[box type=”note”]אז מה היה לנו בשבוע החולף? בתחילת כל שבוע נביא כאן את רשימת הפוסטים המעניינים ביותר שמצאנו בבלוגספירה המקומית והעולמית בנושא קידום אתרים, שיווק באינטרנט ומדיה חברתית. כך תוכלו להיחשף למידע מעניין נוסף שאנחנו לא מספיקים לסקר כאן במהלך השבוע. [/box]
גוגל מוסיפה כפתור “תוצאות נוספות” במובייל
אחרי הרבה מאוד ספקולציות על סוג חדש של גלילה בגוגל במקום עמודי החיפוש המסורתיים, גוגל הפתיעה וביצעה את השינוי כמעט בין לילה עבור רוב המשתמשים במובייל (למעט דפדפן כרום ב-iOS, אבל נראה שזה רק זמני).
בניגוד למה שאולי חלקנו חשב, לא מדובר בגלילה אינסופית חלקה, והגולש עדיין צריך ללחוץ על כפתור תוצאות נוספות על מנת לקבל את הסט הבא של התוצאות.
כמובן שיש גם השפעה על התוצאות הממומנות. לפחות כרגע, נראה שרובן מופיעות בסוף סט חדש של תוצאות ולא ישירות אחרי שלוחצים על הכפתור, אך גוגל לא ציינה כיצד ואם המהלך ישפיע על הצעות המחיר ב-Adwords.
גוגל מפסידה בתביעה בנוגע לזכות להישכח באנגליה
גוגל אמנם הטמיעה את הזכות להישכח באירופה כבר ב-2014, אבל מסתבר שהיא מאשרת רק 44% אחוז מן התוצאות, מה שהביא אדם שנאשם בעבר בעבירה פלילית לתבוע את גוגל בבית המשפט העליון לאחר שהיא לא הסירה את התוצאות שאזכרו אותו. הזכות להישכח היא לא תמיד אובייקטיבית ומי שנדרש לאשר או לדחות אותה – צריך לאזן בין הנזק שהיא עשויה להמשיך לגרום למבקש לבין זכות הציבור לדעת. זוהי כנראה גם הסיבה שבמקרה דומה, בית המשפט דווקא זיכה את גוגל.
מסנן חדש ב-Search Console מאפשר לראות רק סוגים ספציפיים של תוצאות
כבר היום אפשר לראות חלק מהחיפושים הורטיקלים של גוגל ב-Search Console כמו חיפוש תמונות או חיפוש וידאו. לאחרונה גוגל הוסיפה מסנן חדש לממשק הבטא שמאפשר לראות גם תוצאות שמציגות את גרסת ה-AMP של העמוד וגרסאות שיש בהן מידע “עשיר” מסוג Schema. פילטר נוסף כולל הצעות עבודה.
שינויים בגוגל Analytics יחייבו אתכם להחליט אחרי כמה זמן המידע ששמור אודות הגולשים ימחק
בעקבות הרגולציה האירופאית החדשה (GDPR), גוגל עדכנה את כלל המשתמשים ב-Analytics בנוגע לתקופה בה הנתונים אודות הגולשים נשמרים. על פי עמוד העזרה, לא מדובר בשינויים הנצברים כמו מספר הגולשים שמבקרים באתר, אלא רק באותם נתונים שמאפשרים לזהות את הגולשים כמו למשל קבצי Cookie ומזהים שונים של פלטפורמות פרסום כמו אלו של Android או Apple.
למעשה, ניתן גם לבחור לא למחוק את הנתונים כלל (“ללא הגבלת זמן”), ואפשר גם לקבוע האם תקופת השמירה תתאפס או לא כאשר המשתמש מבקר מחדש באתר:
אגב, עמוד העזרה של גוגל הוא עמוד טכני בלבד. על פי הרגולציה, עדיין יש ליידע את הגולשים בנוגע לשמירת הנתונים אודותיהם.
פייסבוק רוצה להתאים מודעות לגולשים על פי תחזית התנהגותית
למרות שפייסבוק מבטיחה שהיא מנסה למצוא את כל הדרכים כיצד להגן על הפרטים של המשתמשים בה, מסמך חדש שדלף ל-The Intercept מגלה שהיא כבר חושבת על הצעדים הבאים שיתאימו לנו מודעות באופן טוב אפילו יותר.
מערכת המיקוד החדשה משתמשת במאגר המידע הענקי של החברה ומערכת של AI על מנת לחזות את ההתנהגות הצפויה של המשתמשים. ובהחלט סביר שהיא כבר עושה בה שימוש מזה זמן מה.
לדוגמה, אם הפעילות של גולש מסוים מראה שהוא שוקל לעבור למוצר מתחרה, הוא עשוי לראות מודעה שתנסה להניא אותו מלעשות זאת. מי שעוקב אחרי ההתפשטות של פייסבוק לכל תחום בחיינו לא צריך להיות מופתע, חוקרים שבדקו כבר ב-2015 מה פייסבוק יודעת עלינו, הגיעו למסקנה שהיא מכירה אותנו יותר טוב מהחברים והקולגות שלנו (אבל לא מבני הזוג).
ג’ון מולר על רלוונטיות לעומת איכות
באחד מה- Hangouts השבועיים של גוגל, ג’ון מולר נשאל מדוע אתר מסוים איבד דירוגים לעומת אתר שהעתיק ממנו תוכן לאחר העדכון של תחילת מרץ. למרות שמולר לא אמר זאת מפורשת, ניתן להבין מהדברים שלו שהעדכון נגע יותר ברלוונטיות ולא לאיכות התוכן.
מולר הסביר זאת כך: לאתר יכול להיות תוכן מצוין, אבל החלק המאתגר יכול להיות להפוך אותו גם לרלוונטי, ולכן עדכונים רבים של גוגל עוסקים בהתאמה של אתר לשאילתות מסוימות ולא דווקא באיכות התוכן. בהחלט ייתכן שאתר יאבד את הרלוונטיות שלו עם הזמן. במילים אחרות, לפעמים לא מדובר בשינוי שהתבצע באתר, אלא שינוי חיצוני.
אחת הדרכים להתגבר על כך היא לקבל פידבק אוביקטיבי מהגולשים על מנת להבין מה אפשר לעשות אחרת. אם יש ירידה חדה בתנועה, חשוב לבדוק גם את האספקטים הטכנים של האתר ובעיקר היכולת של הזחלן של גוגל לשאוב מידע מהאתר. אלו לא בהכרח חייבים להיות שינויים גדולים.
השימוע של צוקרברג בקונגרס
היה קשה מאוד להתעלם מהשימוע של צוקרברג בקונגרס האמריקאי, בו הוא נשאל לא מעט שאלות קשות שעל חלקן החליט לא להשיב או השיב תשובות מגומגמות. מספר אתרים בארץ כמו לדוגמה “כלכליסט” סיכמו את עיקרי השאלות והנושאים עליהם נשאל. הנה כמה נקודות שווה להזכיר אותן גם כאן:
- צוקרברג טען שהחברה לא מאזינה למשתמשים דרך המיקרופון בסלולר או המיקום שלהם, אך סייג את תשובתו ואמר שהדבר כן אפשרי דרך מערכת ההפעלה של הטלפון כגון אנדרואיד. כאשר הוא נשאל לגבי חוזה תנאי השימוש שמתפרס על פני עשרות עמודים, ענה שהמשתמשים יכולים לקבוע מה ייעשה עם המידע שלהם וחשוב שהם יבינו זאת.
- בנוגע לשימוש במידע על מנת להתאים לגולשים מודעות ספציפיות, צוקרברג טען שלא מדובר במכירת המידע עצמו והסביר שללא המודעות, פייסבוק הייתה חייבת למכור מנוי ללא מודעות בתשלום, מה שהיה יוצר אפליה בין משתמשים שונים. לדבריו, אמנם אף אחד לא אוהב מודעות, אבל אנשים אפילו פחות אוהבים מודעות לא רלוונטיות.
- כאשר נשאל על סינון תכנים בפייסבוק, צוקרברג הודה שיש קטגוריות מסוימות כמו מין או אלימות עליהן פייסבוק אחראית, אך נושאים אחרים כמו למשל צנזורה פוליטית אינם נמצאים בקטגוריות הללו, אף על פי שהזיהוי של פייסבוק עם עמק הסיליקון אולי יוצר את הרושם שקיימת הטיה פוליטית לטובת הדמוקרטים.
אחד הרגעים היותר מביכים אירע כאשר הסנאטור דיק דרבין שאל את צוקרברג האם הוא ירגיש בנוח למסור באיזה מלון ישן אתמול. צוקרברג ענה בשלילה, ודריבן הטיח בו שזהו בדיוק סוג המידע אותו אפשר למצוא בפייסבוק. בתגובה ענה צוקרברג שהמשתמשים יכולים לשלוט במידע הזה.
מספר כתבים גם הצליחו לשים את ידיהם על רשימת השאלות הצפויות שערך צוקרברג. את חלק מהתשובות ניתן לראות בצילומים, אבל דווקא התשובה לשאלה הכי מסקרנת, האם הוא עומד להתפטר מתפקיד מנכ”ל החברה, לא נחשפה בצילומים.
