אתם בטח זוכרים את הפרוייקט שפורסם פה לפני שנתיים “קידום אתרים בגוגל – אתם שואלים, נציג של גוגל עונה“. בראיון הזה היה אומנם נחמד לשמוע את ההתייחסות של עובד גוגל לשאלות SEO, אך כולנו יודעים שמסיבות כאלו ואחרות לא תמיד אפשר לקבל מהם את התמונה המלאה. אז כדי לאזן, הפעם חשבתי להביא את הצד של מקדם האתרים. לשם כך, ראיינתי את בן אורן – קולונל וותיק בתחום עם נסיון רב בקידום אתרים בזירות תחרותיות ואחראי על קידום ברנדים מובילים בעולם מתחום הפוקר, התרגום והמסחר האלקטרוני.
המטרה בראיון זה היא לנסות ולהבין כיצד מקדם אתרים חושב כאשר הוא מתמודד עם קידום אתרים בביטויים ונישות תחרותיות.
בן אורן הוא יזם אינטרנט ומומחה שיווק מקוון אשר חי ונושם SEO. בן מנוסה מאוד בקידום אתרים בנישות תחרותיות, וכיום משמש ראש תחום ה-SEO בחברת WhiteWeb. במקביל, בן משמש כיועץ למספר חברות שיווק באינטרנט בארץ ובחו”ל.
1. מה היתרונות בעבודה על אתרים עם תנועה גבוהה מאוד לעומת אתרים עם תנועה דלילה יותר?
2. לאור העידכונים האחרונים באלגוריתם, האם נידרשת לשינויים מהותיים בשיטות העבודה שלך או שהתהליך נשאר זהה פחות או יותר?
3. בהמשך לשאלה הקודמת, האם היית ממליץ על הפצת מאמרים, רישום לאינדקסים והפצת PR כאסטרטגיות רלוונטיות לקידום כיום?
4. איך מחלקות שיווק בתאגידים גדולים מתייחסות לתחום השיווק באינטרנט, ובייחוד ל-SEO?
5. האם לדעתך יש שינוי בחשיבות של פרמטרים כמו אנקור טקסט, אלט תג, כותרות בעמודים וכו’?
6. באילו תוכנות אתה משתמש ועל אילו שירותים או תוכנות לא תוותר?
7. מה עמדתך בנוגע לחבילות קידום מוכנות אשר מוצעות ברשת?
8. על אילו אתרים מקצועיים ובלוגים היית ממליץ לקוראים שלנו?
9. האם אתה חושב שיש הבדל בדרך בה גוגל מדרגים אתרים ב- co.il לעומת .com?
10. לאור ניסיונך הרב בשווקים תחרותיים בחו”ל, אילו המלצות תוכל לתת למקדמי אתרים בישראל?
1. מה היתרונות בעבודה על אתרים עם תנועה גבוהה מאוד לעומת אתרים עם תנועה דלילה יותר?
“שני היתרונות הבולטים שאני יכול להצביע עליהם הם ההזדמנות לבחון במהרה שיטות חדשות, וכן זמן אינדוקס מהיר מאוד. כאשר יש לך מיליוני גולשים ביום, כל שינוי שתעשה באתר יניב פידבק מהר מאוד לעומת אתר שמכניס אלפים בודדים בחודש. לדוגמה, אם אני רוצה לבחון כפתור חדש או טופס, תוך שעות ספורות אוכל לדעת איך הגולשים מגיבים לשינוי והאם כדאי להשאירו או להחליפו. באתר סטנדרטי, בחינה כזו יכולה לארוך שבועות ואף חודשים, ולפעמים אף להסתיים ללא מסקנה גורפת.
היתרון השני הוא זמן אינדוקס מהיר. כך, אם אני רוצה לעדכן תיאור עמוד כדי להגביר את יחס ההקלקה מול המתחרים, או לחילופין להכניס rich snippet או rel=”author”, אני יכול לבצע את השינוי ותודות לאינדוקס המהיר, זה עשוי להופיע בתוצאות גוגל תוך כמה שעות. באתר סטנדרטי, מועד האינדוקס הבא עשוי לחול רק בעוד שבועיים מהיום, וגם אז לא בטוח שהשינוי יופיע בתוצאות החיפוש.
עם כל זאת, אסור לשכוח שלמטבע יש שני צדדים. אם השרת נופל, אפילו לכמה דק’, אתר גדול עשוי להפסיד אלפי ואף עשרות-אלפי כניסות. כמו כן, אם נבצע שינוי ויזואלי לא מוצלח, הפגיעה באתר עם תנועה גבוהה עשויה לבוא לידי ביטוי מהר מאוד – הן בהיבט הפעילות והן בהיבט יחס ההמרה”.
2. לאור העידכונים האחרונים באלגוריתם, האם נידרשת לשינויים מהותיים בשיטות העבודה שלך או שהתהליך נשאר זהה פחות או יותר?
“השיטה בה אני עובד אינה מבוססת על מרדף אחרי האלגוריתם, אלא על השגת לינקים ממקורות טבעיים עד כמה שניתן. היתרון הגדול בעבודה עם מותג מוביל הוא שדלתות נפתחות יחסית ביתר קלות. אני יכול לעשות אופטימיזציה על כתבת PR שעומדת להתפרסם, ותוך יומיים הכתבה מופצת באתרים סמכותיים עם תנועה עצומה כמו CNN ,ESPN ועוד. ישנם ערוצים נוספים בהם אני יכול להניע תהליך שייצר לינקים טבעיים ולכן אני לא כל כך חושש משינויים באלגוריתם. זו גם המלצה שאני רוצה להושיט למקדמי אתרים הפועלים בזירות פחות תחרותיות: אם תפעלו בחוכמה וביושר, לא תצטרכו לחשוש מכל שינוי באלגוריתם. אני יודע עד כמה זה מתסכל לקום בבוקר ולראות שהאתר עליו עבדת נפל במיקומים, או קיבל penalty חלילה. כולנו חווינו מצבים לא נעימים מסוג זה. במידה מסוימת, זהו חלק בלתי נמנע מהתהליך שבנוי מניסוי וטעייה, אך המפתח הוא ללמוד מכשלונות ולהפיק לקחים לפעם הבאה.
אחד מהאתרים שאני מקדם עוסק בתחום הפוקר – אחד מן התחומים היחידים שמוגדרים כספאם ברמה העקרונית על ידי גוגל. אף על פי כן, אני גאה לומר לך שחתימת הספאם באתר נמוכה משמעותית מהמתחרים ולא תבייש אפילו אתרים בנישות “טהורות” יותר. אני מאמין שזו גם הסיבה שבגינה אנו מדורגים בחמישייה הראשונה בתוצאות חיפוש על ביטויים מאוד תחרותיים, אף שיש לנו רק כ- 20% מכמות הלינקים של המתחרים”.
3. בהמשך לשאלה הקודמת, האם היית ממליץ על הפצת מאמרים, רישום לאינדקסים והפצת PR כאסטרטגיות רלוונטיות לקידום כיום?
“זו שאלה מורכבת. התשובה שלי מתייחסת לקידום ב- .com אך אפשר ואף רצוי ליישם את אותה חשיבה גם בשוק הישראלי. כל בניית מערך הקישורים צריך להיות בעל ערך מסוים. לצערי, מקדמי אתרים ומשווקים רבים באינטרנט מנסים כל הזמן למצוא דרכים ושיטות חדשות להשגת לינקים ללא חשיבה על המשתמש הסופי. ברגע שכותבים מאמר אחד, מכניסים בו חמישה לינקים לאותו URL עם אנקורים שונים (ככל הנראה גוגל מתעלמים מזה) או לחילופין לכתובות שונות, ומפיצים אותו ב-5020 אתרי מאמרים שונים. באותה שיטה, מפיצים כתבת PR באתר טוב על מנת לקבל לינקים. כך יוצא שלמעשה אנחנו לא באמת נותנים ערך מוסף לגולש, שכן רובנו לא באמת כותבים מאמר ומעלים אותו לאתרים אלו מתוך עניין להעשיר את עולמם של הקוראים, אלא כדי לקבל לינקים גרידא. מכאן איכות ורמת התוכן הירודות. התוכן יכול להיות איכותי מבחינת רמת הכתיבה, אך כיום ברור לכולם שזה לא מספיק.
לאחר הפנדה, גוגל כבר דיווחו שתוכן תקין בהיבט הדקדוק וסימני הפיסוק כבר לא מספיק, יש למדוד לפי WIIFM, או במילים אחרות What’s in it for me?. גישה זו מבקשת לשאול את עצמנו במהלך כתיבת התוכן איזה ערך מוסף יציע התוכן לגולש ואיזה ידע הוא רכש בזכותו. אני לא יוצא בהצהרות מפוצצות וחסרות תכלית כמו “תכתבו תוכן מדהים”, ו”פשוט תכתבו תוכן ברמה גבוהה”. אמירות מסוג זה גורמות לי לתחושה לא נעימה ואני נתקל בהן הרבה. הן חסרות טעם לדעתי מפני שאין בהן הסבר ממשי; לכתוב תוכן מדהים, מעניין ועם ערך מוסף לגולש זו לא משימה פשוטה ובטח לא אפשרית עבור כל מקדם אתרים. על מנת להפיק תוכן כזה צריך כשרון, יכולת ניסוח, שליטה גבוה בשפה ועוד כישורים.
אני מאמין בלב שלם שגוגל לא מצפים מכל בעל אתר ומכל בלוגר לכתוב ברמה של כתב בניו יורק טיימס. הרי, לא חסרים בלוגים ואתרים מצליחים שהתוכן שלהם לא ברמה שגוגל הגדיר בעבר. הם עדיין מצפים שלא יהיו שגיאות, אבל המרכיב החשוב הוא הערך לקורא. כפי שאמרתי קודם, תשקיעו את מירב המאמצים כדי לכתוב ולהפיק פיסת תוכן טובה שיש בה משמעות לגולש. אל תכתבו על מנת לבנות תוכן או למלא חלל. מתוך כך, אני הייתי מוותר על הפצה רחבה ועובר להפצה בודדת. הייתי משקיע בתוכן טוב ומעניין, כדי להעלות אותו אך ורק לאתר אחד שאני יודע שהוא איכותי. כך, אני לא מסתכן בכפילות תוכן אשר עם הזמן עשויה להפחית את ערכו של הקישור.
אחרי העלאת המאמר חשוב מאוד להתחיל להפיץ אותו ברשתות חברתיות, לשתף עם חברים, להכניס אותו לפורומים רלוונטיים (לא בצורה ספאמית כמובן) ובקיצור, לגרום למאמר הזה, בהנחה שהוא מעניין ובעל ערך, להיות ויראלי ולייצר לנו באז ולינקים נכנסים. כדי לפשט את העבודה, אפשר להיכנס ל-odesk.com או ל- freelancer.com ולחפש פרילנסר שיעשה את זה עבורנו על פי הנחיות מדויקות מהצד שלנו. או שאפשר לחפש שירותים כאלו אונליין. כיום ישנם שירותים מעולים שסיננו עבורנו את האתרים הטובים להפצה, ואף יכולים להפיץ עבורנו מאמרים פעם אחת, כמו Servula.
לגבי הפצת PR כאסטרטגייה לקידום, להערכתי הערך של הלינק שמגיע מאתריPR עצמם הוא בעל חשיבות נמוכה אם בכלל. אם מישהו בכל זאת מחליט למשוך את הכתבה שלנו או להפיץ אותה ומתחיל להיות באז סביבה, אז ורק אז מתחיל להיות ערך מוסף ל-PR מבחינת לינקים, שיתופים והגברת הבאז סביב האתר ברשת. בסופו של דבר, בוא לא נשכח שתוכן כתוב הוא רק נדבך אחד של תוכן ויש דרכים רבות ויצירתיות להגביר באז: אינפוגרפיקס, סרטונים וכו’. הרעיון הוא, כמו תמיד, לעניין את הגולשים”.
4. איך מחלקות שיווק בתאגידים גדולים מתייחסות לתחום השיווק באינטרנט, ובייחוד ל-SEO?
“לדעתי, זה תלוי נישה.
בתחום הפוקר ספציפית, יש הבנה עמוקה לחשיבות של SEO, בכל זאת מדובר באחד התחומים התחרותיים ביותר ברשת, אבל עדיין קיים קושי להעביר מסרים מסוימים להנהלה. תחום הפוקר מתקיים בעיקר אופליין, כלומר בבתי הקזינו עצמם, שם מושקעים מיליוני דולרים בפרסום ושיווק וזה גם מכניס בהתאם. זאת, לעומת שיווק אונליין אשר מכניס מאות מיליוני דולרים, אבל עדיין הרבה פחות מאשר בבתי הקזינו עצמם. בתחומים אחרים כגון תרגום, תוכנה ואתרי e-commerce העבודה הרבה יותר קלה ונוחה, שכן ההשקעה שקולה לתמורה.
בעיה אחת המשותפת לכל הנישות היא בירוקרטיה: בתאגיד גדול, כל פיסת תוכן או שינוי צריכים לקבל אישור מכל מיני גורמים בארגון, בדרגים שונים. גם לאחר קבלת האישור, התהליך עשוי להתעכב שבועות במחלקה הטכנית מפני שהשינוי המבוקש נכנס לרשימה ארוכה מאוד של שינויים שמתבצעים על האתר באופן שוטף ללא קשר לעבודה שלנו.
5. האם לדעתך יש שינוי בחשיבות של פרמטרים כמו אנקור טקסט, אלט תג, כותרות בעמודים וכו’?
חל שינוי בצורה שבה גוגל מסתכלים על אתרים ובדרך שהם קובעים רלוונטיות. פעם היינו צריכים לסמן בכל דרך אפשרית את המילים החשובות לנו – החל מכותרת העמוד, תיאור העמוד, כותרות ה- H, התחלות פסקה, אמצע העמוד, בפוטר ומה לא. היום, דברים אלו יכולים להביא אותנו בקלות למצב של עודף אופטימיזציה. אני לא אומר שכל הפרמטרים שמניתי לא יעילים יותר – חלקם עדיין עובדים ועדיין חשובים, אך גוגל יודע היום לזהות במה עוסק עמוד מסוים גם בלי שנדחוף מילות מפתח בכל מקום אפשרי. כמו כן, ישנם פרמטרים נוספים שנכנסו לאלגוריתם כגון rich snippet, rel=author, אינטראקציה חברתית ועוד.
לגבי אלט תג, אני יכול לומר שלפחות מהניסיון שלי, החשיבות שלו עלתה, אף שלא מדובר על אנקור טקסט מדויק שיושב באלט תג אלא על משפט טבעי לחלוטין, הלינק השלישי הכי חזק באתר שאני מקדם, מגיע מאלט תג – וזו רק דוגמה אחת. אם אנחנו מדברים על המון לינקים שמגיעים מאתרים רציניים כמו ויקיפדיה, CNN, ESPN ועוד רבים וטובים, כלומר לינקים מטקסט, עדיין הלינק מהאלט תג הספציפי חזק יותר. אומנם החוזק נובע מכך שהוא מגיע מאתר חזק אבל עדיין יש לכך משמעות רבה, מעצם העובדה כי הוא חזק יותר מלינקים שמגיעים מתוך תוכן של אתרים חזקים וסמכותיים גם כן.
לגבי אנקור טקסט, ובניגוד למה שרבים טוענים, לא הייתי אומר שהחשיבות שלו ירדה בעקבות ה- co-citation. אמירה כזאת היא בעיניי לא אחראית, מכיוון שתחום הקידום משתנה בין מדינות, ובוודאי שבין תחומים ומותגים – לכן, אי אפשר לומר שהוא נפגע באופן גורף. בארץ לדוגמה, האנקור טקסט עדיין מהווה פקטור חזק ומשמעותי מאוד כמו ברוב המקומות בעולם, אך ב- Google.com החשיבות שלו פחתה במקצת. מניסיוני, בדיקות שערכתי והתייעצויות עם עמיתים שונים בארץ ובעולם, הביאו אותי למסקנה שה- co-citation עובד בעיקר על מותגים גדולים ולא עבור אתרים קטנים. עקב כך, לבוא ולומר שהחשיבות של האנקור טקסט פחתה באופן גורף, זה פשוט לא לעניין – הכול תלוי היכן אתה נמצא ואת מי אתה מקדם.
באותה נשימה אני רוצה להתייחס לדברים שליליים שאני שומע רבות לאחרונה, כמו הטענה שקשה מאוד לקדם באופן אורגני ולהביא לשינוי מהותי בתנועה לאחר עידכוני פנדה ופינגווין, כיוון שקשה מאוד להשיג לינקים ואפשר לקבל פנאלטי ביתר קלות. אני רוצה להתייחס לטענה זו בקצרה מכיוון שאני ממש לא מסכים איתה. אנו צריכים לעשות שינוי בחשיבה ולהפסיק לרדוף אחרי לינקים.
תחום קידום האתרים קשור לשיווק ולכן אסור לנו להתייחס אליו כנטע זר. עלינו להבין בשיווק, לחיות שיווק ולדבר על שיווק על מנת להיות מעודכנים תמיד. במיוחד כיום, כאשר יותר אלמנטים שיווקיים וחברתיים באים לידי ביטוי והשפעה, חשוב כי נהיה מחוברים לטרנדים חדשים בתחום השיווק בכלל, מה קורה ברשתות חברתיות, גם באלה הפחות מוכרות בישראל, לקרוא יותר במגזיני שיווק בעולם. רק כך נוכל לשמור על הקצב, הימים הטובים של עבודת לינקים גרידא נגמרו ואנו בפתח של עידן חדש, אגרסיבי יותר, מאתגר יותר וכמובן מעניין יותר. עלינו לדאוג לגולש – זו אמנם קלישאה, אך היא רק הופכת רלוונטית ונכונה יותר מיום ליום. תייצרו ערך ועניין לגולש, תספקו את מה שאתם מתחייבים לספק באמצעות מילות החיפוש עליהן אתם מדורגים ותאמינו לי שלא תתאכזבו.
שנית, למרות שאמרתי שלינקים זה כבר לא הכל, עדיין חשיבותם מכריעה ואני יודע שכיום קשה יותר להשיג לינקים ממקורות איכותיים ולכן אנו צריכים ללכת על longtails איכותיים. זה לא חדש אבל עובד מעולה – ביטויי זנב ארוך יכולים להיות פחות תחרותיים ולכן יהיה לנו הרבה יותר קל לקדם אותם. במיוחד כיום, יש בכך הגיון כלכלי: במקום לקדם 10-15 ביטויים תחרותיים, נבחר לקדם 20-30 ביטויי זנב ארוך אשר ההשקעה עליהם בזמן ובכסף תהיה ככל הנראה פחותה, ונראה בכל זאת עלייה בתנועה הנכנסת.
מחקר שפורסם ב- search engine land הראה כי קידום ביטויים בעלי שתי מילים הוא המניב ביותר; בעקבות זאת החלטתי לערוך מחקר משלי על הנושא על ידי בחינת אתרים שונים בעלי תנועה גבוהה ובשפות שונות. בדקתי האם יש הבדל בין ביטויים ממותגים לבין ביטויים רגילים (לא ממותגים). המסקנות, כמובן, היו שונות מאלה שנמצאו על ידי SEL והראו כי למעשה, בכל הקשור לביטויים לא ממתוגים דווקא עדיף לקדם ביטויים בעלי 3-4 מילים. כאן ניתן למצוא גם את המחקר המקורי וגם את המחקר שלי.
הנה דוגמה לאתר קטן (יחסית) שקידמתי בצורה זו – אך ורק על ידי ביטויי זנב ארוך.
לא מדובר באתר של מיליוני גולשים בחודש; האתר הזה הכניס בערך 150,000 כניסות בחודש, אך לאחר כשנה וחצי של קידום אני גאה לומר שהוא מכניס כיום כ- 800,000 כניסות בחודש. 90% מהתנועה מגיעה מגוגל אורגני ומביטויי זנב ארוך. לא מדובר בטריק או במניפולציה – כל ה”סוד” הוא בעבודה רציפה, בשיפור תכנים ובחשיפה. אני מאמין שברגע שנעבוד באופן זה ונתמקד בלספק את מה שהגולש מחפש באמת, אנו נזכה לראות תוצאות בטווח הארוך. הדוגמה הזו איננה ייחודית – שיפור שכזה בתנועה אפשרי בכל אתר ובכל תחום, מבחינת אחוזים.
זהו הגרף בתחילת העבודה:
וזהו הגרף לאחר כשנה וחצי של קידום ביטויי זנב ארוך:
דוגמה נוספת שאני יכול לתת, ממש מהימים האחרונים, סיכום של שנת 2012 והשוואתה לשנת 2011. כאן אומנם מדובר במותג גדול ולכן התנועה יחסית גדולה אך הגרף מייצג אך ורק תנועה אורגנית לא ממותגת, כלומר תנועה אשר מקורה בביטויים מקודמים בלבד ולא כאלה אשר הגיעו בזכות שם המותג עצמו. ניתן לראות כי ישנו גידול של כ- 380% בתנועה בין השנים. עיקר הגידול נבע מניצול נכון וחשיפה אורגנית של שני אירועים גדולים.
6. באילו תוכנות אתה משתמש ועל אילו שירותים או תוכנות לא תוותר?
האמת? אני משתמש בהרבה מאוד תוכנות אבל רק על מנת להצליב נתונים. אם אני בודק פרופיל קישורים של אתר מסוים, אני שולף כמות עצומה של נתונים ולכן חשוב לי שיהיו בידיי הנתונים המדויקים ביותר – לכן אני בודק בעזרת מספר כלים.
אני משתמש ב- Majestic SEO, Ahrefs.com, SEOmoz, SEMrush ועוד, היות וחלקם מספקים נתונים אשר נמצאים במאגר הנתונים שלהם. ברור לי שיש הבדלים במס’ הלינקים שכל תוכנה מראה, וכן בעוד פרמטרים – לכן אני מאחד את כל הנתונים ומסנן כפילויות. בדרך זו אני מעלה את הסבירות שהנתונים איתם אני עובד מדויקים.
Screaming frog היא תוכנה מעולה לדעתי. לתיעוד ומעקב אחרי לינקים ומיקומים אני עובד עם Link Assistant, Rank Tracker, Raven Tools ו-SEO Profiler, כל תוכנה מטעמים שונים. לבדיקת מיקומים, אני תמיד משתמש ב- VPN לפי המדינה בה אני צריך לבדוק. אם הייתי צריך לבחור תוכנות בודדות שאיני יכול לוותר עליהן, ללא ספק הייתי נשאר עם majesticSEO לניתוח פרופיל, ahrefs.com לנתונים כלליים ולבחינת אתרים, וכמובן rank tracker. אלו התוכנות שעובדות בשבילי, אבל כמובן שכל אחד יכול וצריך לעבוד עם התוכנות שהוא מתחבר אליהן. בסופו של דבר התוכנות הללו הן חלק חשוב מעבודתנו ולכן חשוב ללמוד את הפונקציות השונות ולהפיק מהן את המירב.
7. מה עמדתך בנוגע לחבילות קידום מוכנות אשר מוצעות ברשת?
בעיקרון אני לא אוהב חבילות מוכנות אשר מתחייבות לספק כמות לינקים מסויימת מסוג אתרים מסויים לדוגמה פוסט אורח בבלוגים תוך זמן קצוב ומהיר יחסית. ברגע שאתה פונה לאתר שמציע חבילה מוגדרת מראש, נניח אחת שכוללת 20 מאמרים, 15 תגובות בבלוגים, 20 פרופילים, 10 פוסט אורח וכד’ – ברור שיש לאותה חברה מאגר מסוים של אתרים איתם הם עובדים, וסביר להניח ששיטות העבודה שלה אוטומטיות וירודות. גם אם מדובר באתרים מאוד איכותיים אליהם החברה תירשם, הרי שהיא תבצע את אותם רישומים להמון לקוחות שונים, עם הזמן, החותם יהיה כל כך חזק עד שלא רק אתר הרישום עצמו מסתכן בפנאלטי אלא גם כל מי שקיבל ממנו שירות – ואת זה אנחנו כבר יודעים שגוגל יודעים לעשות, במיוחד אחרי עדכוני הפינגווין האחרונים.
כל עוד לא מדובר בשירות אחד בלבד כמו למשל הפצת מאמרים, PR או אינפוגראפיקס, שם קשה מאוד (אך לא בלתי אפשרי) להתחקות אחרי תבניות או חבילות בשירותים אינטרנטיים חופשיים ולא קבועים, למשל שאני אוכל לקבוע כמה אני רוצה מכל סוג ולהרכיב לעצמי חבילה, הייתי נמנע מלקשר את עצמי עם חברות המציעות שירותים מסוג זה. לבסוף, יש כל מיני אתרים שאתה יכול להכניס אליהם את פרטי האתר שלך והם כביכול מקשרים בינך לבין אתרים אחרים שעומדים בדרישה שלך. מדובר במעין תיווך לינקים אשר מהותו לגבות תשלום עבור לינקים. מאתרים אלו הייתי בורח כמו מאש, מהסיבה הפשוטה שכל אחד יכול לרשום את עצמו כאתר שמעוניין לספק לינקים (בניגוד לצד השני אשר מעוניין לרכוש לינקים), עובדה זו מאפשרת לגוגל ביתר קלות, להירשם כביכול כאתרים המבקשים לספק לינקים וכך לחשוף ולאתר את אותם אתרים אשר מבקשים במוצהר לרכוש מהם לינקים ועל ידי כך להעניש את אותם אתרים. יכול להיות שזה נשמע כאילו אני פרנואיד, אבל אני תמיד אעדיף לנקוט משנה זהירות מאשר להיתפס עם המכנסיים למטה.
8. על אילו אתרים מקצועיים ובלוגים היית ממליץ לקוראים שלנו?
עיקר החומר שאני קורא הוא באנגלית, כך שמלבד הבלוג שלך שאני מאוד אוהב, אני לא מעורה כל כך בנעשה בתחום בארץ. לגבי בלוגים באנגלית, הייתי אומר שהבלוגים SEOmoz, Search Engine Land, SEO Book, Seroundtable, Marketing Land הם מקורות טובים, כמו גם הבלוג של הגורו Greg Boser. אומנם הבלוג שלו כבר לא פעיל אבל הוא מפרסם שם המון דברים שהוא קורא בעצמו ויש שם לא מעט כתבות מעניינות.
מקור נוסף שאני ממליץ עליו הוא מדור ה-Social Media במגזין Forbes – הוא לא מדבר על קידום אתרים נטו אלא יותר על שיווק ועל רשתות חברתיות, לרוב מנקודת מבט כלכלית אך לא רק. אפשר להגיע בעזרת האתר להרבה תובנות בנוגע לטרנדים ולמגמות כלליות בשיווק; הוא מהווה מקור מעולה לפתוח את הראש קצת מעבר לקידום אתרים בלבד. אני גם ממליץ בחום לכולם להירשם לפורום של SEO Book – זה כרוך בתשלום, אך זו ההשקעה הכי טובה שתוכלו לעשות מבחינה מקצועית. תמיד תוכלו לשאול שאלות ולהיות בטוחים שהתשובות שתקבלו יהיו מקצועיות וממוקדות יותר לעומת כל מה שתוכלו למצוא ברחבי הרשת.
9. האם אתה חושב שיש הבדל בדרך בה גוגל מדרגים אתרים ב- co.il לעומת com?
בוודאי שיש הבדלים, ואני בטוח שכל מקדם אתרים מתחיל מודע לכך. השאלה היא מהם אותם הבדלים וכיצד הם באים לידי ביטוי. ההבדל המרכזי טמון בעובדה שהאלגוריתם של גוגל מכסה כמות רבה יותר של פרמטרים ב- .com ואילו בישראל רוב הסיגנלים לא משפיעים. לצערי, שיטות שכבר מזמן עברו מעולם הקידום בארה”ב עדיין חיות וקיימות בארץ: אתה יכול להשתמש בהפצצת קישורים עם אנקורים מדויקים וברוב המקרים זה יעבוד, או שאתה יכול להשתמש בתגובות בפורומים ובבלוגים בעברית (אשר רובם ללא מודרציה). יש פחות דגש על רלוונטיות, באופן כללי.
אני מכיר מס’ אתרים ישראלים שמקבלים אפילו לינקים מאתרים באנגלית עם אנקור בעברית, וזה עוזר להם. תמיד יש יוצאי דופן ואני מכיר גם אתרים ישראלים שנפגעו מפינגווין. הטענה שתמיד עולה, לפיה גוגל (פינגווין) פוגע גם בישראל, לא מדויקת. בדקתי את זה עם מס’ לא קטן של אתרים בזמנו וגיליתי שהאתרים שנפגעו היו אתרים שפרופיל הקישורים שלהם היה מקפיץ אפילו את הדגל של מקדם האתרים הזוטר ביותר, מרוב שהפרופיל זעק “לא טבעי”. היו גם אתרים בודדים שהפרופיל שלהם לא הצביע בצורה בולטת על ספאם אבל אלו בגדר יוצאים מן הכלל שמעידים על הכלל.
לדעתי, די ברור שגוגל עדיין לא הפעיל את פינגווין בישראל בצורה גורפת אם בכלל, אחרת היינו רואים כאן שינויים דרמטיים בתוצאות החיפוש. אפשרות אחרת היא שגוגל לא סימן את האתר הישראלי הספציפי שנפל בדירוגים אלא פשוט זיהה שפרופיל הקישורים של אותו אתר היה מורכב בעיקרו ממקורות שגוגל הוריד את חשיבותם לאחר פינגווין, ולכן הכח הכללי של אותו אתר נפגע ובהמשך גם הדירוגים שלו. לדוגמה נניח שאתר מסוים קיבל המון קישורים מבלוגים ואתרי לווין שהיו מושתתים על הפלטפורמה של וורדפרס (רק לשם הדוגמה); ברגע שגוגל הגדיר שהכח שמגיע מקישורי וורדפרס נחשב כעת בשיעור של 20% לעומת מה שנחשב קודם, אזי כמובן שהכח של האתר המקושר נפגע. הדירוג בארה”ב היום השתנה מאוד ומבוסס על שילוב של המון דברים שצריכים להתקיים. ראשית, לינקים מאתריPR כבר לא עובדים, ולינקים עם אנקורים מדויקים הולכים ופוחתים. רוב הלינקים עוברים להיות טבעיים יותר, עם דגש על אינטראקציה חברתית אבל כזו שיוצרת באז ולא מסתכמת רק בהעלאת פוסט לפייסבוק או ציוץ לטוויטר.
בכלל, הייתי רוצה להצביע על נקודה שאיני בטוח שברורה: Google.com מחולק לשניים, Google.com בארה”ב ו- Google.com גלובלי. תוצאות הדירוגים והנראות שלהם שונים ומושתתים על העובדה כי גם תושבי ארה”ב זקוקים למנוע חיפוש מקומי. אני לא רוצה להיכנס לכל הסיבות הגיאוגרפיות המשפיעות על כך כגון מיקום השרת, הכתובת הפיזית של החברה כפי שזו מופיעה באתר, רישום ל- Google Local ועוד; הכוונה שלי בהצבעה על ההבדל הזה היא שגוגל אכן מדרג אתרים שונה ב- co.il וב.com, אך עם זאת קיימים הבדלים גם בתוך .com הדירוגים הם שונים במדינות שונות כתוצאה מקיומם של data centers (מרכזי נתונים) שונים וכמובן שישנם הבדלים בנראות כתוצאה מכך. לכן, אם רוצים לדעת מה התוצאות הטובות ביותר עבור ביטוי מסוים בניו יורק, נצטרך לבדוק זאת דרך פרוקסי או vpn מארה”ב, או טוב מכך, נמצא פרוקסי או VPN מתוך ניו יורק. כך או כך, בוודאי שלא נעשה את הבדיקה דרך ישראל.
יש Add-on נחמד שאני אוהב להשתמש בו אשר נקרא Google global by redfly – הוא מראה את דף תוצאות החיפוש בדיוק כפי שזה נראה לגולש בארה”ב, כולל local וכולל אדוורדס מקומי. נניח שאנו עומדים לטוס לניו יורק מישראל ורוצים לברר על חנות תכשיטים בניו יורק – כאשר נקליד את הביטוי jewelry store in nyc, נקבל תוצאות שונות ו\או נראות אחרת אם נחפש ב- Google.co.il, Google.com מישראל וכמובן Google.com מארה”ב. במקרה שלנו המיקומים האורגניים זהים אך הנראות שונה לחלוטין בתוצאות החיפוש. לבעל עסק, ההבדלים הללו קריטיים מכיוון שאי אפשר לומר שהמיקום האורגני הראשון ייהנה מאותו יחס המרה בכל אחד מהשקפים למטה, למרות שבכולם הוא מופיע במקום הראשון.
אלו התוצאות שיתקבלו מישראל ב- Google.co.il עבור הביטוי “jewelry store in nyc”:
אלו התוצאות שיתקבלו מישראל ב- Google.com:
ואלו התוצאות שיתקבלו מארה”ב ב-Google.com:
10. לאור ניסיונך הרב בשווקים תחרותיים בחו”ל, אילו המלצות תוכל לתת למקדמי אתרים בישראל?
יש מספר דברים שהייתי ממליץ לעשות, אף שאני יודע שלא כולם קלים או זולים ליישום. יש אפילו מי שיאמרו שהצעדים שאמליץ עליהם מיותרים בשוק הישראלי, אך אני באמת מאמין ששיווק בכלל וקידום אתרים בפרט, בנוי על שיטה מסוימת ולכן יש לאמץ דרכי חשיבה ופעולה קבועות ואיכותיות. היתרון הבולט בדפוס עבודה כזה הוא שלא נחשוש כל הזמן מהעדכון הבא.
הדבר הראשון שהייתי ממליץ עליו הוא שיפור זמן טעינת העמוד
מדובר בשינוי פחות דומיננטי באלגוריתם מבחינת קידום ודירוג, אך מאוד מרכזי בהיבט של חוויית הגולש. מחקרים רבים מראים שיש פרק זמן מוגבל אותו מוכן לבלות גולש באתר ספציפי עד לטעינתו, לכן ככל שזמן זה יהיה קצר סביר כי הגולש יבחר לבקר ביותר עמודי תוכן, לרכוש ואולי אף להשלים תהליך רכישה ספונטני שאולי היה מתפספס עקב טעינה איטית. אין לשכוח שלא הכל סובב סביב שיפור הקוד ודחיסת תמונות – יש אלמנטים אחרים שמשפיעים על זמן טעינת העמוד או לפחות על העומס בו, כגון rel=canonical או redirect 301. יש לבחון את הסוגייה היטב לפני שמחליטים במה להשתמש. אני אישית ממליץ להשתמש בהפניה 301 ברוב המקרים. מעבר לעובדה כי rel=canonical מהווה המלצה לגוגל בניגוד להפניה שהיא פקודה בשרת, ומעבר לכך שקנוניקל עובד בעיקר בגוגל ולא במנועי חיפוש אחרים, שימוש בקנוניקל מאלץ את הבוטים של גוגל לעבור על כל העמודים בעלי התג ולהחליט למה להתייחס – בעוד שבהפניה 301 הבוטים סורקים רק את ה- header של העמוד וישר מעבירים את הגולש לדף המיועד. נוח ויעיל יותר לדעתי, בהנחה שיש לנו גישה לצד שרת כמובן.
ההמלצה השנייה החשובה שלי היא להשקיע בתוכן טוב ומעניין
אין מנוס, אנחנו חייבים תוכן אך מכיוון שאמרתי קודם שאמירות מעין אלו מקוממות אותי כי איש לא מסביר לך איך לכתוב “תוכן מעולה”, אני אתן כמה דגשים ורעיונות שליקטתי מניסיוני כיצד לכתוב תוכן טוב ובעל ערך:
- נסו להצביע על בעיה מסוימת שעשויה לעניין אנשים רבים מהתחום עליו אתם כותבים.
- חברו סט של טיפים מקצועיים בתחום.
- עסקו בטרנדים חמים שמתרחשים או עומדים להתרחש בתחום.
- חקרו נושאים ספציפיים לעומק ואל תחששו להגיע למסקנות שונות מהזרם המרכזי.
- שאלו שאלות חשובות או לקטו שאלות שחוזרות על עצמן במגוון בלוגים, וענו עליהן בצורה מקצועית ויסודית.
- דונו והעלו טיעונים מדוע שיטה מסוימת עובדת או לא עובדת בתחום אליו אתם שייכים.
כל אחת מן הנקודות שהעליתי תסייע לכם לבנות תוכן טוב ומעניין, כאשר ברור שבנוסף אתם צריכים כשרון כתיבה ורמה דקדוקית טובה. גם אם לא ניחנתם בכשרון כזה, אין בעיה להרכיב טיוטה ולהעביר את זה לכותב תוכן או לעורך מקצועי בתשלום, כך שישכתב את הרעיון שלכם ויביע אותו ברמה יותר גבוהה. תמו הימים של העתקת או כתיבת תכנים באיכות בינונית.
דבר נוסף הוא פעילות קידום ברשתות חברתיות
החשיבות של רשתות חברתיות עלתה לאין שיעור ואנו יודעים כיום שהאלגוריתם של גוגל מתחשב יותר בפרמטרים חברתיים כגון מספר שיתופים, לייקים, טוויטים ופעילות על העמוד. מכאן, שהחוכמה היא לא להעלות פוסט לפייסבוק בלבד אלא לעשות זאת בצורה אשר תייצר באז סביב הכתבה וסביב האתר.
איך עושים זאת? ראשית, יש לאתר מהי הרשת החברתית הכי רלוונטית לתחום שלנו: פייסבוק? לינקדאין? טוויטר?… לרוב נשלב פעילות בכמה רשתות אך חשוב שנתמקד באחת מרכזית שבה נרכז את מירב המאמצים.
ניקח לדוגמה עסק של מדפסות. נכון שהעסק מוכר מדפסות גם ללקוחות פרטיים וגם ללקוחות עסקיים, אך במקום להתרכז במכירת 10 מדפסות בשבוע בשוק הפרטי, אולי עדיף להתרכז במכירת 100 מדפסות בחודש לבתי עסק ולחברות גדולות. במקרה כזה, לינקדאין יכולה להיות הרשת המתאימה מכיוון שהיא מהווה ערוץ ישיר לבעלי השפעה בחברות (בדרך כלל). נירשם לקבוצות רלוונטיות אשר קשורות לתחום הצילום וההדפסה, כמו גם לקבוצות בתחומי העסקים אליהם נרצה לפנות, ולאחר מכן נתחיל לעקוב ולראות איזו קבוצה פעילה ואיזו לא, איזו קבוצה זוכה להכי הרבה תגובות ואיזו קבוצה רושמת מעט שיתוף פעולה, וכו’. בשלב הבא, נבחר את הקבוצות הפעילות ביותר ונפרסם בהן את הפוסט שלנו (שכמובן יהיה מושתת על הדגשים הקודמים שנתתי להפקת תוכן מעניין ובעל ערך). אם נפעל באופן הזה, נוכל לייצר דיון סביב הפוסט שהעלינו, אנשים ישתפו את הפוסט, יעשו לייק וכך הסבירות שיהיה באז הרבה יותר גבוהה מאשר בהעלאת פוסט שגרתי לפייסבוק או ציוץ קישור בטוויטר. עוד מידע אפשר לקרוא בפוסט שפורסם פה בעבר על שיווק וקידום עסקים בלינקדאין.
ישנם כלים נוספים שאני נוהג להשתמש בהם, אשר מקלים עליי את העבודה מאוד:
- השירות החינמי Follow That Page, מאפשר לי לעקוב אחרי דפים שמעניינים אותי ונותן לי התראה ברגע שערכו בהם שינויים. כלי זה טוב במיוחד לאור החשיבות של שינויים וויזואלים בעמוד, וניתן באמצעותו לעקוב אחרי דפים של מתחרים מובילים ולהשאיר את היד על הדופק מבחינת ההשפעה החיובית או השלילית של השינויים שערכו. זהירות! יש עוד המון פרמטרים שמשפיעים על תנודות בדירוג, ולכן צריך להפעיל שיקול דעת – לקחת כל דבר בעירבון מוגבל.
- התוסף ASAP הוא תוסף חובה לאקסל מבחינתי, הוא פשוט הופך את החיים לכל כך קלים. הוא חינמי לשימוש ביתי.
- ישנם שלושה כלים מומלצים לטיפול בזמן טעינת עמוד: Google Page Speed, YSlow ו- SpriteMe. אלו תוספים לדפדפן ולכן כל אחד צריך להוריד את הכלים בהתאם לדפדפן איתו הוא עובד. הם נוחים לשימוש ומסייעים בצמצום זמן טעינת העמוד על ידי עריכת שינויים בקוד כגון העברת קוד Java, איחוד קבצי CSS ודחיסת תמונות.
יש עוד המון כלים אבל אני בטוח שאת רובם הקוראים מכירים. הכלים שהצעתי אינם כל כך נפוצים, אני מעריך, אבל מניסיוני הם יכולים להקל את העבודה.
לסיום, רציתי לשתף אינפוגרפיק מצוין שמתאר את ההשפעה של שיווק באינטרנט על עסקים קטנים, ומהו החלק שנדרש מבעל העסק בכל נושא. חומר למחשבה!
קרדיט לתמונה: smiling_da_vinci
