ככל שהטכנולוגיה מתפתחת כך גם מחפשי הפרצות בה. ואם נעשה לרגע אנלוגיה לעולם ה-SEO: ככל שהאלגוריתם של גוגל משתכלל, כך גם רמת היצירתיות של אנשי ה- Black Hat (לצערי לא בהתאמה).
את הסיפור המעניין הבא הביאה לידיעתי יולי דסיאטניקוב מחברת SEOweb, והוא אף הוביל לדיון מעניין לא פחות ברשת החברתית קפה דה מרקר. למי שעוד לא הספיק לקרוא את הידיעה, או למי שקרא ולא ממש הבין במה מדובר, מדובר בשיטת קידום אתרים לא אתי (Black Hat SEO) יצירתית למדי, שהתגלתה באחד האתרים ברשת הישראלית.
התמונה באדיבות bourndesign
אז איך השיטה עובדת?
מקימים אתר אינטרנט שרוצים לקדם בביטויים שונים מתחום X ומכניסים לתוכו “מכונה” שתייצר תוכן ללא שום קשר לוגי לנושא X. כך ניתן לנצל את כוח האתר (שמלא בתוכן “רלוונטי”), כדי לחזק אתרים אחרים באמצעות קישורים חיצוניים וגם להרוויח כמה פרוטות מגוגל אדסנס או תוכניות שותפים אחרות.
בכדי להפיק את המקסימום מהתוכן החדש שנוצר, חשוב שלא יהיה שכפול תוכן. לכן אני רואה כמה דרכים לתכנת אותה:
- שכפול תכנים שלמים מדפים לא מאונדקסים, באתרים בהם אין זכויות יוצרים על התוכן.
- הגרלת מילים רנדומאליות מתוך מערך ביטויים קבוע וסידורם בטקסט בצורה אקראית.
- שכפול ביטויים בודדים מתוך אתרים אקראיים שונים (מילה מפה, מילה משם).
כמובן שלאחר יצירת התוכן, יש לשתול בו את הביטויים שרוצים לטרגט תוך שמירה על צפיפות מילות מפתח מתאימה. יש לשתול את הביטויים גם במיקומים אסטרטגיים בדף כגון: טייטל, כותרת ראשית H1, כותרות משנה וכו’.
חוסר היכולת של גוגל לזהות פעולה כזו
השיטה הזו לא ממש חדשה ואני מכיר עשרות אנשים בארץ ובחו”ל (תתפלאו, כנראה שגוגל.קום גם לא מושלם למרות שכדי שזה יצליח שם, נדרשת רמת תחכום גבוהה יותר) שמפעילים את השיטה ומצליחים איתה לאורך זמן. הסיבה לכך נעוצה בשורשים העמוקים של עולם ה- Information Retrieval) IR) והיא – חוסר היכולת לאחזר מסמך רלוונטי בדיוק של 100%. כאשר אנחנו מדברים על אופטימיזציה שעושים לדף נחיתה על מנת להתאים אותו לביטויי מפתח כלשהו, תמיד מדברים על ביטויי המפתח עצמו. אז נכון שאומרים שצריך לשלב אותו במקומות הנכונים, לשמור על צפיפות מילות מפתח, לקשר עם הביטויי הזה מדפים אחרים (באתר ומחוצה לו) וכו’… אבל מה עם שאר התוכן בדף? איך ניתן לדעת שהוא קשור נושאית לביטויי המפתח?
התבוננו בשלושת הקטעים הבאים ותגידו לי האם גוגל יכול להבין ללא מעורבות של גורם אנושי, מה יותר רלוונטי בעבור הביטויי “קידום בגוגל“:
תוכן לא ממוקד נושאית לביטוי הזה או לאחר:
בלה בלה בלה, אני כותב פה הרבה שטויות רק כדי למלא כמה שורות של תוכן לצורך קידום של הביטוי קידום בגוגל. עכשיו כבר מתחילים להיגמר לי המילים, כי אין לי מושג מה עוד אפשר לכתוב על משהו כה חשוב כמו קידום בגוגל. ועכשיו שורת הסיום שאין בה שום טיפת תכלית מלבד לנסות ולדחוף עוד תוכן לפסקה.
תוכן לא ממוקד נושאית לביטוי הזה אבל לאחר כן (אפשר לזהות כאן קבוצות מילים בעלות קשר נושאי):
נמצא פתרון פרטי למשוואה הנתונה בשיטת המקדמים הלא מוגדרים קידום בגוגל: מכיוון שהאגף הימני של המשוואה הנתונה הוא סכום של שתי פונקציות, שהן צורות שונות של אגף ימין לפי שיטת המקדמים הלא-מוגדרים, נחלק את המשוואה לשתי משוואות שלכל אחת מהן יש צורת פתרון פרטי שונה קידום בגוגל.
תוכן כן ממוקד נושאית לביטויי הזה:
קידום בגוגל נעשה באמצעות אופטימיזציה נכונה של מבנה, תוכן וקוד האתר ובניית מערך קישורים פנימיים וחיצוניים נכון. חשוב לעבוד בשיטות אתיות על מנת למנוע פסילה או ענישה אפשרית של האתר בהמשך. הערך המוסף של קידום בגוגל גלום בחשיפה העצומה שהוא מקנה לך, בקרב קהל יעד פוטנציאלי שמבצע חיפושים.
להלן דוגמא נוספת שממחישה את העניין (אל תנסו את זה בבית): אם אקח למשל רומן שעוסק בפרשת רצח בבית חולים, כאשר לאורך כל הספר מוזכרים תכנים רבים בהקשר של רפואה ואעשה copy+paste לחלקים מהספר אל תוך אתר שאותו ארצה לקדם עבור ביטויים מעולם הרפואה – סביר מאד שאצליח. הסיבה היא שלמכונה קשה מאד להבין את המסגרת שבה תוכן מסויים נכתב.
“אין מצב. גוגל מזהה כי ישר יוצאים מהאתר”
אז יהיו כאלו שיאמרו כעת שאתרים מהסוג הזה לעולם לא יגיעו למיקומים הראשונים, בגלל שגוגל מתחשב ב- bounce rate, כי הרי אם גולש יגיע לדף עם תוכן שלא עונה על צרכיו הוא יצא ממנו מיד. אני מאמין שבגדול זה נכון, אבל ספציפית במקרה הזה הכלל לא משנה בכלל. הרי מה קורה אם האתר ממוקם אי שם בדף תוצאות עשירי? לא יהיה בו תעבורת גולשים בכלל. ואם אין תעבורה מגוגל, מן הסתם גם אין bounce rate. ומה אם רוב התעבורה שלו מתקבלת בכלל מאתרים מפנים אחרים או מהקלידה ישירה של הכתובת? לא יעזור. אם אין גורם אנושי, למכונה יהיה קשה מאד לאבחן אם תוכן כלשהו נכתב על ידי אדם או מכונה אחרת.
מה שאני מנסה להגיד, זה שמראש האנשים שבונים אתרים מהסוג הזה לא ממש מתכננים שיגיעו למיקומים הראשונים. האינטרס שלהם שונה, בד”כ זה נועד כדי להשתמש בכוח האתרים על מנת לחזק עם קישורים נכנסים את האתרים האיכותיים האחרים. אלו עם התוכן הקריא. ועל הדרך אם אפשר לעשות כמה גרושים מאדסנס מה טוב. במקרה שהוזכר בקפה דה מרקר, האתר הגיע למיקום לא רע (דף תוצאות שני על ביטוי “תאונות דרכים”) בגלל שמדובר בגוגל.ישראל. אילו היה מדובר בגוגל.קום היה נדרש קצת יותר ממכונה כזו כדי להתברג בטופ עבור ביטויים תחרותיים.
למרות שזה מפתה, אני ממש לא ממליץ…
ניתן להשיג בשיטה הזו תוצאות מיידיות ודי בקלות אפילו. יחד עם זאת, אני ממליץ לשקול היטב אם כדאי. כי היום האלגוריתם אולי לא מתמודד עם זה טוב, אך בעתיד שינוי קטן שידע לאכוף את זה יוכל לחסל לכם את האתר. פשוט בשניה אחת תרדו בדירוגים או במקרה הגרוע תקבלו ban מהתוצאות האורגניות לאלתר. ואם יש לכם עסק פעיל עם לקוחות שייפגעו, זה אף יכול לגרור תביעות, פגיעה תדמיתית (קראו את מקרה הענישה של אולג’ובס) ונזק שלא ניתן יהיה לתקן.
עדכון: פורסם ב- nana10
