לידיעה המקורית ב-Search Engine Land
הסוף לפייק ניוז? אולי מוקדם מדי להכריז על כך, אבל נראה שגוגל עושה את כל המאמצים להגיע למצב הזה כמה שיותר מהר. לפני יומיים, ב-7 באפריל, החברה שחררה תגית חדשה לתוצאות החיפוש בשם “Fact Check”, אשר תופיע מתחת לתוצאות מאתרי סמכות שאמורות לאשש האם שאילתה מסוימת נכונה עובדתית או לא. בתמונה הבאה ניתן לראות שעבור השאילתה “האם הילארי קלינטון מכרה אורניום לרוסיה” עולה תוצאה בצורת ריץ’ סניפט מאתר Snopes (אתר ידוע ומוערך לבדיקת טענות שקריות ואגדות אורבניות) הכוללת את התגית החדשה, שלאחריה ניתנת התשובה: הטענה שקרית.
הסניפט מציג את הטענה (Claim), את טוען הטענה (Claimed by) ואת תוצאת בדיקת העובדות של האתר (Fact check by …: true/false).
במקרה הבא, התוצאה שמציגה את התגית היא מאתר PolitiFact, אתר בדיקת עובדות שמתפעלים עיתונאים ובודק טענות המתייחסות לפוליטיקה האמריקאית שעולות מפוליטיקאים, לוביסטים וקבוצות אינטרס (בוב קורקר, שהעלה את הטענה עליה התבצע החיפוש, הוא סנטור אמריקאי):
כפי שניתן לראות בתמונה שלעיל, בתחתית הסניפט מופיע גם קישור למתן משוב (Feedback) על התוצאה כדי שגולשים יוכלו לדווח אם הם מוצאים בה משהו בעייתי.
תגית בדיקת העובדות החלה לפעול כבר באוקטובר האחרון, עבור כתבות שעלו בתוצאות Google News בארצות הברית ובבריטניה, אך כעת היא משוחררת לכל העולם ובכל השפות, ומתפשטת מעבר ל-Google News אל כלל החיפוש בגוגל.
התפשטות אתרי פייק ניוז הפכה את בדיקת העובדות להכרחית
בפוסט שגוגל פרסמו לפני יומיים, הם אומרים שהפיצ’ר החדש הגיע בתגובה לכך שאלפי תכנים חדשים מתפרסמים ברשת מדי דקה, וחלקם אינם נכונים עובדתית, מה שלא פעם מקשה על הגולשים להבחין בין אמת לבדיה. הגרדיאן מוסיף על כך ומזכיר שתאגידי הטכנולוגיה האמריקאים הגדולים (ביניהם גוגל, פייסבוק, טוויטר ומיקרוסופט) ספגו לאחרונה ביקורת קשה כשלא מיהרו לנקוט בפעולות מתאימות נגד התפשטותה של מיסאינפורמציה סביב נושאים בעלי פרופיל גבוה, כמו הבחירות לנשיאות ארה”ב בשנה שעברה.
תופעה זו נעשית מדאיגה במיוחד כאשר אתרים אלה הופכים למקור החדשות הבלעדי עבור קבוצות מסוימות: כך למשל, מחקר שערך מכון רויטרס לחקר העיתונות ביוני 2016 מצא כי פייסבוק הוא מקור החדשות העיקרי עבור אנשים בגילאי 18-24.
מטרת תגית בדיקת העובדות היא לזהות תכנים שהעובדות המצוינות בהם נבדקו על ידי גופי חדשות וארגוני בדיקת עובדות. מעתה, כאשר יבוצע בגוגל חיפוש לגבי טענות שעברו בדיקה רשמית, התוצאות שיוחזרו יופיעו בפורמט של ריץ’ סניפט הדומה לזה שמוצג לעיל.
אגב, זאת לא הפעולה הראשונה שעושה גוגל שמטרתה להפוך את תוצאות החיפוש לאמינות יותר. רק לפני חודשיים דיווחנו כאן על שיטה חדשה שבוחנת החברה לדיווח על הצעות פוגעניות להשלמה אוטומטית בשורת החיפוש. למשל, כאשר מישהו מתחיל שאילתה במילים “…are Jews” וההשלמה האוטומטית המוצעת היא “evil” – יהיה ניתן לדווח על כך באמצעות לחיצה על המילים “Report offensive query” שיופיעו מתחת לשורת החיפוש. זאת לאחר שהחברה הבחינה בכך שהשלמות אוטומטיות פוגעניות מסוג זה מובילות בהרבה מקרים לכך שבתוצאות החיפוש יעלו אתרי שנאה לאוכלוסיה עליה נערך החיפוש או אתרי פייק ניוז בהן מופיעות טענות שקריות לגבי אוכלוסיה זו.
מה גורם לתוצאה “בדוקה” להופיע בתוצאות החיפוש?
האם תוצאות עם תגית בדיקת העובדות יופיעו עבור כל סוג של חיפוש או רק עבור חיפושים ספציפיים? לדברי גוגל, תוצאות כאלה יופיעו במקרים בהן במהלך החיפוש נמצאו תכני בדיקת עובדות בתוך כל התכנים שנלקחים בחשבון בתהליך יצירת תוצאות החיפוש. משמע, אלא אם כן יש מאמר בנושא השאילתה שסומן ב-markup של בדיקת עובדות, יתכן שלא יופיעו תוצאות בדיקת עובדות לשאילתה זו. במידה שיש מאמר כזה, והאלגוריתם מצא שהוא מאתר סמכות, אז הוא עשוי להופיע בתוצאות עם תגית בדיקת העובדות.
השאלה שבטח הכי טורדת את מנוחתכם כרגע היא כיצד הוספת תגית בדיקת עובדות עשויה להשפיע על מיקום המאמר בתוצאות. ובכן, לדברי גוגל, היא לא משפיעה – מאמרים מסוג זה לא יקבלו בוסט בדירוג שיקפיץ אותם לעמוד הראשון או לתוצאה הראשונה.
בתוצאות יכולה להופיע יותר מתוצאה “בדוקה” אחת
באופן עקרוני, כל אתר ברשת יכול לסמן את התוכן שלו ב-markup של התגית ולטעון שהוא נכון עובדתית (עוד על כך בהמשך), ולכן יתכן שעבור שאילתה אחת יעלו כמה תוצאות עם התגית. במצב כזה הגולש יראה מספר תוצאות שמציגות את התגית. בדסקטופ התוצאות יופיעו אחת אחרי השניה, בעוד שבמובייל הן יופיעו בתצורת קרוסלה. בדוגמא הספציפית הזאת שתי התוצאות הן מ-Snopes, אך במקרים אחרים עשויות להופיע בקרוסלה תוצאות ממספר מקורות שונים:
וזה מעלה את השאלה, מה קורה כאשר שני אתרים שונים מציגים תוצאות שונות לבדיקת העובדות – בתוצאה מאתר אחד התגית מציגה את הטענה כנכונה ובתוצאה מאתר אחר טוענת שהיא שקרית? על כך גוגל אומרים בפוסט שלהם, שיתכן שכל אחד מהאתרים בדק את הטענה והגיע למסקנה אחרת. גוגל לא בודקת את הטענות בעצמה, אלא רק מציגה את בדיקת העובדות לגביהן כדי שהגולשים יוכלו לבצע שיפוט מושכל יותר לגבי הטענה. לדבריהם, גם במקרים כאלה הפיצ’ר עדיין מאפשר לגולשים להבין מהי רמת הקונצנזוס שיש סביב טענה מסוימת, ולראות אלו מקורות מסכימים זה עם זה.
אלגוריתם החיפוש יחליט אלו אתרים נחשבים אתרי סמכות
בהקשר לאמור לעיל, שאלה נוספת שעולה היא מי מחליט האם אתר כלשהו (Snopes, למשל) הוא אתר סמכות שניתן לאפשר לו להציג את התגית? התשובה היא אלגוריתם החיפוש של גוגל. הפוסט של גוגל לא מסביר בדיוק כיצד זה נעשה, אך בתשובה לשאלה בנושא ששלח אליו אתר Search Engine Land, נאמר כי האלגוריתם משתמש בסיגנלים רבים כדי לקבוע את רמת הסמכות של האתר. בנוסף, נאמר כי אתרים שמפרים את הנחיות גוגל בכל מה שקשור לעידוד שנאה או אלימות לא יוכלו להיחשב כאתרי סמכות.
יחד עם זאת, עלולים להיווצר מצבים בהם אתרים בעלי אג’נדה חזקה מאד בנושא מסוים שיקבלו את הפיצ’ר, יציגו את העובדות תוך שהם מעוותים אותן לפי צרכיהם, וכך ייווצרו תוצאות בדיקת עובדות שהן בעצמן שקריות. כל אתר שמשתמש בתגית צריך אמנם להראות את המקורות המגבים את טענתו ולהראות כיצד בדק את העובדות, אך בהנחיות של גוגל לשימוש בתגית לא נאמר האם המקורות לתוכן שעבר בדיקה צריכים לעבור בדיקת אמינות בעצמם. לעת עתה לא ברור כיצד ההרמטיות על בדיקת התוצאות תישמר.
איך תאמצו את הפיצ’ר לאתר שלכם?
בעלי אתרים שרוצים להשתמש בתגית בדיקת העובדות יכולים לעשות אחד מהשניים:
- להשתמש ב-markup של Schema.org ClaimReview על העמודים הספציפיים המאמתים טענה מסוימת
- להשתמש בווידג’ט Share the Facts
יחד עם זאת, רק אתרים שהאלגוריתם יאמת כאתרי סמכות יהיו זכאים להיכלל במסגרת האתרים שיכולים להציג את התגית בתוצאות. בנוסף, התוכן שיקבל את התגית צריך לעמוד בכל ההנחיות והקריטריונים הבאים (אחרת גוגל עשויה פשוט להתעלם מהתגית):
- general policies that apply to all structured data markup
- Google News Publisher criteria for fact checks
- Google News General Guidelines
סיכום
נראה כי תהליך שחרור הפיצ’ר באופן גלובלי הוא הדרגתי – בחיפושים שביצעתי בדסקטופ ובגוגל על שאילתות דומות לאלה שהודגמו לעיל עוד לא ראיתי תוצאות כאלה. האם אתם כבר הבחנתם בהן? ומה דעתכם על מהלך זה של גוגל – האם הוא הכרחי או מיותר, והאם ביכולתו אכן לעצור אתרי פייק ניוז? דברו איתנו בתגובות!