[box type=”note”]אז מה היה לנו בשבוע החולף? בתחילת כל שבוע נביא כאן חדשות דיגיטל עם רשימת הפוסטים המעניינים ביותר שמצאנו בבלוגספירה המקומית והעולמית בנושא קידום אתרים, שיווק באינטרנט ומדיה חברתית. כך תוכלו להיחשף למידע מעניין נוסף שאנחנו לא מספיקים לסקר כאן במהלך השבוע. [/box]
אפשרויות חדשות עבור ההודעות הרספונסיביות של גוגל
גוגל מוסיפה מספר תכונות נוספות עבור המודעות הרספונסיביות שלה. המודעות הרספונסיביות פועלות כאשר המשתמש מציין מספר כותרות או תיאורים לכל מודעה וגוגל מציג את השילוב המתאים ביותר עבור שאילתה ספציפית.
התוספות הראשונות שתחלנה לפעול בחודשים הקרובים הן ההצעות האוטומטיות עבור הכותרת והתיאור, כרגע באנגלית בלבד. תוספת אחרת, שלפי Search Engine Land כבר עובדת, היא ייבוא אוטומטי של חלקים רלוונטיים ממודעות אחרות באותה קבוצת מודעות.
בנוסף לשתי התוספות הללו, “חוזק המודעה” יתחיל להתעדכן בזמן אמת. חוזק המודעה מציג את הסטטוס של המודעה על פי מספר ההצעות שהמפרסם מוסיף לכל מודעה. לדוגמה, מודעה עם הרבה הצעות לכותרות ותיאורים תקבל חוזק מודעה “טוב”. לצד חוזק המודעה, יהיה ניתן לראות מתי יש מעט מדי הצעות שלא יאפשרו לגוגל להתאים את המודעה או יצמצמו את מספר החשיפות הצפוי.
גוגל משפרת את התצוגה של סרטונים בשידור חי וגם של השאלות והתשובות
גוגל הודיעה על שיפור ביכולת לזהות סרטונים בשידור חי ולכלול אותם בתוצאות החיפוש האורגניות שלה עם התווית “בשידור חי”. במקום להופיע ישירות בין התוצאות האורגניות, הסרטונים הללו מופיעים במבנה הקרוסלה בחלק העליון של הדף.
ה-API החדש מיועד בעיקר לעמודים שמשדרים ווידאו בשידור חי באופן פרטני ולכן עליהם לכלול את שעת ההתחלה ושעת הסיום של השידור. גוגל אמנם לא ציינה בפוסט כיצד התצוגה של השידור החי עובדת עבור סרטונים ביו-טיוב, אבל הגיוני שהדבר מתבצע באופן אוטומטי.
תוספת נוספת המחזקת את התוצאות האורגניות (ואולי היותר רלוונטית אלינו) היא היכולת של אתרים לכלול שאלות ותשובות ישירות דרך המידע המובנה. אחרי ההוספה של המידע המובנה לאתר דרך הקוד או הסרצ’ קונסול, אפשר יהיה לראות את החשיפות עבור שאלות ותשובות גם בדו”ח הביצועים או כאשר הן מופיעות בחיפוש שעושה בעל האתר (במידה והאתר מאומת).
עד כה שאלות ותשובות בגוגל ישראל היו יחסית נדירות, ולכן ייתכן כי אם אתרים ישראלים ישתמשו במידע המובנה, יהיה לגוגל קל יותר לנתח אותם ולכלול אותן גם בחיפושים בעברית. בכל אופן, הפורמט עצמו לא כולל שדה המתייחס לשפה.
מחקר של DuckDuckGo טוען שההתאמה האישית של גוגל כולאת את המשתמשים בתוך “בועת סינון”
DuckDuckGo, אולי המתחרה העיקרי של גוגל שעדיין נותר רלוונטי מלבד בינג של מיקרוסופט, פרסם מחקר מעניין ולפיו ההתאמה האישית של גוגל כולאת את המשתמש בתוך “בועת הפילטר” (Filter Bubble). המושג עצמו מתייחס למצב בו ההתאמה האישית על פי ההעדפות של הגולש מונעת ממנו לקבל מידע שאינו תואם את מערך ההשקפות או האמונות שלו, ולכן למעשה קולעת אותו במעין בועה.
למעשה זהו לא המחקר הראשון שהחברה עורכת בנוגע למתחרה גוגל : בבחירות 2012 היא טענה שגוגל הציגה יותר קישורים הקשורים לברק אובמה אם הגולשים חיפשו אותו קודם בהשוואה למי שחיפש את מיט רומני.
החלק המעניין הוא שדווקא גוגל היא זו שטוענת שהיא צמצמה מאוד את ההשפעה של ההתאמה האישית בחיפוש על מנת למנוע מצבים של הטיה (ראו את תגובתה בהמשך). לעומת זאת, גם הממצאים הנוכחיים של DuckDuckGo מראים שהטענה הזו לא נכונה. הנה המסקנות העיקריות:
1.רוב המשתתפים קיבלו תוצאות שונות שלא היה ניתן להסביר על ידי שינוי במיקום, בזמן, חיבור לחשבון גוגל או שינויי אלגוריתם המכוונים ספציפית לקהל מצומצם.
2.השינוי בקישורים שהוצגו היו קיימים בעמוד הראשון הן עבור מצב גלישה פרטית והן עבור מצב רגיל.
3.גם תוצאות עבור סרטונים או חדשות היו שונות מאוד אחת מן השנייה, גם כאשר נלקחו בחשבון מאפיינים כמו מיקום או זמן.
4.לא נראה כי יציאה מחשבון הגוגל או מעבר לגלישה פרטית השפיעו במידה מרובה על התוצאות, וזאת למרות הדעה הרווחת וההסברים של גוגל שאלו הופכים את הגולש לאנונימי והשאילתות אותן הוא מקליד לא נשמרות כלל בחיפוש.
כפי שאפשר לראות בתמונה, למרות שרוב הדומיינים היו זהים, הסדר עצמו היה שונה.
כאשר נספרו כלל הדומיינים הייחודים עבור כל שאילתה, התקבלו לעיתים מספרים כמו 19,15 ו-22, הרבה יותר מעשרת התוצאות שהיינו מצפים למצוא. עם זאת, יש לציין גם שרוב הדומיינים היו נפוצים למדי ואחוז החשיפות של הדומיינים הפחות הנפוצים עמד על אחוזים בודדים.
לבסוף, חשוב לזכור שלמרות שהנתונים במחקר הזה בהחלט מראים על הבדל גדול מאוד בין הטענות של גוגל ובין התוצאות בשטח, המחקר עצמו נעשה על קבוצה מצומצמת ביותר של 87 איש שחיפשו שלוש שאילתות בסך הכול.
גם גוגל בעצמה התייחסה למחקר וטענה כי ההנחה שכל שינוי בחיפוש קשור להתאמה אישית של התוצאות פשוט אינה נכונה וכי קיימים פקטורים נוספים הקובעים את התוצאות בחיפוש .לפי גוגל, גם הבקרה בנוגע למיקום וזמן החיפוש של מארגני המחקר לא הייתה אפקטיבית.
דני סוליבמן (כיום מגוגל ובעבר העורך הראשי של SEL) פירט קצת יותר בחשבון הטוויטר שלו והסביר שגם פקטורים כמו שפה, פלטפורמות החיפוש ואפילו שינויים קטנים של מספר שניות בחיפוש (עקב האופי הדינאמי שלו) יכולים כולם להשפיע על התוצאות.
בדיקה נוספת של הנציבות האירופאית כלפי גוגל בוחנת את החיפוש המקומי ושירותי המלצות
אם החקירות האחרונות של הנציבות האירופאיות בנוגע לגוגל עסקו בעיקר בהטיה בתחום הקניות והמונופול של מערכת ההפעלה אנדרואיד, החקירה הנוכחית מתמקדת בתוצאות מקומיות ושירותי המלצות על טיסות, מסעדות ומלונות. על פי רויטרס, הנציבות רוצה להבין את האופן בו גוגל התייחסה לאתרים כמו Yelp או TripAdvisor לעומת השירותים שלה בשנים 2012-2017, ובכלל זאת כיצד שינויים כמו פנדה 4.0 השפיעו על התוצאות. לדוגמה, האם גוגל מציגה (או יכולה להציג) ביקורות של עסקים מקומיים גם מאתרים אחרים או מידע שנלקח מהם (עם קישור מן הסתם…) בשירותי חיפוש המלונות והטיסות ?
מגוגל לא התקבלה תשובה, אבל כמעט כל מי שמתבונן בתוצאות המקומיות, יכול לראות שכל הביקורות הן בפורמט של גוגל, שאף מעודדת את הגולשים להצטרף לתכנית הממליצים שלה ולזכות בדירוגים ככל שיפרסמו יותר ביקורות פופולאריות.
למרות שהחקירה הזו לא נשמעת כמשהו טוב עבור גוגל שגם ככה לא מפסיקה “לחטוף” מהנציבות, דווקא כאן היא יכולה להסתמך על מקרה דומה באנגליה בו אתר המפות StreetMaps תבע את גוגל עקב השימוש במפות גוגל באופן בלעדי בתוצאות, בית המשפט העליון פסק לטובת גוגל וקבע שלא סביר שההכללה של מפות גוגל ישירות בתוצאות פגעה ברווחיות של האתר או בתנועה אליו.
מסמך חדש חושף כיצד פייסבוק מכרה (לכאורה) מידע אישי לחברות חיצוניות
מסמך חדש באורך של לא פחות מ-250 עמודים נחשף על ידי חבר פרלמנט בריטי הטוען כי הגיע אליו דרך חברה בשם Six4Three שתבעה את פייסבוק. תקציר של המסמך פורסם באתר הוועדה הבריטית למדיה ודיגיטציה אשר חוקרת את פייסבוק בנוגע לפרטיות במדינה
הנה הממצאים החשובים ביותר על פי התקציר:
- פייסבוק הכינה רשימה לבנה של עסקים וחברות כגון נטפליקס ו-airbnb שהיו יכולים לקבל מידע אישי גם לאחר שינוי הגדרות הפרטיות של 2014-2015, בדגש על מידע בעל ערך פיננסי.
- במקרים הפוכים, פייסבוק עשתה הכול על מנת למנוע גישה למידע מאפליקציות של המתחרים כגון Vine של טוויטר, זאת בדרגים הגבוהים ביותר של החברה, כולל עדויות שנמצאו במייל של מארק צוקרבג עצמו…
- פייסבוק הקשתה על משתמשי האפליקציה שלה באנדרואיד להבין את הגדרות הפרטיות ובכך הייתה יכולה לאסוף מידע על שיחות והודעות טקסט מוקלטות (הכוונה היא כנראה למסנג’ר).
כאמור, המסמכים האלו היו מסווגים במהלך המשפט, אך לוועדה יש אפשרות לפרסם אותם אם היא מוצאת שיש בהם עניין ציבורי.
דובר פייסבוק מסר תגובה קצרה ולפיה המסמכים אותם אספה Six4Three עבור התביעה חסרת הביסוס שלה (לדבריו) מספרים רק חלק מן הסיפור ומוצגים באופן שמטרתו ליצור הטעייה ללא ההקשר הנכון. הדובר הוסיף שפייסבוק עומדת מאחורי השינויים שביצעה ב-2015 והיו מיועדים לתת למשתמשים את היכולת לקבוע כיצד לשתף את המידע שלהם עם מפתחים, זאת כחלק מהמאמצים ליצור מודל עסק שניתן לקיים אותו על גבי הפלטפורמה.
