כולכם בוודאי כבר שמעתם על מנוע החיפוש החדש של מייקרוסופט שכובש את העולם – Bing.com שמו. השינוי בקונספט שנעשה (במקום “מנוע לחיפוש למידע” -> “מנוע המסייע בקבלת החלטות”) כנראה הצליח, ומספר החיפושים בגוגל בארה”ב פחת בחודשים האחרונים בלמעלה מ-10%. אז אומנם רבים טוענים שבינג לא הולך להיות ה- “google killer” המיוחל, אך מספר מחקרים מדאיגים למדי רק מראים שלגוגל אין שום סיבה לישון על מי מנוחות.
עם לידתו של בינג, אחד הדברים הראשונים שמקדמי האתרים מתיימרים לגלות הוא איך לקדם את האתר שלהם אל ראש תוצאות החיפוש. בפוסט הבא מתאר מספר ממצאים אודות שיטות הדירוג האורגני של בינג על סמך בדיקות שנעשו, כך שניתן יהיה למנף את הבאזז הזה שנוצר סביבו בכדי לקדם את האתר שלכם גם שם (וכמה שיותר מהר כי מי יודע, אולי סופו יהיה כמו של Live.com).
הפוסט נכתב מנקודת מבט SEOית לחלוטין, כאשר המטרה היא לבדוק מה גורם לאתר להיות מדורג ראשון בבינג-ישראל בהשוואה למיקום שלו בגוגל-ישראל. בהמשך נראה גם שנמצאו הבדלים משמעותיים בין משקלי הגורמים השונים בניגוד למקרה של קידום אתרים בגוגל, מה שאולי עשוי להוליד את המקצוע החדש DMO – Decision Engine Optimization 🙂
לצורך בדיקת האתרים השתמשתי במגוון כלים שליקטתי לנוחיותכם בסרגל כלים, על מנת שתוכלו לבדוק בעצמכם ואולי למצוא הבדלים נוספים בין שני מנועי החיפוש (את הסרגל ניתן להוריד בסוף הפוסט).
למי שייך המקום הראשון?
כדי לבדוק מה ההשפעה של כל פרמטר על הדירוגים, חילקתי אותם כפי שמקובל בעולם ה-SEO ל-2 קבוצות:
- on-page factors: כל הגורמים הפנימיים שמקורם בדף הנחיתה (או באתר) עצמו: תגיות Meta, ה-Pagerank של העמוד, כותרת ראשית וכותרות משנה (H1,H2,H3), מבנה ה-URL, אופטימיזציה של קוד, תשתית האתר, Title, צפיפות מילות מפתח וכו’.
- off-page factors: גורמים חיצוניים שלא קיימים באתר פיזית: כמות ואיכות הקישורים החיצוניים, ה- Anchor text בקישורים, וותק הדומיין, ה-Pagerank של הדפים המקשרים, וכו’.
להלן מספר טבלאות השוואה עבור מילות מפתח כלליות בנושאים שונים. בכל טבלה יש עמודה שמאפיינת את האתר שמופיע במקום הראשון בגוגל.ישראל עבור ביטויי המפתח שנבחר, ובעמודה השניה המאפיינים של התוצאה הראשונה בבינג הישראלי. נבדקו גם ביטויי זנב ארוך (Long Tail), אך הם לא מוצגים כאן. הסיבה לכך היא שקשה למדוד את ההשפעה שלהם כי הם מורכבים מהרבה מילים. לדוגמא אם ארצה לבדוק ביטוי כמו “לימודי הנדסה לתואר ראשון”, אצטרך לבדוק את כל השילובים האפשריים שלו: לימודי הנדסה, הנדסה לתואר, תואר ראשון בהנדסה, הנדסה וכו’.
חשוב להבהיר שהבדיקה הזו לא קובעת חד משמעית שום עובדה וייתכן מאד כי ניתן למצוא דוגמאות שלכאורה סותרות את הממצאים. יחד עם זאת, היא נעשתה על מספר רב של אתרים בנושאים וגדלים שונים, ומשקפת את המקרה הנפוץ.
ביטויי: “שיווק באינטרנט”
נבחרו הרבה ביטויים תחרותיים וכאלו שלא בהכרח מעידים על רצון ברור של הגולש. כמו בדוגמא הנוכחית – האם הוא רוצה למצוא חברת שיווק באינטרנט, או שאולי הוא סתם רוצה לקרוא איך עושים שיווק באינטרנט?
ביטויי: “צימרים בצפון”
נבדקו הרבה ביטויים תחרותיים וזה אחד מהם. מעניין היה לבדוק איך הפרמטרים משתנים (אם בכלל) כאשר מדובר בביטוי תחרותי אותו מחפשים הרבה.
ביטויי: “לימודי הנדסה”
כאן נבחרה דוגמא בה מופיע עמוד פנימי בתוצאות החיפוש בגוגל ולא עמוד הבית כמו בדוגמאות הקודמות. מעניין לבדוק כיצד משתנה היחס בין הפרמטרים השונים ביחס לתוצאה של בינג. כמו כן, נבחר ביטוי שקשור ללימודים והתוצאה בבינג היא מוסד לימודים.
* דפים מאונדקסים באתר (תקף לכולם) – עבור האתר שמופיע ראשון בגוגל, כמות הדפים המאונדקסים נבדקה בגוגל. ועבור האתר שמופיע ראשון בבינג זה נבדק בבינג. הסיבה לכך היא שברצוננו לבדוק את ההשפעה של כמות הדפים המאונדקסים באתר על הדירוג שלו בכל אחד ממנועי החיפוש, ולכן זה סובייקטיבי כלפי מנוע החיפוש הנבדק.
* צפיפות מילת מפתח (תקף לטבלה האחרונה) – במקרה הנ”ל קשה למדוד את ההשפעה מכיוון שמדובר בביטויי זנב ארוך (Long Tail), שמורכב מהרבה מילים. יש צורך לבדוק בדף את כל השילובים האפשריים של ביטויי המפתח, כגון: לימודי הנדסה, הנדסה לתואר, תואר ראשון בהנדסה, הנדסה וכו’. בגלל שבדוגמאות הקודמות היה מדובר בביטויי גנרי, קל יותר לאבחן את ההופעה שלו בדף. ברמת העקרון צפיפות של ביטוי מסויים מבטאת את ייחס ההופעה שלו אל מול שאר התוכן בדף (טקסט, קישורים).
מה בינג אוהב במיוחד?
יש שוני משמעותי בין קידום אתרים בגוגל לבינג, אשר מתבטא במספר פרמטרים שנבדקו. לפניכם כל הגורמים המשותפים לאתרים שמדורגים גבוה בבינג:
Title (כותרת הדף) ייחודי – כלל האופטימיזציה “צרו טייטל קצר ותמציתי” לא תקף בבינג ונראה כי הוא מאד אוהב טייטלים ארוכים ואינפורמטיים. תוכלו להריץ מספר חיפושים בבינג ולבדוק שברוב המקרים מוצגים בדף הראשון אתרים עם טייטל ארוך ואינפורמטיבי. בגוגל לעומת זאת, בד”כ ככל שהטייטל יהיה קצר יותר, כך האתר רלוונטי יותר ולכן בדף התוצאות הראשון רוב הטייטלים קצרים. תנסו לדוגמא לחפש את הביטוי “בניית אתרים” בגוגל ובבינג ותראו את ההבדלים.
יחד עם זאת, בתוצאות החיפוש של בינג הטייטלים (כפי שהם מופיעים בעמודי התוצאות) נחתכים אחרי המילה השישית או החמישית (אם מכיל מילים ארוכות) לעומת גוגל שחותך אחרי המילה השמינית או התשיעית. אין ספק כי הסיבה לחיתוך השונה אינה מקריות או רשלנות של המפתחים וניתן להסיק כי בינג מעדיף טייטלים שאורכם לא עולה על 6 מילים. מסקנה: אם אתם רוצים לקדם עמוד בבינג, קבעו לו טייטל אינפורמטיבי וארוך, אך כזה שאינו עולה על 5 – 6 מילים אלא מוצג במלואו בתוצאות החיפוש. בכל מחיר – הימנעו מטייטלים ארוכים יותר שמכילים את ביטוי החיפוש רק אחרי המילה החמישית.
טייטל זוהי כותרת הדף, אשר מוגדרת באמצעות תגית Title tag והיא למעשה אחד מהדברים החשובים ביותר בדף. לכל דף אמור להיות טייטל ייעודי אשר מסייע למנועי החיפוש להבין במה בדיוק הדף עוסק.
וותק דומיין – ללא ספק הפרמטר הכי דומיננטי בהשוואות שנעשו הוא הוותק של הדומיין. אם בגוגל אפשר עוד איכשהו למצוא בראש התוצאות אתרים טריים בעלי וותק של פחות משנתיים, בבינג זה נדיר יותר. ככל שהביטוי תחרותי יותר, כך גם הוותק של האתרים בראש התוצאות גבוה יותר (גם משך תקופת רכישת הדומיין גבוה יותר ברוב המקרים). אני מניח, ובצדק, שהסיבה לכך היא סוג של אמון שניתן לאתר יציב שקיים לאורך זמן. אות הכבוד שניתנת לו היא הוגנת למדי, הרי אם הוא היה ראשון לפני כולם, סביר שרמת הסמכות והערך המוסף שיציע לגולש יהיה איכותי ביותר.
כמות קישורים חיצוניים – בניגוד לגוגל, את בינג מעניינת בעיקר כמות מאשר איכות הקישורים הנכנסים. ניתן לראות בבירור כי ברוב האתרים שמדורגים ראשונים בגוגל, כמות כלל הקישורים החיצוניים גבוהה יותר (הכוונה גם לכאלה שמופיעים לאורך כל עמודי האתר), בעוד שבמקרה של בינג כמות הדומיינים מהם יוצאים קישורים גבוהה יותר. מסקנה – אם אתם רוצים להופיע גבוה בבינג, השתדלו להשיג קישורים מכמה שיותר אתרים שונים ולא מכמה שיותר דפים באותם אתרים.
מהו קישור איכותי? לאו דווקא כזה שממוקם גבוה בדף או כזה שאין לידו צפיפות גבוהה של קישורים אחרים, אלא הדבר הבסיסי יותר – מאיפה הוא יוצא. הרי לא ייתכן כי קישור שמפנה מאתר של אולם ארועים לאתר של חברת מחשבים יילקח בחשבון בתהליך הדירוג.
אופטימיזציית on page מול off page – כנראה שלבינג פחות חשובה האופטימיזציה בדף הנחיתה מאשר לגוגל. כפי שניתן לראות בחלק הראשון של הטבלה, הנתונים של האתר שמופיע ראשון בגוגל הרבה יותר טובים: כותרת ראשית ותתי כותרות (H1, H2, H3), הופעת מילות המפתח בדף במקומות הנכונים, ברוב האתרים של בינג תגיות המטה (meta tags) כלל לא מוגדרים, תקניות הקוד ברוב המקרים טובה יותר בגוגל ועוד. מצד שני, ברוב האתרים שמופיעים ראשונים בבינג ה-Pagerank גבוה יותר וזה גם שמשקף ומסביר את כמות הקישורים החיצוניים הגבוהה יותר. כמו כן, נעשו בדיקות לאותם דפים מהם יוצאים הקישורים ונראה כי האופטימיזציה שלהם טובה יותר, מה שהופך את הקישור בהם חזק ורלוונטי יותר (לדוגמא: קישור בו כתוב “הנדסת תוכנה” מדף שמדבר על “מכללות ללימודי הנדסת תוכנה”, חזק יותר מדף המדבר על “לימודים לתואר ראשון”).
מה “לא עושה את זה” לבינג?
בלוגים – משום מה בינג לא ממש מסמפט בלוגים. ולא משנה אם מדובר בביטויים תחרותיים יותר ופחות, עברית או אנגלית. דווקא במקרה של גוגל, הייחס הפוך. בלוגים מדורגים מאד גבוה ואף נחשבים למקור איכותי שמתעדכן לעיתים תדירות יותר מאשר אתר רגיל. הנה מספר דוגמאות לביטויים שמניבים בגוגל תוצאה ראשונה מתוך בלוג, בעוד שבבינג אין בתוצאות הראשונות בלוגים כלל:
אגב, זה הרבה יותר בולט בבדיקות שנעשו ב- bing.com עבור שאילתות חיפוש באנגלית.
וויקיפדיה – שזה ממש ההיפך מגוגל, וחבל. למרות שוויקיפדיה הינה מקור איכותי ואובייקטיבי שמספק מידע בשלל נושאים, בינג לא תמיד נוטה להציג אותה ראשונה. וזה עוד יותר מפליא כשמדובר בשאילתות מעולם המדע שעבורם וויקי (שהיא אנציקלופדיה) אמורה להיות המקור הכי רלוונטי. הנה כמה דוגמאות לביטויים בהם לא מצאתי את וויקי במקום הראשון בבינג (בגוגל וויקי כן ראשונה עבורם): קרינה אלקטרומגנטית, דואר אלקטרוני, אסטרונומיה, יוון העתיקה, מדעי המחשב ועוד.
אגב, בהקשר הזה אני חייב לציין שבינג הרבה יותר הגיוני בהחלטה שלו כשמדובר בחיפוש שאילתות שקשורות ללימודים כמו “מנהל עסקים”, “מדעי המחשב” וכו’. יותר סביר שמי שמחפש ביטוי כזה מתעניין בלימודים מאשר במידע מתוך אנציקלופדיה על התחום.
אינו מזהה קשר בין ביטויים –גוגל, כמנוע חיפוש וותיק יותר ומגוייר כהלכה שפועל בישראל כבר כמה שנים טובות, “מכיר” את הקשר בין המילים השונות. הוא יודע לזהות מילים שמופיעות עם כל מיני ו’ החיבור, בהטיה לפי זמן, זכר\נקבה, יחיד\רבים ומבין את משמעותן של ראשי תיבות. אם לדוגמא נחפש בבינג ביטוי כמו “עו”ד” נקבל תוצאות שמכילות אך ורק את הביטויי הזה. בעוד שבגוגל יופיעו תוצאות בעלות הקשר זהה כמו “עורכי דין”, “עורך דין”, “עריכת דין” וכו’. בדוגמא נוספת, על המילה “רפואי” גוגל מזהה מילים כמו “רפואיים”, “רפואה” וכו’ בעוד שבינג מזהה בדיוק את הביטוי “רפואי”. כמובן שלעניין הוותק יש משקל, גם גוגל לא התחיל ככה ובהתחלה לא ידע לזהות הקשרים. עם הזמן נבנו כל השיוכים שקיימים והם מתרבים כל הזמן. סביר להניח שגם בינג בשלב מסויים יזהה יותר ויותר הקשרים בין ביטויים.
הרבה טקסט בדף – נראה כי לאתרים שממוקמים בראש תוצאות החיפוש בבינג אין הרבה טקסט ביחס לאתרים של גוגל. אומנם הפער לא ממש גדול אבל נראה כי באופן כללי כמות הטקסט בדף פחות חשובה במקרה של בינג. כנראה שגם במקרה של בינג, הצבעות האמון (קישורים נכנסים) מקבלים הרבה משקל במבחן הרלוונטיות. אגב, גם בגוגל.ישראל יש דוגמא זהה נפוצה – אתר שמדורג ראשון כמעט בלי שום תוכן אבל עם הרבה מאד קישורים נכנסים.
בינג הוא סלקטור הרבה יותר קשוח
מי לא בדק כמה דפים מאונדקסים יש לו באתר? (כמה דפים מתוך האתר שלו גוגל מכיר) אם עוד לא יצא לכם לבדוק, זה הזמן – כנסו לגוגל והקלידו את השאילתה הבאה: site:address (במקום address כתובת האתר שלכם. בלי http ובלי www).
ככה זה נראה בכל אחד ממנועי החיפוש:
הנתון הזה חשוב מאד ומשקף את רמת ועוצמת האתר בנושא העיקרי שלו. ככל שבאתר יהיו יותר דפי תוכן מאונדקסים בנושא בו עוסק, כך גם מתעצם האתר כמכלול והסבירות שיופיע במיקומים טובים גבוהה יותר (זו גם אחת הסיבות שבעלי אתרים רבים מפעילים פורום באתר שלהם – כדי לייצר תוכן נוסף שיעבה את כמות הדפים).
בינג משום מה הרבה יותר “קשוח” בהכנסת הדפים למאגר שלו. נראה שיש לו קריטריונים הרבה יותר מחמירים (או שבגוגל הם לא מספיק מחמירים?) ולא כל דף זוכה להופיע. אם תבדקו כמה דפים מהאתר שלכם בינג מכיר – תופתעו לגלות שלפעמים זה קוצץ לחצי בלבד ואף יותר. הנה מספר דוגמאות (יש עוד הרבה מאד, אתם מוזמנים לבדוק. פשוט לקחתי כמה אתרים מוכרים וגדולים):
(מצד שני, גוגל היה די צנוע ביחס לבינג בבדיקת “site:google.com” 🙂 )
כלי קידום אתרים בהם השתמשתי
- ואלידציית W3C של הקוד – validator.w3.org
- כמות קישורים חיצוניים לאתר – siteexplorer.search.yahoo.com
- זמן טעינת עמוד – tools.pingdom.com
- קישורים יוצאים ופנימיים – quirk.biz/searchstatus (תוסף לפיירפוקס)
- ניתוח H1,H2,H3 ואלמנטים נוספים – chrispederick.com/work/web-developer (תוסף לפיירפוקס)
- ניתוח טקסט עוגן של קישורים חיצוניים – linkdiagnosis.com
- וותק דומיין – isoc.org.il/domain_heb/whois.html (עובד רק עם דומיינים co.il)
- Pagerank ממוצע של קישורים חיצוניים – linkvendor.com/seo-tools/domain-popularity.html
- חיפוש אתר בדמוז – search.dmoz.org/cgi-bin/advanced_search.html
את כל הכלים הללו ניתן למצוא בסרגל כלים למקדמי אתרים שיצרתי בעבר. זוהי אפליקציה שניתן להתקין בדפדפן, אשר מאפשרת גישה נוחה לכל כלי ללא צורך בכניסה יזומה לאתר עצמו.
עדכון: הפוסט הזה פורסם ב- nana10
