[box type=”note”]אז מה היה לנו בשבוע החולף? בתחילת כל שבוע נביא כאן את רשימת הפוסטים המעניינים ביותר שמצאנו בבלוגספירה המקומית והעולמית בנושא קידום אתרים, שיווק באינטרנט ומדיה חברתית. כך תוכלו להיחשף למידע מעניין נוסף שאנחנו לא מספיקים לסקר כאן במהלך השבוע. [/box]
מה האמריקאים חושבים על פרסומות בסייענים הדיגיטליים?
סקר חדש של NetElixir מצא שהרוב המכריע של הציבור הרחב לא היה רוצה לקבל (או יותר נכון לשמוע) פרסומות כאשר הוא מבצע חיפושים דרך סייענים דיגיטליים למיניהם. משום מה, הסקר לא מבדיל בין סייענים שונים וצריך לזכור זאת כאשר מתרשמים מהמספרים שהוא מציג.
הסקר חושף שהסייענים בתוך הטלפונים החכמים עדיין שולטים בקטגוריה עם אחוזי שימוש של 63% לעומת 35% לסייענים הייעודים. שאר הקטגוריות זוכות לפחות מעשרה אחוזים. 28% מהנסקרים ביצעו חיפושים שקשורים לרכישות מקוונות, ובראשם מוצרי בידור ורק אחר כך מוצרים הקשורים לבית.
כאשר הנסקרים נשאלו באופן יותר ספציפי – מתי הם יקבלו בברכה תוכן ממומן או מוצרים מקודמים – 38% ענו שהם יעשו זאת אם המוצר רלוונטי בעבורם, 25% ענו שכאשר הם מחפשים מידע ו-22% ענו שכאשר הם מחפשים הכוונה בנוגע למוצרים או שירותים. 16.5% ענו שבכל מקרה שבו הם מעוניינים לבצע רכישה. רק 7.2% או פחות אמרו באופן מפורש שזה לא יקרה בשום סיטואציה.
הנתונים האלה יכולים לאותת לחברות הטכנולוגיה שמפעילות את הסייענים, וכולן מעורבות באופן כזה או אחר גם בפרסום דיגיטלי, שהמודל הישן של פרסומות כמו לדוגמה אלו שיש ברדיו כנראה לא ישיג את התוצאה הרצויה, ולכן צריך לחשוב על מודלים שקשורים באופן הדוק לשימושים ספציפיים.
גוגל למשל כבר עובדת על שילוב של תגי מטא במדיות כמו פודקסטים ולא קשה לשער שבהמשך כל מפרסם יגדיר תגי מטא (או מילות מפתח) בתוך הפרסום הקולי שלו.
כיצד גוגל קובעת מה יופיע בהשלמות האוטומטיות?
כולנו מכירים את ההשלמות האוטומטיות כאחת התכונות הכי שימושיות של גוגל, והדעה הרווחת היא שהן מתבססות בעיקר על החיפושים הכי פופולאריים. פוסט בבלוג החיפוש של גוגל חושף שאופן הפעולה מעט יותר מורכב מזה.
הדבר הראשון שגוגל מדגישים הוא שמבחינת הטרמינולוגיה הם מתייחסים להשלמות האלה כחיזויים (Predictions) ולא כהצעות. הסיבה היא שההשלמה האוטומטית מותאמת לכל חיפוש שהמשתמש מתחיל להקליד ולא נועדה להציע לו חיפוש חדש.
אולי זה לא מפתיע שההצעות האוטומטיות מתבססות גם על טרנדים שונים בחיפושים וגם על היסטורית החיפושים של כל משתמש. יחד עם זאת, גוגל מסירה באופן אוטומטי השלמות מסוימות שנוגדות את המדיניות שלה, לדוגמה:
- חיפושים מיניים שלא קשורים לרפואה, מדע או חינוך מיני.
- השלמות שקשורות לשנאה על בסיס גזעי, דתי וכו’.
- השלמות שקשורות לאלימות או מעודדות אותה.
- השלמות שמעודדות התנהגות מסוכנת.
- ספאם, פיראטיות או השלמות בנושאים שנחשבים לבעייתיים מבחינה חוקית (לא ברור האם על פי חוקים מקומיים או באופן גלובאלי).
באופן כללי, ההשלמות לא אמורות להיות בלתי צפויות או כאלה שיגרמו להלם.
כמובן שהמנגנון של גוגל לא מושלם ולפעמיים קורה שהשלמה נראית לא קשורה לחיפוש, אבל התוצאות עצמן דווקא כן יכולות להיות רלוונטיות. מעבר לזה, השלמות שצונזרו על ידי גוגל עדיין עשויות להופיע בכלים אחרים כמו גוגל טרנדס. באופן דומה, במידה ולהשלמה הבעייתית יש עניין ציבורי או מקור ספציפי שמגבה אותה, היא עשויה בכל זאת להופיע, באופן דומה למדי בו “הזכות להישכח” פועלת.
גוגל מתכוונת להפוך את טופס ההסרה של ההשלמות האוטומטיות לגמיש יותר ולכלול גם מקרים שבהם ההשלמות נתפסות כמעודדות שנאה או כאלה ששופטות מראש פרטים או קבוצות שלא על פי השתייכות דמוגרפית ספציפית. גוגל לא מספקת דוגמאות קונקרטיות, אבל אם אנחנו צריכים לנחש, יכול להיות שחיפושים פוליטיים שנוגעים לקבוצה מסוימת נכללים תחת ההגדרה הזו.
פייסבוק תאפשר לערער על מחיקת פוסטים
במהלך יוצא דופן, פייסבוק תאפשר לערער על מחיקת פוסטים וחושפת את הקריטריונים לפיהם בודקי התוכן מסירים תכנים. הרשימה ארוכה ודי מפורטת, אך אלו הם הנושאים הבעייתיים העיקריים (שימו לב שהרשימה כאן היא לא בהכרח על סמך החלוקה המקורית):
- אלימות והתנהגות פלילית.
- סחר בתרופות, סמים וכלי נשק שנמצאים מחוץ לחוק.
- פגיעה עצמית, פדופיליה וניצול מיני, הטרדה, בריונות.
- פרסום מידע חסוי על אנשים אחרים בצורת טקסט או תמונות.
- דברי שטנה או תכנים המפלים משתמשים אחרים על בסיס מסוים.
- תוכן אכזרי וחסר רגישות “המתמקד בקורבנות הסובלים מפגיעה פיזית או נפשית חמורה” – למרות שפייסבוק לא מציינת זאת במפורש, יש כאן רמז ברור לשיימינג.
- הונאות לייקים.
- התחזות או שימוש בשמות בדויים.
- פייק ניוז.
- פרסום תוכן המפר זכויות יוצרים.
על פי מנהל המדיניות של פייסבוק, הפיכת הקריטריונים לשקופים יותר נועדה לאפשר לאנשים הקובעים אותם ומגיעים מתחומים שונים (החל מקרימינולוגיה ועד לזכויות אדם) לקבל פידבק טוב יותר על תהליך הערעור עצמו.
נכון לעכשיו, תהליך הערעור יוגבל למספר נושאים: פעילות מינית/ עירום, עידוד שנאה ואלימות גרפית. כל מי שהתוכן שלו נמחק – יקבל אפשרות לערער עליו ולבקש בדיקה חוזרת שתתבצע לרוב תוך 24 שעות. בהמשך המשתמשים יוכלו לספק יותר מידע על ההקשר שבו פרסמו את הפוסט ולערער גם על תוכן שדווח על ידי משתמשים אחרים.
רשת תפתח פלטפורמה ייעודית לפרסום בתוך אתר ה-Live של האח הגדול
כשזה תלוי באח הגדול, אין פלא שרשת רוצה להפציץ בכל החזיתות, ובפעם הראשונה היא תציע גם שידור רציף מהבית באתר אינטרנט ייעודי שיפתח לשם כך. מכיוון שבניגוד לערוץ הייעודי בטלוויזיה, האתר ישדר בחינם, רשת פותחת אותו למפרסמים קטנים וגדולים במודל יוצא דופן:
- כ-4-5 מפרסמים גדולים שיש להם תקציב של יותר מחצי מיליון שקל יקבלו כ-5.5 מיליון חשיפות עבור החבילה שלהם ונוכחות בכל הפסקת פרסומות שנייה (ברייק).
- מפרסמים קטנים יותר יוכלו לקבל חשיפות במודל CPM בעלות של 100 ₪ לחבילה, כאשר כמות החשיפות תקבע יחסית לתקציב.
למרות החדשנות של המודל הזה, יש לשים לב שהפרטים מגיעים בעיקר מהצעה כללית של חברת ארטימדיה (למרות שהיא אשרה את ההתקשרות עם רשת) ולכן יש כמה שאלות שנותרו פתוחות. לדוגמה – איך בדיוק הברייק יראה והאם הוא לא יפגע בעצמו בשידור 24/7? בנוסף, איפה בדיוק ייחשפו המפרסמים הקטנים יותר שלא בזמן הפרסומות?
מה שכן ידוע הוא שהפרסומות של המפרסמים הגדולים יהיו בלעדיים לאח הגדול ומן הסתם לא יהיו כפופים לרגולציה כלשהיא, מה שבהחלט יכול ליצור כמה הזדמנויות יוצאות דופן. סביר מאוד להניח שגם יהיה כאן סוג של פרסונליזציה שיתבסס על הפרסום בשאר הרשת של ארטימדיה.
