החלק הכי קשה כאן זה שלב 2 אז בואו נדגים את זה על יצירת קבוצת ביטויים “אינסלטורים מומלצים ב[עיר]” מתוך קבוצת הביטויים “אינסטלטורים ב[עיר]”. ככה תראה סדרת המקשים שתעשו במקלדת בשלב 2:
[highlight color=”yellow”]← ← ← ← ← ← ← ← ← ← SPACE מומלצים ENTER HOME[/highlight]
תרגום: לך 10 פעמים שמאלה עם הסמן (במילה “אינסטלטורים” יש 10 אותיות), תעשה רווח, תכתוב את המילה “מומלצים”, תחזור לתחילת המשפט ותרד שורה. אם
כעת אם נשכפל את הפקודה הזאת על כל האיברים נקבל 76 ביטויים חדשים במבנה “אינסלטורים מומלצים ב[עיר]”.
[/box]
איזה טיפ הכי אהבתם? תוסיפו בתגובות את הטיפ שלכם 🙂
אשמח מאד אם תוסיפו בתגובות את השיטות והטיפים המתקדמים שלכם כדי שיחד נוכל ללמוד אחד מהשני ולפתח את המקצועיות בענף בארץ!
מקווה שנהניתם 🙂
גילוי נאות – נתן ליכטר ומארק לוי שמופיעים כאן בפוסט הם חלק מהפעילות העסקית שלי – קבוצת אנגורה מדיה (מארק בצוות ה-SEO הבינלאומי ונתן בצוות המקומי).
