[box type=”note”]אז מה היה לנו בשבוע החולף? בתחילת כל שבוע נביא כאן חדשות דיגיטל עם רשימת הפוסטים המעניינים ביותר שמצאנו בבלוגספירה המקומית והעולמית בנושא קידום אתרים, שיווק באינטרנט ומדיה חברתית. כך תוכלו ליחשף מידע מעניין נוסף שאנחנו לא מספיקים לסקר כאן במהלך השבוע. [/box]
מודעות התצוגה של גוגל נעשות חכמות יותר
גוגל הופכת את מודעות התצוגה לחכמות יותר ומציגה שלוש תכונות חדשות המאפשרות לאתר את המודעות המתאימות ביותר לגולש על פי הפעילות הקודמת שלו בזכות אלגוריתם לימוד המכונה שלה.
התכונה הראשונה מאפשרת למודעות תצוגה לשופינג להציג מוצרים על סמך האתרים האחרונים שהגולש ביקר בהם. עד עכשיו, המודעות האלו התבססו אך ורק על מוצרים שהגולש ראה באתר של המפרסם, אבל עכשיו הן יוכלו לחבר בין מוצרים ממקומות אחרים לבין פיד המוצרים של המפרסם. התכונה החדשה הופכת לפעילה ברגע שמקשרים פיד של מוצרים למודעת תצוגה.
תכונה נוספת מאפשרת להרחיב באופן דינאמי את קהל היעד שהמודעה תגיע אליו, והיא מיועדת למצבים בהם נשאר תקציב עודף לקראת סוף החודש וכו’.
בנוסף לשתי התכונות האלו, גוגל שיפרה את היכולת של האלגוריתם שלה לזהות את כוונת הגולש וליצור סגמנטים של קהלים בעלי כוונת חיפוש דומה, תוך כדי שהיא חוסכת את הצורך לבחור עשרות ואפילו מאות מילות מפתח שונות. (באופן מעט דומה למיקוד בפייסבוק). אגב, התכונה הזו כבר זכתה ללא מעט ביקורת ויש מפרסמים שטוענים שהיא הופכת את ההתאמה המדויקת להרבה פחות יעילה.
פייסבוק לא תאפשר למחוק את היסטורית הגלישה החיצונית לפני אביב 2019
למרות ההודעה של פייסבוק בחודש מרץ השנה שעל פיה החברה תאפשר לגולשים למחוק את פעילות הגלישה החיצונית שלהם מפייסבוק, בשבוע שעבר הסתבר שהתכונה הזו לא תהיה זמינה לפחות עד האביב . כיום הגולשים אמנם יכולים לנתק את עצמם מאפליקציות מסוימות, אך ההיסטוריה לגבי אפליקציות ואתרים שביקרו בהן מתוך פייסבוק עדיין נשמרת.
על פי המפתחים בפייסבוק, הקושי הוא בעיקרו טכנולוגי ונעוץ בכך שהמידע שנאסף מחולק לכמה סוגים שונים, ולמעשה המידע עצמו לא מקושר לגולשים ספציפיים, אלא רק לזמן בו בוצעה הגלישה דרך “חתימת זמן” (timestamp). גם כאשר פייסבוק תבנה מערכת שתבצע את הקישור הזה, המידע עצמו לא יימחק לחלוטין משרתי החברה, אלא רק הזיהוי שלו עם משתמש ספציפי.
בנוסף לכך, יש למהלך הזה גם משמעות מסחרית. לדוגמה, אם פייסבוק שולחת גולש מתוך מודעה לאתר חיצוני, היא צריכה לחייב את המפרסם בסופו של דבר, וזוהי הסיבה העיקרית לכך שהיא לא יכולה פשוט לעצור את איסוף המידע בוקר בהיר אחד.
גוגל מפסיקה את פרויקט “שפרירית” (Dragonfly)
על פי דיווח מ-The Intercept, גוגל נאלצה להפסיק את הפעילות אותה ביצעה במסגרת פרויקט “Dragonfly” במטרה להיכנס שוב לשוק בסיני. חלק מהלחץ הופנה אל גוגל מתוך החברה עצמה וחלק מגורמים חיצוניים. הפעילות הזו של גוגל עסקה בין היתר בבניית רשימה שחורה של נושאים מצונזרים כמו למשל דמוקרטיה או זכויות אדם. גוגל עשתה שימוש באתר סיני בשם 265.com הנמצא בבעלותה על מנת לבדוק כיצד באידו (מנוע החיפוש הסיני הפופולארי ביותר ש-265 מפנה אליו) מנתח את החיפושים הפופולאריים במדינה. לאחר מכן הרשימות האלו הוזנו אל תוך מאגר הנתונים של הפרויקט בגוגל.
ההתנגדות הראשונית והצפויה ביותר הגיעה מחטיבת הפרטיות של גוגל, שהפעילות אודות איסוף המידע הזה הוסתר ממנה. המחאה הזו גרמה להפסקת השימוש באתר 265 והקטינה את מספר המהנדסים שהשתתפו בפרויקט, כאשר אלו שנשארו היו צריכים להסתפק בחיפושים פחות מדויקים שנאספו על סמך הפעילות של גולשים סינים מחוץ לסין.
ההתנגדות החיצונית, וזו שרוב העולם נחשף אליה נבעה באופן לא מפתיע מהשימוע בקונגרס של מנכ”ל גוגל, סונדאר פיצ’אי, במיוחד כשעל פי הדיווחים הוא היה מעורב בו באופן אישי. במהלך השימוע הזה, פיצ’אי נאלץ להתייחס לפרויקט ואמר כי כרגע איך לגוגל תכניות להיכנס מחדש לשוק הסיני, אך חדי האוזן שמו לב שהוא לא ביטל אפשרות זו בעתיד…
מה עדיין חסר באתרי מובייל?
פוסט חדש בבלוג למנהלי האתרים של גוגל חושף כי יותר מחצי מהעמודים ברשת כבר עברו לאינדקס המובייל פירסט. יחד עם זאת, יש עדיין כמה נקודות בעייתיות אותן גוגל רואה, במיוחד באתרים שהם לא רספונסיביים (כאלו שלא עברו התאמה כלל או מכילים גרסה נפרדת למובייל).
הנקודה הראשונה היא מידע מובנה. על פי גוגל, מכיוון שגוגל לא סורק שני אתרים שונים, ברגע שבאתר אחד יש מידע מובנה כזה ובאתר שני אין, תהיה אי התאמה בין התוצאות מהמחשב לבין התוצאות מהמובייל. על מנת לבדוק את הנוכחות של מידע מובנה בגרסת המובייל, גוגל ממליצה לנתח את קוד ה-HTML בכלי שלה לבדיקת אתרי מובייל או בכל המפתחים של כרום.
הנקודה השנייה היא תגי טקסט חלופי (אלט) בתמונות, וגם כאן גוגל ממליצה להשתמש באותן השיטות על מנת לבדוק שהתגיות האלו מופיעות גם במובייל.
המפרסמים וקוני המדיה לא מודאגים מהמשך ההסתבכות של פייסבוק
לאחר דיווחים על עסקאות למכירת נתונים של פייסבוק עם גורמים מסחריים שהגיעו מאנגליה, עיתון ה-NYT פרסם בשבוע שעבר מידע על עסקאות נוספות שמאירות את פייסבוק באור לא מחמיא (בלשון המעטה). על מנת לבסס את התחקיר שלו, העיתון ראיין יותר מ-60 איש, חלקם עובדי פייסבוק לשעבר וחלקם שותפים עסקיים שלה ועובדי ממשל. בנוסף, הוא בחן כ-270 מסמכים פנימיים של החברה וביצע “מבחנים טכניים” על מנת לראות כיצד המידע בפייסבוק זורם בינה לבין השותפות שלה.
על פי הדיווח בין היתר נתנה פייסבוק לחברות כמו נטפליקס וספוטיפי גישה אל המודעות הפרטיות של המשתמשים, כשמנוע החיפוש של מיקרוסופט, בינג, קיבל גישה לשמות החברים של מי שביצע בו חיפוש (יש לזכור שבינג מפעיל את החיפוש הכללי בפייסבוק). גם אמאזון ויאהו זכו לפריבילגיות דומות.
פייסבוק מצדה טוענת כי היו בעיות נקודתיות עם חלק מהשותפים, אך היא בכל אופן לא חלקה מידע בלי להודיע למשתמשים (דרך התראות האינטגרציה שכמעט כל אחד מאתנו נתקל בהן) ולא עברה על המגבלות שהייתה כפופה להן מצד רשות המסחר הפדרלית (FTC). בנוסף, מנקודת המבט שלה שיתוף המידע הזה נועד דווקא לעזור למשתמשים לבצע פעילות חברתית ממכשירים ואפליקציות שונים, כאשר עם השנים התלות של השירותים הללו בטכנולוגיה של פייסבוק הלכה והצטמצמה עקב התפתחויות טכנולוגיות. בכל אופן, פייסבוק לא הגיבה בפוסט עצמו על ההאשמה שהגישה הזו נועדה גם לצרכים אחרים בעלי גוון מסחרי מובהק.
אתר Marketing Land קיבל תגובות מכמה חברות מדיה גדולות יחסית, ונראה שבאופן כללי הן רואות בסקנדלים האחרונים בעיקר עניין פוליטי וחוקי, ופחות ככזה על הביצועים שלהן. גם הלקוחות שלהם לא ביקשו להפסיק מסעות פרסום כל עוד הן לא פגעו בהן תדמיתית, ויכול להיות שהפרסומים האלו למעשה עשו לפייסבוק רק טוב מהבחינה הזו. מנגד, המגבלות שפייסבוק נאלצה לבצע בתוך מערכת הפרסום שלהן ובמיוחד הסרת מידע יקר ערך אודות קהלי יעד מספקי צד שלישי לאחר התפוצצות פרשת אנאליטיקה, בהחלט פגעו בהם.
המדריך של גוגל לחוויית משתמש מצוינת
גוגל העלתה לרשת ספר דיגיטלי הנותן טיפים לחוויית משתמש באתרים ובאפליקציות. הספר עוסק בקטגוריות כמו עמוד הבית ודפי נחיתה, ניווט, חיפוש, מוצרים, המרות ומילוי טפסים. אורכו של הספר אמנם 108 עמודים, אך רובו מורכב מתמונות וצילומי מסך שממחישים את העצות שלו. מה שלא מפתיע כששמים לב כי מדובר כנראה במסמך פנימי שהוצג במהלך כנס בחברה, עד שגוגל החליטה להפוך אותו לציבורי (או לפחות כך אנחנו מקווים…).
תוכלו להוריד את הספר מכאן.
