מה זה בלוקצ’יין ואיך זה ישנה לתמיד את השיווק הדיגיטלי?

“Tomorrow belongs to those who can hear it coming”

(David Bowie)

אנשים נורמטיבים לחלוטין התחילו לדבר פתאום בשפה שהיתה זרה לי.

זרקו כל מיני מושגים שנשמעו כמו שמות של כשפים מהוגוורטס; בלוקצ’יין, ביטקוין, את’ריום, האש. לא רק שלא היה לי מושג מה ההבדל או מה הפירוש של כל אחד מהם, גם החשיבות שייחסו להם גרמה לי לזוז בחוסר נחת. ‘המהפכה הבאה’, הם אומרים. ומה הקטע שאנשים רצים לשים על זה את הכסף שלהם, מה כבר יש לעשות עם מטבע וירטואלי. אפילו פרויקט הבלוק השקוף, שבטח שמעתם עליו, בחר לקדם אתר שעוסק בתחום.

שנים שאנליסטים ומשקיעים מתייחסים לביטקוין כאל “בועה” שעוד רגע תתפוצץ לכולם בפרצוף, בזמן שהמטבע כבר קיים 8 שנים ונמצא במגמת עליה די יציבה. יחד עם זאת, חשוב לי לומר כבר עכשיו, המאמר הזה לא יעסוק בביטקוין או במטבעות קריפטוגרפים אחרים, כי הסוד לא נמצא בהם אלא בטכנולוגיה שעומדת מאחוריהם. המטבעות אולי יצליחו ואולי יעלמו, רק הזמן יגיד, אבל הטכנולוגיה שהם הביאו איתם לגמרי כאן כדי להשאר. אותה טכנולוגיה שמאפשרת לבצע עסקאות שקופות ומאובטחות ללא צורך במתווכים. אותה טכנולוגיה שפתרה לא מעט בעיות בירוקרטיות, אומצה על ידי גופים גדולים וצברה מאמינים נלהבים. אותה טכנולוגיה שרבים כבר הכריזו עליה כטכנולוגיה המשפיעה והמהפכנית ביותר שהומצאה מאז…האינטרנט.

לא חסרים מאמרים בנושא, זה נכון, אבל רק מעטים הצליחו לדבר אליי בשפה שבאמת הבנתי. וזו המטרה הראשונה שלי במאמר הזה – לספר לכם על בלוקצ’יין בצורה פשוטה ועניינית שלא דורשת דוקטורט בכלכלה. המטרה השניה היא לפתוח את הראש ולהציע דרכים בהן הטכנולוגיה הזאת יכולה להשפיע ולשנות את פניו של השיווק הדיגיטלי. יש לה פוטנציאל לטרוף את הקלפים ולנטרל את השליטה האבסולוטית של פייסבוק וגוגל, הן כפלטפורמות פרסום והן כמובילות בתחום הסושיאל והחיפוש. וכן, זו לא הפעם הראשונה שנשמעות תחזיות כאלה וזה אולי נשמע מוזר, אבל בלוקצ’יין מאפשרת מודלים שכבר היום יוצרים איום ומעוררים אצלן חשש. מודלים הוגנים, שוויוניים ומאובטחים יותר.

זה תהליך, זה לא הולך לקרות מחר, אבל הרכבת יצאה, העתיד כבר כאן וכמו בכל תחום, אלה שיקדימו לזהות ולאמץ טכנולוגיה חדשה – הם גם יהיו אלה שירוויחו ממנה.

ויליאם גיבסון, סופר מדע בדיוני אמר שהעתיד כבר הגיע, הוא פשוט עדיין לא הופץ בצורה שווה ( “The future has arrived — it’s just not evenly distributed yet”). כשמדובר בבלוקצ’יין, זה נראה נכון מתמיד.

מה זה בלוקצ’יין?

ככל שקראתי יותר – ככה הרגשתי שאני יודעת פחות. בסופו של דבר, את ההסבר המספק ביותר קבלתי מסרטון יוטיוב שהדגים את העקרון של בלוקצ’יין דרך שבט מיקרונזי עתיק. ומודה, זה עשה לי קצת סדר, אז תנו לי לקחת אתכם לשם וחשבו על זה ככה:

על אי קטן במיקרונזיה חיה קבוצת אנשים.

כדי שיוכלו לקיים בינהם יחסי מסחר, החליטו על מטבע שהיה מוסכם על כולם.

המטבע הזה היה רחוק מלהיות המטבע שאנחנו משתמשים בו כיום.

בואו נגיד שהוא לא בדיוק מסוג המטבעות שהיינו יכולים להכניס לארנק, כי המטבע המיקרונזי היה למעשה אבן. אבן שהתנשאה לגובה של 2 מטר ושקלה 200 קילו.

עכשיו לכו תעשו ככה עסקים.

מה עשו המיקרונזים? הם החליטו שבמקום להעביר את המטבעות פיזית ממקום למקום, הם יציבו אותם במקומות בולטים וגלויים כך שכל אחד יוכל לדעת היכן ממוקמים המטבעות שלו וגם של יתר חבריו.

כששני אנשים רצו לבצע החלפה, הם הודיעו על השינוי בבעלות המטבע לכל חברי השבט וכך כולם ידעו למי המטבע שייך כעת.

נכון, הם יכלו למנות מישהו שיהיה אחראי על כל המטבעות וינהל את ההחלפות, אבל הם לא רצו ליצור מונופול ולרכז את כל הכוח במקום אחד (אם לחזור רגע ל2018, המישהו הזה נקרא בעצם ‘בנק’).

מכיוון שכולם ידעו מה שייך למי והיו מעודכנים בהחלפות, אי אפשר היה לרמות. אם מישהו טען בעלות על מטבע שלא שייך לו, היו מיד מתקנים אותו ומוכיחים אותו על טעותו. במקרה כזה, ההחלפה לא היתה יוצאת לפועל ולא היו מקיימים מסחר עם אותו אדם. ככה זה כשהכוח נמצא אצל ההמון.

מה היה קורה אם מטבע כלשהו הושחת או נעלם?

אין בעיה, אמרו המיקרונזים, נמשיך לדמיין את המטבע כאילו הוא קיים ונתן עליו קרדיט. כלומר, הם המשיכו להשתמש במטבע באופן מנטלי וקיימו מסחר כמו שעשו עם יתר המטבעות. זה שהמטבע לא קיים – לא אומר שאי אפשר להשתמש בו להמרה או למסחר.

נשמע מוכר, נכון?

עכשיו אנחנו יודעים שסחר במטבעות וירטואלים היה קיים עוד הרבה לפני ימי הביטקוין.

חוץ מזה, קבלנו הוכחה לכך שאי אפשר לשקר או לרמות כשכל החברים בקהילה מודעים להחלפה. וזה הכוח של הבלוקצ’יין. אבל לא רק זה.

(אנחנו הולכים להכנס קצת לקטע טכני, תהיו חזקים וזה בסדר גם לדלג לחלק הבא. אחרי הכל, כמשווקים, לא באמת חשוב לדעת איך דואר אלקטרוני עובד. מה שכן חשוב לדעת, הוא שדואר אלקטרוני יעיל יותר מפקס. ובהקשר שלנו – מה שחשוב הוא לא בהכרח להבין את הטכנולוגיה, אלא להיות מודעים להשלכות ולהשפעות שלה).

אז דמיינו שבמקום לאחסן את המידע בראש של אנשים, המידע מאוחסן ברשת מחשבים מסביב לעולם.

בכל מחשב כזה יש פנקס גלוי לעיני כל עם רישום של בעלי המטבעות והסכום שהם צברו.

כדי לשמור על הפרטיות, הזהות מוצפנת ומקודדת לרצף מורכב של  ספרות ואותיות, אותן יודע רק מי שמחזיק בה.

בכל פעם בה מתבצעת העברה של מטבעות נמסרים מספרי הזהות וסכום ההעברה וכל המחשבים מעדכנים את המידע הזה בפנקסים שלהם:

כל דף בפנקס נקרא בלוק וברגע שממלאים אותו בעסקאות, הוא נסגר ומצורף לבלוק הקודם.

ככה מתקבלת שרשרת של בלוקים ומכאן – Block-Chain:

כשהבלוק נסגר הוא מקבל Hash. רגע, שניה, לא לאבד את זה, אני אסביר.

תחשבו על Hash כעל טביעת אצבע, כי זה בערך מה שהוא. קוד ייחודי וחד פעמי שיש לו קשר מתמטי לבלוק הקודם. כל שינוי שמתבצע בנתוני הבלוק – אפילו ברמה של מחיקת תו – יגרור אחריו שינוי בקוד ויצירה של Hash חדש. במקרה כזה, הבלוק לא יתאים לבלוק הקודם ולכן ההעברה לא תצא לפועל. המשמעות היא שאני לא יכולה לכתוב לעצמי 3 ביטקוין, אם בפועל יש לי רק 2 כי השינוי המזערי הזה יפיק Hash חדש ויביא לשינוי בכל שרשרת הבלוקים, מה שידליק נורה אדומה בכל המחשבים בהם מאוחסן הפנקס. הם לא יאשרו את השינוי, בדיוק כמו שהמיקרונזים לא יאשרו או יעשו עסקים עם מישהו שטוען בעלות למטבע שלא שייך לו.

ככה זה כשמתנהלים בשקיפות. כולם רואים, כולם יודעים ואין מקום לרמאים.

בקיצור, אפשר להתייחס לבלוקצ’יין כאל בסיס נתונים ציבורי, מבוזר, מוצפן ומאובטח שמאחסן רישום של עסקאות ונתוני בעלות. מכיוון ששרשרת הבלוקים משוכפלת ונמצאת על כל מחשב, אין אפשרות לשנות או לזייף את הנתונים, אלא אם פורצים ומשנים את הנתונים בכל מחשבי הרשת והסיכוי לזה, בואו נהיה ריאליים, די אפסי.

אז זה בגדול ועל קצה המזלג.

לא רוצה לעייף אתכם מדי, אבל מי שירצה לדעת עוד ולהרחיב אופקים יוכל לעשות את זה כאן.

מה שחשוב לזכור הוא שהסיפור של הבלוקצ’יין הוא הרבה יותר גדול מהסיפור של הביטקוין וזה יהיה עוול לצמצם אותו להיבט הפיננסי בלבד. ברגע שמבינים את הפוטנציאל ומסתכלים על התמונה הגדולה, אפשר להבין איך הבלוקצ’יין עשויה להיות מהפכנית גם בתחומים נוספים (נוטריון, זכויות יוצרים ואפילו מוזיקה). היא מבטלת את הצורך במתווכים, מקטינה את מקרי השחיתות, מחברת בקלות ובמהירות בין אנשים ברחבי העולם, שומרת על הפרטיות שלנו ומפחיתה את אי-הוודאות. ואם עד עכשיו ראינו שבכל מה שנוגע לפיננסים – לבלוקצ’יין יש את היכולת לבטל את הבנק כמתווך, אז עכשיו אנחנו הולכים לראות איך בכל מה שנוגע לשיווק דיגיטלי, לבלוקצ’יין יש את היכולת לבטל גם את גוגל או פייסבוק כמתווכות.

מתחיל להיות מעניין, תודו.

איך בלוקצ’יין יכולה להשפיע ולשנות את עתיד השיווק הדיגיטלי?

היא יכולה והיא למעשה כבר עושה את זה. יש הרבה חברות, מוסדות ותחומים שלמים שיכולים להפגע מהמעבר לשימוש בטכנולוגיית הבלוקצ’יין, אבל בניגוד אליהם, נראה שהשיווק הדיגיטלי דוקא הולך להרוויח. כל ערוצי השיווק מבוססי ה-DATA עשויים להיות מושפעים וזה אומר קידום אתרים אורגני, קידום ממומן, שיווק בדואר אלקטרוני, שיווק באמצעות תוכן וכן הלאה.

מה היא תביא איתה?

• בעלות על המידע – בכל פעם שאנחנו גולשים בפייסבוק או בגוגל – הן אוספות עלינו מידע ובאופן אבסורדי, המידע שלנו לא שייך לנו – הוא שייך להן. בלוקצ’יין מבטיחה פרטיות ומעניקה למשתמשים שליטה מלאה על הנתונים שלהם. המשתמשים יהיו אלה שיבחרו מה וכמה לחשוף למפרסמים ובניגוד למה שקורה היום – הם יהיו אלה שירוויחו מכך. כלומר, במקום שגוגל או פייסבוק ימכרו את המידע למפרסמים, המשתמשים עצמם יהיו אלה שיעשו זאת.
• שקיפות – הצרכנים יקבלו שליטה על המידע שלהם וידעו בדיוק מי הן החברות שמחזיקות בו. מאחר ואין שום אפשרות לשנות או לשבש את הנתונים שמאוחסנים בבלוקצ’יין, עסקים ומותגים יוכלו להיות בטוחים שהמידע שהועבר להם הוא אמין ומדוייק והצרכנים יוכלו להיות בטוחים שלא נעשה בו שימוש לרעה.
• חוזים חכמים – באמצעות חוזים שיעלו לרשת הבלוקצ’יין תוכלו לבצע עסקאות עם כל גורם מבלי שתצטרכו להכיר אותו או לסמוך עליו. החוזים החכמים, שכבר היום נמצאים בשימוש, מבטיחים שכל הצדדים המעורבים ימלאו את חלקם בהסכם דרך תנאים מוגדרים מראש. הם מבוססים על עקרון אם X אז Y וברגע שהתנאי מתקיים – התשלום נשלח באופן אוטומטי. אדגים, אם למשל סיכמתם עם בלוגר שיעלה אצלו פוסט על המוצר שלכם, רק ברגע שזה יקרה ותתקבל הוכחה לכך, למשל, תאריך פרסום, אזכור שם המוצר, או כל תנאי אחר שתקבעו – רק אז – הבלוגר יקבל את שהובטח לו. אם הוא לא עשה את זה – החוזה החכם לא ישחרר לו את התשלום.
• מקסימום רווח לכל הצדדים המעורבים – המפרסמים לא יצטרכו לשלם עמלות תיווך ויוכלו לפנות ישירות לקהל היעד שלהם. קהל היעד יקבל גמול על המידע אותו הוא בוחר לשתף ויראה רק פרסום רלוונטי. ובהקשר הזה, תנו לי להוסיף עוד קטנה – אני משערת שבזמן הקרוב נשמע יותר ויותר על ‘תשומת לב’ ונתחיל להתייחס אליה כאל משאב. האינטרנט הרי מוצף פרסומות, לגולשים יש קשב מוגבל והם בוחרים למה להקדיש תשומת לב. חלק מהם כבר בכלל לא רוצים להקדיש תשומת לב ומתקינים חוסם פרסומות, שגם זה בסדר. אבל אנחנו עומדים בפני תקופה חדשה בה אם המפרסמים ירצו לקבל מאיתנו קשב – הם יצטרכו לשלם לנו על זה (Brave. תזכרו את השם הזה, נגיע אליו בהמשך).

בקיצור, הפרסום הדיגיטלי כנראה יהיה בין הראשונים שיושפעו מטכנולוגיית הבלוקצ’יין.

ויהיו לא מעט פצועים בדרך, בינהם גם חברות ענק.

בואו נצלול עמוק יותר.

השפעות הבלוקצ’יין על השיווק בדואר האלקטרוני

בכל שניה אנחנו שואלים את גוגל מעל ל40,000 שאלות.

במילים אחרות, יש לה המון מידע עלינו.

היא יודעת בדיוק מי אנחנו, איפה אנחנו, מה מעסיק אותנו, מה מעניין אותנו ומה אנחנו זוממים לקנות.

יש לה כמובן כל מיני דרכים לעשות שימוש במידע הזה, אחת מהן היא באמצעות שירותי הדואר האלקטרוני שלה. אין באמת טעם להרחיב, כי בוודאות נתקלתם במודעות ובכל מיני הצעות ומבצעים שהופיעו לכם שם ממש “במקרה” והרגשתם כאילו מרגלים אחריכם. אבל זו האמת, מרגלים אחרינו. זה כבר לא סוד וזה המחיר שכל אחד מאיתנו מוכן לשלם כדי להנות מגישה חופשית למידע כמעט בלתי מוגבל. אנחנו מוותרים על הפרטיות שלנו ונכנעים לתנאי השימוש שמתירים לאסוף עוד ועוד מידע עלינו.

וזו לא הבעיה היחידה עם שירותי הדואר האלקטרוני.

מיליארד (!) חשבונות דואר של משתמשי Yahoo נפרצו לאחרונה ומומחים מזהירים ששינויי ססמאות כבר איבדו מהיעילות שלהם ובכל מקרה לא יספקו הגנה על המידע שלנו במקרה של מתקפת האקרים. ויש כמובן את עניין התלות באותם ספקים שיכולים לשנות את תנאי השימוש ככל העולה על רוחם מבלי שנוכל לעשות יותר מדי או להגן על האינטרסים שלנו.

ועכשיו, אחרי כל השחור הזה, תנו לי להדליק את האור – שירותי דואר אלקטרוני מבוססי בלוקצ’יין יוכלו לשנות לחלוטין את התמונה ולהציע מערכת מוצפנת שתגן על המידע, תעניק פרטיות ולא תמכור את המידע שלנו לגופים עסקיים בעלי אינטרס. למעשה, כבר היום ישנן מערכות דואר אלקטרוני שעשו שימוש בטכנולוגיה של בלוקצ’יין והן מציעות למשתמשים פרטיות והגנה מלאה – “כשאין בסיס נתונים מרכזי בו מאוחסנות ההודעות שלכם – אין מה או מאיפה לגנוב” – נכתב באתר האינטרנט של John McAfee Swiftmail.

הנה וידאו שמסביר איך זה הולך לעבוד:

הוא אמנם מדבר כאן על זליגת המידע לגופים ממשלתיים ועל האופן בו הם פולשים לחיינו בשם ה”הגנה על המולדת”, אבל הכיוון הוא ברור. מערכות דואר אלקטרוני מהסוג הזה לא רק ישללו ממוסדות את היכולת להתייחס לכולנו כאל עברניים, אלא גם ימנעו ממשווקים ללמוד על הלקוחות הפוטנציאלים שלהם ויקשו עליהם להשיג מידע. זה לא אומר שפרמידת השיווק קורסת או שהגיע סופו של הפרסום הממוקד, זה רק אומר שחוקי המשחק משתנים. הצרכנים רוצים שהמפרסמים יצאו להם מהוריד, או לכל הפחות, יתגמלו אותם על המידע שהם מספקים.

נשמע אוטופי?

חכו, הנה אנחנו מגיעים לזה.

השפעות הבלוקצ’יין על החיפוש הממומן

אז החלטתם שהעסק שלכם צריך להגיע ליותר עיניים ואתם מוכנים לשלם על זה. כנראה שתבחרו בפייסבוק או גוגל כפלטפורמות בהן תוכלו לחשוף את השירותים שלכם בפני קהלים פוטנציאלים גדולים וממוקדים. העניין הוא שברוב המקרים קשה לדעת אם הכסף שאתם שמים הולך למקומות הנכונים ומחזיר תמורה. הונאת קליקים היא בערך הצרה הגדולה והנפוצה ביותר והיא עלולה לגמור לכם על התקציב ולבזבז אותו על קליקים מזוייפים שלא יביאו תועלת. אולי אלה המתחרים שלכם שמנסים לחבל לכם בקמפיין ואולי רובוטים, מה שבטוח, הכסף לא הולך למקומות הנכונים ולא נעשה בו שימוש על מנת לקרב קונים פוטנציאלים. רק כדי שתבינו את מימדי הבעיה, ב2016 הונאת קליקים עלתה למפרסמים מעל ל7 מיליארד דולר (!). מעל ל7 מיליארד דולר שהטכנולוגיה של בלוקצ’יין יכולה להציל.

איך?

בבלוקצ’יין לכל משתמש יש זהות. אנונימית, מאובטחת, אבל זהות. כשזה המצב, אפשר יהיה לאשר רק קליקים ממשתמשים רשומים וכך לנטרל רובוטים או מתחרים שמחפשים להזיק. תוכלו למקסם את התקציב ולהבטיח שהקליקים יגיעו ממשתמשים חוקיים בלבד. לא תצטרכו את גוגל שתגיד לכם איזה קליק תקף ואיזה לא. למעשה, לא תצטרכו את גוגל בכלל. התקשורת תהיה בין המפרסם ובין בעל האתר ובדרך שקופה לחלוטין שגם שומרת על הפרטים האישים של המשתמשים.

על הדרך גם חסכתם את עמלת התיווך שאתם משלמים לגוגל על הזכות להופיע בתוצאות החיפוש או ברחבי רשת המדיה.

כי בואו נחשוב על זה רגע. למה בעצם המפרסמים צריכים את גוגל?

המפרסמים צריכים את גוגל כי היא זו שמקשרת בינם ובין בעלי האתרים. אם המפרסמים היו יכולים לסמוך על בעלי האתרים – הם היו פונים ישירות אליהם, סוגרים מולם את העסקה וחוסכים הרבה כסף שהם משלמים לגוגל על התיווך. אבל המפרסמים לא מכירים את בעלי האתרים ולא יכולים להיות בטוחים שהם יכבדו את תנאי ההסכם. כאן גוגל נכנסת לתמונה והיא למעשה הזרוע המתווכת שמסירה את אי הודאות וגורמת למפרסמים ולבעלי האתרים לסמוך זה על זה.

אבל עם דפדפן מבוסס בלוקצ’יין – לא יהיה צורך בגוגל וזה אולי הדבר שהכי מטריד את ענקית החיפוש בתקופה האחרונה.

אז תגידו, על Brave כבר יצא לכם לשמוע?

“האינטרנט היום מלא בפרסומות, בפופ-אפים, בתוכנות זדוניות ובמרגלים שעוקבים אחרי כל תנועת עכבר שלכם. מבלי להתייחס לסוגיית הפגיעה בפרטיות, הדברים האלה גם פוגעים בחווית השימוש ומאטים את טעינת העמוד בלפחות 50%”. זו הבעיה העיקרית איתה מתמודדים, ובכן, כולנו. ל- Brave יש פתרון. היא פתחה דפדפן שחוסם תוכנות מעקב ופרסומות ומבטיח חווית גלישה מהירה פי 2 דרך הדסקטופ ומהירה פי 7 דרך המובייל:

עד כאן נשמע מדהים, נכון?

ב- Brave מאמינים שצריך לתגמל את בעלי האתרים שמספקים למשתמשים שלהם תוכן טוב ואיכותי. זו למעשה סיטואציית Win-Win בה המשתמשים נהנים מתוכן טוב ובעלי האתרים קוטפים את פירות העבודה הקשה. אבל לא רק את בעלי האתרים צריך לתגמל, אלא גם את המשתמשים עצמם על שהקדישו מזמנם ומתשומת ליבם לצפיה בפרסומת.

איך?

באמצעות מטבע וירטואלי בשם BAT, ראשי תיבות של Basic Attention Token, או בשפתנו – אסימון קשב בסיסי. כך המפרסמים יוכלו לשלם בהתבסס על ה”מאמץ” שהשקיע הצופה במודעה, מה שמבטיח שההוצאות יהיו חכמות יותר ויופנו לקהלים רלוונטים יותר.

“בקרוב, תוכלו להצטרף למערכת פרסום חדשה המבוססת על בלוקצ’יין. המפרסמים יוכלו להנות מתנאים טובים יותר והמשתמשים יהנו מתוכן איכותי ומגמול כספי על תשומת הלב שהעניקו”.

רגע, רגע, רגע, אבל אמרנו ש-Brave הוא דפדפן נטול פרסומות, אז מה זאת אומרת “מערכת פרסום חדשה שמבוססת על בלוקצ’יין”?

טוב שאתם עירניים.

היום יש 2 חברות שגורפות 73% מכלל הכנסות הפרסום ברשת. אתם יודעים לבד מי הן. את המצב הזה, הצוות של Brave מנסה לשנות כך שהרווח לא ילך לחברות המתווכות אלא לבעלי האתרים ולמשתמשים עצמם. וזה הדבר המהפכני פה. אם תרצו להנות מחווית גלישה נטולת פרסומות – בהחלט תוכלו, אבל אם תאפשרו ל-Brave להציג לכם פרסום – תוכלו גם להרוויח מזה ולהיות מתוגמלים במטבעות BAT.

המודל הוא כזה:

בעלי האתרים יהנו מהכנסות הפרסום.

המשתמשים יתוגמלו על תשומת הלב שלהם, כלומר, על העובדה שהם צפו בפרסומת.

והמפרסמים יהנו מROI טוב ומנתונים מדוייקים יותר. הרי היום אין איזשהו מאגר נתונים שמכיל את כל המידע על הלקוח. מקור אחד מספק פרטים לגבי הגיל והמגדר ומקור אחר מספק פרטים על המשכורת או איזור המגורים או איפה הוא מבלה. באמצעות בלוקצ’יין, המפרסמים יוכלו לבנות פרופיל לקוח ישירות מהלקוח עצמו ולקבל את כל המידע שהוא מעוניין לשתף במקום אחד.

שימו לב, אין גוגל, אין פייסבוק. יש מפרסמים, יש משתמשים, יש פאבלישרים ויש מודל שיוויוני שמאפשר לכולם להרוויח.

השפעות הבלוקצ’יין על החיפוש האורגני

ערפל, הרבה ערפל. בכל מה שנוגע ל-SEO אני מרגישה שבשלב הזה, רב הנסתר על הגלוי. יחד עם זאת, ברגע שעסקים יאמצו את טכנלוגיית הבלוקצ’יין וישלבו אותה באתר שלהם – זה ככל הנראה ישפיע גם על המפתחים וגם על המקדמים. כי מקדמי אתרים יצטרכו להתמודד לא רק עם קידום ביטויים אלא גם עם הצגת המידע שנאסף מההעברות. וכשאני אומרת ‘העברות’ אני לא מתכוונת בהכרח למטבע, כמו שאתם כבר בטח יודעים, אלא לכל סוג של העברת ערך. הרי כל איש שיווק מתעסק בחילופי ערך, אם של קניית מודעות או המרות וכל אלה עתידים להתנהל בבלוקצ’יין.

כבר התחילו לעבוד על יצירת סכמה להצגת המידע הזה וגם על פרופילים מבוססי ID שיאפשרו לדעת יותר על בעל האתר ולמעשה יתנו חותמת אימות בדומה ל- Verification בטוויטר. עוד יתרון הוא שלא ניתן יהיה לזייף ביקורות וחוות דעת ולא יקרה מצב בו מתחרים יורידו דירוג אחד לשני.

שני הדברים האלה נמצאים כרגע בשיא תהליך הפיתוח אבל עדיין לא הופצו לשימוש.

הנה הצצה לאיך שקוד הזה אמור להראות:

ואת הגרסה המלאה תוכלו למצוא פה.

עוד עניין שצפוי להשתנות הוא מחקר מילות המפתח. אם היום קשה לנו להעריך מה המיקום בפועל של ביטוי מסוים בגלל הטיות שקשורות באזורים גיאוגרפיים, סוג המכשיר וגורמים נוספים – אז הנה הבשורה: תארו לכם מטבע בשם SERPcoin שיפעל ברשת תואמת ויאפשר מעקב אחר מיקום ממוצע של מילת מפתח באופן שיחצה סוגי מכשירים ומדינות. לא רק זה, המשווקים גם יוכלו לקבל את המידע באופן מדויק, מהיר וישיר מהמשתמשים עצמם.

ובלוקצ’יין גם יכולה לשים סוף להעתקות ושכפולי תוכן על ידי כך שתצביע על הבעלות המקורית ואפשר יהיה לדעת בדיוק מי כתב מה ומתי. זאת אומרת שתוכלו להוכיח שכל מה שנמצא באתר שלכם – אכן שייך לכם.

כרגע מדובר בגישושים ראשונים והשערות, אבל הבלוקצ’יין כנראה הולכת להשפיע על כל מי שמחזיק ברשותו אתר. קשה לחשוב או לדמיין את זה כרגע, זה נכון, אבל ככל שהיא תתפתח ותופץ בצורה רחבה יותר – היא תמשיך לשבש את עולם הדיגיטל בכלל והשיווק בפרט בדרכים רבות. נמשיך לעקוב.

השפעות הבלוקצ’יין על הרשת החברתית

עד עכשיו הכאבנו בעיקר לגוגל. פייסבוק היא הבאה בתור.

הנה עובדה: במהלך חיינו, אנחנו הולכים לבלות בערך 5 שנים ברשת החברתית.

עכשיו עם יד על הלב, נכון שכולכם חשבתם לפחות פעם אחת שיכול היה להיות מגניב אם הייתם מקבלים כסף על השימוש שלכם בפייסבוק?

או אם הייתם יכולים נגיד להרוויח מהסטטוס הסופר-מוצלח-מקורי-מצחיק-מבריק-ושנון שהעלתם?

חשבתם. תודו שתחשבתם.

לייקים זה נחמד והכל אבל האמת היא שיש רק מרוויחה אחת מהתכנים ומהמעורבות שאתם יוצרים ומפיצים – קוראים לה פייסבוק.

בשנה שעברה הרשת החברתית הכניסה 9.32 מיליארד דולר.

9.32 מיליארד דולר שאתם יצרתם עבורה בזכות התוכן שפרסמתם והתנועה שהכנסתם.

אגב, כמה מתוך זה אתם הרווחתם? ועזבו רווח, מה עם הפרטיות?

כל מה שאנחנו כותבים או עושים (ואפילו אומרים) ברשת – מתועד. המקומות שהיינו בהם, תמונות, מקומות עבודה, מערכות יחסים, קרובי משפחה – הכל נאסף ומרכיב את הפרופיל המקוון שלנו.

ממשלות, חברות פרסום ואפילו מעסיקים פוטנציאלים יכולים לגשת בקלות למידע שהוא לפעמים אפילו די אינטימי (ולא, “הגדרות הפרטיות” של פייסבוק לא באמת מכסות ומגנות עלינו ב100% מהמקרים. כדי להסיר למשל תוכן שמישהו אחר העלה עלינו – אנחנו צריכים לעבוד די קשה).

והנה האמת הכואבת – אנחנו לא משתמשים ברשתות החברתיות – הרשתות החברתיות משתמשות בנו. פייסבוק מבטיחה לנו שהיא חינמית ולעד תשאר כזאת, אבל ככלל – זכרו שבכל פעם שאנחנו לא משלמים על המוצר, כנראה שאנחנו המוצר. אנחנו אמנם לא משלמים לפייסבוק בכסף, אבל אנחנו בהחלט משלמים לה בנתונים ובמידע על כל שביב חיים שלנו.

עכשיו מה אם אומר לכם שאפשר לתקשר גם בלי להיות תחת מעקב?

ומה אם אומר לכם שאתם יכולים לקבל בחזרה את השליטה והבעלות על המידע שלכם?

ועוד דבר, אתם ידעתם שאתם באמת יכולים להרוויח מהסטטוס הסופר-מוצלח-מקורי-מצחיק-מבריק-ושנון שהעלתם?

תגידו יפה שלום ל- Steemit, הרשת החברתית שמבוססת על טכנולוגיית הבלוקצ’יין ותשלם לכם על תוכן שיצרתם ומעורבות שהפצתם. אם היום כותבים ואתרי תוכן נאבקים כדי לייצר הכנסות ורווח – אז Steemit.com רוצה ליצור מציאות אחרת בה הכסף זורם לידיים הנכונות.

כשאתם תצביעו לתוכן שאהבתם ותרצו לראות עוד מהיוצר שלו – תוכלו לתרום לו מטבע.

כשהתוכן שלכם יככב ויזכה ללייקים – תהיו אתם אלה שתרוויחו מטבע.

זו למעשה עוד דוגמא לחשיבות ההולכת וגוברת של ‘תשומת הלב’. היא הופכת להיות משאב בעל ערך והמשתמשים צפויים לנדוד לפלטפורמות שיעריכו אותם על כך ויקנו להם גמול ורווח. מנגד, המשווקים יצטרכו ליצור עניין בדרכים משמעותיות כדי להצדיק את המעורבות. לא תהיה להם אפשרות לקנות תשומת לב.

במקביל, חשוב לזכור שהמידע שירשם בבלוקים, ממש כמו ביתר המקרים, הוא פרטי ולא יהיה חשוף לגורמי צד ג’. אם הרשתות החברתיות כיום מחייבות אותנו להתחבר באמצעות דואר אלקטרוני או מספר טלפון, אז רשת חברתית מבוססת בלוקצ’יין תספק אנונימיות מוחלטת. כל פעולה שמבוצעת ברשת כזו היא מוצפנת ולכן המשתמשים הם אלה שמחליטים איזה מידע הם רוצים לחשוף ולהפיץ.

רשת חברתית מבוססת בלוקצ’יין היא למעשה מודל קואופרטיבי שנמצא בבעלות כל המשתתפים והמשקיעים בו, הוא לא נשלט על ידי חברה אחת שגורפת לעצמה את כל ההכנסות, הוא נשלט על ידי המשתתפים עצמם. מי שיבחר לשתף את המידע שלו עם מפרסמים – יקבל תשלום. מי שיצור תוכן – יקבל תשלום.

ומה יעשו המשווקים?

המשווקים כנראה ישלמו ישירות ליוצרי התוכן על מנת שיכתבו ויפיצו את הבשורה עליהם או ישלמו למשתמשים שיהיו מוכנים לראות פרסומות.

ההגמוניה לא תמשך לעד. המהפכה דוגרת.

אז מה היה לנו כאן?

הרבה.

בלוקצ’יין אמנם התחילה כתשתית עליה מתבצעות העברות הביטקויין, אבל היא כבר מזמן הפסיקה להיות כזאת ודי מהר זלגה החוצה לתחומים רבים שלא קשורים בהכרח לשוק הפיננסי. אם לסכם את כל מה שקרה פה לתמונה אחת אז הנה, בערך ככה:

קצת יותר מ- 3500 מילים קראתם עד לנקודה הזאת (גאה בכם, באמת) ועדיין מדובר רק בקצה הקרחון.

יש עוד עולם שלם ונסתר שלא גילינו. כל כך הרבה שאנחנו לא יודעים וכל כך הרבה השפעות ושינויים שמחכים לנו.

לא יהיה נכון מצידנו להתייחס לבלוקצ’יין כאל תופעה חולפת וכן כדאי לקחת אותה ברצינות ולהמשיך לעקוב אחר ההתפתחויות המרתקות שהיא מביאה איתה.

אחרי הכל, אף אחד לא יכול היה לחזות בשנות ה90 את Waze, Sotify, Uber וכל יתר הדיירים משכונת האפליקציות. וגם אנחנו לא לגמרי יכולים לחזות כרגע לאן הטכנולוגיה הזאת עוד תרחיק ותתפתח.

החברות הגדולות בעולם, בינהן מיקרוסופט, כבר חוקרות ורותמות אותה לטובת שיפור ופיתוח הפרוייקטים והשירותים שהן מציעות.

יש מדינות שאימצו אותה כדי לנהל טוב יותר מעבר של סחורות ואנשים בין גבולות.

היא מטרידה ממשלות, מוסדות ותאגידי ענק.

ואיך אפשר שלא.

טכנולוגיית הבלוקצ’יין מביאה איתה בשורה לכל משתמשי האינטרנט באשר הם. היא יוצרת סביבה מאובטחת, אנונימית ושוויונית יותר. היא מחזירה את הכוח לידיים שלנו. היא מחזירה לנו בעלות על התוכן ועל המידע והיא מאפשרת לנו לשלוט במה ששייך לנו ולשתף רק מה שנרצה ורק עם מי שנבחר (זה לא שהיא מושלמת או נקיה מבעיתיות, אבל זה כבר למאמר אחר).

כאנשי שיווק, מחכים לנו לא מעט אתגרים אבל גם תועלות. לא נצטרך עוד לבזבז סכומי עתק על שירותי התיווך שמציעות לנו גוגל או פייסבוק וגם לא בהכרח נהיה תלויים בהן (אלא אם הן ישנו את פניהן וימצאו דרך להטמיע את הטכנולוגיה בצורה שגם תחזיר למשתמשים ותתגמל אותם).

אתם יודעים איך זה, If you can’t beat them – Join them.

תשאלו את צוקי.