[box type=”note”]אז מה היה לנו בשבוע החולף? בתחילת כל שבוע נביא כאן את רשימת הפוסטים המעניינים ביותר שמצאנו בבלוגספירה המקומית והעולמית בנושא קידום אתרים, שיווק באינטרנט ומדיה חברתית. כך תוכלו להיחשף למידע מעניין נוסף שאנחנו לא מספיקים לסקר כאן במהלך השבוע. [/box]
גוגל עוזרת לעסקים קטנים לשווק את עצמם בדרכים יצירתיות
לקראת תקופת החגים בארה”ב, גוגל מציגה את #SmallThanks, נקודה אחת שבה עסקים מאומתים ב-Google Business יוכלו להשתמש בסטיקרים, כרזות לחלון הראווה שלהם, פוסטים לרשתות חברתיות ועוד על מנת לשווק את עצמם ברשת או מחוצה לה.
השירות זמין בינתיים רק ללקוחות בארה”ב ומתבסס בין היתר על הביקורות שהגולשים נתנו לעסק, כך שככל שיש לו יותר ביקורות, כך השירות יספיק כלים מועילים יותר.
האם גוגל הורגת את רשימות השאלות והתשובות?
אחת מהתוספות היעילות ביותר של גוגל בשנים האחרונות הייתה האפשרות להקליד שאלה פשוטה בתוצאות החיפוש ולקבל תשובה ישירה מהאתר הרלוונטי בתוספת קישור למקור בפורמט של “Rich Snippet”, ולא מעט אתרי “איך עושים את זה?” השתמשו באופציה הזו לטובתם (במיוחד אחרי שחלק גדול מהם נפגעו מעדכוני פנדה השונים).
אבל עכשיו נראה שגוגל מדללת את הרשימות האלו לטובת גרף הידע. בריאן פטרסון וכרטיס לונג שעוקבים אחרי הנושא, שמו לב שהחל מסוף אוקטובר, חלה ירידה של בערך שני אחוזים (מ-16% ל-14%) באחוז השאילתות שגרמו לתיבות האלו להופיע עבור מילות מפתח ספציפיות מתאימות.
במקרים רבים, במקום שאלות ותשובות, מופיע גרף הידע עם הסברים על ביטויים גנריים כמו תיבת אוכל, וכמו שאפשר לנחש, המידע הזה לא תמיד יעיל. העלייה הממוצעת במספר הגרפים שמופיעים היא של 14%.
האם מדובר כאן בשינוי מכוון או בפועל יוצא של לימוד המכונה של גוגל? נכון להיום, זה לא ממש ברור וכנראה שנצטרך לחכות עוד זמן בשביל לדעת האם מדובר בסוג של ניסוי או משהו גדול יותר. אגב, זו לא הפעם הראשונה שבה גוגל בוחנת את הצמצום של החשיפה האורגנית של אתרים שמקבלים את ה-Rich Snippet.
יאנדקס מציגה פורמט להאצת דפים ברשת בשם TurboPages
יאנדקס, מנוע החיפוש הפופולארי במדינות דוברות הרוסית וספציפית ברוסיה עצמה, הציג השבוע גרסה משלו לפורמט שמאפשר לדפים שונים לעלות במהירות גבוהה ברשת בדגש על המובייל. בכך יאנדקס מצטרף לפייסבוק (Instant Articles), גוגל (AMP) וגם לבאידו הסיני (MIP).
למעשה לא מדובר בפורמט חדש לחלוטין, והוא מוטמע בתוך הדפדפן של החברה, YaBrowser, כבר מ-2012 (הטכנולוגיה עצמה פותחה בין היתר על ידי אופרה) בתור “מצב טורבו”. השיפורים העיקריים בהטמעת הפורמט ברשת עצמה הם מהירות גבוהה במיוחד (פי 15 יותר מהר מאשר בחיבור מהדור השלישי, 3G), קוד רזה מאוד (עד פי 10 מ-HTML רגיל) ותמיכה ישירה ברשת המודעות של יאנדקס ו-Adfox.
אתרים כמו Yandex.News ו-Yandex.Zen (פיד חדשות אישי לכל גולש) כבר תומכים בפורמט.
העמודים המואצים של יאנדקס בוודאי לא מפתיעים את מי שמכיר את שוק החיפוש הרוסי, שבו יש ליאנדקס שליטה בלתי מעורערת בחיפושים מהדסקטופ. לעומת זאת, במובייל התמונה היא הפוכה לחלוטין עם פער גדול במיוחד (60% ו-38%) לטובת גוגל.
מכיוון שכמו בכל העולם, החיפושים במובייל הופכים להיות יותר ויותר פופולריים, קל מאוד להבין למה ביאנדקס מתחילים להזיע… למרבה המזל, הם יכולים כבר לרשום לעצם נקודת זכות אחת לאחר שהצליחו להכריח את גוגל להוסיף מסך בחירה ביניהם בכל המכשירים המריצים את מערכת ההפעלה אנדרואיד. זאת אחרי שפנו לשירות הפדרלי של רוסיה המטפל במונופולים (FAS) בטענה כי גוגל צברה יותר מדי כוח במדינה.
מרבית הגולשים בישראל לא מזהים תוכן שיווקי
מחקר של “יפעת מחקרי מדיה” שתוצאותיו פורסמו באתר ICE מגלה שרוב גופי הפרסום שמשתמשים בתוכן שיווקי ברשת הישראלית, יכולים כנראה לישון בשקט. המחקר נערך על סמך תכנים שונים בשלושת אתרי החדשות והבידור הגדולים (ynet ,mako ו-וואלה) ובשלושת האתרים הכלכליים המרכזים (דה מרקר, כלכליסט וגלובס). עוד לפני התשאול של הגולשים, נמצא כי בכל אתר עולים 4-5 אייטמים שיווקיים ביום ובסך הכול מוצגות 20 כתבות שיווקיות בממוצע בכל רגע נתון (חלקן נשארות מספר ימים) ורובן (86%) בדף הבית.
המשתתפים במחקר חולקו לשתי קבוצות שוות של 400 גולשים, אחת נחשפה לשלושה תכנים עם סימון מוצהר של תוכן שיווקי והשנייה לאותו התוכן ללא הסימון. חשוב לציין שעמודי קידום תוכן מוצהרים, אזורי פרסום ייעודיים והמלצות תוכן בעזרת רשתות טאבולה ואאוטבריין לא נחשבו לתוכן שיווקי. בקבוצת הלא מיודעים, 66% לא זיהו שום כתבה כתוכן שיווקי. המעניין הוא שגם בקבוצה המיודעים, 61% מן הגולשים לא זיהו את הכתבות ככתבות שיווקיות אף על פי הסימון. כאשר נבדק זיהוי חלקי של שתי כתבות, הפערים גדלו (11% ו-6% לטובת המיודעים) ורק 2% ו-1% (לטובת המיודעים) הצליחו לזהות את כל הכתבות. בשתי הקבוצות, 26% הצליחו לזהות כתבה אחת.
כתבה לא שיווקית נוספת שהוצגה לכל קבוצה זוהתה בטעות ככתבה שיווקית על ידי 57% מן הנשאלים, ו-39% טענו שהכתבה משעממת, מה שאולי מחזק את ההשערה שתוכן שיווקי נתפס כמשעמם ולא מעניין. כאשר המשתתפים נשאלו ישירות על יחסם לתוכן שיווקי ברשת, הסתבר כי מחצית מהם לא ידעו כלל על היקף התופעה.
חשוב לציין שלא ממש ברור האם טקטיקות של “שיווק באמצעות תוכן” בהן יש קישור לאתר של המפרסם בתוך הטקסט בתוכן עצמו או קרדיט בסופו נחשבים לתוכן מסומן או לא, אבל על פי התוצאות, ייתכן שזה לא ממש משנה…
