אתר SEOmoz פרסם את הסקר השנתי שלהם המנסה לנתח כיצד משפיעים גורמים שונים על דירוגי האתר במנועי החיפוש. השנה לראשונה כלל הסקר לא רק תשובות של 132 חברי פאנל (כולל פבל :)), אלא גם מדגם של 10,271 תוצאות חיפוש בהם לכל גורם ישנה קורלציה יחסית למיקום האתר. למשל, אם באתרים יש שימוש מדויק במילות מפתח שנבדקו והם מדורגים גבוה על הביטויים האלו, אז הקורלציה תהיה גבוהה וקרובה יותר ל-1 מאשר ל-0.
כיצד מושפעות תוצאות החיפוש של 2011?
מילות מפתח בשם הדומיין
כאן נראתה ירידה חדה לעומת 2010 גם בסקר עצמו וגם בקורלציה. לעומת זאת, בסקר עדיין ניתנה חשיבות מרובה (97.0) למקרים בהם מילת המפתח המדויקת נמצאת בשם הדומיין (Keyword.com). גם בקורלציה היה לגורם זה את הערך הגבוה ביותר (0.22).
סמכותיות קישורים ברמת הדומיין
הכוונה היא לקישורים שמקשרים לדף כלשהו בדומיין הראשי (דף הבית או דף פנימי). הקורלציה הגבוהה ביותר נראתה כאשר גם האתר עשה זאת ברמת השורש של הדומיין (בדרך כלל דף הבית). קורלציה שלילית (השפעה לרעה על הדירוגים) נראתה כאשר אחוז הדפים עם קישורים Dofollow הייתה גבוה מאלו עם קישורי Nofollow, ו- SEOmoz בעצמם רושמים שכנראה מדובר בדגל מסוים של ספאם.
בסקר הייתה חשיבות גבוהה ביותר למספר הדומיינים הייחודים המקשרים, אך גם למדדים שונים שמודדים את סך החשיבות של הדומיינים המקשרים (כל מדדי ה- Rank למיניהם כולל Pagerank). לדעתנו, זה מראה בעיקר כמה קשה להשתחרר ממדדים מספריים גם כשהחשיבות שלהם מוטלת בספק. גם לרלוונטיות הנושאית הייתה חשיבות לא קטנה.
מדדים ברמת הדומיין שלא קשורים למילות המפתח
הכוונה היא לתכונות כמו מספר האותיות בדומיין, מספר השגיאות באתר וכו’. הקורלציה הייתה די מוגבלת, אך נראה שלסולמית (#), ספרות ודומיינים ארוכים במיוחד יש השפעה שלילית, אם כי לא רבה כל כך (בין 0.01 ל– 0.07).
בסקר ניתנה חשיבות מרובה במיוחד:
- לייחודיות של התוכן על פני כל האתר
- מידת העדכניות (Freshness)
- אחוז נטישה (Bounce Rate)
חשיבות נמוכה יותר (עד עדיין משמעותית) ניתנה:
- לאחוז הלחיצות בתוצאות האורגניות (CTR)
- מספר השגיאות
- וותק הדומיין
החשיבות הנמוכה ביותר ניתנה:
- לאיכות האתרים השכנים על אותה כתובת IP ברמת ה- C Block
- מספר התווים.
- הכללה של סולמית בשם הדומיין.
- משך הזמן עד שהדומיין יפוג.
מדדים ברמת הדומיין הקשורים למותג
הכוונה לאתר שהוא מותג או בעל שם כאשר לא ניתן לבדוק מדדים אלו מבחינת קורלציה לתוצאות אמת.
בסקר ניתנה חשיבות גבוהה לנפח החיפוש אחרי הדומיין או המותג ומספר האזכורים באתרי חדשות. יכול להיות שההסבר לכך נעוץ במספר הצהרות של גוגל מהשנים האחרונות בהן היא אומרת שתיתן עדיפות מסוימת למותגים. חשיבות נמוכה ניתנה לעמודי פייסבוק ,לינקדין ולשיוך עסק משלם מס לאתר (כנראה אינדיקציה לכך שלאתר יש “אבא ואמא”).
מדדים חברתיים ברמת הדף
הכוונה היא להשפעות של אתרים חברתיים של צד שלישי כגון פייסבוק וטוויטר.
הקורלציה הייתה מאוד מפתיעה עם מספרים גבוהים מאוד לפעילות בפייסבוק (בין 0.21 ל-0.28) ונמוכים מאוד ל- Buzz ו- Topsy. לעומת זאת, הנסקרים חשבו שדווקא לציוצים ופעילות בטוויטר יש את החשיבות הגבוהה ביותר. גם הם לא נתנו חשיבות מרובה לבאזז וגם לא לתגובות באתרי סימניות (Social Bookmarking). לסנטימנטים של הקישורים וההפניות ניתנה החשיבות הנמוכה ביותר, נראה שבינתיים הנסקרים לא מאמינים שלמנועי חיפוש יש כבר יכולת לנתח את הטון של התגובה שלנו כלפי אתר מסוים.
הערה חשובה שצריך לציין בנוגע לקורלציה במקרה הזה: קורלציה היא עדיין לא הוכחה ולא מראה בהכרח על קשר סיבתי. במקרה הזה, מאוד יכול להיות שעמוד שיש לו הרבה פעילות חברתית, הוא גם עמוד חיובי מאוד מבחינת מדדים אחרים (לא רק קישורים). בכל מה שקשור באתרי אינטרנט, קשה מאוד לעשות ניסוי מבוקר מכיוון שאי אפשר לבטל השפעה של גורמים מסוימים.
קישורים ברמת הדף
אולי המדד הכי קלאסי בקידום אתרים. מבחינת קורלציה, הנתון הכי מפתיע כאן הוא שלטקסט עוגן חלקי יש השפעה חיובית יותר מאשר טקסט עוגן מדויק, למרות שאם אתם הולכים לפי קו החשיבה של פרופיל קישורים טבעי, הוא דווקא נראה הגיוני מאוד. בדומה לקישורים ברמת הדומיין, יש השפעה שלילית לאחוז גבוה של C Blocks שהם dofollow (קישורים בעלי C Class שונים).
לעומת הקורלציה, בסקר הייתה חשיבות גבוהה יותר לטקסט עוגן מדויק, אך ההבדל עצמו היה קטן יותר. וגם פה, כמו במדדים החברתיים, לסנטימנט של הקישור הייתה חשיבות מאוד קטנה.
מילות מפתח ברמת הדף
הקורלציות כאן היו כולן נמוכות יחסית כאשר הקורלציה הכי גבוהה ניתנה לעמודים בהם מילות המפתח הייתה המילה הראשונה בכותרת (Title). לעומת זאת, הנמוכה ביותר ניתנה למספר ההופעות הכולל של מילת המפתח ב- Title, אך עדיין לא היה מדובר בקורלציה שלילית.
בסקר ניתנה חשיבות גבוהה במיוחד (94.4) לעובדה שמילת המפתח עצמה נמצאת היכן שהוא ב- Title, לשאלה האם היא גם הראשונה ניתנה חשיבות נמוכה יותר. חשיבות נמוכה ביותר ניתנה להופעה של מילת המפתח ב- Meta Keywords. מדד מעניין שניתנה לו חשיבות בינונית הוא הכללה של מילת המפתח כשם של תמונה בעמוד.
תנועה
גם כאן היה בלתי אפשרי להתבסס על הקורלציה. בסקר ניתנה חשיבות גבוהה ל- CTR בגוגל ול- Bounce Rate, אך גם ל- CTR הכללי עבור כל השאילתות שהפנו לעמוד. החשיבות הנמוכה ביותר (אך עדיין גבוהה יחסית, 36.6) ניתנה לנתוני השימוש שנאספו מהדפדפן או סרגלי כלים.
בהערת ביניים אפשר לציין שנושא הדירוג על פי תנועה שנוי במחלוקת כבר מספר שנים. הנה תוצאות ניסוי שנערך כאן באתר על ידי מיכל כהן לפני קצת יותר משנתיים.
מדדים ברמת הדף שלא קשורים למילות המפתח
רשימה די ארוכה של מדדים שקשורים בעיקר לערכים מספריים מוחלטים כמו מספר הקישורים הפנימיים והמספר הכולל של המילים בעמוד.
גם כאן הקורלציות היו די נמוכות כשהגבוהה ביותר (0.12) מקושרת למספר הקישורים הפנימיים בעמוד (כלומר, לא צריך בהכרח להתקמצן עליהם בגלל Link Juice לעמודים אחרים). לעומת זאת, היו כמה מדדים לא צפויים עם קורלציה שלילית:
- שילוב של Google Analytics
- קישור לגוגל.
- שימוש במקפים ב- URL
- שימוש באדסנס.
- זמן טעינה ארוך.
חשוב להדגיש שגם הקורלציות השליליות היו מאוד נמוכות (בין 0.01 ל- 0.06). האם יכול להיות שעמודים בהם יש יותר פרסומות Adsense פשוט כללו קצת פחות תוכן אחר?
מבחינת הסקר ניתנה עדיפות מכרעת לתוכן ייחודי (93.7), קישוריות פנימית (לפחות עמוד אחד באתר מקשר לעמוד הנ”ל) והוותק של העמוד (זמן שחלף מאז שאונדקס לראשונה). לשימוש במדיה כגון תמונות או וידאו ניתנה חשיבות בינונית. להתאמת קוד האתר לתקן W3C ניתנה חשיבות נמוכה יחסית, אך עדיין לא נמוכה מאוד (18.9).
כאשר משווים את התוצאות של השנה שעברה אל מול השנה הזו ניתן לראות שבסך הכול הייתה קפיצה משמעותית בחשיבות של אלמנטים חברתיים וירידה מתונה בחשיבות של אלמנטים אחרים כגון סמכותיות הדומיין. כך נראית בסך הכל העוגה של השנה הזו:
דעות ותחזיות
החלק השני של הסקר עסק בדעות ותחזיות לגבי מצב החיפוש כרגע והעתיד הקרוב. השאלה כאן לא הייתה האם יש חשיבות לגורם X בהקשר של תוצאות החיפוש, אלא “כמה גורם X מזיק?” או “באיזו תדירות אתם רואים שהוא משפיע על תוצאות החיפוש?”.
לא כל השאילתות נולדו שוות
רוב הנשאלים אמרו שהם רואים יחסית הרבה מקרים בהם החשיבות של תוכן רענן עולה מאוד כשמדובר בנושאים חמים (Query Deserves Freshness). במילים אחרות, אם גוגל מבחין שיש עליה חדה בחיפוש אחרי ביטוי מסוים, הוא ייתן עדיפות לעמודים עדכניים מאוד. הם רואים גם יותר מקרים בהם מותגים גדולים מקבלים עדיפות. ישנם גם מקרים רבים בהם המדדים משתנים לפי קטגוריית העל (נסיעות, נדל”ן וכו’).
כאשר הנסקרים נשאלו על אותם המדדים מבחינת חוזק ההשפעה עצמה, הם השיבו שיש יחסית הרבה מקרים בהם QDF משפיעה בצורה חזקה על תוצאות החיפוש, אך עדיין לא ברמה הגבוהה ביותר.
קישור חסר ערך
בשנים האחרונות רואים יותר מקרים בהם קישורים מסוימים מאבדים את הערך שלהם בתנאים מסוימים (Devaluation). לפי הנסקרים, לשיטות כמו הסתרת הקישור בקוד CSS ומקרים בהם הקישור נמצא בעמוד שקיבל עונש, יש את ההשפעה השלילית ביותר. לעומת זאת, רוב הנסקרים חושבים שלקישור המתווסף מאוחר אין בדרך כלל השפעה מזיקה. לקישורים מתחתית העמוד (פוטר) יש השפעה שלילית חלשה. כנ”ל לגבי קישורים מאוד לא טבעיים עם טקסט עוגן מדויק (נקרא קצת פרדוקסאלי “Rich Text Anchor”) ומספר הקישורים היוצאים בעמוד (אם כי הם לא נשאלו לגבי המספר המדויק).
עתיד החיפוש
הסעיף הזה היה די פשוט – האם החשיבות של הגורם תקטן, תגדל, או לא תשתנה?
מרבית הנסקרים חושבים שהחשיבות של אלמנטים חברתיים והערך אותו האתר נותן לגולש ילכו ויגדלו. ההשפעה של קניית קישורים, טקסט העוגן ודומיינים בעלי התאמה מלאה למילת המפתח תלך ותרד.
עמודים “שוטים”
הסעיף הזה די דומה לסעיף קישורים חסרי ערך, אבל עוסק בתכונות של העמודים עצמם. כאן קשה יותר היה לראות מגמה חדה, אבל מרבית הנסקרים חשבו שלקישורים מפנים מאתרים הנגועים בתוכנות מזיקות (Malware) יש השפעה שלילית מסוימת, כמו כן לאופטימיזציית יתר שקשורה לתוכן.
היו שני מדדים בהם היה הבדל בין קישורים חיצונים לפנימיים והם אחוז קישורים גבוה עם מילות מפתח מגוונות וקישורים רוחביים (Site Wide). כאשר מדובר בקישורים חיצונים, הרוב אמרו שיש להם השפעה שלילית מסוימת, אך כאשר מדובר בקישורים פנימיים, הרבה פחות חשבו כך.
דומיינים שוטים
כמו הסעיף הקודם, רק ברמת הדומיין/האתר כולו. כאן הרוב חשבו שלאתר עם Malware יש השפעה שלילית, אבל גם לאתרים שעושים מיסוך (Clocking). גם לקניית קישורים, אתרים העוסקים בכך ואתרים “המועדים למניפולציות” יש השפעה שלילית, אם כי קצת פחות.
מה אפשר ללמוד מכל זה?
בראש ובראשונה ולפני שממהרים להסיק מסקנות, חשוב לזכור שלמרות שהקורלציה עצמה נעשתה על google.com (ארה”ב), הרי שהנשאלים השונים התייחסו (אלא אם כן צוין אחרת) למנועי חיפוש באופן כללי ותופעות שמתרחשות בגוגל העולמית (לא בהכרח יתרחשו בגוגל ישראל, שלא לדבר על בינג). לעומת זאת , אם אתם מתלבטים בנוגע לשימוש בטקטיקה מסוימת (קישורים רוחביים מול קישורים בודדים למשל), הרי שאתם יכולים לדעת מהי דעתם של השמות הנחשבים ביותר בעולם.
המסקנה העיקרית העולה מהתמונה כולה היא בעצם כל מה ששמענו בשנה האחרונה: מנועי החיפוש מחפשים יותר סיגנלים חברתיים ונשענים פחות על סיגנלים קלים לתמרון (למרות שישנה דעה רווחת הגורסת שכל אלמנט ניתן לתמרון…). כמו כן, שיטות כובע שחור לא הולכות להעלם מן העולם ואין שיטה כזו או אחרת שאפשר להגיד עליה בוודאות שהיא גורמת לנזק, אבל בהחלט יש שיטות עם פוטנציאל נזק גדול יותר. גם בתוך שיטות שנחשבות ללבנות, קשה לפעמיים לקבוע מהן הדרכים היותר טבעיות (עניין טקסט העוגן המדויק לעומת השאילתא).
דבר נוסף, ישנם עדיין גורמים רבים שקשה לבדוק בפועל, כמו למשל CTR. לכן הקורלציות עדיין די מוגבלות ולא נראה שהן יוכלו להוות תחליף לסקר עצמו בעתיד הקרוב. למרות זאת, חשוב לשים לב לקורלציות גבוהות מאוד כמו במקרה של “מספר דומיינים רב שמקשרים לדומיין אחד”. במקרה הזה, הקורלציה יכולה לעזור לכם לקבוע סדר עדיפויות בכל מה שנוגע לכמות מול איכות.
דבר אחרון ובאמת בלי להיכנס יותר מדי לקלישאות: בסופו של דבר אתם צריכים לסמוך על עצמכם. אם טקטיקה מסוימת עובדת לכם במידה מסוימת למרות שהסקר אומר אחרת, לא צריך לפסול אותה על הסף, אבל אפשר לעצור לשנייה ולחשוב האם כדאי להמשיך בה באותה מידה כמו עכשיו (לטווח הארוך). אותו דבר נכון גם למצב הפוך: מנסים להרכיב טקטיקה חדשה בהתאם לתוצאות של הסקר? אל תזרקו את הטקטיקות ושיטות העבודה הישנות שלכם לפח… אם תוכיחו את עצמכם, יכול להיות שבשנה הבאה גם אתם תוכלו לתת את הקול שלכם ולהשפיע.
נתראה בסקר של 2012…
האם אתם מסכימים עם המסקנות? התוצאות שלכם בשטח שונות? מה לדעתכם הפרמטר הכי חשוב/פחות חשוב במקרה של גוגל ישראל? נשמח לשמוע את דעתכם…
