אחת ולתמיד – מה ההבדל בין אמינות לסמכות בקידום אתרים?

פבל ישראלסקי

מי נחשב לסמכותי ומי לאמין בעיני גוגל?

כאשר אנו חושבים על Trust (אמון) ו-Authority (סמכות) במובן של קידום אתרים, אינטואיטיבית אנו נוטים להתייחס אליהם כאל אותו המדד. אך בפועל, מדובר ב-2 מדדים בעלי אינדיקציה ומשמעות שונה לחלוטין. 

למעשה קשה גם להגדיר קשר מדויק בין השניים – מצד אחד לא כל אתר בעל trust גבוה הוא בהכרח גם בעל authority (ולהיפך), מצד שני אי אפשר לקבוע בוודאות כי קישור מאתר עם trust גבוה עשוי להשפיע על ה-authority של האתר המקושר. מבולבלים? כבר עושים סדר בבלאגן…

ראשית אסביר את ההבדל העקרוני בין 2 המונחים:

  • Trust (אמון) – מציין מהי דרגת האמון של הדומיין ללא קשר למיקוד הנושאי שלו בתחום מסוים. כלומר אין שום קשר בין דרגת האמון של האתר לבין שאילתות מסוימות עליהן הוא מדורג. האמון נקבע אך ורק על סמך הקירבה של הדומיין לדומיינים אמינים אחרים (אסביר בהמשך מה זה אומר). לכן אם לדומיין דרגת אמון גבוהה סימן שיש לו דרגת ספאם נמוכה וההצבעה מתוכו מעידה על איכות האתר המקושר אך לא על הרלוונטיות שלו.
  • Authority (סמכות) – מציין את רמת הסמכות שיש לדף בהקשר לנושא ומילות מפתח מסוימות. כלומר יש כאן קשר בין שאילתות חיפוש לרמת הסמכות (query independent factor). הסמכות נקבעת בעיקר על פי נושא האתרים המקשרים, הצורה בה הם מקשרים והכמות שלהם. בכל מקרה, אתר סמכותי לא בהכרח אמין (ולהיפך), שכן הסמכות מתבססת אך ורק על תחום מסוים.

אפשר להגיד ששני המדדים נקבעים בעיקר על סמך כמות ואיכות הקישורים הנכנסים. מלבד קישורים, יש עוד מספר פרמטרים שמשפיעים. הבדל משמעותי בין השניים, הוא שהסמכות משפיעה על דירוג האתר בביטויים עליהם הוא נחשב לסמכותי. לעומת זאת, תפקידו העיקרי של האמון באלגוריתם, הוא להוות אינדיקציה עבור גוגל לגבי רמת הספאם של האתר במקרים של חשש מטכניקות קידום לא אתיות, תיוגים (flags), שינוי בפרופיל גידול הקישורים/תוכן ועוד.

מה זה trust (אמון) ואיך הוא נקבע?

מקור המדד מגיע מתוך האלגוריתם הידוע שפורסם בקנדה בשנת 2004 בשם Trustrank. האלגוריתם מורכב מעט מבחינה מתמטית אך די פשוט להבנה. בעקרון מטרת האלגוריתם היא להילחם בספאם, ע”י הצבת דרגות אמון בין אתרים בחוקיות הבאה: תארו לכם שהייתי יכול למשל להצביע על אתר “טהור” נטול ספאם לחלוטין בשם A. האתר בוודאות אתי ובוודאות דובר אמת ו-100% שלא תמצאו בו אף ספאם. מילה שלי. כעת האם תסכימו שאם האתר הזה יקשר לאתר B ניתן לומר שגם אתר B יחשב לאמין? (הרי אם הסכמנו שאתר A אמין ב-100% לא ייתכן שהוא יקשר לאתר ספאם נכון?). אבל כעת אתר B יקשר לאתר C, ואתר C יקשר לאתר-D ו-D ל-E וכך הלאה השרשרת תמשך עד אינסוף (או לפחות מספר מאד גדול)….

כעת נניח שנבחר באקראי מתוך השרשרת את אתר T (די רחוק מ-A) האם עדיין תוכלו להעיד עליו שהוא טהור ב-100% ממש כמו האתר A ממנו התחלנו? אני בספק. אי שם במהלך שרשרת הקישורים, סביר מאד שאתר כלשהו סטה מהדרך וקישר לאיזשהו מקור ספאמי, ואז אותו מקור ספאמי יצר שרשרת חדשה – תסכימו כי זה תרחיש אפשרי למדי. כלומר אפשר להסיק בבטחון מלא את המסקנה הבאה: ככל שמתרחקים מ-A כך רמת הספאם גדלה וה-אמון (Trust) יורד.

כך בדיוק עובד אלגוריתם Trustrank. פשוט במקום A, נבחרו במקור כ-300 אתרים שונים באופן ידני, שאובחנו בתור אתרים אמינים במיוחד (או כפי שהם נקראים במסמך האלגוריתם המקורי “seed set” – קבוצת הזרע). ככל שמתרחקים מאותה הקבוצה, כך סביר שרמת הספאם באתר גדלה.

גרף שמתאר את אופן העבודה של אלגוריתם trustrank

בין האתרים שמשתייכים לקבוצה הזו ניתן למצוא: אתרים ממשלתיים, מוסדות אקדמיים, ארגונים ללא מטרות רווח, תאגידים ומותגים בעלי וותק וכו’. אך מלבד מהנדסים שעובדים בגוגל, אני בספק אם מישהו יודע מהם אותם 300 אתרים טהורים.

אז אם כך, הסיבה שכולנו חושקים בקישורים מדומיינים כמו gov,ac,edu וכו’, היא בדיוק המסיבה הזו – סביר מאד שהם נמצאים במרחק הקלקה קצר מסט האתרים “הנקיים”. אם אתם רוצים להתעמק קצת באלגוריתם המקורי, אני ממליץ מאד לקרוא את התרגום המעולה לעברית של ניר אדר, תאמינו לי שזה לא היה פשוט לחקור את האלגוריתם באנגלית 🙂

מה זה אוטוריטה? 5 גורמים שמשפיעים על רמת הסמכות של האתר

אתם בטח מכירים את המקרה הקלאסי בו אתם משקיעים בעמוד מסוים, יוצרים בו תוכן איכותי ומקשרים אליו מהרבה מאד מקורות רלוונטיים, מה שבסוף גורם לכך שידורג גבוה בתוצאות החיפוש על ביטוי מסוים. ואז לפתע אתם רואים שאתר מתחרה שלכם העלה עמוד באותו הנושא בדיוק ולא ממש השקיע בקישורים ותוכן – אך בכל זאת הוא ישר הופיע מעליכם על אותה מילת מפתח. זה ממש מתסכל! מדוע זה קורה??? כאן סמכות הדומיין נכנסת לתמונה.

סמכות תמיד ניתנת לתחום מסוים ולא ייתכן שאתר יהיה סמכותי באופן כללי לגבי כל הנושאים האפשריים (טוב, אולי חוץ מוויקיפדיה שהיא יוצאת מן הכלל). להלן מספר גורמים שמשפיעים על סמכות האתר:

1. התפלגות קישורים חיצוניים בין עמודים פנימיים לעמוד הבית

אם נחקור מעט את הקישורים הנכנסים של האתרים ברשת, נגלה שברוב המקרים אחוז גבוה מפנה לעמוד הבית. נדיר מאד למצוא אתר שמקבל הרבה קישורים גם לעמודים הפנימיים שלו. אך במקרה של אתרי סמכות, זה מאד טבעי. מדוע? בד”כ אם לאתר כלשהו רמת סמכות גבוהה, סימן שכל אימרה שלו סמכותית. כלומר לכל העמודים הפנימיים שלו יש משקל גבוה ולכן רבים מקשרים אליהם.

התפלגות קישורים חיצוניים בין עמוד הבית לעמודים הפנימיים

כאשר גוגל מזהה שמלבד עמוד הבית, יש הרבה קישורים נכנסים גם לעמודים הפנימיים שלו, זה אומר שרבים מייחסים חשיבות עליונה לכלל הנושאים המשיקים לנושא המרכזי עליהם האתר מדבר.

חשוב מאד להקפיד על הכלל הזה כאשר אתם עושים בניית קישורים לאתר שלכם. השתדלו למפות את העמודים המרכזיים שלו ולדאוג לקשר אליהם ממקורות חיצוניים רלוונטיים ולא רק להתרכז בעמוד הבית. כמובן שזה לא אמור להתחלק שווה בשווה, עמוד הבית הוא עדיין העמוד המרכזי ביותר באתר ולכן הוא אמור לקבל את הכמות הגבוהה ביותר.

2. כמות דומיינים מקשרים מול נפח קישורים כולל

העקרון הזה מעט הפוך לעקרון מהסעיף הקודם אבל בעל אותה משמעות. בסעיף הקודם אנו בוחנים את האתר הסמכותי עצמו, בעוד שכאן אנו מסתכלים על מי שמקשר אליו. כמות דומיינים מקשרים, או בשפה המקצועית ILD’s – In-Linking Domains, מהווה אינדיקציה מאד חשובה לרמת הסמכות של האתר.

כמות דומיינים מקשרים מול כמות קישורים באופן כללי

רבים מנסים להשיג כמה שיותר קישורים גם אם הם מגיעים מאותו הדומיין. ההסתכלות היא ברמת כמות הדפים המקשרים ולא כמות האתרים. אך בפועל, אם אתם מקבלים קישור site-wide מתוך 500 עמודים של אתר מסוים, זה בסופו של דבר קישור מדומיין אחד. כלומר לא ניתן לומר שהכוח שלהם שקול להמלצה אחת כפול 500. בעוד שאם תשיגו קישור אחד בלבד מתוך 500 דומיינים שונים – הכוח שתקבלו בהחלט שקול להמלצה אחת כפול 500 פעמים (מבחינת גוגל אתם מקבלים המלצה מ-500 אנשים שונים, גם אם היא אחת פר אתר). כדי להבין מה מעיד על שוני בין האתרים, ממליץ לקרוא פוסט שכתבתי בעבר על הדרך בה גוגל מזהה קשר בין אתרים באינטרנט.

3. גיוון טקסט העוגן בקישורים חיצוניים

אחד הדברים שמאפיינים אתר סמכותי הוא הגיוון בטקסט העוגן של הקישורים החיצוניים שלו – anchor text diversity. מלבד העובדה שכך זה נראה טבעי יותר בעיני גוגל (מה הסבירות שכל האנשים שמקשרים יחליטו “במקרה” להשתמש בדיוק באותו טקסט העוגן? 🙂 ), זה מחזק את סמכות האתר בתחום הראשי.

פיזור וגיוון טקסט העוגן של הקישורים החיצוניים

מדוע הגיוון הזה מחזק את רמת הסמכות של האתר? כאשר אנו חושבים על נושא מסוים, בד”כ אנו רואים אותו בתור קופסא סגורה שמייצגת את כלל תתי הנושאים שמרכיבים אותו. לדוגמא: אם אני אומר את המילה “נופש”, אתם יכולים להעלות אסוציאציות שקשורות לבתי מלון, טיסות, טיולים וכו’, שכלולות במונח הרחב הזה. כך שאם אגיד לכם שבאתר מסוים יש מגוון רחב ואיכותי של בתי מלון למשל, אוטומטית דרגת ה”נופש” שלו גוברת בדמיונכם.

ניתן לומר באופן כללי שאם כל אחת מהזרועות שמרכיבות את הנושא הראשי של האתר מומלצת ואיכותית בפני עצמה – זה הופך את האתר לסמכותי ולמוביל דעה. לעומת זאת, אם אך ורק הנושא הראשי מקבל משקל חיצוני, זה לא יכול להעיד על כל תתי הנושאים שמרכיבים אותו.

4. יציבות וקצב התווספות קישורים חיצוניים

אם נסתכל מהצד על קישורים של אתר מסוים במשקפיים של מאקרו ולא מיקרו, נוכל לבנות גרף שישקף את קצב התווספות הקישורים שלו. הגרף הזה מראה הן את הכמות המתווספת והן את משך הזמן שעובר מקישור לקישור חדש. בשפה המקצועית המדד הזה נקרא Link Graph Profile ואפשר להחון אותו באמצעות הכלי של Majesticseo. כך למשל נראה הגרף של וויקיפדיה:

גרף הקישורים של וויקיפדיה

כאשר מדובר באתר סמכותי, גוגל מצפה לראות קצב אחיד וגבוה של גידול בקישורים חדשים ולא פיקים חד פעמיים. אם הקצב אחיד, ניתן לומר כי הסמכות לא תלויה בזמן ולכן לא מדובר באיזשהו באזז חולף. האינדיקציה הזו מאד חשובה מכיוון שיש מקרים שאתרים מקבלים הרבה קישורים לפרק זמן מסוים (למשל בעקבות linkbait campaign), והמקרים האלה לא בהכרח מעידים על סמכות. בנוסף לקצב התווספות קישורים אחיד, חשוב שהכמות עצמה תהיה גבוהה ומגוונת (אתרים חדשים כל פעם), כי בימינו כל אחד יכול להקים לעצמו מספר אתרים תומכים. כמות גבוהה ומשתנה יכולה להעיד כי מדובר בקישורים טבעיים.

5. הרבה תוכן איכותי שמתחדש כל הזמן

ניתן בקלות ליצור אתר חזק עם פייג’ראנק גבוה וכזה שגם ידורג גבוה מאד על ביטויים תחרותיים, אבל כדי שהאתר ייחשב לסמכות בתחומו – הוא חייב לכלול הרבה תוכן איכותי שמתעדכן לעיתים תכופות. אחד המאפיינים של סמכות הוא עדכניות, והתווספות תוכן חדש מעידה על סוג של עדכניות בתחום האתר. הוספת תוכן סרק שאינו תורם למשתמש לא תזכה את האתר בסמכות, שכן מי שנותן את האישור לכך שהתוכן שהתווסף הוא אכן איכותי הם האתרים שמקשרים אליו. קשה מאד לזייף סמכות.

כדי לא להתפזר, אני ממליץ לעשות ניתוח מעמיק של התחום בו האתר שלכם עוסק וליצור סגמנטציה נושאית. מתוך זה ליצור מפת תוכן שעליו יתבססו כל עמודי התוכן באתר. אבל לא מספיק ליצור הרבה תוכן באתר, חשוב לשמור על תדירות קבועה פחות או יותר. כפי שכתבתי בסעיף הקודם על התווספות קבועה של קישורים חיצוניים, חשוב גם במקרה של התוכן לשמור על אחידות.

נקודה למחשבה: האם לדעתכם אתר מסחרי שמספק שירותים בתחום מסוים (ובגלל זה הוא מונע מאינטרסים ואינו אובייקטיבי), יכול להפוך לסמכות עליונה בתחום בו הוא מתחרה? מצד אחד יש כאן התנגשות מסוימת עם העקרונות שהצגתי, אך על סמך התוצאות בשטח – נראה שלא ממש. בכל מקרה, אני אתייחס לסוגיה הזו בהרחבה בהמשך.

התמונה באדיבות: purpleslog

תגיות רלוונטיות: אמוןסמכותקישורים
נכתב על ידי
יזם, בלוגר, יועץ קידום אתרים והעורך הראשי של קהילת מקדמי האתרים ומשווקי האינטרנט AskPavel. המייסד והמנכ״ל של אנגורה מדיה – סוכנות שירותי שיווק דיגיטלי עם התמחות ב-SEO, PPC וסושיאל.
0 0 הצבעות
קלות השימוש
0 0 הצבעות
פיצ'רים ופונקציונליות
0 0 הצבעות
תמיכה טכנית
0 0 הצבעות
תמורה לכסף
הרשמו
הודע על
guest

62 תגובות
הישן ביותר
החדש ביותר בעלת הכי הרבה הצבעות
פידבקים מוטבעים
צפייה בכל התגובות

תוכן עניינים

62
0
נשמח לשמוע את דעתך, נודה לתגובהx
שיווק דיגיטלי שמביא תוצאות.
לוגו דייסון

189%

יחס המרה למודעות

לוגו איסתא

424%

הכנסות מהאתר

לוגו קפה עלית

139%

מבקרים חדשים באתר

לוגו נקסט

258%

רכישות אורגניות

לוגו קפה עלית
139%

מבקרים חדשים

לוגו דייסון
189%

יחס המרה למודעות

לוגו איסתא
424%

הכנסות מהאתר

שיווק דיגיטלי שמביא תוצאות.